אלופים בהסתה

על דבר אחד אין פקפוק: כוחות הביטחון כפופים בבלעדיות לרשות המבצעת, לממשלה. מי שמטיל בכך ספק הוא דמגוג מסוכן

יורם כהן ורוני אלשיך | צילומי מסך מתוך חדשות 12, ערוץ 14

שתי אמירות שאי אפשר להפריז בחומרתן נאמרו בשבוע האחרון על ידי שני בכירים לשעבר במערכת הביטחון. יורם כהן, ראש השב"כ בשנים 2016-2011, אמר אתמול בכנס המכון למחקרי ביטחון לאומי כי "במידה ותהיה סתירה בין הוראת שר בממשלה לפסיקת בג"ץ יש לפעול לפי הוראת בית המשפט".

רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה בשנים 2018-2015, אמר לפני כשבוע בכנס הנהגות הקיבוצים כי "אם יידרשו לבחור, יקשיבו כוחות הביטחון לשלטון החוק". "שלטון החוק" הוא הקוד הישראלי ל"שלטון השופטים".

כאמור, אי אפשר להפריז בחומרת הדברים. מפכ"ל משטרה וראש שב"כ לשעבר מנסים לייצר נורמה ציבורית לפיה הרמטכ"ל, המפכ"ל או ראש השב"כ אינם כפופים לממשלה הנבחרת, אלא לגורם אחר: "שלטון החוק" בלשונו של אלשיך, או בית המשפט העליון כדברי כהן.

במדינה בעלת תרבות דמוקרטית כל אחת מהאמירות הללו בפני עצמה, קל וחומר כשהן מגיעות בצמידות זו לזו, אמורה להיענות בגינויים מקיר לקיר ובסערה ציבורית שתבהיר את מה שאמור היה להיות מובן מאליו: במדינה דמוקרטית הצבא, המשטרה והשב"כ הם חלק מהרשות המבצעת והם כפופים לריבון: ממשלת ישראל הנבחרת בצורה דמוקרטית על ידי כנסת ישראל, שנבחרת בבחירות חופשיות על ידי אזרחי ישראל. אין להם אף מנהל או מפקד אחר. זו המשמעות היסודית ביותר של משטר דמוקרטי.

על הדבר הזה אין ויכוח, ערעור או מחלוקת בשום מדינה דמוקרטית. זו לא סוגיה פרשנית שניתן להתפלפל בה. אין גישות שונות במחשבה מדינית הסבורות שאגפים ברשות המבצעת כפופים לרשות אחרת. מבחינת העיקרון של הפרדת רשויות זוהי אקסיומה. הצבא, המשטרה וגופי המודיעין הם חלק מהרשות המבצעת וכפופים לממשלה. נקודה. סוף פסוק. בלי אבל, בלי אם ובלי תנאים.

בכתבי הפדרליסט, המסבירים את ההיגיון שבבסיס החוקה האמריקנית, הסביר אלכסנדר המילטון: "אין לו לשופט לא ארנק ולא חרב" והמחיש את הסכנה שבהתבטאויות כגון אלו שהשמיעו אלשיך וכהן: "אין כל חירות אם לא תופרד סמכות השפיטה מסמכויות החקיקה והביצוע".

משמעות הדברים של אלשיך וכהן פשוטה: הם מבקשים להעביר את החרב – סמכות המדינה להשתמש בכוח – מידי הממשלה הנבחרת ולהניח אותה בידי גורם שאינו נבחר על ידי הציבור: הרשות השופטת – זו שכביכול (וכפי שמקובל בכל דמוקרטיה מתוקנת) אין לה "לא ארנק ולא חרב".

קשה לחשוב על מהלך יותר אנטי-דמוקרטי מזה.

כעת, אחרי שהסברנו את עקרונות היסוד הללו, כדאי לחזור גם ללשון החוק המפורשת המגדירה את סמכויות גופי הביטחון בישראל וכתובה בלשון שאין ברורה ממנה, בדיוק כדי שאנשים בורים ומסוכנים לא יעלו בדעתם אחרת. זה חוק יסוד הצבא:

סעיף 2 (א): "הצבא נתון למרות הממשלה".

