המציאות מנצחת כל קמפיין הפחדה

בזמן שחלקים בשמאל ובתקשורת אחוזים התקף זעם ילדותי, מעמדה הכלכלי והמדיני של ישראל ממשיך להתחזק

שר החוץ כהן עם שליט סודן | טוויטר משרד החוץ

בכל פעם בה הליכוד מנצח בבחירות, מנסה השמאל וחלק ניכר מכלי התקשורת לתאר את המצב ככאוטי. אם ב-1977 הטענה הייתה שבגין פשיסט ואנשי הליכוד חסרי ניסיון בשלטון, כעת מפחידים אותנו מפני הפיכת ישראל להונגריה, פגיעה בלתי-הפיכה בכלכלה והתדרדרות ביחסי החוץ, והכל משום שממשלה נבחרת מבקשת לקדם את התיקון הנדרש במערכת המשפט.

האמנם? נתחיל מהבסיס. בניגוד להרהורי הלב והתיאורים המופרכים מבית יאיר לפיד, גדעון סער ודומיהם, הרי שעד עתה אף חברה זרה לא הוציאה את כספה מישראל. מי שמתכוונים להוציא את כספיהם מכאן הם ישראלים שתומכים בשמאל, מאוכזבים מאוד מתוצאות הבחירות האחרונות בהן העניק האלקטורט הישראלי לנתניהו ושותפיו רוב מהדהד, ועתה מהווים קול דומיננטי במקהלת הטנטרום של המפסידים.

זכותם כמובן לחשוב כך ולהפגין בהתאם. ישראל היא מדינה דמוקרטית וכך תמשיך להיות, אלא שהמציאות כרגיל חזקה יותר מכל קמפיין. ההשקעות הזרות בישראל לא ירדו אלא דווקא צפויות לעלות, והכלכלה ממשיכה להיות יציבה וצומחת. רק לאחרונה עקפה ישראל את גרמניה בשיעור התוצר לנפש והיא נמצאת בדירוג העולמי מעל מדינות כמו יפן, בריטניה וצרפת.

סערה תקשורתית נוספת פרצה סביב הערכת בנק ההשקעות JP Morgan בנוגע לכלכת ישראל, וזעקות ההיסטוריה כאילו משקיעי העולם מזהירים מפני הרפורמה המשפטית ופגיעה משמעותית במשק. מי שקרא את הדו"ח בצורה יסודית ולא שטחית – כפי שהתקשורת משמאל רגילה לעשות – גילה דבר אחר: למעשה הדו"ח לא  מתאר שום סכנה מחוק כזה או אחר, אלא קובע שיכול להיווצר חשש נוכח פיגועי הטרור האחרונים והרעש התקשורתי והאיומים של מתנגדי הרפורמה. למרבה הפלא, הדו"ח דווקא ממליץ להמשיך ולהשקיע בישראל. דירוג האשראי של ישראל לא נמצא בסכנה ונותר יציב, למרות שלל העצומות, המכתבי, והאיומים. השקל מתחזק וכך גם מדדי הבורסה.

גם ההפחדות בדבר הונגריה וישראל ושובו של הצונאמי עומדות בניגוד למציאות. לאחר שנה וחצי של קיפאון בכהונת ממשלת "השינוי", ישראל שוב צוברת תנופה אזורית ועולמית וחווה רנסנס מדיני.

הנה רשימה חלקית: אזרבייג'ן, מדינה מוסלמית-שיעית ובעלת ברית קרובה של טורקיה, החליטה לפתוח שגרירות בתל-אביב; נשיא צ'אד מחמוד דבי, עוד מדינה בעלת רוב מוסלמי מובהק, ביקר השבוע בישראל כדי לחנוך מחדש את השגרירות ולהתניע מחדש את היחסים בין המדינות; ובהמשך שר החוץ אלי כהן ביקר בסודן על מנת להשלים את הסכמי אברהם ולקדם חתימה רשמית על הסכם שלום היסטורי.

