נגמרו התירוצים: להפסיק אחת ולתמיד את תשלומי הרש"פ למחבלים

לאחר שנים של התחמקות ואלתורים, הגיעה העת לשים קץ למדיניות הנפסדת בה ישראל מממנת בעקיפין את רוצחי אזרחיה

המחבל כרים יונס בחגיגות שחרורו | צילום מסך

הרשות הפלסטינית משלמת תגמולים למחבלים מאז היום בו נוסדה. מדובר במדיניות נפסדת וחולה רעה, והגיע הזמן לשים לה קץ. הייתי רוצה לכתוב שלא עולה על הדעת שממשלת ישראל תסכים לכך שהרש"פ תתגמל את רוצחי ילדינו, אבל זו המציאות.

הרש"פ אינה מסתירה את מדיניותה ואינה מחביאה את התשלומים. הם ידועים ומוכרים לכולם. ולא רק שממשלת ישראל מודעת לתשלומים, היא זו שמממנת אותם. קראתם נכון. במשך שנים נשמעו תירוצים על גבי תירוצים מדוע לא ניתן לפעול להפסקת התשלומים. כעת, עם הממשלה החדשה, התירוצים נגמרו והגיע הזמן למעשים ברורים, חדים ותוקפניים.

תגמולי הטרור שמשלמת הרש"פ למחבלים מתחלקים לשני סוגים. למחבלים הכלואים ולמחבלים המשוחררים משלמת הרש"פ משכורת חודשית. לגישת הרש"פ, המחבלים הם חייליה. הם אינם כלואים, אלא שבויי מלחמה. הזכאים לקבל על פי הגדרת החוק הפלסטיני "משכורת חודשית". ככל שתקופת שהייתו של המחבל בכלא מתמשכת, המשכורת עולה. בעת שחרור המחבל מהכלא, הרש"פ מעבירה לו מענק שחרור מיוחד ודואגת לו ל"עבודה" ולתשלום חודשי.

במקרים נדירים מצופה מהמחבלים המשוחררים גם להגיע למקום העבודה, אך לרוב הם זכאים לשבת בבית וליהנות מהכסף ללא מאמץ. כל זה, ועוד זכויות רבות הניתנות למחבלים ולבני משפחותיהם, קבוע בחוק האסירים והאסירים המשוחררים של הרש"פ משנת 2004, ובתקנות נוספות שנקבעו בהמשך.

בקבוצת המתעשרים השנייה נמצאים מחבלים שנפצעו (אך לא נכלאו) ומשפחות המחבלים ההרוגים, ובכלל זה משפחות של מחבלים מתאבדים, כמובן. לקבוצה הזו משלמת הרש"פ קצבה חודשית. הגדרת "קצבה" במקרה זה עשויה להטעות. ככלל, על מנת לקבל "קצבה", נדרש להוכיח צורך כלכלי, או ליתר דיוק מחסור כלכלי. אבל קצבאות הרש"פ, בדומה למשכורת שהיא משלמת למחבלים הכלואים והמשוחררים, אינן תלויות במבחן הכנסה כלשהו או בהצבעה על מחסור. הן ניתנות כהוקרה וכתגמול על ביצוע מעשה טרור.

העלות השנתית הכוללת של תגמולי הטרור למחבלים חוצה את רף מיליארד השקלים.

במסגרת הסכמי אוסלו הסכימה ישראל לוותר לטובת הרש"פ על מיסים שונים – מיסי יבוא, מיסי בלו, מע"מ, מס הכנסה ועוד. מיסים אלה מהווים בין 65% ל-75% מכלל הכנסות הרש"פ השנתיות. בלעדיהם, היא אינה מסוגלת לתפקד.

באמצעות המיסים האלה, הניתנים לה על ידי ממשלת ישראל, הרש"פ משלמת את תגמולי הטרור למחבלים. אם ממשלת ישראל באמת הייתה מעוניינת בכך, היא הייתה יכולה לסגור את הברז ולקבוע שכל עוד הרש"פ מתגמלת מחבלים, היא לא תקבל ולו שקל אחד. אך לא כך הם פני הדברים.