סעיף 3 (ב): "ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון"

וזו פקודת משטרת ישראל:

סעיף 8ב. (א): "משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה".

סעיף 8ב. (ב): "השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה".

וכך חוק שירות הביטחון הכללי:

סעיף 4 (א): "השירות נתון למרות הממשלה; הממשלה תאשר יעדים לשירות בכפוף להוראות חוק זה".

סעיף 4 (ב): "ראש הממשלה ממונה על השירות מטעם הממשלה".

כפי שניתן לראות, ישנו מכנה משותף ברור לשלושת החוקים המגדירים את כפיפות וסמכויות גופי הביטחון: החוקים חדים, ברורים, חד-משמעיים ולא משאירים שום ספק או מרחב להתפלפלויות, פרשנויות מופשטות או מחלוקות חוקתיות. החוקים לא מציבים סייגים, לא כוללים התניות ולא מותירים חלל או סדק לפיהם בתרחישים כאלו ואחרים רשאים ראשי המערכות להחליט כי הם נשמעים או כפופים לגורם אחר מלבד הממשלה והשר הממונה.

באף אחד מהחוקים אין סעיפי תנאי או סעיפים קטנים הקובעים כי במקרה מסוים רשאים הרמטכ"ל, המפכ"ל או ראש השב"כ להכפיף עצמם לשופטי בית העליון, למהרישי יוגי או ל"ערכי היסוד של השיטה".

כאשר רוני אלשיך אומר כי "כוחות הביטחון יקשיבו לשלטון החוק" (כשכוונתו היא לשופטי ביהמ"ש העליון ולא לממשלה), הוא קורא להם להפוך לעבריינים, נגד החוק ונגד המשטר הדמוקרטי. הוא ממריד אותם.

לא קשה להמחיש כמה קצרה הדרך שבין דברי אלשיך וכהן לבין אנרכיה מוחלטת. רמטכ"ל שיחליט שהוא כפוף לגורם כלשהו שאינו הממשלה הנבחרת, כמוהו ככתבנית של נשיאת ביהמ"ש העליון שתחליט שפסק דין שניסחה השופטת איננו לרוחה או נוגד את דעתה על הדמוקרטיה, ועל כן תכתוב פסק דין משלה.

לעובדים ברשויות המדינה אין חופש להחליט למי הם כפופים. זה החוק, זה שלטון החוק, זו הדמוקרטיה. סמכות הביצוע בכל דמוקרטיה שהיא מופקדת בידי נבחרי הציבור. הרמטכ"ל, המפכ"ל וראש השב"כ הם חלק מהרשות המבצעת, וכפי שלשון החוק קובעת במפורש הם כפופים לממשלה הנבחרת.

מה עליהם לעשות אם מדיניות הממשלה אינה מקובלת עליהם? יש להם את החופש להציג את הסתייגויותיהם בפני השר והממשלה, וכמוצא אחרון גם להתפטר מתפקידם במחאה. אבל צה"ל, המשטרה והשב"כ אינם רכושם הפרטי ואין להם את הסמכות להפעילם בניגוד לחוק וכנגד הממשלה. כל גנרל, ניצב, או ראש שב"כ שיחליט אחרת, צריך למצוא את עצמו עומד לדין ומבלה שנים ארוכות מאחורי סורג ובריח.

הערכתי היא כי קלושים הסיכויים שרמטכ"ל או מפכ"ל מכהנים יחליטו לפעול ברוח דברי ההמרדה של אלשיך וכהן. מדובר בניסיון של השניים להלך אימים על הקואליציה. אבל כיוון שמדובר בקריאות להפיכה צבאית מצד בכירים לשעבר במערכת הביטחון, מוטב להבהיר לכל מי שעלול להגות ברעיונות מסוכנים, כי מי שירים את ידו על הממשלה הנבחרת ועל הדמוקרטיה הישראלית ימצא את עצמו פועל לא רק בניגוד לחוק, אלא גם בלא חיילים.