גם כאן מדובר במדינה שכמעט כל אוכלוסייתה מוסלמית, ובעבר הייתה יריבה מושבעת לישראל. בסודן נערכה ועידת חרטום ב-1967 ובה הוחלט על שלושת הלאווים: לא למשא ומתן עם ישראל, לא לשלום עם ישראל ולא להכרה בישראל. כעת, ולאחר שנים בהן שימשה בסיס לפעילות טרור איראנית,  סודן מכירה בישראל ועומדת לעשות עמה שלום, משום שהיא מבינה את התועלת המדינית והכלכלית שתצמח לה מכך.

חזית נוספת בה השמאל בישראל משקיע מאמצים רבים בקלקול היא מערכת היחסים עם ארה"ב. כמה הפחידו אותנו מכך שממשל ביידן יפנה כתף קרה לממשלת הימין בישראל וכמה הוא מודאג מהרפורמה במערכת המשפט. בפועל המצב בדיוק הפוך.

בדיוק באותו יום בו מזכיר המדינה נפגש עם ראש הממשלה וצוטט בתקשורת כמי שמבקר את הרפורמות המשפטיות,  הודיעה ארה"ב כי היא מתקדמת מאוד עם ביטול הוויזה לישראלים. ימים ספורים קודם לכן ביקר בישראל ראש ה-CIA כחלק מסבב שיחות מדיניות וביטחוניות, שבוע קודם לכן נערך תרגיל צבאי ענק של צה"ל וצבא ארה"ב, כולל אימונים משותפים של חילות האוויר, הים והיבשה.

המציאות היא שישראל הייתה ותמשיך להיות בת-ברית קרובה וחשובה לארה"ב, הרואה בה מוצב דמוקרטי משמעותי במזרח התיכון הפרוע. ולראיה, ממשל ביידן הדמוקרטי טרם פתח את הקונסוליה לפלסטינים בירושלים, הנציגות הפלסטינית בוושינגטון שנסגרה בתקופת טראמפ נותרה סגורה, ואונר"א מחכה עדיין למאות מיליוני הדולרים שהובטחו לה. גם ביקורו של נתניהו אצל נשיא צרפת עמנואל מקרון צויר כאילו עמד בסימן הביקורת בדבר הרפורמות המשפטיות. בפועל השניים עסקו בעיקר בסוגיית האיום האיראני וכמובן שנתניהו התקבל בחום בפריז, בניגוד לתיאורים השקריים בתקשורת בישראל.

אמרה שהפכה לאחרונה לשגורה יותר ויותר גורסת כי אם ברצונך לעצבן ימני תשקר לו, ואם אתה רוצה להכעיס איש שמאל עליך פשוט לומר לו את האמת. פלא שיריבינו משמאל מעוצבנים? הם ימשיכו לעסוק בשוליים והממשלה תמשיך להתמקד בעיקר.


אלי ורד חזן הוא סגן יו"ר IDU ושגריר בינלאומי של תנועת הליכוד .

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

21 תגובות למאמר

  1. מברך על שיפור היחסים המצוין הזה.

    מתיחס להערה מוזרה של הכותב:

    "… בשמאל, מאוכזבים מאוד מתוצאות הבחירות האחרונות בהן העניק האלקטורט הישראלי לנתניהו

    ושותפיו רוב מהדהד.."

    "רוב מהדהד"?

    25% מהקולות זה רוב מהדהד? ועם נוסיף את שותפיו: סמוטריץ ובן גביר עדיין אין רוב

    והמפלגות החרדיות – מה איתן?

    החל מ 2008 שליבני זכתה ברוב קולות, וביבי בא לחרדים ואמר להם .. כל מה שתתנו ניתן יותר..

    ביב בעצם משלם, מאתנן… תיקרא לזה איך שאתה רוצה = קונה את הקול החרדי בכסף של משלם

    המיסים הישראלי.

