הפנייה שמאלה שהציג הרצוג בהצעתו לפשרה רק מלבה אנרכיה ומרחיקה פשרה. כעת חובה עליו לתקן
גם גדולי הספקנים העריכו את מאמציו הכנים של הנשיא הרצוג לחתור לפשרה סביב הרפורמה המשפטית. משכן נשיא המדינה הפך לאחרונה למוקד עליה לרגל של אנשי אקדמיה ומומחים למשפט, ארגוני חברה אזרחית ובכירים במשק, לצד שרים וח"כים מהקואליציה שראו בהרצוג מתווך הוגן. רק בכירי האופוזיציה בלטו בהיעדרם ולא במקרה. לפיד, ליברמן ומיכאלי ושאר צעקני האופוזיציה יודעים שהמחאה מונהגת על ידי כוחות גדולים וחזקים מהם בהרבה. עד לפרסום מתווה הנשיא בשבוע שעבר הם הסתפקו בסרבנות מוחלטת, ציוצים בטוויטר וזינוק על שולחנות בכנסת.
לאחר מרתון דיונים והתייעצויות סביב מתווה הנשיא, הציפיה הייתה לפשרה שתבטא מחד את רצון הבוחר לתיקונים הנחוצים במערכת המשפט ומאידך תצנן את רוחות המלחמה. אך כגודל הציפיה כך הייתה האכזבה. לא לחינם שלח הרצוג את המוני ישראל לאינטרנט כדי לעיין במתווה במקום להציג אותו בשידור חי. במהרה התברר כי תוכנו כלל אינו חשוב, הנשיא רצה בנאומו להעביר מסר איום ונורא. הדקה הראשונה הספיקה כדי להבין לאן נושבת הרוח – דקלום במדויק של הטרמינולוגיה האפוקליפטית מפי מנהיגי המחאה.
"השבועות האחרונים קורעים אותנו", קבע הרצוג. "ארוחות השבת המשפחתיות הפכו לזירת מאבק, חברים הפכו ליריבים, העימותים הולכים ומחריפים. הדאגות, הפחדים והחרדות – כולם מוחשיים מתמיד". בניגוד למסרים מפייסים ששידר בעבר, הנשיא משום מה לא גינה בנאומו במילה את קריאות השמאל לסרבנות, דיבורים על אש חיה והשוואות לנאצים. במקום זה הוא המשיך להדהד דווקא את המסרים המפלגים של אותם מסיתים.
היה זה למעשה "נאום אזהרה לעם" שכותרתו: 'תקשיבו, אתם לא יודעים מה מחכה לכם'. נעניק לאנרכיסטים את מבוקשם, אחרת נהיה עדים לקטסטרופה. אפילו למראית עין לא היה ניסיון לשמור על דרך האמצע אלא אימוץ מלא של נרטיב השמאל. וכשזאת נקודת המוצא, המשחק נראה מכור מראש.
מיד עם הצגת המתווה נדהמו לגלות בקואליציה, שידעה כי לא תצא עם מלוא תאוותה בידה, כי הנשיא ביצע פנייה חדה שמאלה. הימנים שקיוו לפשרה נאלצו לדחות על הסף הצעה כל כך חד-צדדית, ואילו בשמאל שדחה עד כה כל פשרה מיהרו לקפוץ בשמחה על המתווה המוטה.
אז מה קרה לנשיא? מה גרם לאזרח מספר אחת להראות לאזרחים שרק לפני ארבעה חודשים שלחו את נציגיהם לכנסת כדי להסדיר אחת ולתמיד את האיזון בין רשויות השלטון, כיצד הוא פועל להנציח את כוחו המופרז של בג"ץ?
