מתחממים לקראת יריית הפתיחה במרוץ הרפובליקני

הבחירות לנשיאות ארה"ב מתקרבות בצעדי ענק והמפלגה הרפובליקנית כמרקחה. לאחר שנה בה היה נדמה כי הנשיא ביידן על הקרשים ויריביו עומדים להשיג ניצחון משמעותי בבחירות האמצע, הרפובליקנים המאוכזבים נותרו במיעוט בסנאט ורוב זעום בבית הנבחרים. "הגל האדום" התברר כאדווה חלושה והרוחות במפלגה סוערות. לקראת הסבב הבא יש כבר קופצת ראשונה למים.

הגברת הראשונה

ניקי היילי, שפרצה לזירה הלאומית כאשר נבחרה ב-2010 כמושלת דרום קרוליינה, ובהמשך הוזכרה כמועמדת לסגנית הנשיא במסגרת קמפיינים שונים, כבר מתחממת על הקווים. היא מונתה לשגרירה באו"ם ופרשה לאחר שנה, וכיום עומדת בראש ארגון 'הקרן למען אמריקה'.

לפני כשבועיים היא החלה בסדרת המהלכים לריצה אפשרית לנשיאות והקימה ועדת בחינת מועמדות. ועדות הבחינה הן בעצם פרוטו קמפיין. אלה צוותים של תקשורת, שטח, ובעיקר סקרים וגיוס כספים, שמטרתם לבדוק האם אדם יכול מבחינה ציבורית ופוליטית להתמודד לנשיאות. לרוב, הוועדות הופכות לצוות הקמפיין עצמו ומנצלות את הכספים שגויסו ואת כוח האדם לטובת הקמפיין.

היילי תודיע על מועמדותה באופן רשמי בשבוע הבא, ה-15 בפברואר, ותפתח את המרוץ מול טראמפ שלא ירחם עליה. עם זאת, את המרוץ היא פותחת ברגל שמאל: הסנאטור הפופולארי מדרום קרוליינה טים סקוט שוקל גם הוא להתמודד ובכך לפצל את הקולות במדינה, ואת אחד מעוזריה הקרובים גנב לאחרונה מייק פנס. אם ירוץ, המקורב יהיה לו לעזר רב.

גורם ההפתעה

הנשיא לשעבר דונלד טראמפ שהאמין שהגל האדום הוא בגדר עובדה, תמך במועמדיו בפומבי והצהיר כי יכריז "הכרזה חשובה" לאחר בחירות האמצע. כולם הבינו מכך שבכוונתו לרכב על ההישג המצופה ולרוץ לנשיאות.

אלא שהכישלון הרפובליקני נענה בחוסר רצון מוחלט לקחת אחריות מצד טראמפ, שאף קבע כי "אם הם ניצחו זה בזכותי אבל אם הם הפסידו זה לא בגללי". ההכרזה על ריצה לנשיאות לא נדחתה. עכשיו כאשר היילי נכנסת למרוץ, ומועמדים נוספים צפויים להצטרף בחודשים הקרובים, טראמפ צריך להתחיל לעבוד.

הסגן האובד

מאז אירועי השישה בינואר, סגן הנשיא לשעבר מייק פנס וטראמפ כבר לא חברים, בלשון המעטה. פנס יצא בגלוי נגד טראמפ כשאפשר את ספירת קולות האלקטורים ולרגע אפילו עקף את טראמפ בדעת הקהל הרפובליקנית. אבל מאז הוא שומר על אש קטנה ובונה על הבייס האוונגליסטי שממנו צמח. כמו להיילי, גם לפנס יש כיום עמותה שעסוקה בקידומו האישי ובגיוס כספים.

פנס עצמו אגב, התגורר במספר בתים מאז שעזב את התפקיד. כאשר נבחר כמושל אינדיאנה מכר את ביתו והתגורר באחוזת המושל ואז עבר למעון הרשמי של סגן הנשיא. כשסיים את תפקידו, מספר רפובליקנים בכירים הסכימו לשכנו בבתיהם. לא נעים, אבל לקראת סוף 2021 הוא כבר רכש לעצמו בית בפרבר של אינדיאנפוליס.

פנס לא קפא על שמריו מאז שעזב את מצפה הכוכבים: הוא הצטרף כעמית בכיר למכון הריטג' השמרני, תרם את הקריינות לסרט התיעודי שהפיקה רשת פוקס על חייו של השדרן ראש לימבו, וחיבר ספר זיכרונות. פנס ממתין בשלב זה להזדמנות להיכנס למרוץ נגד הבוס לשעבר, כשמטרתו ברורה – לומר לטראמפ "אתה מפוטר". טראמפ מצדו הבהיר מלכתחילה שפנס לא יצטרף אליו פעם נוספת אם יהיה מועמדה של המפלגה הרפובליקנית.

נכון לכתיבת שורות אלה, פנס הוא המועמד השלישי מבחינת רמת הפופולריות במפלגה, והוא יציב על מספר חד ספרתי שקרוב לעשרה אחוזים.

עם זאת, הוא חווה בשבועות האחרונים מכה לא קלה. בשיאה של פרשת המסמכים של הנשיא ביידן, נמצאו גם בביתו של פנס מספר מסמכים מסווגים שהכניסו את הרפובליקנים לבעיה. עכשיו אל מול ביידן ניצבים שני בכירים שהסתבכו בפרשות מסמכים. הראשון הוא פנס, השני הוא טראמפ שעשרות מסכמים נלקחו מביתו שבמאר-א-לאגו.