    ועם כל זה – בסוף ההפרש – כמה אלפי קולות.

    מאיפה הבטוי "רוב מהדהד" –

    נסיון ליצור מראית עין?

    תהמולה?

    1. זאת השיטה הפוליטית בישראל. אתה מציע לשנות אותה?
      כל ממשלות ישראל חוץ משלוש כללו חרדים, מוזמן לבדוק כמה זמן שרדו אותן שלוש.
      מוזמן גם לבדוק מה בני גנץ אמר לחרדים ומה הציע להם בניסיון לשכנע אותם להצטרף לממשלתו.
      כמובן שלא הייתה לך כל בעיה אם דרעי למשל היה הולך עם לפיד.
      עד אז – אם אתה באמת רוצה לנצח מתישהו בבחירות, מציע שתתמקד יותר במחנה הלוזרים שלך, ופחות ב"ביבי"

    2. הביטוי מהדהד בא מ 64 המנדטים שהן ימין מובהק שלא כמו ממשלת בנט לפיד שגנבו קולות בוחרים בצרוף מאפיונר בשם ליברמן ועוד שני חשודים כסוטים מיניים סער וגנץ בתוספת שתי רשימות עם מועמדים הזויים מהסמול האוטו אנטישמיים עם תוספת של הדובדבן בקצפת הזו מפלגה ערבית של האחים המוסלמים שעל דיגלה השמדת מדינת ישראל אף שלצורך כניסה לממשלה ותקציב של 53 מיליארד שקלים הודיעה שהיא מכירה שמדינת ישראל כיום היא יהודית, וכך קמה ממשלה שגנבה של רצון העם.

    3. רפאל, אתם קצת יותר משליש מהעם חביבי. אלא אם כן, אתה סופר את הערבים והבדואים איתך.
      אתם מיעוט רפאל – ולא, לא בגלל החרדים (אוטואנטישמי קטן שכמוך).
      זה פשוט כי אתה בז לעם ומנסה בכוח לכפות עליו שוב ושוב עוד אוסלו, ועוד התנתקות, ועוד פוגרומים בערים המעורבות עם ניצים בשלושת הצדדים, ועוד "ערכים" פרוגרסיבים ארורים שנולדו רק אתמול, ממש אתמול, באיזושהי אוניברסיטה אמריקאית ארורה, וזהו… זה בערך הסיפור פה.
      תסתכל על המספרים. אתה לא באופוזיציה (ותישאר באופזיציה לנצח) בגלל שהחרדים לא איתך – אתה באופוזיציה כי אף אחד מחוץ לתל-אביב, הקיבוצים, ורמאללה לא איתך.
      כי אתה פשוט בז להם.
      והאמת… הרווחתם את זה ביושר.

      אבל עזוב, אני סתם בבון, ותת-אדם. אז קדימה, תמשיכו לנבוח, תמשיכו לדחוף לעוד אוסלוים, לעוד התנתקויות, לעוד "זכוית אדם" לרוצחי יהודים, לעוד מסתננים ו"פליטים", לעוד גזלייטינג וסירוס כימי של ילדים, לעוד "פוליטיקת זהויות" שהיא לא יותר משנאת חינם לכל אדם ששונה ממך בעטיפה יפה, ועוד ועוד ועוד…
      אני בטוח שבבחירות הבאות תעברו את אחוז החסימה.
      (ואם לא… אז תאשים את החרדים, או סתם לובשי כיפות, אני בטוח שזה יעזור.)

