מגדל הקלפים של הכלכלנית הראשית

המסמך המזהיר מפני פגיעה במשק באם תעבור חקיקת הרפורמה מתבסס על מדד לא רלוונטי וגוזר ממנו מסקנות הפוכות

הכלכלנית הראשית גרינברג ושר האוצר סמוטריץ' | צילום מסך מתוך youtube, ערוץ הכנסת

שירה גרינברג, הכלכלנית הראשית במשרד האוצר, פרסמה אתמול נייר עמדה העוסק בהשלכות הרפורמה המשפטית על כלכלת ישראל. את מרבית הכותרות תפסו האזהרות מפני פגיעה בהכנסות המדינה ובצמיחה לטווח ארוך, אך בבחינת האותיות הקטנות מתבררת תמונה מעט שונה.

גרינברג מתבססת בעיקר על מחקר אחד משנת 2019 (Acemoglu, et al) שבעצמו אינו חף מבעיות – הוא בוחן למשל אם צמיחה כלכלית נובעת מדמוקרטיה ומניח שדמוקרטיה אינה נובעת מצמיחה כלכלית. מכיוון שאנחנו יודעים כי צמיחה כלכלית מביאה חינוך טוב יותר שבתורו מביא למודעות לדמוקרטיה, הנחה זו אינה סבירה[i]. כך שהמתאם במחקר אינו מעיד בהכרח על סיבתיות וודאי שאמידת ההשפעה לאו דווקא נכונה. יעידו על כך מדינות כמו דובאי וסינגפור שצמיחתן האדירה לא נובעת מהיותן דמוקרטיות. בהתאם, גם הסקת המסקנות של גרינברג מהמחקר מלאה בכשלים.

אחד הכשלים המביכים הוא הבלבול בין מדד לבין המציאות אותה הוא מייצג. המחקר של אג'מולו ושותפיו מסתמך בעיקר על מדד Freedom in the World, ובוחן מעבר בין הקטגוריה המגדירה מדינה "חופשית חלקית" לקטגוריית "לא חופשית". הכלכלנית מניחה, משום מה, שאפקט זהה בגודלו יהיה במעבר בין "חופשית" ל-"חופשית חלקית" ומציינת כי ישראל נמצאת גם כך בתחתית קטגוריית "חופשית" (להנחתי, בשל השקפת מחברי הדו"ח בסוגיה הפלסטינית), ולכן במקרה של אובדן מספר מועט של נקודות מדד היא צפויה לרדת לקטגוריה הנמוכה יותר.

מכיוון שהמציאות אינה פועלת על פי קטגוריות שרירותיות של מדדים, מעבר בין תחתית קטגוריה אחת לחלק העליון של קטגוריה אחרת, לא מייצר אפקט דומה לפער המלא והאמיתי בין הקטגוריות שמשמעותו מעבר מחציון קטגוריה אחת לחציון קטגוריה אחרת. אבל זה לא החלק הכי בעייתי בנייר העמדה.

כל הנייר מבוסס על הנחה שגויה לפיה הרפורמה תגרור פגיעה בדמוקרטיה. פתחתי את המתודולוגיה של מדד Freedom in the World המלאה בשאלות לגבי מבנה השלטון והמערכות השונות, ומה לא מצאתי? שום שאלה שבוחנת את יכולת השופטים לבטל חוקים או לקבוע אם מדיניות ממשלתית היא סבירה לדעתם.

כן ניתן למצוא שם שלל שאלות שאם הייתי צריך לדרג את ישראל על פיהן, כנראה שהרפורמה הייתה מעלה דרמטית את הציון שלנו במדד. למשל, תחת הקטגוריה של פלורליזם פוליטי, בודק המדד האם ישנם גופים שאינם נבחרים ומקבלים סמכות להחליט על מדיניות, ובכך בפועל פוגעים בהשתתפות הציבור בקבלת החלטות. (כל הצילומים בהמשך מתוך פירוט מתודולוגיית המדד).

בישראל אכן יש שני גופים כאלה: מערך הייעוץ המשפטי שיכול להטיל וטו על מדיניות וכמובן בג"ץ שיכול לבטל חוקים מבלי שניתנה לו הסמכות לכך, ובאמצעות אכיפה סלקטיבית קובע מדיניות בשטח.

