עורכי דין נגד אבי חימי: "עמדתו לא מייצגת את הלשכה"

שלושה מהמשנים ליו"ר פנו במכתב בעקבות דברי חימי נגד הממשלה הנכנסת. עו"ד נועם לאור: "הלשכה צריכה לפעול לרווחת החברים ולא לעסוק בפוליטיקה"

"עמדה מגמתית". יו"ר הלשכה עו"ד חימי | צילום מסך

מתיחות בלשכת עורכי הדין, בעקבות מספר הזדמנויות לאחרונה בהן השמיע יו"ר הלשכה עו"ד אבי חימי מסרים פוליטיים חריפים והתנגדות פומבית לכוונות הרפורמה במערכת המשפט המיוחסות לממשלה החדשה. בין היתר הזהיר חימי בראיונות ונאומים מפני "שינוי מערכת המשטר" ואף קרא לציבור "לצאת לרחובות".

בהמשך לכך שלחו בשבוע שעבר שלושה מהמשנים ליו"ר, עורכי הדין נועם לאור, יצחק נטוביץ' ואברהם ללום, יחד עם חברת המועצה הארצית עו"ד לירז ראש, מכתב לחימי ובו הדגישו כי אמירות אלה מטעם היו"ר אינן מהוות את עמדת לשכת עורכי הדין. הם הוסיפו כי לטעמם "יש מקום לבדיקה ולשינוי בנושא פסילת חוקים על ידי בג"ץ כאשר היא שקולה, מדודה וראויה. בניגוד לדברך, אין בכך כל פגיעה בערכי המדינה היהודית והדמוקרטית". עוד כתבו המשנים כי לתפיסתם "מן הראוי להביא את הנושאים הנ"ל לדיון במועצה הארצית בטרם פרסום עמדה כזו או אחרת בפומבי", שכן לדבריהם עמדתו האישית של ראש הלשכה בנושאים שנויים במחלוקת "עלולה להיחשב כעמדתה של הלשכה ולגרום להשלכות רוחביות בהתייחסות ללשכת עורכי הדין".

בשיחה עם 'מידה' אומר עו"ד נועם לאור, המשנה לראש לשכת עורכי הדין וחבר הוועדה למינוי שופטים צבאיים, כי ההחלטה לנסח את המכתב הגיעה בעקבות "הפרסומים האחרונים מטעם ראש הלשכה שהיו מאוד מגמתיים ולצערי מאוד חד-כיווניים. והכי חמור שהם נעשו והצטיירו כאילו הם משקפים את לשכת עורכי הדין ולא כך הדבר. ההחלטות של הלשכה מתקבלות על ידי המועצה הארצית. הפרסומים של ראש הלשכה הם על דעתו בלבד ולא עלו לדיון במועצה, כך שאין להם שום תוקף. לצערי, בקרב הקהל הרחב מתפרש שעמדתו היא גם עמדת הלשכה".

מה אתם דורשים בעצם?

"אנחנו חושבים שצריך לשים סוף להתנהלות של ראש הלשכה. פנינו לראש הלשכה וביקשנו להפסיק את הדבר הזה ולקיים דיון בפני המועצה הארצית, גם על עצם ההתבטאויות וגם על תוכן הדברים. אני יכול לומר שאנחנו לא היחידים שסבורים כך. יש חברי מועצה רבים נוספים שחושבים כמונו אבל חוששים להגיד את זה ויש אחרים שמתלבטים".

עו"ד נועם לאור

מה דעתך באופן אישי?

"באופן אישי אני חושב שלא נכון ללשכת עורכי הדין להתערב בנושאים האלה שהם במחלוקת פוליטית ובטח לא באופן הזה של קריאה לציבור לצאת לרחובות. זה לא תפקיד הלשכה. אני הייתי מעדיף לשכה שדואגת לחברים שלה, דואגת לעורכי הדין ולבעיות היומיומיות שמעסיקות אותם כמו אלימות המופנית כלפי עורכי דין שלפני כשנה הובילה גם לרצח של אחד מחברינו, לבעיות החמורות עם התקנות החדשות, להתעמרות של חלק מהשופטים בעורכי הדין, בשחיקה במעמדם ובפרנסתם של הסניגוריים הפליליים וכן לממש את הכוח הצרכני העצום של הלשכה לרווחת כל עורכי הדין. 80 אלף עורכי דין צריכים להוות גוף עם הטבות לא פחות מ'חבר' או הסתדרות המורים. אלו המטרות של הלשכה ובשמן היא צריכה לפעול, ופחות להתעסק בעניינים פוליטיים".

