אורי כרמל חושף כיצד המפכ"ל שיבש לכאורה חקירה ("ניסה לאסוף מידע סודי מהשב"כ"), וכיצד פרקליט המדינה התעלם מראיות מזכות ("החלטה אומללה")
קרב הגרסאות סביב המתרחש בפרקליטות המדינה ובמשטרת ישראל ממשיך להתחמם. אורי כרמל, מי שעמד בראש המחלקה לחקירות שוטרים בין השנים 2011 ל-2018, פרסם ביום ה' בשבוע שעבר טור בעיתון 'הארץ', בו התייחס בפירוט לפרשת אום אל חיראן, ובין היתר טען כי מפכ"ל המשטרה דאז רוני אלשיך ופרקליט המדינה דאז שי ניצן פעלו לכאורה כדי לטייח את האמת בנוגע למה שהתרחש בשטח.
על פי כרמל, בידי גורמים שונים הן במשטרה והן במשרד המשפטים היו ראיות לכך שהאירוע באום אל חיראן בו נדרס למוות השוטר ארז עמדי לוי ונורה למוות נהג הרכב יעקוב אבו אל-קיעאן לא היה פיגוע, אלא "לכל היותר תאונה או תקלה מבצעית", וזאת בניגוד לקביעת המפכ"ל אלשיך מיד לאחר האירוע.
חקירת מח"ש, יחד עם בדיקות השב"כ והפרקליטות, לא העלו סבירות לפיגוע וחיזקו את חפות אל-קעיאן, אלא שכרמל כותב כי עוד במהלכן נעשתה פניה מלשכת המפכ"ל ליועצים המשפטיים של שב"כ ב"דרישה לעיין במסמך פנימי וסודי" שנכתב על האירוע באום אל-חיראן. על פי כרמל, מסמך זה חשף לראשונה "ראיה מהותית ולפיה השוטר היורה התוודה כבר בזירה בפני הממונה על החקירה מטעם שב"כ, שבסמוך לאחר שביצע ירי לעבר גלגלי הרכב שנסע לאטו, הוא ביצע ירי נוסף, מכוון, מטווח קצר, לעבר הנהג, מבלי שהוא או מי מחבריו שהיו לצדו חש תחושת איום, ובשעה שהרכב נסע לאטו".
בנוגע לפניית אלשיך בבקשה לעיון במסמך, כרמל כותב כי מדובר בצעד הנוגד לכאורה כל נוהל מקובל של חקירה ולמעשה נועד לשבש אותה: "ראש הגוף הנחקר (המשטרה) עוקף את הגוף החוקר אותו (מח"ש), ומנסה לאסוף מידע סודי על החקירה מגוף שלישי (שב"כ), שאנשיו הם עדים בחקירה".
בכל הנוגע להתנהלות פרקליט המדינה בפרשה, כרמל טוען כי הימנעותו של ניצן מקבלת החלטה חותכת לגבי חפותו של אל-קעיאן הותירה על כנה "את הכתם על שמו", וזאת בניגוד ל"המלצות הדרג המקצועי כולו" בנוסף ל"מבחנים המשפטיים המקובלים והנוהגים, הקבועים גם בהנחיות פרקליט המדינה עצמו".
כאשר הנציב רוזן ביקש מכרמל ומח"ש להציג את עמדתם בעניין בחודש ספטמבר 2020, ניצן התנגד ולמעשה מנע את המהלך בטענה כי הסוגיה מתבררת בבית המשפט. אלא שעל פי כרמל, הפרקליטות בראשות ניצן "בחרה מטעמיה" להתעלם מחוות הדעת אותה חיבר עבור רוזן ולדבריו מפריכה לחלוטין את גרסת אלשיך על בסיס מידע מהשטח וממצאי השב"כ, ולא הציגה בפני השופטים את מכלול הראיות ובתוכן חוות הדעת המפורטת.
בהקשר זה כרמל מוסיף כי ניצן המצטט כעת את פסק הדין של בג"ץ בראיונותיו בתקשורת, "אינו משקף את שנכתב בפסק הדין ואת שנעדר ממנו, ואינו חושף את הביקורת השיפוטית המוגבלת והמסויגת בהכרח שנקטו השופטים ביחס להחלטתו בפרשה, על רקע המידע הרב שלא הובא בפניהם".
לסיכום כותב כרמל כי על רשויות החוק מוטלת "החובה להסיר את הכתם שהוטבע שלא כדין על שמו הטוב של אבו אל-קיעאן, ולפזר את העננה שעדיין מרחפת מעל בני משפחתו לנוכח החלטתו האומללה של פרקליט המדינה לשעבר. תיקון העוול, ולו באיחור, עשוי אולי להביא מעט מזור למשפחתו של אבו אל-קיעאן, ואף לחזק את אמון הציבור במערכת האכיפה, הדרוש בפרט בימים טרופים אלה".
הטור אותו פרסם כרמל הוא הסיבוב האחרון במלחמת גרסאות בין בכירי מח"ש לשעבר לבין ניצן ואלשיך. כזכור, סגן ראש מח"ש לשעבר משה סעדה חשף לפני כשלושה שבועות בראיון לעמית סגל כי חשדות חמורים לשיבושי חקירה וטיוחים בצמרת המשטרה והפרקליטות, בין היתר במקרים כמו פרשת ההטרדה המינית בה היה חשוד ניצב רוני ריטמן, ופרשת אום אל חיראן.
