נגמרו התירוצים: להפסיק אחת ולתמיד את תשלומי הרש"פ למחבלים

הרשות הפלסטינית משלמת תגמולים למחבלים מאז היום בו נוסדה. מדובר במדיניות נפסדת וחולה רעה, והגיע הזמן לשים לה קץ. הייתי רוצה לכתוב שלא עולה על הדעת שממשלת ישראל תסכים לכך שהרש"פ תתגמל את רוצחי ילדינו, אבל זו המציאות.

הרש"פ אינה מסתירה את מדיניותה ואינה מחביאה את התשלומים. הם ידועים ומוכרים לכולם. ולא רק שממשלת ישראל מודעת לתשלומים, היא זו שמממנת אותם. קראתם נכון. במשך שנים נשמעו תירוצים על גבי תירוצים מדוע לא ניתן לפעול להפסקת התשלומים. כעת, עם הממשלה החדשה, התירוצים נגמרו והגיע הזמן למעשים ברורים, חדים ותוקפניים.

תגמולי הטרור שמשלמת הרש"פ למחבלים מתחלקים לשני סוגים. למחבלים הכלואים ולמחבלים המשוחררים משלמת הרש"פ משכורת חודשית. לגישת הרש"פ, המחבלים הם חייליה. הם אינם כלואים, אלא שבויי מלחמה. הזכאים לקבל על פי הגדרת החוק הפלסטיני "משכורת חודשית". ככל שתקופת שהייתו של המחבל בכלא מתמשכת, המשכורת עולה. בעת שחרור המחבל מהכלא, הרש"פ מעבירה לו מענק שחרור מיוחד ודואגת לו ל"עבודה" ולתשלום חודשי.

במקרים נדירים מצופה מהמחבלים המשוחררים גם להגיע למקום העבודה, אך לרוב הם זכאים לשבת בבית וליהנות מהכסף ללא מאמץ. כל זה, ועוד זכויות רבות הניתנות למחבלים ולבני משפחותיהם, קבוע בחוק האסירים והאסירים המשוחררים של הרש"פ משנת 2004, ובתקנות נוספות שנקבעו בהמשך.

בקבוצת המתעשרים השנייה נמצאים מחבלים שנפצעו (אך לא נכלאו) ומשפחות המחבלים ההרוגים, ובכלל זה משפחות של מחבלים מתאבדים, כמובן. לקבוצה הזו משלמת הרש"פ קצבה חודשית. הגדרת "קצבה" במקרה זה עשויה להטעות. ככלל, על מנת לקבל "קצבה", נדרש להוכיח צורך כלכלי, או ליתר דיוק מחסור כלכלי. אבל קצבאות הרש"פ, בדומה למשכורת שהיא משלמת למחבלים הכלואים והמשוחררים, אינן תלויות במבחן הכנסה כלשהו או בהצבעה על מחסור. הן ניתנות כהוקרה וכתגמול על ביצוע מעשה טרור.

העלות השנתית הכוללת של תגמולי הטרור למחבלים חוצה את רף מיליארד השקלים.

במסגרת הסכמי אוסלו הסכימה ישראל לוותר לטובת הרש"פ על מיסים שונים – מיסי יבוא, מיסי בלו, מע"מ, מס הכנסה ועוד. מיסים אלה מהווים בין 65% ל-75% מכלל הכנסות הרש"פ השנתיות. בלעדיהם, היא אינה מסוגלת לתפקד.

באמצעות המיסים האלה, הניתנים לה על ידי ממשלת ישראל, הרש"פ משלמת את תגמולי הטרור למחבלים. אם ממשלת ישראל באמת הייתה מעוניינת בכך, היא הייתה יכולה לסגור את הברז ולקבוע שכל עוד הרש"פ מתגמלת מחבלים, היא לא תקבל ולו שקל אחד. אך לא כך הם פני הדברים.

במקום להפסיק כליל את זרם הכספים הממשלה העדיפה, תחת לחצים שונים, לאמץ את יוזמת חברי הכנסת אלעזר שטרן ואבי דיכטר ולחוקק ב-2018 את החוק להקפאת כספים הידוע בתור "חוק הקיזוז". על פי החוק, בתום כל שנה מוציא שר הביטחון דו"ח שמכמת את הסכום ששילמה הרש"פ למחבלים בשנה החולפת. לאחר אישור הדו"ח על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני, מוקפא הסכום שקבע שר הביטחון מכספי המיסים, בתריסר חלקים שווים.

אך למעט יישום חוק הקיזוז, הממשלה אינה עושה דבר, ויש הרבה מה לעשות. עצם תשלום תגמולי הטרור מהווה עבירה, הן על חוק המאבק בטרור והן על הדין באיו"ש. גם הנותן של תגמולי הטרור וגם המקבל עוברים עבירה, והסכומים כאמור מצטברים למיליארדים.

מלבד מחמוד עבאס, יו"ר הרש"פ וראש הנחש, ישנן גם דמויות אחרות המעורבות באופן ישיר בביצוע העבירה. בראש רשות האסירים והאסירים המשוחררים עומד מחבל בשם קאדרי אבו בכר, הנושא באחריות אישית לכל תגמולי הטרור שמשולמים למחבלים הכלואים ולמחבלים המשוחררים.