במקום להפסיק כליל את זרם הכספים הממשלה העדיפה, תחת לחצים שונים, לאמץ את יוזמת חברי הכנסת אלעזר שטרן ואבי דיכטר ולחוקק ב-2018 את החוק להקפאת כספים הידוע בתור "חוק הקיזוז". על פי החוק, בתום כל שנה מוציא שר הביטחון דו"ח שמכמת את הסכום ששילמה הרש"פ למחבלים בשנה החולפת. לאחר אישור הדו"ח על ידי הקבינט המדיני-ביטחוני, מוקפא הסכום שקבע שר הביטחון מכספי המיסים, בתריסר חלקים שווים.

אך למעט יישום חוק הקיזוז, הממשלה אינה עושה דבר, ויש הרבה מה לעשות. עצם תשלום תגמולי הטרור מהווה עבירה, הן על חוק המאבק בטרור והן על הדין באיו"ש. גם הנותן של תגמולי הטרור וגם המקבל עוברים עבירה, והסכומים כאמור מצטברים למיליארדים.

מלבד מחמוד עבאס, יו"ר הרש"פ וראש הנחש, ישנן גם דמויות אחרות המעורבות באופן ישיר בביצוע העבירה. בראש רשות האסירים והאסירים המשוחררים עומד מחבל בשם קאדרי אבו בכר, הנושא באחריות אישית לכל תגמולי הטרור שמשולמים למחבלים הכלואים ולמחבלים המשוחררים.

בקיץ 2021 פנה מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית' לשר הביטחון דאז בני גנץ בדרישה שיורה על מעצרו, חקירתו והעמדתו לדין של אבו בכר. גנץ, שהתעלם באופן מחפיר וסידרתי מתגמולי הרש"פ למחבלים, לא עשה דבר. יתרה מכך, כאשר נקלעה הרש"פ כביכול לקשיים כלכליים, ראש הממשלה בנט וגנץ אפילו הזרימו אליה כ- 600 מיליון ש"ח, על חשבוננו או מתוך הפרה של חוק הקיזוז.

גנץ לא היה לבד בטירוף. בעקבות חקיקת חוק המאבק בטרור בשנת 2016, הבינו הבנקים בישראל כי ישנה בעיה קשה: המערכת הבנקאית הפלסטינית פרוצה לחלוטין והיא משמשת כערוץ סיוע לטרור. עד להתערבות של מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית', הרש"פ שילמה את תגמולי הטרור באמצעות בנקים פלסטינים שהיו שותפים מלאים לפשע. מתוך חשש פן יימצאו כמי שמסייעים למימון טרור ונושאים באחריות לנזיקין, פנו הבנקים הישראלים לממשלה והודיעו כי בכוונתם להפסיק את מתן השירותים למערכת הבנקאות ברש"פ.

בתגובה לכך, ממשלת ישראל לא פנתה לבנקים הפלסטינים בדרישה לחדול מהשותפות שלהם בפשע, אלא החליטה להקים חברה ממשלתית ישראלית (שירותי קורספונדנציה בע"מ) שתמשיך לספק את שירותי הבנקאות והמסלקה למערכת הבנקאות של הרש"פ. הבעיה היא שפעילות החברה הייתה מפרה את חוק המאבק בטרור. לכן פרסמה הממשלה במאי אשתקד, ביוזמת משרד האוצר והשר ליברמן, תזכיר חוק שמטרתו החרגת פעילות החברה החדשה מתחולת חוק המאבק בטרור. למרבה המזל, תזכיר החוק הביזיוני לא התקדם.

לרש"פ ניתנו מספיק שנים ומספיק הזדמנויות לבטל את מדיניותה לתגמל מחבלים. אך במקום זאת, כפי שחשף מכון 'מבט לתקשורת פלסטינית', מחמוד עבאס חזר והצהיר כי גם אם יישאר רק גרוש אחד בקופת הרש"פ, הוא ישלם אותו קודם למחבלים.