בעוד רבים בצמרת גופי הביטחון נמנים על חסידי משנתו המסוכנת של אהרן ברק, רוב עצום בקרב שדרת הקצינים והלוחמים בסדיר ובמילואים הינם אנשי ימין. וכך גם רובם המכריע של שוטרי משטרת ישראל. חובת הנאמנות של חיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל, וכן של אנשי שירות הביטחון הכללי, היא לחוקי המדינה ולממשלתה הנבחרת של ישראל. רמטכ"ל שיעלה בדעתו לסרב להנחיות הממשלה צריך להיות מודח על ידה בו ברגע. במצב קיצון שכזה חובת הנאמנות של קציני וחיילי צה"ל תהיה לרמטכ"ל החדש שתמנה הממשלה. כנ"ל ביחס לשוטרי משטרת ישראל או לאנשי שירות הביטחון הכללי.

אף אחד מאיתנו לא רוצה להגיע לפינה המסוכנת של התנגשות שבין הממשלה, הכנסת ואזרחי המדינה לבין ראשי מערכת הביטחון ושופטי ביהמ"ש העליון, אבל בהתחשב בתהליך ההשחתה המסוכן שעבר על צמרת השירות הציבורי, נדמה כי מוטב להבהיר כבר כעת, כפעולת מנע, כי שומרי הסף האמיתיים של הדמוקרטיה בישראל יהיו אזרחי המדינה בכלל, וחיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל בפרט. ראשי מערכת הביטחון צריכים להבין כבר כעת, לפני שיעלו בדעתם להכניס את כולנו לפינות מסוכנות, שחיילי צה"ל ושוטרי משטרת ישראל אינם רכושם הפרטי. מי שיעלה בדעתו להרים את ידו על הממשלה הנבחרת והמשטר הדמוקרטי, ימצאו את עצמם בלי חיילים.


עקבו אחר ׳מידה׳ גם ברשתות החברתיות:

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

19 תגובות למאמר

  1. יש רק בעיה אחת בסיפור הפוגי הזה.
    המשטרה / צבא כגוף ארגוני כפופים לממשלה, אין ספק.

    אבל השוטרים והחיילים נשבעים למדינה ולחוקיה , לא לממשלה.

    יוצא אפוא שאם הממשלה מורה לבצע משהו שאסור עפ"י חוק – כוחות הבטחון לא יבצעו אלא יפעלו עפ"י חוק , בוודאי עם הייעוץ המשפטי המתאים…

    1. הבעיה שאתה מתאר איננה קיימת. אכן השוטרים והחיילים נשבעים למדינה ולחוקיה ומהם חוקיה ? בדיוק כמו שכתוב בכתבה, כל הגופים הביטחוניים כפופים לממשלה ולמי שהיא מפקידה בידיו את ניהולם.
      אם בג"ץ יחליט שחוקים אינם מחייבים אותו, הוא יבצע פוטש.

    2. מה שלא כתוב בכתבה, זה שיש עוד חוק במדינת ישראל, שבו הכנסת הסמיכה (ב- 1953 ושוב ב- 1984) את בית המשפט ״לדון בענינים אשר הוא רואה צורך לתת בהם סעד למען הצדק״, ובכלל זה ״לתת צווים לרשויות המדינה […] לעשות מעשה או להימנע מעשות מעשה במילוי תפקידיהם כדין״. אם הממשלה מפירה צו בימ״ש, היא בהתנגשות עם הכנסת, לא עם בהמ״ש. ואם הכנסת תשנה את החוק הזה, ובכן, זה מדרון חלקלק שבמורדו משטרים פחות דמוקרטיים.

    3. ומי קובע מהו החוק? יפה, ענית כבר לעצמך.

    4. כזה אבסורד כבר הרבה זמן לא קראתי.

      אם מי שקובע מה החוק, זה "הייעוץ המשפטי המתאים" ולא רשות מחוקקת נבחרת – עד כמה אתה יורם בטוח, שיש קשר כלשהו בינך דעתך לבין משטר דמוקרטי?