ואולי עו"ד חימי מביע גם את דעתו האישית?

"ניתן להביע עמדה אישית וגם אני מביע אותה בפורומים שונים והרבה פעמים נגד עמדת ראש הלשכה. זה בסדר. הבעיה היא שכאשר ראש הלשכה מתבטא כך, רוב הציבור סבור שזו עמדת הלשכה כולה. צריך להבהיר שזו לא העמדה של לשכת עורכי הדין, בטח במקרה של אמירות קיצוניות כמו קריאת ראש הלשכה לצאת לרחובות. הקריאה שלנו היא כדי שהציבור בכלל ועורכי הדין בפרט לא יחשבו שזו עמדת לשכת עורכי הדין. זו עמדתו האישית של ראש הלשכה ולדעתי היא מגמתית ואינה מתכתבת עם המציאות. זו בטח לא דעתה של המועצה הארצית שהיא הגוף המרכזי של הלשכה, וגם לא דעתם של רוב עורכי הדין. הציבור צריך לדעת את זה".

עו"ד חימי טוען שהרפורמות שמציעה הממשלה החדשה יפגעו בבית המשפט ולכן צריך להגן עליו

"להגן מפני מה? האמירה "יש להגן על המערכת" יוצרת מעין עובדה לא נכונה כאילו יש משהו שצריך להגן עליו: לשכת עורכי הדין כביכול מתייצבת מאחורי מערכת המשפט ואומרת – בואו נגן עליה. אבל מפני מה? קרה משהו? נפגע מישהו? יצירת הבהלה המיותרת הזו  והתנגדות אוטומטית לכל שינוי שאולי יבוא על ידי ממשלה שנבחרה ואפילו עוד לא קמה, היא הפגיעה האמיתית בדמוקרטיה. לכולנו חשוב שמערכת המשפט תהיה חזקה עם איזונים מתאימים כמו כל אחת מהרשויות, אבל העוצמה שלה נובעת קודם כל מאמון הציבור והאמון הזה נרכש כאשר מערכת המשפט עושה את הצעדים הדרושים להגביר אותו. זה בטח לא יגיע באמצעות תמיכה מלאכותית של לשכת עורכי הדין".

לדברי עו"ד לאור, "החיבוק האוטומטי הזה של לשכת עורכי הדין למערכת בתי המשפט הוא למעשה חיבוק דב. מערכת המשפט אינה צריכה את זה. זה משיג בדיוק את המטרה ההפוכה. זה לא תפקיד הלשכה וזה לא באמת מגביר את אמון הציבור. אני לא רואה סכנה למערכת המשפט ואם חלילה תהיה כזו אני בטוח שתדע להגן על עצמה. היא לא צריכה את אבי חימי בשביל זה. לשכת עורכי הדין היא לא שומר הסף של מערכת בתי המשפט. לצערי יש מי שמשיקולים כאלו ואחרים מבקשים להבהיל את הציבור ולנסות למנוע כל שינוי באשר הוא. אבל רוב הציבור, ובוודאי עורכי הדין, יודעים ומבינים שלא כל שינוי הוא פגיעה. הרבה פעמים שינויים מביאים לשיפור וזו בהחלט זכותה של הממשלה הנכנסת, ואולי אפילו חובתה, לקיים את הבטחותיה לבוחרים ולבצע שינויים. אני סומך על הממשלה הנבחרת שתדע לעשות רק את השינויים הנדרשים ובאופן מדוד. אף אחד לא רוצה לפגוע במערכת בתי המשפט".

קיבלת פניות מעורכי דין נוספים בעניין?

"אני מקבל מדי יום עשרות רבות של פניות מעורכי דין שתומכים ושמחים שקולם נשמע. חלקם כתבו לי שבתקופה האחרונה הם חשו בושה להיות עורך דין, והם שמחים שיש קול אחר שמתנגד לאמירות של אבי חימי ולפרסומים שלו, ולא חושב שהלשכה צריכה לעסוק בנושאים כאלה. בעוד כחצי שנה יערכו בחירות ללשכה ואני מניח שציבור עורכי הדין יהיה מספיק חכם כדי להבין מי דואג לאינטרסים האישיים שלו ומי דואג ליתר חברי הלשכה".

איך נוצר המצב הזה?

