ישראל צריכה לפנות לביה"ד שיפעיל שיקול דעת ויסרב לכתוב חוות דעת מייעצת, ולהודיע שאם יחליט להחיל את סמכותו לא תשתף פעולה עם ההליך ולא תקבל את מסקנותיו
טליה איינהורן היא פרופסור למשפטים וחברה קבועה באקדמיה הבינלאומית למשפט השוואתי.
***
ביום ה-30 בדצמבר 2022 החליטה העצרת הכללית של ארגון האומות המאוחדות לפנות לבית הדין הבינלאומי בהאג (להבדיל מבית הדין הפלילי הבינלאומי שאף מקום מושבו בהאג), על מנת שייתן חוות דעת מייעצת [Advisory Opinion] לגבי הכיבוש המתמשך של ישראל, ההתיישבות בשטחי יהודה ושומרון, ירושלים והסיפוח בידי ישראל של שטח פלשתינאי.
להלן אדון בהתפלגות ההצבעה בעצרת האו"ם, בשאלת החלת הסמכות של בית הדין הבינלאומי לתת חוות דעת מייעצת לבקשת עצרת האו"ם, בעמדה שלעניות דעתי ראוי שישראל תציג בפני בית הדין, ואסביר מדוע אין מקום להיבהל גם אם בית הדין בכל זאת ייתן חוות דעת הנוגדת את עמדתה הרשמית של ישראל.
התפלגות ההצבעה בעצרת האו"ם
בעד ההחלטה הצביעו 87 מדינות. נגדה – 26, 53 נמנעות ו-27 מדינות לא השתתפו. כלומר בסה"כ 87 מול 106, מאזן טוב בהרבה מזה שישראל רגילה לו בעצרת האו"ם.
יתר על כן, המדינות שהצביעו נגד ההחלטה הן בין החזקות בעולם המערבי – ארה"ב, בריטניה, קנדה, אוסטרליה, גרמניה, אוסטריה, הונגריה, צ'כיה, קרואטיה, ליטא, אסטוניה ועוד. הנמנעות הן רובן ומניינן של שאר מדינות המערב. בין אלה שתמכו בהחלטה רק מיעוט מבוטל הן דמוקרטיות מערביות. רובן מדינות שאינן מכבדות זכויות אדם כלל ועיקר, בהן איראן, עיראק, לוב, צפון קוריאה, סין, טורקיה, רוסיה (אם כי לא בלארוס שנמנעה) ועוד. יש להצר על כך שאיחוד האמירויות הצטרפה לכלל מדינות ערב שתמכו בהחלטה.
החלת הסמכות של בית הדין הבינלאומי בהאג לתת חוות דעת מייעצת
סעיף 65 לחוקת בית הדין הבינלאומי, שהיא נספחת למגילת האו"ם, מסמיך את בית הדין, אך איננו מחייב אותו, לתת חוות דעת לפי בקשת העצרת הכללית. ראוי שבית הדין יפעיל את שיקול דעתו ויסרב לתת חוות דעת מייעצת בעניין זה, המשקף רק פן אחד של סכסוך בינלאומי שצריך לבוא על פתרונו בהסכם שלום.
הכלל הוא שכאשר בית הדין הבינלאומי דן בסכסוך עליו לעשות כן רק לאחר שקיבל את הסכמת הצדדים לסכסוך. הפנייה לקבל חוות דעת מייעצת היא בפועל דרך לקיים דיון תוך כדי עקיפת החובה לקבל את הסכמתה של ישראל תחילה.
ואכן, בעבר בעניינה של סהרה המערבית (1975), בית הדין סירב לכתוב חוות דעת מייעצת מפני שסבר שמתן חוות דעת, על רקע סכסוך קיים, ללא קבלת ההסכמה של המדינה המעורבת, עלול שלא להלום את אופיו השיפוטי של בית הדין. למרבה הצער, ב-2004 בעניין גדר ההפרדה בית הדין החליט, לבקשת העצרת הכללית, ליטול את הסמכות וכתב חוות דעת שכללה שורת מסקנות לגבי המעמד של מה שכונה שלא כדין "השטחים הפלשתינאים הכבושים".
השופט תומאס בורגנטל מתח ביקורת נוקבת על החלת הסמכות בידי בית הדין. השופטת רוזלין היגינס ציינה בחוות דעתה הנפרדת, כי לא היה זה ראוי לבית הדין להחיל את סמכותו. השאלה שהוצגה לבית הדין משקפת רק פן אחד של סכסוך מורכב, אך על פי נוסח השאלה שהופנתה לבית הדין, תויג צד אחד לסכסוך מלכתחילה כמפר את המשפט הבינלאומי, בשעה שאין בכוחו של אותו צד לבדו להשיב את החוק על כנו, מאחר שגם על ה"צד" השני מוטלות חובות (המרכאות מופיעות במקור שכן הרשות הפלסטינית אינה מדינה).