    5. לגאון שמצטט חלקית את חוק יסוד השפיטה, סמכות בית המשפט העליון בשבתו כבית דין גבוה לצדק נועדה לשמש למען הצדק לפרט, לא כנגד מדיניות ממשלה נבחרת כדת וכדין המממשת את הבטחותיה לבוחר.
      אם בית המשפט יתן צו כנגד חקיקה, העימות עם הכנסת ולא עם הממשלה. ממילא, הפרת צו שניתן ללא סמכות היא חובה דמוקרטית, לא הפרת חוק.
      בטח ובטח כאשר מדובר בעניין בו לבית המשפט ניגוד עניינים מובהק.
      ממילא, לשם כך פסקת ההתגברות וביטול הסבירות ושאר המצאות הזויות.

    6. חמוד…החוק הוא מה שקובע המחוקק שהוא הממשלה הנבחרת ולא מה שסביר בעיני השופט השמאלני
      שמחתי…

  2. מצד שני, צריך לציין לזכות את הרמטכ״ל הלוי שהעביר הוראה לשמור את הפוליטיקה מחוץ לצה״ל.

  3. יורם,
    יש הבדל בין פקודה בלתי-חוקית לפקודה בלתי-חוקית בעליל(בהגדרה: פקודה שהיא בלתי חוקית לכל הדעות
    כלומר, לרוב בכנסת יש זכות להגדיר פקודה כבלתי חוקית לא בעליל), לראשונה חייבים לציית ואח״כ להתלונן ואילו לשנייה אסור לציית.

  4. איזו חפירה.

    המשטרה והצבא אכן שייכים לרשות המבצעת, אבל הם לא משויכים פוליטית למפלגה שמחזיקה ברוב הקולות. בכל מדינה דמוקרטית, אם מנהיג הקואליציה יבקש מהמשטרה לעצור את מנהיג האופוזיציה, היא תסרב, ואין לזה שום קשר לרצון הבוחר או לדמוקרטיה. יש לזה קשר לשלטון החוק, ובשלטון החוק לשופט יש עליונות על איש ציבור, לכן בכל מדינה דמוקרטית יכולים שופטים לפסול חוקים ולהתערב בהחלטות כדי להגיע למקסימום חופש ושוויון. אחרת אין שום איזון של הרשות המבצעת ושום זעקת גוועלד של רוטמן על חוסר בדמוקרטיה לא תשנה את זה.

    לא אני אומר את זה, זבוטינסקי אמר את זה: https://yesodot.org.il/uncategorized/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%A7%D7%A8%D7%98%D7%99%D7%94-%D7%91%D7%A2%D7%99%D7%9F-%D7%99%D7%94%D7%95%D7%93%D7%99%D7%AA-%D7%96%D7%90%D7%91-%D7%96%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A0%D7%A1%D7%A7%D7%99/

    1. הבעיה היא שפה האופוזיציה דורשת מהמשטרה לעצור את ראש הממשלה.

    2. "לכן בכל מדינה דמוקרטית יכולים שופטים לפסול חוקים " – באמת?
      נדון במדינות ללא חוקה כמו בריטניה. ביהמ"ש יכול לשנות אות בחוק? למחוק או לכתוב?

      בחלק מהמדינות הדמוקרטיות שיש בהן חוקה. יש חוקות שאוסרות על ביהמ"ש לבצע ביקורת שיפוטית . אז לטעמך הן לא דמוקרטיות? חלק שוכנות באירופה.

      לשיטתך, ומה? לגוף הענין, אתה באמת חושב שאם היועמ"ש או ביהמ"ש יוציא צו מעצר כנגד הממשלה או "נבצרות" לממשלה והכרזה על בחירות או אישפוז כפוי בביה"ח פסיכיאטרי כנגד שר או רוה"מ (בהודו שהא מדינה דמוקרטית עם שיטת מנוי שופטים המזכירה את ישראל – שופטים מוציאים צווי אשפוז כנגד שופטים מכהנים). האם נראה לך שגופי הבטחון יבצעו את הצו?

      מה שסביר שיקרה, שהכנסת בשם הפרדת הרשויות תחוקק כי הצו לא חוקי והצו היה כלא היה ובכך הכנסת תגן על הממשלה מביהמ"ש. זו בדיוק הפרדת הרשויות. הממשלה תגן על הכנסת והכנסת תגן על הממשלה מהגידול הסרטני שאחז בביהמ"ש בישראל מאז אהרון ברק.

