דעה: מארק לא הייתה צריכה לוותר על המינוי

מול קמפיין השחרה אישי ולא-ענייני, צריך יותר מאי-פעם להדגיש את חשיבות משרות אמון לתפקוד תקין של משרדי ממשלה

בראשית החודש הודיע שר החדשנות, המדע והטכנולוגיה אופיר אקוניס על מינויה של חברת הכנסת לשעבר אסנת מארק לתפקיד מנכ"ל המשרד. מאותו רגע לא פסק שטף הביקורות. אם ברשתות החברתיות ואם בתכניות שמתיימרות להיות תכניות סאטירה אך מזמן חצו קוים אדומים. דמותה הנלעגת השתקפה אלינו מהמסך ב'זהו זה' וב'ארץ נהדרת', ואי אפשר היה להתחמק מן הגזענות החבויה בחלק מניסיונות ההשחרה. או כפי שהגדיר זאת השר אקוניס: "הביקורת גזענית, מתנשאת ומיזוגנית. אני מציע לשפוט את אסנת מארק על סמך מעשיה, ולא לפי דברים אחרים".

אם בעשיה עסקינן, הרי שאסנת מארק היא עורכת דין, חברה לשעבר בוועדה למינוי שופטים, וכיהנה בשלוש כנסות מטעם הליכוד. לקראת הכנסת הנוכחית התמודדה בפריימריז והגיעה למקום ה-59 ברשימת המפלגה. בוודאי שיש לה ניסיון בשירות הציבור ומן הסתם השר אקוניס, כנבחר הציבור, סומך עליה שתעשה עבודה מקצועית.

אך מארק נשברה מול גלי הביקורת שירדו לרמות אישיות מבזות, והחליטה לוותר על המינוי. בדמעות מול אילה חסון באולפן חדשות 13, היא גוללה את מהלך הדברים שהביא אותה לוויתור על התפקיד: "השר אקוניס נתן לי את ההצעה ואני אומרת לך שאחרי שהתחיל מחול השדים, שאלתי אותו מה יקרה אם יתנו לנו ברקס ואני לא אוכל לכהן כמנכ"לית? אני ראיתי את הגמגומים והלכתי הצידה. אבא שלי בוכה בטלפון, אומר לי ״בת שלי יקרה תעזבי, הם לא יניחו לך".

לאחר הריאיון אמרה אילה חסון: "זה נגע לי כל כך ללב כי היא המחישה בוורבליות ובאותנטיות מדהימה. יש הבדל בין הומור לבין רוע, בין רצון להלבין פנים ולהגחיך. סאטירה זה דבר טוב, אבל כשהיא הופכת לאג'נדה פוליטית היא מפספסת המון".

מנכ"ל המשרד היוצאת הילה חדד-חמלניק החזיקה בקורות חיים מרשימים בתחום המדע. היא מתמחה בהנדסת חלל אווירונאוטיקה, והייתה בין היתר חלק מצוות הפיתוח של מערכות כיפת ברזל וחץ 3.

הייתה זו דווקא חדד היא שיצאה להגנתה של אסנת מארק בפוסט שפרסמה בעמוד הפייסבוק שלה. (מומלץ אגב לעיין בחלק מהתגובות כדי להבין את עומק השנאה במחנה "הריפוי"). "לא יכולתי להשאר אדישה לביקורת וללעג שיצאו מפרופורציה", כתבה חדד והוסיפה:

"אני גאה מאוד בכל תפקיד שעשיתי ובכל תואר שלמדתי. הדרך שלי מעולם לא הייתה קלה או סלולה והתמודדתי עם אתגרים רבים בדרך… בהיפך המוחלט לפרגון שאני מקבלת, מצויה אישה, אסנת מארק, שאני בטוחה שלאורך חייה נתקלה, כמוני, בהמון קשיים ואתגרים, יכלה להם, ניפצה תקרות זכוכית רבות כמו כל אישה שמגיעה לקדמת הבמה בימינו.

אין שום סיבה בעולם ששום אישה (או איש) תרגיש ככה בבואה לשרת את הציבור, גם ביקורת וסאטירה לא מתירה הכל ויכולה להפוך את האנשים שחשופים אליה ואת בני משפחתם לשקופים"

חדד מונתה כמינוי אישי של השרה הקודמת אורית פרקש-כהן, שלצד השבחים להישגיה המקצועיים לא שכחה להוסיף כי המנכ"ל תסייע לקדם את מדיניות המשרד ותוכניות השרה. וזה בדיוק העניין שכאילו נדחק לשוליים בסערת מארק: משרת מנכ"ל משרד ממשלתי היא משרת אמון. כל שר חדש שנכנס למשרד חדש יכול ורשאי למנות מנכ"ל המתאים בעיניו, או להשאיר את המנכ"ל הקיים אם הוא מעוניין בכך. מנכ"לים הוחלפו ועוד יוחלפו אינספור פעמים עם כל ממשלה חדשה. עצם המינוי והיכולת להחליף את המאייש אותו הם שמאפשרים לשר לקדם את המדיניות לשמה נבחר.