  2. רפאל,
    בשורה התחתונה 64 מנדטים הלכו למפלגות שהמועמד שלהן לראשות הממשלה הוא נתניהו וזה אומר שרוב העם מרוצה מהתנהלותו.
    אגב, ׳קניית קולות׳ זה כל מה שכל פוליטיקאי עושה. מקבל קולות ועושה בתמורה מה שהבוחרים מתפים ממנו כמיטב יכולתו.
    כך נתניהו מתנהל עם החרדים וכך גם עם בוחרי הליכוד. וכך גם לפיד התנהל עם בוחריו ובוחרי שותפיו. וכך גם כל אחד אחר. לא ברור לי מה הבעיה שלך עם יחסי נתניהו-חרדים.

  3. יתכן שביבי קונה את הקול החרדי אבל מתברר שאם זה היה במחיר יקר כמו שאתה מציג את זה-היה קל לגנץ, ליברמן, לפיד ושות׳ להציע לו עסקה זולה יותר.
    או שבמערכת השיקולים שלו-המחיר שהמדינה משלמת על צירוף חרדים לקואליציה זול יותר מהמחיר של צירוף שלהם.

  4. שאלה פשוטה לתומכי הרפורמה שטוענים שלא תפגע בדמוקרטיה – איזה איזונים ובלמים יהיו לממשלה אחרי הרפורמה המוצעת ומאיפה? ונא לענות ענינית (כלומר לא להגיד – ואיזה יש למערכת המשפט? -התשובה לזה היא שיש – הממשלה והכנסת, אך לא מספקים ודרושה רפורמה). אם יש,תגידו מה. אם אין תשובה עניינית אז תכירו בזה שאתם תומכים בסוף הדמוקרטיה (זכותכם)

    1. זה ספין כל כך שחוק שכבר משעמם לענות עליו אבל בכל זאת: מוזמן להציץ בארה"ב, בריטניה, צרפת, גרמניה, אוסטרליה, קנדה ועוד – בהן נבחרי ציבור ממנים שופטים, לבית המשפט יכולת מוגבלת מאוד בסילת חוקים והיועץ הוא רק יועץ. לשיטתך אלו אינו מדינות דמוקרטיות ואילו ישראל בה המצב הפוך כיום היא הדמוקרטיה היחידה בעולם.
      (זכותך לחשוב ככה אבל תעמיד פנים שאתה תומך ב"דמוקרטיה")

    2. הממשלה בנויה על הקואליציה שהיא הרכב של 61 ח"כים (או יותר) שצריכים לשמור על מספיק בוחרים מרוצים כדי להצליח להיבחר בבחירות הבאות ולכן הם מורתעים טבעית.
      ואל תשכח שקואליציה מטבעה מורכבת ע"י מגוון רחב של אנשים שצריכים להתפשר ביניהם ולכן מובטח שתגיע לנקודת איזון(בניגוד לבג"ץ שהוא ועדה המתמנה על ידי קבוצה מאוד מצומצמת ולא מגוונת מספיק של אנשים).
      וכמובן שלדברים משמעותיים יש צורך ב-80 מנדטים(חוקי יסוד, הסכמים בינ"ל וכו'), מספר שנקבע בחוק כי כמעט בלתי אפשרי להגיע אליו בעזרת הקואליציה בלבד(מתי פעם אחרונה הייתה קואליציה כזו גדולה?).
      וזה עוד לפני שדיברנו על דברים כל כך שערוריתיים שבג"ץ יצליח גם אחרי הרפורמה להפיל אותם.

      אגב, מעניין שדווקא מתנגדי הרפורמה שחוששים מפוליטיקאים חסרי גבולות הם אלו שתומכים במפלגות נטולות פרימריז או חלוקת מרכזי כוח(אצל החרדים יש יו"ר מפלגה ויש ועדת רבנים נפרדת שמאזנים זה את זה), שמאמינות שאחדות הקואליציה קודמת לערכים(ראה פרשת הסוהרות וכן ההתנכלות לכל ח"כ שהיה קצת לא מרוצה מהקואליציה), מוכנות להתפשר על הדרישה הקריטית ל-80 ח"כ בתירוצים דחוקים(ראה ההסכם בגבול לבנון), ומתנגדים לכל ביקורת(שאל את ערוץ 14).