גורמים שהיו שותפים למאמצי ההידברות, כמו גם פרשנים מאולפני השמאל שלא חשודים בתמיכה ברפורמה, מעידים כי הרצוג חזר בו ממרבית ההבנות שהושגו קודם פרסום "מתווה העם". אחרים טענו כי הוא כבר מסמן את היעד הבא כמנהיג מחנה השמאל. ואני שואל, מדוע להיתלות בסיבות מן העבר או לחזות את העתיד בשעה שכאן ועכשיו, הרצוג מסביר בעצמו שהוא מונע מפחד. אם עד לפני שבוע הדיבורים על הפיכה צבאית נשמעו כמו קונספירציות הזויות, בא הנשיא והוכיח שהסכנה בפתח. עד כמה שיהיה המבוגר האחראי, ממלכתי ושקול, אין בכוחו למנוע את הדהירה של מחוללי הכאוס להוציא את נתניהו לנבצרות ולתפוס את השלטון בכוח. הוא יודע היטב שהאזהרות מפני מלחמת אחים אינן איום ריק.
ואם בנבואות זעם עסקינן, גם באירוע שלנו הרצוג חווה אורות וקולות וברקים: אהרן ואהוד, אדריכלי ההפיכה. האחד, האדמו"ר החילוני של השמאל והרוח החיה שמנשבת עד היום במסדרונות בית המשפט. השני, מפקד זרועות ההתנגדות, המוציא לפועל של ההתקוממות וההשראה לחבורת הגנרלים בזריעת בהלה ואנרכיה. ברק את ברק, יחד עם עושי דברם במוקדי הכוח של האליטות, משרטטים את קרב המאסף לאחר שהניסיון בקלפי לא צלח, והם לא מתכוונים לקחת שבויים.
הנשיא ראה לאילו לחצים נתון כל מי שרק מעז לדבר על פשרה או חלילה הידברות. ברור לו כי גם משרתו הרמה לא מקנה לו חסינות ושאם צריך, אזי המפגינים, בעלי טור ב'הארץ', המחזיקים בגרון ותופרי התיקים ערוכים ליום פקודה. הרצוג, שכבר העיד על עצמו בעבר שכאשר הוא לחוץ הוא הולך לישון, הבין את המסר.
אף אחד כבר לא מוציא מכלל אפשרות שהשמאל חפץ במשבר חוקתי שיבשר את ההפיכה השלטונית המיוחלת. רק השבוע קבע ח"כ ליברמן כי "אם נגיע למשבר חוקתי אני מצפה מכל המוסדות הרשמיים, הגופים הממלכתיים והעומדים בראשם, לציית אך ורק לפסיקות של בית המשפט העליון". לשיטת השמאל, כוחות הביטחון לא אמורים לציית לפקודות הממשלה, ואם בית המשפט יורה – עליהם למרוד במדינה.
בירכנו בחום על מאמציו של הנשיא להביא להסכמות. המתווה שהציע אמש רחוק מדי ממתחם ההסכמות האפשריות. הנה מסמך שמציג בבהירות את ההבדלים בין מתווה הרצוג א' ומתווה הרצוג ב'. pic.twitter.com/nCUyjjg4U8
— פורום קהלת Kohelet (@KoheletForum) March 16, 2023
מול תרחיש האימים אליו חותרים אנשים חסרי גבולות שאין להם בעיה לסכן את ביטחון המדינה ולהחריב את חוסנה הכלכלי, הימין צריך לנקוט בצעדים מידיים: הראשון, על ראש הממשלה להבהיר ליועצת המשפטית כי מדובר באירוע שנוגע לביטחון הלאומי של ישראל ולפעול כפי שפעל במשבר הקורונה ובעתות חירום אחרות ולדבר אל הציבור. השני, להמשיך עם הרפורמה במקום הנכון והטבעי לכך, כנסת ישראל, תוך המשך דיונים האם וכיצד ניתן לרכך את הסוגיות הרגישות בה.
הצעד השלישי והחשוב מכולם הוא לכנס את ראשי מערכת הביטחון לחדר ולהקריא להם את הסעיפים הרלוונטיים בחוקי המדינה: "הצבא נתון למרות הממשלה" (סעיף 2ב' בחוק יסוד: הצבא), "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה" (סעיף 8ב' [א'] לפקודת המשטרה) ו"השרות נתון למרות הממשלה" (סעיף 4 בחוק השב"כ). כלומר, הממשלה ה"מכהנת רק מכוח אמון הכנסת" (סעיף 3 בחוק יסוד: הממשלה) ורק הממשלה, היא שמכתיבה כיצד עליכם לפעול בשגרה, בחירום ובכל תרחיש אחר.