"מבנה הלשכה כיום ושיטת הבחירות יוצרים בעיה, מכיוון שרוב ציבור עורכי הדין לא מתעניין בבחירות. שיעור ההצבעה בכל מערכות הבחירות האחרונות לא עבר את ה-28%. כך נוצר מצב שראש הלשכה שולט בתקציב שנתי של עשרות מיליוני שקלים ובמשאבי הלשכה כולל פוטנציאל הקשר עם שופטים ואישי ציבור, ובאופן טבעי כל אחד מנסה לדאוג לאינטרסים שלו. לצערי, כל ראש לשכה יכול לנצל את המצב הזה כפי שהוא חפץ. גם ליטופים ממערכת המשפט יכולים להיות סוג של אינטרס. זה יכול להיות אחד ההסברים. ובכל מקרה זה לא צריך להיות כך. הלשכה וראש הלשכה צריכים לפעול כדי לקדם את האינטרסים של כל עורכי הדין. פחות פוליטיקה, פחות חיבוקים וכנסים, פחות חגיגות ואירועים בסגנון "פתיחת שנת המשפט" ופחות מנכ"לים. אין צורך במנכ"ל לכל מחוז בנוסף למנכל הלשכה. לשכת עורכי הדין לא צריכה לתחזק שבעה מנכ"לים".

אז איך באמת ניתן לשנות?

"במצב כיום הלשכה כלל אינה מעניינת את רוב ציבור עורכי הדין, שאינם משתתפים בבחירות ללשכה. בכך נותרת השליטה בידי מספר מצומצם מאד של עורכי דין, השולטים על משאבים רבים ולמעשה כל ראש לשכה עושה מה שהוא רוצה. במקום שהלשכה תטפל בבעיות של כל עורכי הדין ותהווה בית לכל עורך דין, היא מטפלת במה שנוח לראש הלשכה. לכן נכון יהיה להפוך אותה לוולונטרית, בדומה למקצועות אחרים. פעלתי גם כדי להעלות את אחוז ההצבעה, מכיוון שכל עוד הוא נותר נמוך הלשכה מאבדת מהלגיטימיות שלה. רצינו להקל על אופן ההצבעה בבחירות הקרובות ולאפשר לעורכי הדין להצביע מרחוק כפי שהתבצע בפריימריז של מספר מפלגות, או לפחות לאפשר לעורכי הדין להצביע בכל הארץ ולא רק במחוז שלהם. הוקמה לשם כך ועדה אך לצערי ראש הלשכה שבהתחלה תמך בהמלצות לבסוף התהפך ולא קיבל אותן".

לשכה וולונטרית היא הפתרון?

"בהחלט. כרגע הבעיה היא בשיטה. ברגע שהלשכה תהיה וולונטרית היה תהיה הרבה יותר חזקה כי היא תהיה חייבת לעסוק אך ורק בטובת עורכי הדין ומסיבה פשוטה: אם עורכי הדין יבינו שהם לא מקבלים ערך הם יפסיקו לשלם דמי חבר. ההגדרה של הלשכה כיום כארגון סטטוטורי יוצרת את הכשל הזה: יש תקציב של עשרות מיליונים מדי שנה, ולא משנה עד כמה הלשכה גרועה עדיין התקציב יגדל מדי שנה בשל הוספת חברים חדשים. לעומת זאת לשכה וולונטרית תהיה חייבת לשקף ולתת ערך אמיתי לציבור עורכי הדין כדי להמשיך להתקיים. הסתדרות הרופאים למשל היא גוף וולונטרי אבל למעלה מ-90% מהרופאים חברים בו פשוט כי הוא מעניק ערך אמיתי. הגוף עובד בשביל החברים ולא בשביל עצמו. כשהלשכה תהפוך לוולונטרית נפסיק למצוא את עצמנו שוב ושוב במצב בו ראש לשכה כזה או אחר דואג לאינטרסים שלו ולא לאינטרסים של כלל עורכי הדין".

אתה מתכוון להתמודד בבחירות לראשות הלשכה?

"הבחירות ללשכה יתקיימו בעוד מעט יותר מחצי שנה. אני מקבל אין ספור פניות בנושא התמודדותי לראשות הלשכה ואני בהחלט שוקל זאת. אני בוודאי לא אשב בשקט ואמשיך לראות איך פוגעים במעמד של מקצוע עריכת הדין, ואיך ממשיכים לנצל את עורכי הדין לגחמות כאלו ואחרות. אבל כאמור יש עוד זמן ואני שוקל את הדברים ביחד עם חבריי לדרך, ובקרוב אקבל החלטה בנושא".