איש הצללים

ממייקל ריצ'רד אחד, למייקל ריצ'רד אחר. מייק פומפאו כנראה החליט. כנראה. החלטה רשמית תהיה רק בחודשיים הקרובים אבל הוא כבר סימן את הכיוון עם ספר כמובן. 'לא לוותר על אינץ" חורך בימים אלה את הפוליטיקה האמריקנית, ובמיוחד את יחסי ארה"ב-סעודיה ויחסי ניקי היילי-אוונגליסטים.

בין היתר טוען מזכיר המדינה לשעבר כי העיתונאי הסעודי ג'מאל חשוקג'י שנרצח בטורקיה לא היה צריך למות אבל "היה עיתונאי כמו שאני עיתונאי"; פומפאו מכחיש שתכנן להפעיל את התיקון ה-25 לחוקה שהיה מוציא את טראמפ לנבצרות; מספר, במינימום המותר, על חלקה לכאורה של ארה"ב במבצע הבאת ארכיון הגרעין האיראני; וחושף תרמית לכאורה שנרקמה בין ניקי היילי, לג'ראד קושנר ואיוונקה טראמפ מאחורי גבם של הנשיא וסגנו, ונועדה להדיח את פנס ולהציב במקומו את היילי.

עוד בעניין היילי, פומפאו טוען כי השגרירה לשעבר דיברה הרבה בעד ישראל אבל לא עשתה מעבר. גם ללא נוכחותו הקטנונית של טראמפ, מסתמן שפריימריז 2024 יהיו מלוכלכים מאוד.

הכוכב העולה

ישנה עוד שורת אישים השוקלים התמודדות במפלגה: ליז צ'ייני, אייסה האצ'ינסון, כריס כריסטי, שדרן הרדיו לארי אלדר, מושלת דקוטה הדרומית קריסטי נואם, מושל מרילנד לשעבר לארי הוגאן והיועץ לביטחון לאומי לשעבר ג'ון בולטון. אבל על כולם מטיל כרגע צלו הגדל של מושל פלורידה והכוכב העולה של המפלגה הרפובליקנית. בשנה אותה סיימו הרפובליקנים חבולים, רון דה-סנטיס חגג ובגדול. הוא זכה לפופולריות בזכות מדיניות הקורונה, המדיניות הכלכלית שלו הביאה לפלורידה פריחה, והיא כיום המדינה השלישית הכי מאוכלסת בארה"ב עם שלושים אלקטורים.

הוא נעמד כחומה בצורה נגד תרבות ה-Woke במדינה, ובימים אלה דרס יוזמה חינוכית ללימוד 'תאוריית גזע ביקורתית' בבתי הספר. חוק שהעביר אסר על מורים לדבר עם תלמידים מגיל גן ועד כיתה ג' על מיניות והגדיל את מעורבות ההורים בפיקוח על תכנים, מה שהכניס את דה-סנטיס לעימות מתוקשר עם חברת וולט-דיסני, שאחד הפארקים הגדולים שלה נמצא בפלורידה. המושל בתגובה ביטל את הטבות המס מהם נהנתה ענקית הבידור שהתקפלה במהירות.

ולסיום, בשנה בה הרפובליקנים כאמור סיימו עם ניצחון בקושי דה-סנטיס ריסק את יריביו ודהר לכהונה שנייה ברוב גדול. כבר משנת 2019 הוא מסומן ככוכב עולה במפלגה. לאחר ההפסד ב-2020 היו מי שדיברו עליו כעל סגנו הבא של טראמפ, עכשיו כבר יש מי שרואים בו את המנהיג הבא.

תמונת הסקרים כרגע היא של קרב צמוד. בחלקם מוביל דה-סנטיס, ובחלקם האחר טראמפ מנצח. אלא שלאיש שהתקבל בקריאות "עוד שנתיים" בנאום הניצחון (דהיינו, תושבי פלורידה נלהבים מהאפשרות שיתמודד לנשיאות) יש בעיה. כחבר קונגרס הוא לא נחשב לאדם חברותי, ולא מעט אנשים שפגשו אותו התאכזבו ממנו ברמה האישית. בעימות מול צ'ארלי קריסט, דה-סנטיס נראה ממש מובך מהתקפה של יריבו על האפשרות שיכהן רק שנתיים כמושל.

אבל את הבעיה הגדולה ביותר שלו, ושל כל המפלגה, מספק כמובן דונלד טראמפ. במצב הנוכחי עם טראמפ כמועמדם, הרפובליקנים מפסידים כמעט בוודאות בקרב על הנשיאות. אבל גם אם יבחרו במועמד אחר, האפשרות שטראמפ ירוץ כעצמאי עשויה לפצל את ההצבעה ולפגוע במועמד הרפובליקני.

ההחלטות על ריצה לנשיאות יחלו כבר מחודשים מרץ-אפריל ויימשכו לאורך השנה. יש עוד שנה שלמה עד להתמודדות הראשונה של הבחירות המקדימות, באיווה, ונראה שהן עומדות להיות דרמטיות ואישיות במיוחד.