הרצוג אמנם מיהר להסביר בבוקר שאחרי כי המתווה הוא בסיס לדיון ומאמצי הגישור נמשכים, אלא שהמתווה שהוא עצמו פרסם קובע כבר בפתיחתו כי "כל ההסדרים הקבועים במסמך זה מהווים מקשה אחת, שנבנתה בשים לב למערך האיזונים שיש לקיים בין רשויות השלטון, ויש לראותם כמכלול". המסכות הוסרו והיום ברור לכולם: פניו של איזה צד למלחמה ופניו של מי לממש את רצון נבחריו. כבוד הנשיא, זו שעת המבחן שלך. באפשרותך להמשיך ולהיות ניצב באירוע הזה, אך אם אתה באמת חרד לגורל המדינה בכוחך לפעול יחד עם הממשלה ולקיים את מה שהבטחת בנאומך: "מלחמת אחים היא קו אדום ואני לא אתן לזה לקרות".
ההשוואה בין הנאבק של הימין והשמאל בישראל למאבק הישראלי-פלסתיני היא מאלפת:
בשני המקרים ישנו צד שמשוכנע שהוא היה פה קודם ושהצדק רק איתו(שמאל/פלסתינים). צד זה מדבר כלפי חוץ על שלום והתדיינות אך מעשית לא מראה כל מוכנות לפשרה בעוד הצד השני(ימין/ישראל) מלכתחילה מציע פשרה כואבת ואף מבהיר שהוא מוכן לדון על ויתורים רחבים יותר.
בשני המקרים הצד התוקפן מוכן לנקוט בכל אלימות, הפצת שנאה וחוסר יושר ואף להתאבד ובלבד שהצד השני לא ירוויח אפילו פסיק אחד קטן. בעוד הצד השני מוכן לתת לו מקום הוגן-ובלבד שיקחו עצמם בפרופורציה וילמדו להפסיד בכבוד ולכבד את הצד השני.
בשני המקרים בקצוות השמאליים של הצד המותקף ישנו גיס חמישי שמתוך תמימות ופחד מוכן לדקור את כל שותפיו בגב תוך התעלמות מכך שזה רק מעורר תיאבון בצד התוקפן.
ואילו בקצוות הימניים של הצד המותקף יש מי שמתוך טהרנות מסרבים לתת את הגיבוי הנחוץ להנהגה. וחוסר האחדות הזו היא הסיבה לכשלון הצד המותקף.
בשני המקרים מי שנמצאים בעמדות המתאימות כדי לטווח ולהרגיע-מתעקשים לקחת את עמדת הצד התוקפן ולתת לו גיבוי מלא.
אסור לחזור עם השמאל על הטעויות שעשינו עם הפלסתינים. מספיק אנשים שילמו בחייהם על החולשה, הטהרנות והעידוד המוטעה.
גורמים שהיו שותפים למאמצי ההידברות, כמו גם פרשנים מאולפני השמאל שלא חשודים
הנשיא לא כשל – הימין כשל
—————————
היה לימין את כל הכח למנות נשיא או נשיאה אחרים – מה עשה הימין? בחר בהרצוג.
רק 26 ח"כ הצביעו בעבור הגברת מרים פרץ בשנת 2021. כשהימין שוב ושוב ושוב מאפשר לשמאל את עמדות המפתח מה הוא מצפה שיקרה? כש- 25 שנים הימין מתיר לשכפולים האידאולוגים של אהרון ברק למנות את ממשיכיהם – מה הימין מצפה שיקרה?
ציפיתם שנציג האופוזיציה (הרצוג) שיודע שהוא מיעוט דמוגרפי שעוד ילך וידעך ייצג את הרב? לאו עכברא גנב אלא חורא גנב.
