התופעה בה רשימות לכנסת צצות יש מאין ונעלמות כפי שבאו היא אחד הגורמים העיקריים לקושי בהקמת ממשלה יציבה
המילה האחרונה במערכת הבחירות הנוכחית היא "יציבות". כולם רוצים יציבות. אז הנה, גם לי יש רעיון ליציבות. ולדעתי, הוא לא פחות דמוקרטי מכל מה שה"ממלכתיים" למיניהם גורסים. הסכיתו נא.
זה הולך ככה. מפלגה אמורה להיות עסק רציני. לא חלטורה ולא קוניוקטורה. היא צריכה לבטא אידאולוגיה, חזון, היסטוריה, קהל. היא לא צריכה להיות סידור עבודה זמני לפוליטיקאים אופורטוניסטים שמחפשים את הכיסא, כאלה שיפרקו אותה ברגע שיהיה להם משהו טוב יותר.
אז בואו נחליט שכמו חברה שנסחרת בבורסה מחויבת במועצת מנהלים הכוללת נציגי ציבור, ברואה חשבון ובעורך דין ובהגשת דו"חות, כך גם מפלגה תצטרך לעמוד בדרישות קדם כדי להתמודד בבחירות (ברור שדרישות שונות מחברה מסחרית, זו היתה רק דוגמא לעיקרון).
הדרישה הראשונה צריכה להיות תקופת אכשרה. מפלגה תצטרך להתקיים לפחות שנה תחת הכללים שייקבעו בטרם יותר לה לבקש את אמון הציבור. ומהם הכללים? מוסדות, מנגנון בחירה, תקנון, דו"חות מסודרים. בעיקר מומלץ שלא תהיה לטיפונדיה של אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה, אשר כל יתר החברים משחרים לפתחו ויודעים שבלי לבצע את רצונו המוחלט הם יעופו לכל הרוחות. איך עושים זאת? יש הרבה דרכים ולא אכנס אליהן פה, אבל העיקרון ברור.
שאל אדם לא משוחד ברחוב והוא יודע שיש בישראל מפלגות דמוקרטיות ויש מפלגות דיקטטוריות, מבלי לציין שמות. ואגב, דמוקרטיה לא חייבת להיות פריימריז מלאים למתפקדים, כפי שנעשה בליכוד, במפלגת העבודה ועוד כמה, אבל הרשימה בהחלט לא יכולה להיות בנויה על החלטה שרירותית של אדם אחד ללא שקיפות וללא פתיחות, וגם לא מראית עין של התייעצות.
ומה זה הדבר המוזר הזה של ערבויות בעלי הון למפלגה חדשה? זה פשוט ההיפך הגמור מכל עקרון דמוקרטי בסיסי. רוצים להקים מפלגה? תעשו בתחילה מימון המונים, פקדו אנשים בתשלום, הראו שיש מאחוריכם ציבור תומך, ורק אז תצאו לדרך. אם לבנות מפלגה תוך התמכרות לכסף גדול של מיליונרים זה לא שוחד פוליטי לכאורה, לא ברור לי שוחד מהו.
מה זה ייתן? המון. עצם העובדה שיהיה קשה יותר להקים מפלגות יביא לכך שמספרן יקטן וידחוף אנשים לממש את שאיפותיהם הפוליטיות במפלגות קיימות. ראו למשל, כדוגמא בלבד, את הליברלים בליכוד. הליכוד מכיל מגוון רב של דעות, חלקן הפוך לגמרי לדעות התא הליברלי. אבל הם נלחמים בתוך המפלגה, מריצים מועמדים, משכנעים ח"כים, ומשפיעים לא מעט. האם מפלגה קיקיונית ליברלית היתה עושה יותר? ד"ש ממפלגת 'זהות' עליה השלום.
ברור שרעיון זה יביא להתנגדות מצד כל אלו שנהנים היום מההפקרות השוררת בהקמת מפלגות. הם הנהנים העיקריים מהמצב הנורא הקיים. מקימים, מפרקים, מתמזגים, מתרסקים, מפלגים, עורקים, ומתקמבנים. אבל מה איתנו? נראה לכם שהמצב שבו מפלגה קמה בקול תרועה גדולה חודשיים לפני הבחירות ומתרסקת שנה אחריהן הוא מצב נורמלי? האם תפקידנו לאכלס את בית הקברות הפוליטי של מדינת ישראל, או להביא למשטר יציב ואחראי?
כל יתר פתרונות העוועים האנטי-דמוקרטיים מבית ה'מכון הישראלי לדמוקרטיה' (איזו אירוניה) מנסים לאכוף את ה"יציבות" תוך רמיסת העיקרון הראשי של הדמוקרטיה הבנוי על רוב ומיעוט. כן, זכויות מיעוטים זה חשוב, אבל זכויות הרוב זה הכרחי.
כל הכבוד על הרעיון הנכון. אבל זה רק חצי פתרון. כל עוד ח"כים לא מחויבים להבטחותיהם ויכולים לעבור מחנה אחרי הבחירות הן כמפלגות(קדימה, ימינה) והן כבודדים-לא תהיה יציבות.
אלא שהפתרונות המוצעים כרגע לא מחייבים את ראשי המפלגות לנאמנות להבטחותיהם והערכים בשמם הם מדברים אלא מחייבים את זוטרי המפלגות לראשיהן. חייבים לתת את הכוח למתפקדי המפלגות, בכל זאת דמוקרטיה היא שלטון העם לא שלטון בעלי השררה.
ועוד דבר אחד-אני בספק אם שנה אחת זה מספיק זמן לתקופת אכשרה. יש לדרוש תקופה בה האווירה המאפשרת מפלגות אווירה תשתנה מספיק כדי למנוע קיומן של מפלגות ללא בסיס מוצק. הייתי הולך על 4.5 שנים.