אם הממשלה החדשה מתכוונת באמת ובתמים להילחם במדיניות תגמול הטרור של הרש"פ, לא די בכך שתיישם את חוק הקיזוז. נדרש שינוי תפיסה לפיו ממשלת ישראל לא תשלים עוד עם המצב הקיים. את השינוי ניתן להביא לידי ביטוי, בין היתר, באמצעות הצעדים הבאים:

בראש ובראשונה, הממשלה החדשה צריכה להודיע לרש"פ כי שעליה לבטל לאלתר את כל מדיניות תגמול הטרור. אם הרש"פ לא תענה, הממשלה צריכה לנקוט במספר פעולות ברורות. יש לדרוש החזרה מיידית של כל הכספים שבנט וגנץ הזרימו לרש"פ בשנת 2021, וליישם אותה באמצעות הפחתה מיידית של הסכום מהמיסים החדשים.

שנית, הממשלה נדרשת לפעול למעצרם, חקירתם והעמדתם לדין של כל פקידי הרש"פ ואש"ף המעורבים במנגנון תשלום תגמולי הטרור, ובראשם קאדרי אבו בכר. במסגרת זו, מצופה כי גורמי הביטחון יתפסו את כל הרישומים והמסמכים שבידי רשות האסירים ו'המוסד לטיפול בשהידים', או כל ארגון פלסטיני אחר הקשור לעניין.

שלישית, ממשלת ישראל, בדגש על שר האוצר, נדרשת להודיע כי היא סוגרת את החברה הממשלתית שהוקמה כדי לעקוף את חוק המאבק בטרור, וזונחת את הרעיון המגוחך לפיו חברה ממשלתית ישראלית מסייעת למימון טרור ברש"פ. אם מערכת הבנקאות ברש"פ אינה יכולה לפעול מבלי להיות נגועה במימון טרור, זו בעיה שלה. ואם כל אלה לא יביאו לחיסול תגמולי הטרור, ממשלת ישראל צריכה להודיע שהיא מפסיקה, כליל, את העברת כספי המיסים.

במשך שנים ארוכות השלימה ישראל עם המדיניות הנפסדת של הרש"פ לתגמל את רוצחי יקירנו. חקיקת חוק הקיזוז ויישומו היוו צעדים חשובים להילחם בתופעה, אך בפועל, בארבע השנים שחלפו מאז חקיקתו, הרש"פ לא הפחיתה ולו באגורה אחת את תשלומיה למחבלים. משכך, הגיע הזמן להגביר את הלחץ, ולחתור אחת ולתמיד, לחיסול המוחלט של תגמולי הטרור של הרש"פ.


סא"ל (מיל׳) עו״ד מוריס הירש הוא ראש המחלקה המשפטית במכון ׳מבט לתקשורת פלסטינית׳. הוא שירת במשך 19 שנים בפרקליטות הצבאית, ובתפקידו האחרון כיהן כפרקליט איו״ש.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

11 תגובות למאמר

  1. ונקודה משפטית למחצה נוספת תהיה,

    שיו"ר הדירקטוריון לשעבר של חברת "המימד החמישי", בני – אני לא יודע שאין לחברה שאני יו"ר הדירקטוריון שלה, לקוחות כלל והמוצר בכלל עדיין בפיתוח, בזמן שאנחנו מספרים למשטרת ישראל שיש לנו חמישה לקוחות ביטחוניים ושהמוצר מוכן כבר מזה שנה וחצי (דו"ח המבקר, עמ' 123–124) – גנץ,

    מנסה למכור לנו (אזרחי ישראל), שהאדם אשר מבטיח לכל רוצח – תשלום (אין בכך שום דבר לא חוקי, בכלל לא), מטרתו שלום ודו קיום.