***

מלשכת עורכי הדין נמסר: "לא נגיב".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

4 תגובות למאמר

  1. בראיון המדובר, אמר יו"ר לשכת עורכי הדין, כי הלשכה "תקבל החלטות איך לפעול כדי למנוע פגיעה במערכת המשפט".

    סעיף 136 לחוק העונשין, מגדיר את עבירת ההמרדה כך:

    136. לענין סימן זה, "להמריד" הוא אחת מאלה:
    (1) להביא לידי שנאה, בוז או אי-נאמנות למדינה או לרשויות השלטון או המשפט שלה שהוקמו כדין;
    (2) להסית או לגרות את יושבי הארץ שינסו להשיג, בדרכים לא כשרות, שינויו של דבר שיסודו בדין;

    בהתייחס לסעיף 2 לעיל: מר חימי אמר כאמור, שהלשכה בראשותו "תקבל החלטות איך לפעול כדי למנוע פגיעה במערכת המשפט". עכשיו, זה לא משנה איך מר חימי מצייר את המטרה שבראשו – הגנה על הקוסמוס מסינגולריות, הגנה על השמש מפני הירח ו/או הגנה על בתי המשפט – זו דעתו הפרטית בלבד ועוד, על המטרה הפרטית שהוא מנסה להשיג. ממש ממש לא חישוב מתמטי שתוצאתו היא "למנוע פגיעה במערכת המשפט". דעה פרטית ותו לא (גם אם מסכימים איתה).

    עכשיו, החקיקה המסדירה את הבחירות לרשות הנבחרת הישראלית, אינה מעניקה לא לעו”ד ולא לחסרי תעודת בגרות, קולות עדיפים על פני שאר הציבור בבחירות לכנסת. לפיכך, אם מר חימי מתכוון לנצל את תפקידו ע”מ למנוע מהרשות הנבחרת לבצע את חקיקתה ולא באמצעות שכנוע בוחרים – זה בהגדרה, ניצול לרעה של תפקידו העולה לכדי עבירת המרדה (הוא לא פועל לשכנע בוחרים לבחור נציגים אשר בכוונתם חקיקה אחרת, אלא פועל למנוע את ביצועה של חקיקה באמצעות ניצול תפקידו הציבורי בלבד).

    יו”ר לשכת עורכי הדין איננו חבר ברשות מחוקקת במדינת ישראל ולכן הוא יכול להוביל מחאה ציבורית כנגד החלטה אך לא למנוע את ביצועה (אני מדבר על הציטוט: “קרא היום (שני) לשופטים שלא לשתף פעולה עם הניסיון …" והציטוט לפיו הלשכה “תקבל החלטות איך לפעול כדי למנוע פגיעה במערכת המשפט” – המטרה שמר חימי חושב שהוא משיג, אינה מעניינת (זו דעתו הפרטית) – לשכת עו"ד בישראל, גוף לא נבחר, לא יכולה *לפעול* על מנת למנוע את ביצוען של החלטות הרשות המחוקקת/נבחרת). גם פניה לאפיק משפטי, למשל פניה לעליון, היא שימוש במערכת המשפט ע"מ להכריע ויכוח ציבורי/פוליטי.

    ועצם העובדה שעליון מתערב ו"מחליט" בויכוחים ציבוריים, הופך אותו – בשונה מהחלטות בתיקים מסוג פלוני נ' אלמוני – למפלגה פוליטית. הסיבה אלמנטרית ו"אינה ברורה" רק לנרקיסיסט: העליון לוקח צד בויכוח פוליטי {גם אם הוא קורא לנימוקיו משפטיים). כל ויכוח ערכי הנו איזון בין זכויות/חובות המפורטות גם בחוקים. זו הסיבה שיש רשות נבחרת שתפקידה לבצע איזון מסוג זה – בה מיוצגים כלל דיעות הבוחרים. הסתמכות העליון על חוק במקרים של ויכוחים ציבוריים/עקרוניים – היא ניצול החוק כדי להתעלות על דיעות לגיטימיות אחרות בדיון ציבורי + ניצול חוסר הרצון של כלל אזרחי ישראל, להקלע למצב בו הם מפסיקים למלא את החלטותיו של העליון.

