שערוריית השוחד מדגימה לא רק את הצביעות של הממסד הפוליטי ביבשת אלא גם את התלות שפיתח במדינות חשוכות
משטרת בלגיה מצאה 150 אלף אירו במזומן בביתה של סגנית נשיא הפרלמנט האירופי אווה קאילי, שנעצרה והואשמה בעבירות שחיתות. עצורים נוספים בפרשה הם לוקה ויסנטיני, מזכ"ל קונפדרציית איגודי המסחר הבינלאומית, וחבר הפרלמנט האירופי לשעבר פייר-אנטוניו פנצרי. בן זוגה של קאילי ויועצו לשעבר של פנצרי, פרנצ'סקו גיורגי, נעצר גם הוא. בביתו של חבר הפרלמנט האירופי מארק טרבלה נערך חיפוש.
פנצרי עומד גם בראש ארגון בשם 'Fight Impunity', שגיורגי נמנה בין מייסדיו. על פי דיווחים, חשוד אחר בפרשה הוא ניקולו פיגה-טלמנקה, מנהל ארגון אחר בשם No Peace Without Justice הפועל לקידום זכויות אדם באפריקה ובמזרח התיכון. הכתובת הרשמית של שני הארגונים היא באותם משרדים בבריסל.
על פי דיווחים בכלי התקשורת, החשודים הנמנים על אליטת השמאל האירופית נטלו לכאורה שוחד קטארי בתמורה לשבחים שחלקו ל"התקדמות" שעשתה מדינת המפר בתחום "חוקי העבודה". כך נכתב בניו-יורק טיימס:
החקירה שנערכה במשך יותר משנה על ידי רשויות החוק בבלגיה חשפה לטענת התובעים מזימה של כסף תמורת הטבות בלב האיחוד האירופי. היא חשפה גם את חולשתה של מערכת בירוקרטית סבוכה שקובעת למעשה את המדיניות עבור 450 מיליון אזרחים במועדון האומות העשיר בעולם"
התגובות הראשוניות ברשתות החברתיות ביבשת היו בעיקר של בושה. העובדה שמדינה זעירה כמו קטאר הצליחה בקלות לשחד קבוצת חברים בפרלמנט האירופי וגרמה להם לומר את ההפך ממה שטענו רוב חייהם, הייתה בהחלט מייאשת.
הבה ניזכר בעובדות. האצטדיונים אשר שימשו למשחקי גביע העולם בקטאר נבנו בתנאים אשר תוארו כגיהינום של עבדות. במשך כעשור, צבאות של פועלים (בעיקר אסיאתים) עבדו בפרך תמורת שכר זעום ובתנאי מחייה קשים. על פי עיתון הגרדיאן הבריטי, מאז שקטאר זכתה באירוח הגביע העולמי, 6,500 פועלים מצאו את מותם באתרי בניה במדינה.
לאור כל זאת, השינוי בהצהרות חלק מהחשודים היה מהמם. טרבלה למשל, מי שבמשך תקופה ארוכה הפגין עוינות כלפי קטאר, הפך לפתע לתומך נלהב. כפי שסיפר בראיון טלוויזיוני בחודש דצמבר:
קטאר עשתה מאמצים יוצאי דופן בכל הקשור לזכויות עובדים… ההתקדמות הברורה נעשתה גם בסיוע ארגונים כמו איגוד העבודה הבינלאומי… לא הכל מושלם בקטאר אבל אם נחרים אותם זה רק יאותת להם שכל המאמצים שלהם בתחום היו לשווא"
אווה קאילי ביקרה בקטאר באופן אישי ושיבחה את "רפורמות העבודה" שנערכו במדינה. על פי התקשורת המקומית, קאילי אמרה כי היא מייצגת 500 מיליון אזרחים אירופאים הסבורים כי "ההתקדמות של קטאר מסמלת את ערכינו המשותפים".
כפי שהסביר מיכאיל ואן הולטן, ראש ארגון Transparency International EU, "למרות שמדובר בפרשה החמורה ביותר של שחיתות לכאורה בפרלמנט האירופי מזה שנים רבות, זו אינה תקרית בודדה". לדבריו:
במשך עשורים הפרלמנט אפשר פיתוח תרבות של פטור מעונש, בשילוב של חוקים פיננסיים חלשים יחד עם מחסור מוחלט בפיקוח על אתיקה. במובנים רבים זה הפך לחוק בפני בפני עצמו. כל ניסיון לקדם פיקוח או נטילת אחריות נחסם בידי הפרלמנט וחבריו. רק לאחרונה נחשפה העסקה החשאית בה ניסו למנות מזכ"ל חדש, וזו עוד דוגמה למוסד שסבור שחוקי האתיקה אמורים לחול רק על אחרים… בתור צעד ראשון, הנציבות האירופית צריכה לפרסם את הצעתה ליצירת גוף פיקוח עצמאי, בעל סמכות חקירה ואכיפה"
יתכן כי שערוריית השוחד הקטארי של חברי פרלמנט סוציאליסטיים היא רק קצה הקרחון. היא גם חושפת, אם היה בכך עוד צורך, את המצוקה האירופית בכל הקשור למשבר האנרגיה. בעשורים האחרונים פעלו חברות האיחוד כדי לצמצם באופן שיטתי את מקור האנרגיה האירופי האמין היחיד – אנרגיה גרעינית – בנוסף לסרוב מתמשך לניצול מאגרי גז טבעי הנמצאים בשפע בחלק מהמדינות. כתוצאה מכך, אירופה מוצאת עצמה במצב של תלות קיצונית במשטרים שחלקם רודניים, בכל הקשור לאספקת גז. מדובר בעיקר ברוסיה אך לאחרונה גם בקטאר.
קטאר מצידה מבינה היטב את המצב, כפי שנראה בהודעה שפרסמה מיד לאחר דיווח על כוונת האיחוד לנקוט בסנקציות בעקבות חשיפת פרשת השחיתות:
ההחלטה לכפות על קטאר הגבלות מפלות שמצמצמות את הדיאלוג עוד בטרם הסתיים ההליך המשפטי, תשפיע באופן שלילי על שיתוף הפעולה האזורי והגלובי בענייני ביטחון, וכמו גם על השיח המתמשך סביב אנרגיה וכלכלה"
הסחיטה ברורה.
ד"ר דרו גודפרידי הוא משפטן וסופר. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.
עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:
מעניין, הסרט promised Land שנלחם בצינור שאמור להעביר תוצרים של פצלי נפט דרך אדמות חקלאיות בארה״ב מומן בחלקו על ידי מדינות המפרץ. גם בארה״ב השמאל מנהל מלחמת חורמה נגד שאיבת הגז הטבעי, הנפט ושאר צורות אנרגיה יעילות שיש לאמריקה בשפע ומקדם שבשבות ופנלים סולריים שמיוצרים בסין ויבוא של נפט ממדינות זרות. שם הם לא טפשים לקחת מזוודות של כסף. הדולרים זורמים דרך עמותות שונות, השקעות ״נכונות״ בחברות שהממשל מקדם ומממן, הקמה של חברות יעוץ ופטנטים דומים אחרים. לא טראמפ, לא חוקרים!