עוד אציין שבאנציקלופדית מקס פלנק למשפט בינלאומי (Max Planck Encyclopedia of Public International Law, 3rd ed., 2006) נאמר בערך העוסק ב-Advisory Opinions כי, מאחר שבמשפט הבינלאומי זכותן של מדינות שלא להסכים לסמכות השיפוט של בית הדין שיישב את הסכסוך ביניהן, אין זה ראוי שביה"ד יעקוף את זכות המדינה כדי לתת חוות דעת, ללא הסכמתה, שמטרתה להשפיע ולהתערב בסכסוך עצמו.
משום כך, בנטילת הסמכות בעניין גדר ההפרדה (the Wall) היה חידוש מדהים (striking innovation), אשר יש בו כדי להרחיב מאוד את סמכות הרוב מבין המדינות החברות בעצרת הכללית. לכן הציע פרופ' Hugh Thirlway, מחבר הערך באנציקלופדיה, שההוראות יתוקנו באופן שבית הדין לא יהיה רשאי לתת חוות דעת ללא הסכמתם מראש של הצדדים לסכסוך.
העמדה שראוי שישראל תציג בפני בית הדין
על ישראל לחזור בפני בית הדין הבינלאומי בהאג על עמדתה ,כפי שנהגה בעניין גדר ההפרדה, שעל בית הדין להפעיל את שיקול דעתו שלא לכתוב את חוות הדעת. בנוסף, על ישראל להודיע לבית הדין, כי אם יחליט בכל זאת להחיל את סמכותו – ישראל לא תשתף פעולה עם ההליך ולא תסכים לתוצאותיו.
עמדתה הרשמית של ישראל, כפי שנמסרה לארגון הצלב האדום הבינ"ל ב-1987, היא ששטחי יהודה ושומרון וירושלים אינם שטחים כבושים אלא שטחי מריבה (disputed territories). העמדה מבוססת היטב במשפט הבינלאומי. גם אמת שחוזרים עליה תופסת. לא רק שקרים. עם ישראל איננו כובש בארץ ישראל.
אין מקום להיבהל מחוות דעת הנוגדת את עמדתה הרשמית של ישראל
בכל מקרה, במשפט הבינלאומי חוות הדעת של בית הדין כשמן כן הן – Advisory Opinions. הן אינן מחייבות ואין לישראל מה לחשוש מחוות דעת שלילית, שהרי דעתן של הדמוקרטיות המערביות, כפי שהובעה בעת ההצבעה בעצרת האו"ם, היא שאין זה המקרה בו בית הדין אמור להחיל את סמכותו. איראן, עיראק, צפון קוריאה ומדינות ערב בלאו הכי מתנגדות לעצם קיומה של ישראל בכל פורום בינלאומי.
יוער כי ב-2017 כתב בית הדין הבינלאומי, לבקשת עצרת האו"ם, חוות דעת מייעצת בעניין שליטתה של בריטניה בארכיפלג צ'גוס. בכל מקרה העניין שונה בתכלית. בעת שמאוריציוס קיבלה את עצמאותה מבריטניה, בריטניה הפרידה את הארכיפלג משטח מאוריציוס בשנות ה-60' וה-70' של המאה ה-20, גירשה את תושבי צ'גוס מהארכיפלג (כדי שלא תישאר באי אוכלוסייה קבועה שתמנע את ההפרדה של הארכיפלג ממאוריציוס) והפכה את השטח לבסיס צבאי בשליטה בריטית ואמריקנית.
בית הדין החליט בכל זאת לקבל את הסמכות וגם חיווה את דעתו נגד עמדת בריטניה, שעליה לפנות את האי. בריטניה הודיעה שאיננה מקבלת את חוות הדעת המייעצת. ב-2021 ניתנה גם החלטה של ביה"ד של המשפט הימי בהמבורג שקבע ששליטת בריטניה באי מנוגדת למשפט הבינלאומי ובריטניה הודיעה שהיא לא מקבלת גם את ההחלטה הזאת. בנובמבר 2022 הודיעה ראש ממשלת בריטניה דאז, ליז טראס, כי בריטניה החליטה לפתוח במו"מ עם מאוריציוס משיקוליה שלה, אבל בשום אופן לא תפנה את הבסיס הצבאי מהארכיפלג. לפי פרסומים בתקשורת, מאוריציוס קיבלה תנאי זה.