במיוחד בימים אלה בהם פקידי ישראל יוצאים למערכה נגד הבחירה הדמוקרטית של הציבור, אסור היה לדעתי לאסנת מארק להתפטר. היה עליה לקבל את המינוי ולעמוד זקופה מול ההאשמות והביקורות. היה על השר אקוניס להעניק לה גיבוי מלא. הימין הבטיח שכשיחזור לשלטון הוא ימשול – מינויי בכירים וקידום מדיניות הם הזדמנות מצוינת להתחיל בכך.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

14 תגובות למאמר

    1. ובואו לא נשכח, ששטרית הייתה הראשונה, כחברה בוועדה למינוי שופטים, להבדיל משאר השפנים שאמרה לנשיאה חיות, שרצתה להגיע איתה להסכם בהקשר של מינוי שופטים, אני לא חברה שלך. הראשונה שאמרה לה, אני לא חברה שלך ולא עושה איתך עסקים, אז נכון תכליתי זה לא היה, כי חיות לא נרתעה ויחד עם ניסנקורן דאגה למינויים על טהרת השמאל.
      אבל שטרית הייתה הראשונה שעמדה מולה זקופה וגאה. רק על זה מגיע לה כל מינוי

  1. א.כל הכבוד לה על כמה שהחזיקה מעמד. זה לא פשוט. מאחל לה הצלחה בהמשך.
    ב.מקווה שהשר אקוניס ימצא מועמד ראוי וחזק שיחליף אותה. אסור לוותר.

  2. צריך למנות מנכ"ל במשרד המדע, שיגרום לסמול להצטער שאסנת מארק לא המנכ"לית, למשל מחוג הפרופסורים לחוסן לאומי או מקוהלת.

  3. זה מדהים בעיני איך היא סובבה את כל האירוע הזה ויצאה ממנו קורבן.

    אסנת מארק היא אישה מרשימה שהגיעה להישגים ראויים. אמת. אבל כשהיא מקבלת הצעה למלא את אחד התפקידים הבכירים בממשל הישראלי בתחום המדע והחלל, היה עליה, כאישה רצינית להגיד 'תודה, אבל זה לא נכון'.
    היא הסתנוורה מההצעה, ולמרות שזה מובן, זאת הייתה טעות שלה. אקוניס צדק כשהוא לא גיבה אותה. הוא לא רצה להגיע לסירוב בנציבות ובכלל רצה מינוי שלא יהיה שנוי כל כך במחלוקת.

    הראיון שלה בערוץ 13 היה כולו חוסר מודעות והתמסכנות. מארק בעצמה לא חסכה בעצמה מילים חריפות מיריבים פוליטיים ('כלבה', מוכר לך?…). נאה דורש נאה מקיים. במקום לבוא לאולפן בראש מורם ולומר "טעיתי, אבל אני אמשיך לשרת את הציבור בתחומים שבהם אני אשת מקצוע מעולה". היא ליהגה על זה שהיא מזרחית ואישה ובגלל זה זה קרה לה. כאישה מזרחית ועורכת דין – נעלבתי. ציפיתי מאישה ברמה שלה, לקחת אחריות על הטעויות שלה ולומר לאן פניה. הראיון הזה גרם לי לאבד את כל הכבוד שהיה לי אליה.

  4. שני,
    לא הבנתי-אם היא ׳אישה מרשימה שהגיעה להישגים ראויים׳ למה המינוי הזה הוא ׳לא נכון׳?
    (ושלא יובן לא נכון, הגב׳ מארק היא ממש לא אהודה עלי ואני לא בוכה על אי מינויה. אין לי סימפטיה למי שמוכן לרדת נמוך ולשלוף את הקלף של גזענות/הומופוביה/שובניזם).
    אגב, בימינו, שנוי במחלוקת זה מילה אחרת לימני. אין מחמאה גדולה יותר למינוי בכיר בשירות המדינה.

    1. זה לא נמוך זו האמת, רק שהיא אינה כל האמת. סיכול המינוי שלה נעשה במסגרת המגמה הכללית של הבולשביקים לפגוע בתומכי נתניהו. סול אלינסקי:

      " בחר את המטרה למתקפה שלך, הקפא אותה, הפוך אותה לאישית וקטב אותה. רדוף אנשים ולא מוסדות אנשים חשים כאב מהר יותר ממוסדות [את נתניהו ולא את הליכוד] חתוך את רשת התמיכה ובודד את המטרה מכל אהדה [למשל, מכיוון שבסיס התמיכה של נתניהו זו משפחתו והמפלגות החרדיות מארגנים התקפות על בסיס התמיכה שלו וכך מבודדים אותו].

      זו המטרה המרכזית רק שלצורך המטרה הזו, משתמשים בכלים הפונים לרובד הנמוך אך הבטוח: גזענות, שוביניזם, אוטואנטישמיות.

  5. האמת היא שהיא הותקפה על רקע היותה ימנית.
    לרדת לטיעונים של ׳אני אישה ומזרחית׳ זה מבחינתי משול למכירת הגוף שלה-יש לה הרבה מה להציע מעבר לזה ושיקולים כאלה לא אמורים לעניין אף איד.
    דוד

    1. הוא אשר אמרתי. חיפשו אותה כי היא תומכת נתניהו לדעתי לא ימין הנקודה אלא נתניהו, אבל הנימוקים והלעג היו ממקום של ניצול הגזענות המצויה אצל הרבה אנשים. כך היא הרגישה ואני מאמין לה

  6. היא הייתה צריכה לא לוותר.כנראה פחדה מהועדה שמאשרת מינויים.לדעתי כאשר שר מבקש לאשר מנוי הוא צריך להשתתף בועדה כחבר לצורך העניין בלבד.