    3. איזונים ובלמים? דבר בשפה מדויקת בבקשה.
      הכוונה היא באיזה רוב מותר להרכב מלא של שופטים לפסול חוק, ובאיזה רוב הכנסת יכולה להתגבר על הפסילה. בנוסף יש את שיקולי החוקה.

      (אני מניח מראש שמקובל עליך שהרכב השופטים צריך להיות מלא, ושאם 120 חברי כנסת מתנגדים לפסילת החוק – החוק צריך לעבור. אני גם מניח שאתה לא מתכוון לתת לבגץ את הסמכות לפסול או אפילו לדון בחוקי יסוד. הנחה נוספת היא שאתה מסכים שכל הברברת על עילת הסבירות היא לא רלוונטית לדיון – ובגץ צריך לפסול חוקים שנוגדים את החוק הכתוב בלבד.)

      נתחיל מהסוף, אני לא מתכוון לחוקק שום חוקה (או חוקי יסוד), עם אף אחד, עד שהרכב השופטים לא יהיה כהרכב העם, ועד שהתרבות השיפוטית תתוקן, ותיצמד לחוק הכתוב.
      זה לא נתון לדיון מבחינתי, ראיתי מה הרכב השופטים הנוכחי ("המשפחה") עשה ועושה עם "חוקי יסוד" ואין לי שום אמון בו.
      בעוד עשור, כאשר הרכב בגץ יהיה כהרכב העם, ויהיה לי יותר אמון בו, אני אישית דווקא בעד כינון חוקה.
      יש הסכמה רחבה בציבור לגבי ערכי יסוד מסוימים – אנחנו עם אחרי הכל, ולא אספסוף – אבל בלי אמון ברשות השופטת אין לי שום עניין לממש הסכמה רחבה זאת מהצד שלי לכדי חוקה.
      זה מלכוד 22 – אתה רוצה לבסס את ההסכמה הרחבה בציבור עכשיו – לפני הרפורמה – ואני לא מוכן לבסס את ההסכמה הרחבה בציבור לכדי חוקה עד שאני משוכנע שהרפורמה אכן תיקנה את המערכת.
      בכל מקרה, זה לא סוגיה שאני מוכן להתפשר עליה. אין חוקה בלי רפורמה.

      בכל הקשור לשני הסוגיות קצרות הטווח (תהליך פסילת החוק, וההתגברות) מה שעל השולחן היום עדיין מאפשר מספיק בלימה ואיזון של מקרי קיצון גם אחרי הרפורמה לעשור הקרוב (פסילה של 12 שופטים מתוך 15, ובעיקר הפסילה "המשוריינת" של פה אחד עד לאחר הבחירות).
      כאשר יהיה לי יותר אמון ברשות השופטת (קרי, בעוד עשור, כאשר ההרכב שלה יהיה כהרכב העם) – לא תהיה לי התנגדות מהותית לחיזוק הרשות השופטת. (פסילה של 10 שופטים מתוך 15, ופסילה "משוריינת" במקרה של 13 מתוך 15).

      עד אז (בערך עשור) מה שאיזן ובלם עד היום את לפיד, בנט, שרון, ורבין יאזן ויבלום גם את נתניהו.
      …וכן, אני יודע שאתה כנראה מצביע מרצ-יש-עתיד, זה בסדר, עדיין אוהבים אותך.
      (רק פעם הבאה, דבר בשפה מדויקת. תן מספרים. ותקפיד ללבוש משהו חם להפגנות, יש סופה בחוץ).