    לכן גם אם מר חימי דיבר על כלים משפטיים – מדובר על ניצולם ע"מ להשיג את דעתו הפרטית ותו לא. זה לא משנה לעניין ההמרדה (נהפוך הוא – זו הדרך בה המשפטנים מנסים להשתלט על השלטון בישראל, מה שיותר חמור אם אנו רוצים משטר דמוקרטי בישראל).

    כך שלא רק שדעת המיעוט (אחוזי הצבעה ללשכה הם אכן נמוכים ביותר) אינה מייצגת את כלל עו"ד בארץ – היא אכן מהווה פלישה לזירה הפוליטית וגם עולה עד כדי עבירת המרדה. כך שלדעתי, מר חימי צריך לעמוד לדין. הגיע העת שיהיה ברור כשמש שמי שמעוניין בחקיקה מסויימת – מתמודד לרשות הנבחרת הישראלית ולא מונע את ביצועה של חקיקה/החלטה שהוא לא אוהב, רק כיוון שתפקידו מאפשר זאת. עצם העובדה שיו"ר לשכת עו"ד מכריז על מעשים כאלה בפומבי, בראיון לאחד מהעיתונים היומיים בישראל – כבר מצביעה על בעיה.

    זאת כמובן, בנוסף על האמור במאמר, אודות למשל אחוז הצבעה נמוך מאוד בבחירות ללשכה אך בעיקר, ההבנה כי ידיעת תקדימים והיכולת לצטט חוקים, תקנות ופסקי דין בע"פ אומנם חיונית לזירה המשפטית, אך במשטר דמוקרטי – הזירה הציבורית ובראשה הרשות הנבחרת, נמצאים *מעל* לזירה המשפטית.

    זוהי למעשה, לב ליבה של הגדרת הדמוקרטיה – המילה האחרונה בכל דיון ציבורי, נמצאת בידי הציבור/נציגיו (אנחנו בדמוקרטיה ייצוגית) ומשטר בו המילה האחרונה נמצאת בידי ה"שליטים" ו/או "מומחים" מכל סוג, הוא בדיוק ההיפך מדמוקרטיה.

    כיוון שאם חושבים באופן נרקיסיסטי ובטוחים שהיכולת לצטט פסקי דין, מעמידה את המשפטנים מעל בני התמותה הרגילים מהזירה הציבורית בכלל ומהרשות הנבחרת בפרט – מגיעים, כפי שכתבתי כבר בתגובות אחרות כאן באתר, לצורת ממשל זהה לאיראן ולצפון קוריאה.

    וכמה קשה לנרקיסיסט לקרוא לעצמו "הציבור הנאור" או "או המנהיג העליון"?

    במדינות אלה יש בחירות ויש רשות נבחרת, אך ההמילה האחרונה בכל דיון ציבורי, נמצאת במדינות אלה בידי ראש הרשות השופטת – המנהיג העליון – קים ג'ונג און ועלי חמינאי – ולמשטרים אלה ניתן לקרוא בכל מיני שימות, דמוקרטיה בוודאי לא אחד מהן.

  2. מראיין: "ואולי עו"ד חימי מביע גם את דעתו האישית?"
    מרואיין: "ניתן להביע עמדה אישית וגם אני מביע אותה בפורומים שונים והרבה פעמים נגד עמדת ראש הלשכה. זה בסדר. הבעיה היא שכאשר ראש הלשכה מתבטא כך, רוב הציבור סבור שזו עמדת הלשכה כולה"

    כל זה נחמד ויפה אלא שמר חימי אמר באותו הראיון שהלשכה תקבל החלטות איך לפעול כדי למנוע פגיעה במערכת המשפט-הוא במפורש דיבר בשם הלשכה ולא בשם דעתו האישית ואף דיבר על פעולה מעשית ולא רק הבעת עמדה. כך שכל זה לא רלוונטי.
    ובל נשכח, לשכת עו"ד היא מונופול בתחומה ולכן מחויבת מטבעה לייצג את כלל עורכי הדין בישראל על מגוון דעותיהם ומכאן לא רשאית לקחת צד בנושא שכזה.

  3. עורכי הדין נועם לאור, יצחק נטוביץ' ואברהם ללום, יחד עם חברת המועצה הארצית עו"ד לירז ראש, מצילים במעט את כבוד הלשכה.
    יש לפעול במהירות להחלפת חימי במי שיכול להבין את תפקידי לשכת עורכי הדין.

  4. הלוואי ויכולתי להיות אופטימי בבחירת ראש הלשכה….