בהמשך פרסם סעדה גילויים נוספים לגבי התנהלות רוני אלשיך מול היחידה לחקירות שוטרים, ובין היתר טען כי המפכ"ל לשעבר "עשה ככל יכולתו כדי להחליש את המחלקה" ו"בשל אינטרסים פוליטיים מהלכיו זכו לאתרוג מצד הפרקליטות".
לדברי סעדה, "ניצן ואלשיך מנעו ממח"ש להגיע לחקר האמת בחקירות הנוגעות לחוקרים בתיקי ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו, ובכך יצרו עיוות דין חמור. ההתנהלות האמורה של השניים גרמו לפגיעה בחברה הישראלית, לשיסוי בין חלקיה, לפגיעה באמון הציבור ולערעור היציבות של המערכת החשובה כל כך".
לפני כשנתיים הגיש סעדה עתירה לבג"ץ בה טען להתערבות בעייתית של פרקליט המדינה לשעבר ניצן והמפכ"ל לשעבר אלשיך בענייני המחלקה לחקירות שוטרים כולל התנכלות כלפיו באופן אישי בשל מילוי תפקידו. בין היתר נכתב בעתירה כי במהלך כהונתו כסגן ראש מח"ש היה סעדה "קורבן להתנהלות קשה, דורסנית ויתכן שאפילו פלילית מצדו של אלשיך", אשר לדבריו "ראה במח"ש גורם המפריע למשטרה ופעל שלא כדין נגד מח"ש ובאופן אישי נגד בכיריה".
עוד מפרטת העתירה כיצד המפכ"ל אלשיך איים לכאורה על מנהל מח"ש הקודם [אורי כרמל] באומרו "אני הרי מומחה בפירוק ארגונים עוינים", בהתייחסו למחלקה לחקירות שוטרים ותוך רמיזה לתפקידיו הקודמים בשב"כ. לטענת סעדה הוא אף קיבל בטעות מסרון מעוזר המפכ"ל בו הורה לו אלשיך "תיכנס בסעאדה".
בנוסף טוען סעדה לגבי שי ניצן כי פרקליט המדינה לשעבר בחר לגבות דווקא את אלשיך ולא את אנשי מח"ש, ככל הנראה על רקע חקירות ראש הממשלה, "כי לדבריו 'להסלים כעת את המריבה, רק יעשה טוב למי שרוצה ברעת מערכת אכיפת החוק'".
לדבריו, הן היועמ"ש מנדלבליט והן ניצן קיבלו לידיהם "בזמן אמת" תלונה חמורה על התנהלות אלשיך אך הם "בחרו להתעלם ואפשרו הלכה למעשה את המשך הפגיעה במח"ש ובאנשיה וערכיה". עוד נכתב כי "הדברים הגיעו לכדי כך שמנהל מח"ש הקודם [כרמל] ביקש לסיים את תפקידו על רקע זה כשנה לפני סיום הקדנציה", תוך שהוא מזהיר מפני "ההשלכות החמורות הצפויות מגישת הפרקליטות".
לעתירה צורף אז מכתב אותו העביר אורי כרמל לנציב הביקורת דוד רוזן, ובו נטען כי "הפרקליטות צנזרה את עמדת המחלקה לחקירות שוטרים" לפיה יש לפתוח בחקירה פלילית נגד השוטרים שירו למוות ביעקוב אבו אל-קיעאן באום אל-חיראן. בין השאר מתאר כרמל במכתבו כי בדיונים שנערכו בלשכת פרקליט המדינה לשעבר ניצן הוא תמך בפתיחת חקירה בפרשה על בסיס הממצאים שהעלתה בדיקת מח"ש, אך במסמכי סיכום הדיונים שפורסמו בהמשך גילה שעמדתו זו הושמטה.
גם כרמל מותח ביקורת על אלשיך, וכותב כי המפכ"ל לשעבר ידע לכאורה על קיום מסמך מסווג של השב"כ המחזק את הטענה שהאירוע באום אל-חיראן לא היה פיגוע. לדברי כרמל, "מדובר ככל הנראה בדליפת דבר קיומו של מסמך זה מגורם כלשהו בשב"כ למפכ"ל", והוא מציין כי השיב לשב"כ שאסור להעביר לאלשיך חומרים "מחשש לשיבוש החקירה".
לסיכום כותב כרמל בביקורת נוספת על ניצן כי "לאורך כל תהליך קבלת ההחלטות, ובפרט על רקע העמדה שננקטה בדיונים ביחס ל'חוסר אשמה' של המנוח, לא עלה בידי להבחין בטעם משפטי סביר או נימוק מקצועי מתקבל על הדעת אשר יצדיק עננה כבדה מעל דמותו של הנהג המנוח כמי שחשוד בהיותו 'מחבל'". לבסוף בחר ניצן שלא להכריע בסוגיה למרות חוות הדעת הרבות, החלטה אשר לדברי כרמל "אינה מתיישבת עם מבחנים משפטיים נהוגים ומהווה "הנצחה של עוול קשה".
פנינו למשרד המשפטים ומשטרת ישראל בבקשות תגובה והן תובאנה מיד עם קבלתן.