    לא, כוונתי לא לשקרים שמר גנץ ניסה למכור לציבור הישראלי, לאחר שנפגש עם מכחיש השואה המזדקן בשנה האחרונה, תוך עקיפת הממשלה הנבחרת (בכך גנץ התעלה אפילו על ראש ממששת המנדטים, שזה רף לא פשוט לעבור) – לפיהם הפגישות נועדו לתיאום בטחוני בלבד ובכך הצילו חיים (שמעתם פעם סיסמא מסמולני, בה הוא לא מציל את הקוסמוס והיקום מעכשיו יהיה קיים רק בזכותו?),

    אלא להלוואה ישראלית בסך חצי מיליארד שקל, אשר אותה הבטיח גנץ למכחיש השואה המזדקן, בפגישה שנערכה ב-30.08.21 (מקור: https://www.ynet.co.il/news/article/b1fzdeqbf).

    דיקטטורי המיקרופון בשתקורת, סיפרו לכם שמכחיש השואה המזדקן ופמלייתו, מוציאים בשנה כ-1.27 מיליארד ש"ח (!!!) לתשלום משכורות לרוצחים ולמשפחתם? (מקור: מאמר "550 מיל' משכורות למחבלים, 619 מיל' למשפחות ה'שהידים': תקציב הרש"פ נחשף", מועד פרסום: 13/12/2018 באתר זה).

    דיקטטורי המיקרופון בתשקורת, ציינו שגנץ מממן (לא ישירות כמובן, כל מטרתו היא דמוקרטיה, פלורליזם, חיי אדם, סינרגיה, מורפולוגיה, שלטון שוקן, בית משפט, קוסמולוגיה, גרפולוגיה ושאר הסיסמאות מהמילון ל"עיתונאי" סמולני פומפוזי ושקרן – לשם העברת הכסף, גנץ זקוק כמובן לברטנר) רוצחי ישראלים?

    לא מצאתם לכך שום אזכור באף אחד מה"דיווחים" ה"עיתונאיים" שצירפתי לתוגבה זו? גם לא בדיווחים באתרי "חדשות" אחרים?

    סר הבטחון בממששת המנדטים, לא יודע מה אחת הסיבות (לכל הפחות), מדוע חמולתו של מכחיש השואה המזדקן, זקוקה להלוואה ישראלית בסך חצי מיליארד שקל?

    אם כך, נודה למר גנץ, על מאמציו לבסס על בסיס הנתונים במאמר זה ומעשיו של מר גנץ (כדוגמא כמובן, מעשי חבריו לנוכלי הסמול לא יותר טובים), את טענתי – כי נוכלי הסמול הישראלי, רוצחים ישראלים עבור פרסים מאוסלו.

    נב. חוק העונשין, תשל"ז-1977, ס' 31 מגדיר: מי אשר, לפני עשיית העבירה או בשעת עשייתה, עשה מעשה כדי לאפשר את הביצוע, להקל עליו או לאבטח אותו, או למנוע את תפיסת המבצע, גילוי העבירה או שללה, או כדי לתרום בדרך אחרת ליצירת תנאים לשם עשיית העבירה, הוא מסייע. אין חובה (לא לוגית, לא חוקית ובוודאי לא מוסרית) להיות זה שלוחץ על ההדק, כדי לסייע לרצח.

  2. אם ההצעה תיושם, די ברור שהרשות תקרוס.
    על-כן, יש להיות מוכנים לכך ולתכנן את האלטרנטיבה למצב הקיים !

    1. היא לא.

      על פי המאמר "550 מיל' משכורות למחבלים, 619 מיל' למשפחות ה'שהידים': תקציב הרש"פ נחשף", (מועד פרסום: 13/12/2018 באתר זה) הקצבת 1.27 מיליארד ש"ח (כ- 335 מיליון דולר), למחבלים הפלסטינים ול"שאהידים" – הם 7% בלבד מהתקציב השנתי הכולל לשנת 2018 של הרש"פ (לדוגמא).

      מכחיש השואה המזדקן וחמולתו, פשוט יגנבו מפרויקט אזרחי אחר שנועד עבור "אזרחי" "מדינתם". עוד 7%? הם כבר רגילים.