השמאל הרי הבין עוד בשנת 1977 ועוד יותר מכך ב- 1992 שהוא הובס ועוד יובס בבחירות. הדרך היחידה שלו לשלוט היא באמצעות העברת המקל מדור לדור כשהוא שולט במינויים. ביהמ"ש העליון הפך לשליט עליון במדינה – ידו בכל, כל דבר בגיץ ושפיט ולעזאזל תיקי ערעורים קלאסיים. אפילו חוק הלאום שעבר ברב של 62 מול 0 לדעתם עומדת להם הזכות לבטלו "אבל לא בעת הזאת" כפי שכתבו בפס"ד. מה מאפשר לביהמ"ש שעומד על מסד של חוקי יסוד לדון בחוק יסוד מאוחר שמודע לכל חוקי היסוד שקדמו לו ושנתקבל כדין בכנסת? האם הכנסת מתירה כי החוקים (קל וחומר חוקי יסוד) שהיא מחוקקת הם טיוטה בידי ביהמ"ש?
הימין מנצח את הבחירות אבל לא מושל. או כפי שאנחנו מכירים: למה אתה מצביע ימין ומקבל שמאל?
רק כעת ברדיו דובר על כך שהימין מבקש פשרה – מה פשרה? למה להתפשר על שליטה מוחלטת בוועדה לבחירת והדחת שופטים ומשם למנות את השופטים הרואים את מציאות עין בעין עם הימין (או לכל הפחות שמרנות בפסיקה ואחיזה לחוק הכתוב, המפורש והברור?). בשביל מה יש לקואליציה 64 ח"כ? האם ממשלת המיעוט רק לפני כמה חודשים הניחה הסדר מדיני על שולחן הכנסת 48 שעות לפני בחירות?
השמאל גם כשהוא במיעוט יודע למשול. הימין צריך ללמוד לגדל אשכים ולשמש שליח צבור נאמן למי שהציב אותו בעמדתו.
הימין עלה לשלטון אבל אפילו שר המשפטים לא מסוגל לפטר פקיד שהגיע לוועדת חוקה ללא שיידע את השר על כך שהוא הולך להגיד דברים אחרים לרוח השר. או כפי שהטיב לתאר זאת שר המשפטים השר לווין – "במשרד המשפטים אין עציצים כי השר הוא העציץ". במדינה נורמאלית בתום הדיון בוועדת חוקה אותו פקיד והבוסית שלו היו מפטורים לאלתר.
הימין מסוגל לנצח את הבחירות שוב ושוב ושוב אבל לא מסוגל לשלוט.
ראו את הצטוט הבא על ח"כ של הלכוד: "כזכור, חברי הכנסת דני דנון ויולי אדלשטיין (הליכוד) יחד חילי טרופר וגדי איזנקוט (המחנה הממלכתי) יצאו בקריאה פומבית לעצירת החקיקה ולהידברות."
סימוכין: https://www.israelhayom.co.il/news/politics/article/13757433
אם הלכוד לא מסוגל למשול אלא רק לספר מעשיות שברק לא מרשה או ציפי לבני לא מרשה או השר כחלון לא מאפשר – אנחנו מקבלים שוב הסבר למה אנחנו מצביעים ימין ומקבלים שמאל.
דובר שבפסגת שארם לכבוד הראמדן, ישראל תקפיא בניה ביו"ש – על שום מה ולמה? האם ממשלת ברק בשלטון? אולי ממשלה בראשות הרצוג או מירב מיכאלי?
מה שאני צופה שיקרה, בבחירות הבאות גוש הימין יקבל 70 מנדטים ויותר בשנת 2026 או 2027 אבל הלכוד יקבל 20 מנדטים ופחות מכך. חלק מח"כ של הלכוד יקבלו ליטוף תקשורתי. חלקם ירגישו ש"המקובלים שמים עליהם". הצבור הרחב בבחירות הבאות יצביע לרשימות אחרות שלא יהיו מוכנים לשמש להקת מעודדות של ההגמוניה הישנה.