    3. מכוח מה בדיוק היא תסרב? מכוח איזה חוק? אם מנהיג האופוזיציה קורא לרצוח את כל מי שלא מסכים איתו, גם אז תסרב?

      המצאת שטויות, שלא כתובות בשום מקום. כולל לא בקישור שצירפת. אז חסוך מאיתנו את הניסיון להציג את דעתך הפרטית (" … בכל מדינה דמוקרטית יכולים שופטים לפסול חוקים ולהתערב בהחלטות כדי להגיע למקסימום חופש ושוויון…") כאילו היית מסקנה לוגית בצורה כלשהי ממשהו שכתבת.

      באותה דרגה של "הצלחה", יכלת לכתוב – כיוון שהמים רטובים, בכל מדינה דמוקרטית יכולים שופטים לפסול חוקים ולהתערב בהחלטות כדי להגיע למקסימום חופש ושוויון.

      מילת הקישור "כיוון ש", אינה הופכת חצי אחד של המשפט לסיבה של החצי השני. רוצה לסתור את דבריי? אלמנטרי ביותר – צטט במדויק מהקישור שהבאת בתור סימוכין לדבריך, היכן " זבוטינסקי אמר את זה", למשל את – "אם מנהיג הקואליציה יבקש מהמשטרה לעצור את מנהיג האופוזיציה, היא תסרב".

      לא יכול, כי זה לא כתוב שם בשום מקום? אז למה אתה שם קישורים שלא קשורים ולא מבססים שום טענה מתוך מה שאתה טוען? בעצם אני יודע, הקישור מדבר על דמוקרטיה ולדעתך ככל הנראה, דמוקרטיה זה משהו שאתה מחלק לו אישורים ומי שלא קיבל ממך אישור …

      היסוד לדמוקרטיה היא תחלופת השלטון. במערכת בחירות אחת, ממששת המנדטים מרכיבה קואליציה ובמערכת בחירות אחרת, הליכוד מרכיבים. עכשיו ספר לנו כמה מתחלפים שופטים הנבחרים לכהונתם עד סוף ימיהם, כמו קים ג'ונג און.

  5. אם בישראל הייתה מערכת משפט ושופטים שהיו מכבדים את החוק, הדמוקרטיה וערכי הפרדת הרשויות, מזמן כבר היו קוראים לסדר מחבלים כהו כהן, אלשיך ורבים אחרים – מעמידים אותם על טעותם ומזהירים מפני פתיחת חקירה עקב התבטאויות הסתה כאלו – אבל זה לא המצב – עצוב ומאכזבת אבל זו עוד דוגמא מדוע רפורמה ופיטורי שופטים היא צו השעה!

  6. שני אנשים עם כיפה על הראש. במקום לשמש בלם ימני במחנה השמאל ולומר "אנחנו אומנם בשמאל כי כך וכך, אך עד כאן", הסרוגים השמאלנים נוטלים חלק פסיבי ואקטיבי בהתדרדרות השמאל. אינני אדם דתי, אבל לא הייתי רוצה לראות את סרוגי השמאל מתקבלים חזרה בסלחנות בקרב הציבור ממנו באו.

  7. כמדומני שהמציאות ממחישה באופן הברור ביותר (לא לאספסוף המוסת) שמצבנו כמדינה מתקרב מאוד למצב באיראן וההזדמנות אולי האחרונה לעצור הידרדרות זו היא על ידי תיקון המצב החוקי כמוצע ברפורמה הנדונה כיום.

  8. מה שלא ברור (כביכול…) זה מדוע היועמ״ש לא הכריזה כל חקירת ה״אלופים״ האלה באשמת המרדה…

  9. עם כל המילים והביטויים במפוצצים, חוק לא חוק, בסוף כולם ילכו עם מי שמשלם את המשכורת בסוף החודש. במקרה זה מכיוון שלבית המשפט אין ארנק אז יקשיבו לממשלה.

  10. כל מי שמוביל אנשי צבא ומשטרה לקבלת החלטה למי לציית מסתיר קופת שרצים מאחוריו ומומלץ לנסות לאתר אותה