      הסיבה לכך שאין דו קיום היא לא רק ברצון חלק מסוים מתושבי איו"ש לרצוח ישראלים, אלא בעיקר בגישה של הרוב (שלכל הפחות משלים על הגישה להלן, אם לא תומך בה) בסגנון "אני מסכים לאבד רגל, העיקר שיראל איבדה יד". עם גישה כזאת, לעולם לא יכול להיות דו קיום. אפילו לא בין דיירים בבניין משותף, שלא נדבר בין מדינות/ציבור.

      עוד 7% חמולתו של מכחיש השואה המזדקן, כבר תגנוב מעוד בית חולים, שכבר היום עובד ללא אספקת חשמל סדורה אלא על גנרטורים למשך שעתיים ביום, למען לחסוף כסך לשהידים.

    2. אחמד צודק. ובנוסף, אין מחסור בארגונים בינ"ל שיסמכו לסייע אם איכשהו ישראל תצליח להטיל מספיק סנקציות כדי ליצור משבר הומניטרי ברשות.

  3. היכן יש עוד מדינה שמממנת ישירות את אויביה?
    הדבר הראשון שיש לעשות, להעיף מכן את אבו-מאזן חזרה מהיכן שבא ולהחזיר את "שלטון האמירויות" שהיה לפני הסכמי אוסלו.
    וכמובן, לא להעביר ולו שקל אחד.
    אבל היהודים מפחדים מהצל של עצמם…

    1. להעיף את אבו מאזן חזרה להיכן שבא? מר עבאס הוא יליד צפת ולכן להחזיר אותו למקורו פירושו הכרה בזכות השיבה הפלשתינית דבר שיצור יותר נזק מאשר לא לעשות דבר.
      אבל חוץ מזה אני מסכים איתך לגמרי.

    2. להחזירו לטוניס שמשם בא יחד עם עראפת אחרי הסכמי אוסלו. לא צריך להתחכם. ברור שאני לא בעד הכרה בזכות השיבה ה"פלשתינית".

    3. א. מחמוד עבאס הוא לא "מר עבאס". אין שום סיבה לתת לו תואר כבוד. אלא אם רוצים לתת גם לאדולף כבוד.
      ב. יש המוני מוסלמים שנולדו בשבדיה. זה לא עושה אותם, ולא יעשה אותם, שבדים. משפחתו של מחמוד עבאס היגרה לצפת ממקום שהוא מחוץ לארץ ישראל. זה לא עושה את מחמוד עבאס לתושב לגיטימי בארץ ישראל.
      ג. מצדי שיחזור לתוניס, או לאן שממנו הגיעה משפחתו, או עדיף – לאחת ממדינות אירופה ששונאות את היהודים ומתנכלות למדינת ישראל. העיקר שיעוף מפה.

  4. להפסיק את מצעד האיוולת שהחל בקרויים"הסכמי אוסלו",בין מדינה(מדינת ישראל)לבין ארגון טרור.
    לבטל את המאפיין הראשי של מצעד האיוולת הקרוי"רשות פלשתינאית",לכלוא ולהעמיד לדין את ראשי הארגון ובראשם את הכונה"אבו מאזן"ולהעמידם לדין לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם,את כל השאר
    לגרש מארץ ישראל.

  5. מה אתם אומרים על הצעתי ? = להפיל הוצאות הכלא על משפחתו של המחבל-מים,חשמל,ארנונה,טלוויזיה,מאוורר,בגדים,אוכל,מימון סוהרים,טיפולים רפואים ואחזקת הכלא והכול .כדי לרושש אותם ! ועוד רעיונות יבוא ממכם בברכה !.
    הרעיון הוא -שזה יחנוק את משפחות המחבלים ,וילמד אותם לקח לא לעשות פיגוע נגד יהודים !!
    במקום שהם יתישו אותו אנו נתיש אותם !!!
    מה פתאום מדינת היהודים תיתן תנאי בית מלון בחינם לרוצחי יהודים?
    זה דבר אבסורדי לאור הכתבה הנ"ל .