מה שאני צופה שיקרה, בבחירות הבאות גוש הימין יקבל 70 מנדטים ויותר בשנת 2026 או 2027 אבל הלכוד יקבל 20 מנדטים ופחות מכך. חלק מח"כ של הלכוד יקבלו ליטוף תקשורתי. חלקם ירגישו ש"המקובלים שמים עליהם". הצבור הרחב בבחירות הבאות יצביע לרשימות אחרות שלא יהיו מוכנים לשמש להקת מעודדות של ההגמוניה הישנה.
כתבת "רק 26 ח"כ הצביעו בעבור הגברת מרים פרץ בשנת 2021".
26 ח"כים לא ריחמו על הגברת מרים פרץ.
ככל הידוע לי, מרים פרץ אינה פוליטיקאית. אם היא היתה נשיאת מדינת ישראל היום, כל הבבונים של השמאל היו מנסים לעשות בה ובבני משפחתה שמות במקום מגוריהם בגבעת זאב.
לא נראה לי שמרים פרץ היתה מסוגלת להתמודד עם הבבונים השמאלנים.
רק לחשוב על הדברים שהיו זועקים לעברה, בעניין שני בניה ששכלה. מצמרר.
עדיף שהשתקן מחדר החקירות יהיה זה שיספוג את הביוב מהשמאלנים.
ל- (2), אחי היקר,
חולק על דעתך, אם הימין סובר שהגב' פרץ לא מתאימה היה עליו להביא מנוי אחר שמתאים. לא להצביע בעבור מועמד של השמאל.
לגבי הגב' פרץ, משכנה היה בירושלים הבירה. אם מנדהו היה מבזה את כבודה ואת כבוד שני בניה החללים זו עבודת המשטרה בהגנה על סמל לאומי כמו נשיאה.
בכל מקרה, סביר כי הגב' פרץ לא היתה מביאה מתווה שכנראה נכתב בחוגים של ביהמ"ש העליון כשברור לכ- 90% מהעם היהודי שדרוש שנוי. מצב בו קבוצת מיעוט מושלת דרך ביהמ"ש חייבת להפסק.
ייתכן שלימין אין מועמד שיהיה מקובל על רוב הציבור ויהיה מספיק חזק וישר כדי לעמוד במתקפות השמאלנים.
מקום מגורי נשיא/ת המדינה הוא בבית הנשיא/ה. אולם אי אפשר להכריח את משפחת הנשיא/ה להתגורר שם ולא בבית הקבע שלהם. אני מניח שבני משפחת פרץ לא ירצו לעבור להתגורר בבית הנשיא/ה. מדובר באנשים צנועים ועממיים, לא כאלו שרגילים בגינוני שררה, ואולי אף סולדים מזה.
לגבי פגיעה בה – אנחנו רואים כולנו כיצד המשטרה מתפקדת מול האנרכיסטים השמאלנים, כיצד השב"כ מונע בכל עוזו את האיומים והתקיפות על אנשי הממשל (מיד אחרי שמסיימים לטפל בנער גבעות שמוחה על רצח יהודים). סליחה, אבל אני רואה ברמטכ"ל, מפכ"ל המשטרה, וראש השב"כ כמי שאחראים אישית, במודע ובתמיכה פעילה, לחוסר הביטחון של נבחרי הציבור.
לגבי המתוה האפשרי שהגברת מרים פרץ היתה יכולה להביא – מסכים איתך בהחלט. אבל זה לא המצב כרגע.
לאח יקר (4),
מי שלא מסוגל לעמוד ליד קלחת השמן בעת טיגון שלא יכנס למטבח.
לגבי, בני משפחה, או שהיו עוברים לבית הנשיא או שעומדים בפרץ.
לגבי אין לימין מועמד שמקובל על כל העם. האם הרצוג מקובל על הימין? האם הימין לא מבין שהוא חייב לשלוט במינויים. תאר לך כדוגמא שהימין היה ממנה את עו"ד שפטל או עו"ד גוטליב לנשיא/ה. כשהיה מגיע מתווה הנשיא פסקת ההתבגרות היתה יורדת במקומה כבוד נשיא המדינה היה מציע לשנות את חוק יסוד השפיטה כך שיאמר מפורשות שאין לביהמ"ש כל סמכות בכל ערכאה לגעת באות בספר החוקים קל וחומר לקיים דיון בחוק יסוד.
