לניקי היילי מגיעה הזדמנות

לאחר חודשיים בהם דונלד טראמפ נותר בודד במרוץ למועמדות המפלגה הרפובליקנית לנשיאות, ניקי היילי הפכה השבוע למתמודדת הנוספת היחידה עד כה שהודיעה רשמית על הצטרפות לזירה. היא נכנסת למרוץ הזה עם סיכויים נמוכים למדי, הרבה מאחורי טראמפ ומי שנחשב למועמד המוביל כרגע, מושל פלורידה רון דה-סנטיס. אך בתור שגרירה לשעבר באו"ם ומושלת לשעבר, היילי מביאה עמה שילוב מבטיח של ניהול מקומי וניסיון במדיניות חוץ, שבוודאי מציב אותה כמועמדת ראויה.

המאזן של היילי כמושלת דרום קרוליינה הוא שמרני למדי. היא חתמה על איסור הפלות לאחר השבוע ה-20 להריון בתקופה בה הייתה מוגבלת עדיין בידי פסק הדין הוותיק של Roe v. Wade. היא קידמה את הזכות לנשיאת נשק, באמצעות חוק המאפשר לבעלי נשקים לשאת אותם באופן סמוי גם במסעדות וברים. בסוגיות כלכליות המאזן קצת פחות מרשים. היילי ניסתה לקדם קיצוץ במיסים, בהצלחה מוגבלת, אך נכשלה לרסן את ההוצאות בתקציב המדינה שהלך וצמח בכהונתה. היא הפכה למפורסמת ברמה הלאומית בשנת 2015, כאשר הורתה על הסרת דגל הקונפדרציה משטחי הקפיטול במדינה, לאחר פיגוע הירי הנורא בכנסיה בצ'רלסטון.

למרות שלא החזיקה ברקע משמעותי בכל הקשור למדיניות חוץ, היילי נכנסה במהירות לתפקיד השגרירה באו"ם והפכה לקול של מוסר ברור במוסד בו קול כזה חסר כל כך. לעתים קרובות היא הצליחה להסביר את מדיניות החוץ של ממשל טראמפ טוב בהרבה מהנשיא עצמו. היא הייתה תומכת נחרצת בבנות-בריתה של ארה"ב, נחושה במאבקה מול יריבים, ומבקרת חריפה של האו"ם עצמו.

במיוחד זכורים הדברים הנוקבים שנשאה במועצת זכויות האדם של האו"ם, כאשר הודיעה על ההחלטה האמריקנית לפרוש ממנה. כפי שהיילי ציינה אז, מועצת זכויות האדם הפכה להרגל את הגינוי דווקא נגד המדינה הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון, בעודה מתעלמת מהפרות סדרתיות ומזוויעות של זכויות אדם מצד חלק מהחברות במועצה עצמה. "המחויבות שלנו לזכויות אדם אינה מאפשרת לנו להיות חלק מארגון צבוע ואנוכי אשר שם את זכויות האדם ללעג", הבהירה השגרירה.

נושא עיקרי בו היילי תאלץ לספק תשובות נוגע לעמדתה המשתנה תכופות בקשר לדונלד טראמפ – לפני, תוך כדי ולאחר כהונתו כנשיא. הדוגמה הדרמטית ביותר לכך הגיע לאחר אירועי ההתפרעות בקפיטול ב-6 בינואר.

תחילה, כאשר היה נדמה כי הרפובליקנים נוטשים את הנשיא היוצא, היילי אמרה כי טראמפ "יישפט באכזריות על ידי ההיסטוריה". אך כמה שבועות לאחר מכן, כאשר היה ברור שבוחרי המפלגה דבקים בטראמפ בעוד הדמוקרטים דחפו לכתב אישום נוסף, היילי הופיעה בטלוויזיה וזמרה פזמון אחר. "הם רדפו אותו לפני שנכנס לבית הלבן, ועכשיו הם רודפים אותו כשהוא עוזב. תנו לו מנוחה", כך אמרה. בחודש אפריל האחרון היא הוסיפה כי לא תרוץ לנשיאות אם טראמפ עצמו ירוץ. מן הסתם, מאז היא החליטה לבחון מחדש את ההצהרה הזו.

כאשר טראמפ הודיע בחודש נובמבר על כוונתו לרוץ שוב לנשיאות בבחירות הקרובות, תגובת המערכת של 'נשיונל רוויו' הייתה לא מהדהד. ישנם אחרים החוששים משחזור של 2016, אז מספר רב של מתמודדים בבחירות המקדימות פיצלו את הקולות ואפשרו לטראמפ להשיג ניצחונות מוקדמים ולבסוף גם לזכות במועמדות, למרות שרוב המצביעים היו מעדיפים מועמד אחר. זהו בהחלט חשש סביר.

שום דבר טוב לא יוצא מקמפיינים שנערכים רק לשם הקמפיין. למעשה, לעתים קרובות הם גורמים נזק ממשי. אין שום צורך בעשרות מועמדים בבחירות המקדימות במפלגה. אך כדי להימנע ממצב בו המנצח לבסוף הוא מועמד שולי שאינו מתחבב על הציבור הכללי, חובתם של המתמודדים הרציניים היא אכן להתמודד, יחד עם הידיעה מתי לפרוש.

הסקרים הראשוניים מראים כי ישנו סיכוי סביר מאוד לכך שהיילי היא מסוג המועמדות שלא תצליח להשיג מספיק קולות עבור התמודדות של ממש, ומצד שני תשיג מספיק קולות כדי לפצל את ההצבעה ובכך להעניק לטראמפ את הבכורה. הסיכון הזה יגבר במקרה בו הקמפיין של היילי לא ימריא אך היא בכל זאת תחליט להישאר במרוץ עד שלב מאוחר.

אם יסתבר, ככל שנתקרב למועד ההצבעה, שהקמפיין של היילי מדשדש, יתכן שנמצא את עצמנו קוראים לה להכיר בכך ולפרוש בזמן, לטובת כלל האומה. אך סקרים ראשוניים אינם קובעים את התוצאה הסופית, ויש עוד להמתין ולראות איזה סוג קמפיין היא מתכוונת לנהל. בסופו של דבר, יש רק דרך אחת לראות האם היילי אכן מסוגלת לייצר תמיכה מספקת כדי לזכות במועמדות.

יהא אשר יהא המנצח במרוץ הרפובליקני, הוא בוודאי ירוויח מתחרות ראויה ונחושה בה כל המועמדים מגלים אופי ותעוזה. לאף אחד מהם לא מגיע להיות מוכתר כבר בשלב כל כך מוקדם, וניקי היילי בהחלט זכאית להזדמנות להציג את מרכולתה.

הטור התפרסם לראשונה באתר 'נשיונל רוויו'