תחת הקטגוריה של תפקוד ממשלתי, חוזרת השאלה בגרסאות שונות, והתשובה לכולן בישראל כיום היא – לא. הממשלה שנבחרה בבחירות חופשיות אינה קובעת באופן חופשי את המדיניות ללא התערבות של גורמים שלא נבחרו בבחירות חופשיות.

תחת הקטגוריה של חרויות אזרח ישנן מספר שאלות על תחום התקשורת. אחת מהן היא האם הכיסוי התקשורתי הוא אובייקטיבי או שמא מוטה ברובו לצד אחד של המפה הפוליטית. בכל הנוגע לישראל, ובמיוחד לאחרונה, אם למישהו היה ספק שהערוצים המרכזיים מוטים חזק שמאלה, בא הסיקור התקשורתי של הרפורמה ושכנע גם את הספקנים ביותר. את זה הרפורמה לא תפתור לצערנו.

תחת הקטגוריה של שלטון החוק אין כאמור התייחסות לביקורת שיפוטית על חקיקה. ישנן שאלות על השפעה פוליטית על השיפוט, אך אין ברפורמה שום דבר שיגרום להשפעה כזו, ודאי כשהמציאות היא שבכל העולם נציגי העם הם אלו שממנים את השופטים, וכאשר מינוי שופט הוא לכל החיים.

לשאלה האם שופטים ממונים בצורה הוגנת ולא מוטה, ניתן להזכיר את פסילתה של רות גביזון ז"ל או את מינוי אשתו של אהרן ברק כשופטת וסגנית נשיא בית הדין לעבודה. אבל כנראה שההוכחה הטובה ביותר נמצאת בהרכב הנוכחי של בית המשפט העליון שבמבחן התוצאה אינו מאוזן, מה שמעיד על הטיה חריפה בשיטת המינוי. כלומר, גם בקטגוריה של שלטון החוק הרפורמה אמורה להעלות את הניקוד של ישראל במדד.

ויש כמובן שאת שאלת השוויון בפני החוק. נזכיר למשל שבישראל יהודים המתיישבים באישור המדינה בקרקעות מדינה מגורשים מביתם בידי בג"ץ, גם ללא הוכחת בעלות של אף גורם אחר על הקרקע. אך קרקעות פרטיות של יהודים שנושלו בידי בדואים מופקרות על ידי בג"ץ באופן מפלה, ועוד אין ספור דוגמאות לאכיפה סלקטיבית ומפלה בהתאם להשקפת עולמם של השופטים. גם כאן ישראל רק תהיה דמוקרטית יותר אחרי הרפורמה.

לסיכום, כל מגדל הקלפים של מכתבי הכלכלנים ובמיוחד המכתב ה"מקצועי" של הכלכלנית הראשית, נשענים על אבן בסיס אחת ויחידה – ההנחה שהרפורמה תפגע בדמוקרטיה בישראל.

זו אינה שאלה כלכלית ולכן לא צריך להיות כלכלן מומחה כדי להשיב עליה. ברגע שהתשובה היא שהרפורמה תשפר את הדמוקרטיה הישראלית, כל מגדל הקלפים הזה מתמוטט באחת.


ד"ר אמציה סמקאי הוא כלכלן בכיר העומד בראש חברת הייעוץ הכלכלי סמקאי אסטרטגיה ומרצה באוניברסיטת בר אילן.

***

[i] ההנחה מתוך המחקר
Acemoglu, Daron, et al. "Democracy does cause growth." Journal of political economy 127.1 (2019): 47-100

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

15 תגובות למאמר

  1. שכחת עוד הנחה רעועה אחת: שבכירה במשרד האוצר יכולה לפרסת דו״ח מוטה ורשלני כל כך בלי ששר האוצר יפטר אותה ויחפש מועמד אחר.

    1. צודק, הכל מתחיל ונגמר במשילות: מהרמטכ״ל והטיפול בסרבנים, המפכ״ל וחסימת צירים בהפגנות ועד היועמ״שית ההזוייה

  2. לפני שנכנסים ל"נימוקיה" של גברת גרינברג,

    מי בדיוק מינה אותה לחלק אישורים מה דמוקרטיה ומה לא דמוקרטיה?