ה"תשקורת דוברת העברית בהגיה תקנית" (שים לב, לא כתבתי ישראלית) היתה רוגשת ורועשת – נו אז מה? משילות היא להפסיק לחשוב מה המיעוט חושב אלא להוביל בכל הכח קדימה .
הימין חייב להפסיק להתנצל, להתרפס ולהתפשר עם עצמו – מאז 1977 זה מה שאנחנו עושים וזה אומר שהימין מנצח את הבחירות אבל לא מושל. או במילים אחרות הימין מצביע ימין ואת/ה מקבלים שמאל.
לגבי הסיפה בדבריך, בקיץ המפכ"ל אמור לסיים את תפקידו. אני מקווה שהשר בן גביר כבר מכין מפכ"ל מחוץ למשטרה עם יפוי כח לסיים את עבודתם של מאות קציני משטרה ולקדם אחרים. לבדוק למה מערך הדוברות במשטרה מכיל מאות תקנים. אין ספק שהמשטרה לא מתפקדת כבר 30 שנה. לכשהמשטרה תתגבר מג"ב, יס"מ וחקירות על חשבון "עבירות של צווארון לבן" ומשטרה תחת פיקוד הפרקליטות נקבל משטרה ברמה שהיתה בישראל עד שנות ה70 של המאה הקודמת .
משילות זה קודם כל שליטה המינויים.
מרים פרץ היא אישה ששכלה את בנה ובכל זאת המשיכה לשלוח בנים לקרבי ואף אחרי ששיכלה בן נוסף היא מצאה אנרגיות לא רק להמשיך לחיות אלא אף לחזק אחרים ולהמשיך באותה המסירות למען המדינה.
אז מדובר על אישה חזקה יותר מרובנו(כולל אותי) ולא מישהו שהולך לישון בשעת לחץ. אותה לא היו סוחטים להחליף מתווה סביר למתווה של מול"ד.
אחי היקר, אני מסכים איתך ברוב מה שכתבת.
אולם שנינו, בעצם כולנו, יודעים שלימין אין מישהו חזק דיו, הן למשול והן לעמוד מול הבבונים השמאלנים.
המושל האחרון של מדינת ישראל, שענה על שתי התכונות הנ"ל, היה דויד בן גוריון. והוא היה הרבה יותר ימני ממפלגת הציונות הדתית (כולל עוצמה יהודית) ומצביעיה.
לדאבוני, השמאל מושל והימין כושל.
קיויתי תקוות שוא ששמחה רוטמן ויריב לוין יצליחו לתקן את מדינת ישראל.
אבל יש כוח מעליהם שמונע כל אפשרות כזו, ואפילו דואג למנות שמאלנים לתפקידים שיש להם השפעה עצומה על חיי היהודים במדינת ישראל ובמיוחד ביו"ש.
אולי בבחירות הבאות המצביעים יבחרו במפלגה ימנית ואז ההוא ייעלם מחיינו, וסוף סוף נוכל לקבל מדינה יהודית, כפי שזו תוארה במגילת העצמאות
ל- (7), אני מסכים את דבריך.
מאוד מעניין מה (או מי) גרם לשר המשפטים יריב לוין וליו"ר וועדת חוקה להכנע ולהביא מתווה חלש כשיש להם 54 אצבעות שיצביעו בעד.
בהחלט, המינויים של הימין מסתברים כלא ראויים – את כולם מינה לכאורה הימין.
וזה לא פספוס של מנוי זה או אחר פשוט כל המינויים מסתברים כפועלים כנגד מדיניות הימין.
https://www.youtube.com/watch?v=iHATBn9YsWY&t=3s
הבחישה השפלה של הדמוקרטים בקרבי ישראל יחד עם השמאל הישראלי.
מעשי פשע כלפי מדינת ישראל וממשלתה הנבחרת.
להקיא ממש
להגיב להנאום המלא של סנטור קוטון על המימון של המשטרים הדמוקרטיים שנועד
כמה תמימות. הגיע הזמן לבטל את מוסד הנשיאות.