בקיץ 2021 פנה מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית' לשר הביטחון דאז בני גנץ בדרישה שיורה על מעצרו, חקירתו והעמדתו לדין של אבו בכר. גנץ, שהתעלם באופן מחפיר וסידרתי מתגמולי הרש"פ למחבלים, לא עשה דבר. יתרה מכך, כאשר נקלעה הרש"פ כביכול לקשיים כלכליים, ראש הממשלה בנט וגנץ אפילו הזרימו אליה כ- 600 מיליון ש"ח, על חשבוננו או מתוך הפרה של חוק הקיזוז.

גנץ לא היה לבד בטירוף. בעקבות חקיקת חוק המאבק בטרור בשנת 2016, הבינו הבנקים בישראל כי ישנה בעיה קשה: המערכת הבנקאית הפלסטינית פרוצה לחלוטין והיא משמשת כערוץ סיוע לטרור. עד להתערבות של מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית', הרש"פ שילמה את תגמולי הטרור באמצעות בנקים פלסטינים שהיו שותפים מלאים לפשע. מתוך חשש פן יימצאו כמי שמסייעים למימון טרור ונושאים באחריות לנזיקין, פנו הבנקים הישראלים לממשלה והודיעו כי בכוונתם להפסיק את מתן השירותים למערכת הבנקאות ברש"פ.

בתגובה לכך, ממשלת ישראל לא פנתה לבנקים הפלסטינים בדרישה לחדול מהשותפות שלהם בפשע, אלא החליטה להקים חברה ממשלתית ישראלית (שירותי קורספונדנציה בע"מ) שתמשיך לספק את שירותי הבנקאות והמסלקה למערכת הבנקאות של הרש"פ. הבעיה היא שפעילות החברה הייתה מפרה את חוק המאבק בטרור. לכן פרסמה הממשלה במאי אשתקד, ביוזמת משרד האוצר והשר ליברמן, תזכיר חוק שמטרתו החרגת פעילות החברה החדשה מתחולת חוק המאבק בטרור. למרבה המזל, תזכיר החוק הביזיוני לא התקדם.

לרש"פ ניתנו מספיק שנים ומספיק הזדמנויות לבטל את מדיניותה לתגמל מחבלים. אך במקום זאת, כפי שחשף מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית', מחמוד עבאס חזר והצהיר כי גם אם יישאר רק גרוש אחד בקופת הרש"פ, הוא ישלם אותו קודם למחבלים.

אם הממשלה החדשה מתכוונת באמת ובתמים להילחם במדיניות תגמול הטרור של הרש"פ, לא די בכך שתיישם את חוק הקיזוז. נדרש שינוי תפיסה לפיו ממשלת ישראל לא תשלים עוד עם המצב הקיים. את השינוי ניתן להביא לידי ביטוי, בין היתר, באמצעות הצעדים הבאים:

בראש ובראשונה, הממשלה החדשה צריכה להודיע לרש"פ כי שעליה לבטל לאלתר את כל מדיניות תגמול הטרור. אם הרש"פ לא תענה, הממשלה צריכה לנקוט במספר פעולות ברורות. יש לדרוש החזרה מיידית של כל הכספים שבנט וגנץ הזרימו לרש"פ בשנת 2021, וליישם אותה באמצעות הפחתה מיידית של הסכום מהמיסים החדשים.

שנית, הממשלה נדרשת לפעול למעצרם, חקירתם והעמדתם לדין של כל פקידי הרש"פ ואש"ף המעורבים במנגנון תשלום תגמולי הטרור, ובראשם קאדרי אבו בכר. במסגרת זו, מצופה כי גורמי הביטחון יתפסו את כל הרישומים והמסמכים שבידי רשות האסירים ו'המוסד לטיפול בשהידים', או כל ארגון פלסטיני אחר הקשור לעניין.

שלישית, ממשלת ישראל, בדגש על שר האוצר, נדרשת להודיע כי היא סוגרת את החברה הממשלתית שהוקמה כדי לעקוף את חוק המאבק בטרור, וזונחת את הרעיון המגוחך לפיו חברה ממשלתית ישראלית מסייעת למימון טרור ברש"פ. אם מערכת הבנקאות ברש"פ אינה יכולה לפעול מבלי להיות נגועה במימון טרור, זו בעיה שלה. ואם כל אלה לא יביאו לחיסול תגמולי הטרור, ממשלת ישראל צריכה להודיע שהיא מפסיקה, כליל, את העברת כספי המיסים.

במשך שנים ארוכות השלימה ישראל עם המדיניות הנפסדת של הרש"פ לתגמל את רוצחי יקירנו. חקיקת חוק הקיזוז ויישומו היוו צעדים חשובים להילחם בתופעה, אך בפועל, בארבע השנים שחלפו מאז חקיקתו, הרש"פ לא הפחיתה ולו באגורה אחת את תשלומיה למחבלים. משכך, הגיע הזמן להגביר את הלחץ, ולחתור אחת ולתמיד, לחיסול המוחלט של תגמולי הטרור של הרש"פ.

סא"ל (מיל׳) עו״ד מוריס הירש הוא ראש המחלקה המשפטית במכון ׳מבט לתקשורת פלסטינית׳. הוא שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית, ובתפקידו האחרון כיהן כפרקליט איו״ש.