"אם לא נטפל בתשתית הטרור נקבל שוב פיגועים במרכזי הערים"

החוקר יוני בן מנחם על גל הפיגועים האחרון: "לפיד וגנץ חוששים מהסלמה אבל מפקירים את השטח לג'יהאד ולאיראנים. הססנות רק תגביר את תעוזת המחבלים"

זירת הפיגוע בבקעה | צילום: ארגון נהגי האוטובוסים מבית ההסתדרות הלאומית

האם אנחנו עומדים בפני גל טרור חדש? על פי דיווחים מהימים האחרונים, כמות פיגועי הירי בשטחי יהודה ושומרון התגברה באופן משמעותי, כאשר כרמל דנגור אף דיווחה אמש בכאן 11 על עלייה של עשרות פיגועים בשנה האחרונה, ביחס לאותה תקופה בשנה שעברה. כל זה מגיע לאחר פיגוע ירי חמור אותו ביצעה חוליית מחבלים אתמול בבוקר בבקעת הירדן, כאשר פתחה באש על אוטובוס טירונים וניסתה להציתו. בפיגוע נפצעו שבעה בני אדם, ביניהם הנהג שמצבו מוגדר קשה.

אז האם באמת מדובר בתופעה חדשה או פשוט המשך מגמה קיימת? על פי יוני בן מנחם, מזרחן וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, התשובה השנייה היא המדויקת יותר.

"תמיד היה טרור ותמיד היו פיגועי ירי" הוא אומר בשיחה עם 'מידה' ומסביר: "התקשורת הישראלית נוהגת להעצים את התופעה אבל היא אינה חדשה, ונובעת בעיקר ממחדל ביטחוני של ממשלת בנט-לפיד-גנץ. הם החליטו ללכת על פי הקו של ממשל ביידן, לחזק לכאורה את הרשות הפלסטינית ולתת לה הקלות, ובה בעת החליטו שהם לא נלחמים בטרור והפקירו את השטח".

על פי בן מנחם, מוקד הטרור העיקרי כרגע נמצא בצפון השומרון, ובמיוחד בסביבות הערים שכם וג'נין, שם "הרשות הפלסטינית ויתרה על שליטה ביטחונית ועל מאבק בטרור, למרות שמדובר בשטחי A ו-B בהם היא אמורה להיות אחראית מהבחינה הזו".

מה מצב המשילות בשטח כרגע?

"למעשה, במצב הקיים כיום כל אזור צפון השומרון הופקר לידי ארגון הג'יהאד האסלאמי מצד אחד, ומצד שני לידי הזרוע הצבאית של הפת"ח שנקראת 'גדודי חללי אל אקצא' ונוסדה באינתיפאדה השנייה בידי מרואן ברגותי. אבו מאזן נמצא בסוף הקריירה הפוליטית שלו וגם היורשים סביבו חושבים רק על הישרדות. כל עוד החמושים לא מגיעים לרמאללה ולא מסכנים את השלטון המרכזי, לשלטון אין עניין להתעמת איתם בקסבות ובמחנות הפליטים. ההפקרות הזו הביאה למצב בו נמצאים בשטח מאות מחבלים המחזיקים בכמויות אדירות של נשק ותחמושת".

ומה היה נדרש לעשות מבחינת ישראל?

"מה שהיה צריך לעשות, כבר במהלך גל הטרור והפיגועים במרכזי הערים במרץ ואפריל השנה, זה מבצע בסגנון 'חומת מגן' כפי שנערך בשיא האינתיפאדה השנייה בשנת 2000: להזרים כוחות צבא, לכבוש את צפון השומרון לפרק זמן ולנקות את השטח. אף אחד אחר לא יכול או לא רוצה לעשות את זה, בטח לא הרש"פ. גם ראש השב"כ לשעבר יובל דיסקין, שלא חשוד בהיותו ימני, כתב אז טור ב'ידיעות אחרונות' ודיבר בדיוק על הצורך לשנות את המשוואה ולהשיב את ההרתעה".

מדוע לדעתך זה לא נעשה?

"זה התחיל כאמור עם ההחלטה של בנט וגנץ ללכת לפי הקו של הבית הלבן, להרגיע את השטח ולא לפעול בנחישות למרות גל הפיגועים. במקום זה אנחנו ממשיכים כל הזמן ב"כיסוח הדשא" – מעצרים מדי פעם או חיסול פה ושם, אבל אין טיפול מקיף בשורשי התופעה".

וכרגיל אצלנו באיזור, יש מי שמנצלים את המצב כדי להתערב ולערער עוד יותר את השטח. "האיראנים מבינים היטב מה מתרחש כאן", אומר בן מנחם ומספר: "מנהיג הג'יהאד האסלאמי זיאד נחלה ביקר בתקופה האחרונה מספר פעמים בטהרן ונפגש עם מפקד משמרות המהפכה. הוא מקבל המון כסף מהאיראנים כאשר המשימה הראשונה מבחינתו היא להשתלט על צפון השומרון לאור הוואקום הביטחוני שהרש"פ הותירה שם".

מה כולל המהלך הזה?

"התוכנית של איראן היא להקים בשומרון מוצב קדמי בדרך להשתלטות על כל הגדה. לשם כך הם יצרו סוג של ארגון-על חדש תחת פיקוד הג'יהאד האסלאמי, שמאחד פלגים אחרים כמו 'חללי אל-אקצא' ופעילי חמאס. הגדוד הראשון הוקם ופועל בג'נין ומסגרות דומות הוקמו גם באזור שכם וטול כרם. בונים פה כוח צבאי שכפוף ישירות לג'יהאד האסלאמי וכמובן למשמרות המהפכה".