סביר להניח שהחלטות בית הדין להחיל את סמכותו ולתת חוות דעת בעניין גדר ההפרדה ובעניין הארכיפלג צ'גוס הן שגרמו לרובן המכריע של מדינות המערב שלא לתמוך בהחלטת העצרת הכללית.
זה נותן להם פרנסה, תעסוקה, וחשיבות. אבל לא כל דבר צריך דיון משפטי.
אין שום בעיה שממשלת ישראל תודיע לממשלת הולנד, שאצלה מתארח בית הבושת הבינלאומי, שהיחסים עימה ינותקו ויישארו מנותקים כל עוד בית הבושת הזה (במילים אלו ממש) שוכן בקרבה. הסיבה לכך פשוטה – בית הבושת עוסק רוב זמנו ברדיפת מדינת ישראל ותושביה היהודים, ומכאן שבית הבושת מורכב מאנטישמים (לא בית הבושת הינו אנטישמי, אלא האנשים שמרכיבים אותו הם הם האנטישמים. הקרב הזה צריך להיות על בסיס אישי לחלוטין).
כפי שמדינת ישראל לא היתה מקיימת יחסים כלשהם על ממשלת גרמניה הנאצית (אני מקוה שבממשלה הנוכחית זה היה כך, לגבי הממשלה הקודמת אני בטוח שקיום יחסים עם גרמניה הנאצית היה חשוב מאד "כדי להציל יהודים ואולי אף לשנות את הגישה"), כך מדינת ישראל לא צריכה לקיים יחסים דיפלומטים עם הולנד, מדינה שתרמה המון להשמדת היהודים שהתגוררו בה, כל עוד זו ממשיכה לפעול ולאפשר פעילות נגד מדינת ישראל ותושביה היהודים.
ואם זה ידרדר את היחסים הדיפלומטים עם מדינות אחרות, אדרבה. זה רק יכול לדרבן את תושבי מדינת ישראל לסלק מכאן את המוסלמים, ורצוי למדינות כמו הולנד, וזה רק יאפשר לממשלות ישראל לסלק מפה, או לחסל, את המרגלים ההולנדים ומשאר המדינות שמחרחרים מלחמות בין המוסלמים לבין היהודים במדינת ישראל.
אני מניח שהפעילות נגד מרגלים הולנדים יכולה לחסות תחת כנפי החוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם.
אנחנו נורא מפחדים שאיזו מדינה קטנטונת במרחק אלפי קילומטרים מאיתנו תנתק איתנו קשרים.
מה נעשה בלעדיה?
לא ידעתי שמדינת ישראל נחשבת ל"מדינה קטנטונת במרחק אלפי קילומטרים", שממשלת הולנד לא רואה לנכון להשקיע עשרות מליוני אירו בסיוע לאויבי מדינת ישראל בתוך תחומי המדינה.
איפה היית עד היום? האם ממשלת הולנד הפסיקה לממן ארגוני טרור בשטח ישראל? האם ממשלת הולנד הפסיקה לממן השתלטות של צאצאי מהגרי עבודה מוסלמים על שטחים ששייכים ליהודים בתוך מדינת ישראל (כולל יו"ש)?
ואם כך ממשלת הולנד נוהגת כלפי "מדינה קטנטונת במרחק אלפי קילומטרים", כיצד היא נוהגת כלפי ארה"ב? וכלפי רוסיה (קומראד ולדימיר מתעניין)?
מדינה שחייליה שיחררו במלחמת ששת הימים,שטחים של ארץ ישראל המערבית שהיו כבושים בידי"ירדן"
הקרויה"ממלכת ירדן ההאשמית",ולאחר למעלה מ-55 שנים של שיחרור חבלי ארץ אלה,לא החילה את החוק
האזרחי השורר במדינה(מדינת ישראל)ומתייחסת לחבלי ארץ אלה כאל"שטחים שנויים במחלוקת"במקרה הטוב ובמקרה הרע כאל "שטחים כבושים",אין לה אלא להלין על עצמה,כאשר היא מוגדרת כ"כובש".
לצערי,גם הקרוי"מחנה ימין" לא עשה בשנים הרבות שינוי במצב,וכל זה היה ויהיה בעוכרינו.
לא מספיק לא לשתף פעולה עם הליך ספציפי. צריך להבהיר לבית הדין ולאו"ם שישראל גם תפסיק לשתף פעולה במסגרת הסכמות קודמות. ובאמת לעשות את זה.
הארץ מלאה רשעים עד בלי די.
אם ביה"ד הבינ"ל יקבל את בקשתה של העצרת הכללית,
רוסיה תוכל לבקש חוו"ד מייעצת, כנגד חיילי צבא אקוראינה התוקפים את חיילי צבא רוסיה.