  5. תגובה למגיב אנונימי שהגיב לשאלתי ולמה ההשווה לדמוקרטית אחרות לא נכונה בעליל – בארה"ב כדוגמא יש הרבה איזונים ובלמים שבארץ אין ולא יהיו – שתי מערכות משפט (state and federal), הפרדה בין הממשלה לבתי המחוקקים (שנבחרים בנפרדים , בחלוקת אזוריות שונות ולהם בחירות כל שנתיים), שתי בתי חקיקה נפרדים וכמבן חוקה. אז נכון שהיועץ המשפטי הוא יועץ והשהופשטים מוצעים ע"י הממשלה ומאושרים ע"י המחוקקים אבל יש הרבה איזונים ובלמים אחרים ולכן ההשוואה אינה רלוונטית. אי אפשר רק להשוות בשברים האלה. כל מה ששאלתי זה איזה איזונים ובלמים יהיו בארץ – עדיין לא קיבלתי תשובה (כלומר סוף הדמוקרטיה).

    1. ההשוואה היא השיטה האהובה עליכם ועדיין לא התמודדת איתה.
      בכל מקרה יש בישראל בחירות והכל יהיה בסדר. שתה כוס מים ותרגע

    2. לאנונימי – חבל שאתה לא מגיב עניינית. בחירות הם תנאי הכרחי אך לא מספיק לדמוקרטיה. אני באמת רוצה לדעת איזה איזונים ובלמים יהיו – עזרו לי להבין למה זה לא סוף הדמוקרטיה בבקשה. שמישהו יענה לי. אני תמכתי (ותרמתי) לארגון של גביזון – מאמין שיכולה להיות מדינה יהודית ודמוקרטית אבל לא מצליח לראות איך הרפורמה הזאת כפי שהיא לא מחסלת את הדמוקרטיה. אנא שמישהו בבקשה יסביר איזה איזונים ובלמים יהיו לממשלה. תודה

    3. אתה ממשיך למלמל סיסמאות חסרות פשר.
      גש לחנות הספרים הקרובה, רכוש את ספר האזרחות לכיתה י' וקרא. זו העזרה היחידה שאני יכול להציע במצבך.

  6. לימני – כלומר התשובה שלך היא שלא צריך איזונים ובלמים לממשלה והפרדת רשויות בארץ כי מספיק יש ממשלה שמורכבת מקואליציה (זה לתפיסתך איזונים ובלמים מספיקים ואפשר שלממשלה תהיה שליטה מוחלטת. לתפיסתי זאת לא דמוקרטיה. המפלגות השונות מייצגות קבוצות שונות (שבארצנו מייצגות קבוצות אוכלוסיה ע"פ דת, רמת דתיות, קבוצה סוציו אקונומית וכו), אפשר להשוותן לשבטים – ולכן אם כמה שבטים שמייצגים את הרוב מצליחים להתאגד הם יכולים לשלוט שליטה מוחלטת ולשעבד את שאר השבטים. זאת לא דמוקרטיה. דמוקרטיה דורשת הפרדת רשויות.
    .

  7. אתה שוכח שה׳שבטים׳ הללו אינם יציבים.
    ראשית, המפה הפוליטית כל הזמן משתנה:
    הציבור הסרוג היה בעברו מפלגה אחת מאוחדת, היום הם מחולקים ל-3(סמוטריץ׳, בן-גביר והבית היהודי) ואחד מהם כבר אינו חלק מגוש הימין. וזה בלי להזכיר שברוב המפלגות ה׳חילוניות׳ יש גם דתיים.
    הערבים היו בעבר 100% בשמאל אבל בשנים האחרונות רואים מגמת שינוי.
    וכמובן, לליכוד יש היסטוריה ארוכה של מאוכזבים ופורשים.
    ואכן המציאות היא שאחת לכמה שנים הליכוד מוצאים עצמם באופוזיציה.

    מהצד השני, ל׳שבטים׳ שבאופוזיציה שמורות אפשרויות רבות כגון ילודה רבה, שכנוע וחשבון נפש, שיחוד חלק קטן מהקואליציה(בדר״כ צריך רק כמה מנדטים בודדים), לשנות את הגישה ולהצטרף לקואליציה(החלוקה היא מבוססת אידיאולוגיה ולא תכונות מולדות כגון מוצא או מגדר), או אפילו פשוט לרדת מהארץ לאיזו מדינה בה השמאל שולט.