ובכל זאת מדווח לאחרונה על מחבלים המבצעים פיגועים ללא שיוך ארגוני מסוים

"בגלל שקיימות בשטח כמויות אדירות של נשק, ויחד עם ההשפעה הרבה של הרשתות החברתיות, ישנם צעירים שמתפתים לבצע פיגועים תמורת סכומים של כמה מאות שקלים. הם גדלו לתוך עולם הטיקטוק וחלקם מרגישים שעיסוק בטרור יביא להם כבוד בחברה. זהו מרכב אחד בתוך הטרור אבל באופן כללי חשוב לומר שלא מדובר בתופעה עממית אלא בתשתית חבלנית ממוסדת ומאורגנת. האיראנים וחיזבאללה מזרימים הרבה כסף לשטח והוא מגיע גם לצעירים. יחד עם אלפי כלי נשק שמוברחים לגדה כל הזמן, אתה מקבל בסוף אנשים שיורים בשטח על כוחות צה"ל".

כיצד צריכה ממשלת ישראל לפעול מול כל זה?

"הגישה הקיימת כרגע בממשלה פשוט דוחה את הקץ. אם כאמור היו עושים אחרי גל הטרור באביב האחרון פעולה נרחבת בסגנון 'חומת מגן', גם העולם היה מבין. הייתה אז הזדמנות פז לפעול אבל המחדל הביטחוני הוא שלא טיפלו בזה בעיתוי הנכון. גם עכשיו אפשר לפעול אם רק רוצים אבל כנראה שלא רוצים. יתכן שראש הממשלה לפיד חושש שמבצע צבאי למיגור הטרור בשומרון ידליק שוב את רצועת עזה. יש לו מערכת בחירות קרובה וכנראה שאין לו את האומץ".

מה המשמעות של המשך ההססנות מצד ממשלת ישראל?

"כאשר אתה נותן לתשתית הטרור לצמוח ולא מפרק אותה, אתה מגיע למצב של מאות מחבלים חמושים, שרק הולכים ומתעצמים ומפתחים עוד אמצעי חבלה. הם מקבלים תהודה, הופכים לגיבורים ומושכים אחרים להצטרף למעגל, כמו שראינו בפיגוע בבקעה אתמול אותו ביצעו אבא ובן, ועוד קרוב משפחה. אם אתה לא מפרק את הדבר הזה הוא רק ימשיך לגדול".

האם אתה צופה הסלמה בתקופה הקרובה?

"אנחנו מתקרבים לחגי תשרי שבהם תמיד ירושלים והר הבית נמצאים בכותרות, וככל הנראה שארגוני הטרור שוב ינסו לחמם את השטח. הגישה הזו שלהם מתחזקת עם כל הצלחה להוציא פיגוע כמו אתמול, ומול המשך המדיניות הישראלית הרופסת. ישראל כבר התקפלה כאשר הסכימה לשחרר את מחבל הג'יאהד שובת הרעב חליל עואודה, והתקפלה שוב מול איומי שביתת רעב של האסירים הביטחוניים בבתי הכלא. ארגוני הטרור הצליחו ליצור אחרי מבצע 'עלות השחר' את משוואת "איחוד הזירות" – כל מהלך שישראל תעשה במאבק בטרור ביהודה ושומרון, עשוי להוביל לירי טילים מעזה. לפיד וגנץ לא מעוניינים בהסלמה הזו ושוב מתקפלים. הבעיה היא שאם לא נטפל עכשיו בתשתית הטרור, הוא יגיע שוב למרכזי הערים בישראל".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

2 תגובות למאמר

  1. המלחמה הולכת ונהפכת למלחמת רוח , יש למדינת ישראל כוח לפרק ולהחריב ביום אחד את כל מה שמכונה " פלסטיני"אבל הידיים קשורות , כי אנחנו לא מוכנים להלחם נגד אויב אלא נגד"טרור" עוד שטות שהמציאו מכבסי המלים , המלחמה היא נגד האויב שמבחינתו הוא לא נלחם נגד איזה מושג מעורפל שניתן לשחק בו משחקי מלים , הוא נלחם מלחמה מוגדרת נגד כל יהודי ,"ג'יהאד" .
    הוא לא נלחם על "שטחים" והוא לא אויב ה"שלום" אצלו האויב מוגדר , והוא יודע מה הוא רוצה וברגע שאינו מפחד מעונש (מסיבה רציונלית או לא רציונלית)הוא יוצא לרצוח לפי הקריטריונים שלו.
    מי שיודע מה הוא רוצה מוכן להלחם ולשלם מחירים אבל מי ששקוע בהזיות ותענוגות לא מוכן להלחם והמלחמה העיקרית היא במשפט , בתקשורת בצמרת הפקידות

  2. מבצע בסגנון חומת מגן יהיה בזבוז זמן.
    ב2002 האיום המרכזי היה ארגוני טרור ולכן היה צריך לחסל את התשתיות שלהם, דבר שכוחות הבטחון דווקא למדו לבצע היטב.
    אך כיום עיקר האיום הוא מפגעים בודדים שאין מאחוריהם תשתית אלא אווירה מסוימת(המאורגנת על ידי כל מיני בעלי אינטרסים) ברחובות הפיזי והוירטואלי.
    מול זה צריך אסטרטגיה אחרת, כזאת שאיש מראשי הקואליציה לא מסוגל להציע, כזאת שמבינה שהלוחמים המרכזיים אינם אלה אנשי צה״ל והמוסד אלא אלה שבמערכת המשפט ובתקשורת(הפורמלית והלא-פורמלית) וששם צריך להילחם בכל עוז ולהעניש בלא רחמים.