אם זה לא משנה לביה"ד הבינ"ל, שהמבקשים (כנופיית מרצחים שכוחת אל מתוניס, בראשות מכחיש שואה מזדקן, שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, העלו לארץ) נוטלים בפועל חלק בלחימה אלימה ופעולות טרור (טרור אסור עפ"י כל אמנה (חוק) בינלאומית) כנגד אזרחי ישראל – לא יוכל להיות לו כל תירוץ, מדוע לאוקראינה מותרת הגנה עצמית.
הבקשה של כנופיית הרצח של מכחיש השואה המזדקן וסייעניו מבין רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו (שכבר ממהרים להדפיס מחדש את כל מה שמכרו לריצ'רד גולדסטון), אבסורדית – בדיוק כיוון שהבקשה מגיעה מכנופיית טרוריסטים (כן, זה עד כדי כך פשוט ומי ש"לא מבין זאת", די עפ"י לוגיקה אלמנטרית, משקר).
כמו שבני סלע לא יכול לתבוע את המשטרה על כך שנעצר – כך (לפי לוגיקה זהה), רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, לא יכולים למכור לישראלים שיש שלום ב-Judenfrei רצועת עזה (זה שמ-Judenfei רצועת עזה, גובה פרוטקשן חמולה שונה מזו שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, העלו ארצה מתוניס – זו בעיה שלהם בלבד, לא של הישראלים). המשטרה לא עצרה את בני סלע "במקרה". הסיבה למעצרו, ברורה לכל אדם בר דעת ובדיוק כך, ברורה לכל בר דעת חובתה של ממשלת ישראל להגן על 2 העמים, מפני רצחנותם של התובעים וסייעניהם עבור פרסים מאוסלו.
חובתה של כל מדינה, היא להגן על אזרחיה. כמה שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, ינסו לטעון שרצח זה שלום עם קורבנות – לא משנה עובדה פשוטה זו. תנועת הפת"ח (בראשה עומד הברטנר שלהם, מכחיש שואה מזדקן) עד היום דוגלת במעשי אלימות כנגד ישראלים, הן בביצוע המעשים בפועל והן בתמיכה בהם ומימונם (בין ישירות ובין תשלום לרוצחים הכלואים בישראל).
כך שאם נדרשת קביעה "משפטית" שלמדינת ישראל מותר להגן על עצמה, אזי תוכל גם ממשלת רוסיה לנסות את מזלה ולבקש חוו"ד מייעצת, כנגד חיילי צבא אקוראינה על תקיפת חייליה. אם "לא ברורה" זכותה של ישראל להגן על אזרחיה וה"מסקנה" היא שלישראל אסור להגן על עצמה, אז לפי איזה חוק לאוקראינה מותר?
נב. עדיף לשחק את המשחק ולתת היכן שצריך את תגובת הנגד הנדרשת, מפי "עדויות" של רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו, לפיהם ישראלים מכינים מצות מילדים נוצרים. ללמוד מדו"ח ועדת גולדסטון. בתמורה, הגיע העת ליישם את מסקנות פרדוקס הסחטן, עליו כתבתי באחת התגובות באתר – ולהחזיר לכנופייתו של מכחיש השואה המזדקן וסייעניו בפמפלט של שוקן, באותה מטבע. למשל, לבטל את האפשרות של משרדי ממשלה לעשות מנוי על פמפלט שוקן. תפקיד המנוי הנ"ל הנו עדכון חדשותי ולא רכישת פרופוגנדה פוליטית. אם מי מהפקידים הלא נבחרים, רוצה להתעדכן בדעתו של נאסרללה על הנעשה בישראל – אותו פקיד תמיד יכול לעשות זאת על חשבונו, באתר المنار .
אין מה להשוות למקרה של אוקראינה כי הרי ידוע שגופים בינ"ל מתייחסים לישראל בצורה שונה מיך שהם מתייחסים לשאר העולם.
לדוגמה, האו"ם מקבל כבר מזמן מספר חריג של החלטות בנושא ישראל ביחס למדינות שמפרות זכויות אדם אף באופן בוטה יותר בהרבה.
למעשה, גם הקימו גוף נפרד בנוסף לסוכנות הפליטים הבינ"ל בשם אונר"א שמטרתו להכיל פה הגדרה שונה של 'פליט' לרעת ישראל.
וכמובן שיש עוד דוגמאות למכביר, מועדות ופסקי דין דרך הפגנות וחרמות וכלה בכמות הלחצים לויתורים וההתערבות בפוליטיקה המקומית.