    לסיום, אל תשכח שכולם יודעים ששתיקה על דיכוי עלולה להתהפך כנגדם אם חלקים מהקואליציה יתרחבו מספיק כדי להקים קואליציה גם בלעדיהם ויחליטו שהם יקרים מדי(למשל אם הליכוד יתחזק מספיק יתכן שהוא יחליט שאין סיבה לוותר יותר לחרדים ויזרוק אותם).

    בשורה התחתונה, היום אתה באופוזיציה ומחר בקואליציה או להפך אבל כל עוד ההגינות, האחדות ושליטת הציבור נשמרות-אף אחד לא יכול לדכא את האחר בטווח הארוך.
    והרפורמה אינה מאיימת על אף אחד מאלה. האיומים היחידים דווקא נובעים מהשמאל והמרכז. גוש שלא ניתן לעצור ללא הרפורמה.

    1. כלומר אין איזונים ובלמים לממשלה תחת הרפורמה? לא שזה רלוונטי אבל אני ימני מודאג (הצבעתי שנים לביבי ותרמתי כסף שנים לארגון של רות גביזון בשביל שתהיה רפורמה כיון שיש לבית המשפט העליון יותר מדי כוח היום). אני פשוט חושב שזאת לא הרפורמה הנכונה ומשמעות הרפורמה כמו שהיא זה הרס הדמוקרטיה. אני עדיין לא רואה פה (ואני משוועה) לתשובה…

    2. אתה שוכח את הכנסת חבר – או שאתם עדיין רצים עם הסיפור שאין כנסת בישראל אלא רק ממשלה?
      כן כן, בישראל אין כנסת… איכשהו ממשלות נופלות כל שני וחמישי…
      דרך אגב, לא צריך אפילו להפיל ממשלה. החרדים, לדוגמא, מאזנים ובולמים כל ממשלה, גם אם הם לא יושבים בה, פשוט כי הם יושבים במרכז – ואף מפלגת שלטון לא רוצה לאבד שותף פוטנציאלי בכנסת הבאה… זה פחות המצב היום… אבל זה עדיין קיים. ברמת העיקרון אם אכן היה מפלגות "מרכז" בישראל, ולא סתם מפלגות שמאל במסווה, זה היה מוסיף הרבה איזון למערכת.

      בעצם… אם היה מפלגת שלטון בישראל במחנה שלך אייל זה גם היה מוסיף קצת לאיזון. מה מפריע לכם לא להתעקש על עוד התנתקות, ועוד אוסלו, ועוד פיתות למחבלים, ולעבור את אחוז החסימה לפעמים? דבר עם החברים שמה בהפגנה, ותעשו מפא"י 2 או משהו. קדימה, צריך עוד מפלגות שלטון בישראל – זה האיזון והבלם הכי בסיסי.

    3. בקיצור:
      הקואליציה אינה רוב יציב שיכול לדכא את המיעוט ולמנוע ממנו לשנות את המצב אלא אוסף של שבטים שונים ולא יציבים המתחברים יחד תחת פשרות והסכמים שגם לא יציבים. לכן מטבעה היא נמצאת תחת הרתעה תמידית ומחויבות לזהירות מאובדן הכוח. כך שיש לה בלמים ואיזונים כבר בפני עצמה בלי צורך להציג גופים חיצוניים שאין להם כל בלימה מפני השחתה ודיכוי.

  8. לא שהשוואה להונגריה זה כזה ציון לגנאי. סה"כ אורבן הוא הראשון בהונגריה שמנסה ברצינות להשיב לשמאל כגמולו על מעלליו בימי המשטר הקומוניסטי.