    ניתוחים סטטיסטיים על העולם, גם אני יכול לפרסם. למשל כי 100% מהנפטרים 17.3578 השנים האחרונות (אם כבר למדוד את העולם לפי מדדים רנדומליים לפי גחמותיו ו/או הטיותיו הפוליטיות ו/או מטרת הפרופוגנדה שהוא או היא מפזרים, אז גם שפרקי הזמן יהיו רנדומליים) נשמו אוויר. מסקנה? נשימת אוויר מובילה למוות?

    מדוע אני מגדיר את סיבותיה של גב' גרינברג כתירוצים (המילה נימוקים מעל היית במרכאות)? כיוון שאם ניקח את חרדת הקודש שלה מכך, שאנחנו האנשים הרגילים התרנו לעצמנו למתוח ביקורת ולא להסכים עם נציגי האל עלי אדמות, חונטת הגלימות וסעייניהם ב"ייעוץ" המשפטי – ונקח כדוגמא אירוע קרוב מאוד:

    ההסכם עם הסתדרות המורים.

    אשר עלותו למדינה אגב, 4.5 מיליארד שקל (מקור: https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001427219) וזה תפקידה *הישיר* של גב' גרינברג, אם כבר. אז כשהייעוץ המשפטי הודיע ללפיד כי ההסכם עם הסתדרות המורים נחתם בחוסר סמכות ובניגוד לחוק, אז חסר תעודת הבגרות אשר גם אין לו ומעולם לא היית לו כל השכלה משפטית, הגיב ב:"ההסכם שנחתם עם המורים חוקי בעיניי״

    ואז, לא שמענו את מחלקת אישורי הדמוקרטיה הדגולה גב' גרינברג – מקוששת מחקרים עלומים, על מה שאני מזכיר (הוצאות המדינה) הוא חלק ישיר בעבודה שלה.

    אז הניסיון שלה לכמת כמה אישור דמוקרטיה היא תעניק לנו, האנשים הפשוטים, בני התמותה שהחליטו למרוד באלים בביהמ"ש העליון, באפיפיור ברק ובארכיבישוף חיות – הוא כ"כ פתטי, עלוב ושקוף שזה פוליטי, עד אשר זה אבסורדי שהיא בכלל פרסמה זאת. אך גם על זה ההסבר לא מקל עם גב' גרינברג – כיוון שאל תעצרו את נשימתכם, אם דיקטטורי המקרופון בתשקורת הישראלית, לא יעשו את עבודתם ולא יעמידו מול גב' גרינברג, את העובודת הידועת לכל אותן כתבתי למעלה (ההסכם עם המורים נחתם באוקטובר 2022) ולא יעמידו את מעשיה כעת מול מעשיה לפני 4 חודשים.

    גם לא על שימוש פוליטי שפקיד, בכיר ככל שיהיה, בלתי נבחר עושר, במטרה ברורה למנוע מרשות נבחרת לעשות את עבודתה ו/או לשבש דיון ציבורי, ע"י הנרקיסיזם האהוב על דיקטטורי המקרופון (זה משהם יעשו, אם תהיתם) – לפיו "תראו, גם הכלכלנית הראשית במשרד האוצר נגד הרפורמה". כאילו תפקידו של הפקיד, הוא תחליף לנימוקים (ואת 100% מתירוציה של גב' גרינברג, סתרתי לעיל).

    אז בכל אופן, כתבתי למעלה ש-אל לנו להתעמק כלל בתירוציה של הגב' גרינברג כמו שכותב המאמר וקצת, גם אני – עשינו.

    דמוקרטיה, הינה שיטת משטר בה המילה האחרונה בכל דיון ציבורי, נתונה בידי הרשות המייצגת באופן המדויק ביותר את מגוון הדיעות בעם ועומדת לבחירה מחודשת (ובכך למעשה, עומדת למבחן מחודש על מעשיה) – הרשות הנבחרת ולא בידי קבוצה סגורה, המשכפלת את עצמה (גב' גרינברג באמת "לא שמעה" כי האפיפיור ברק התנגד למינויה של פרופ' רות גביזון לעליון, רק כי דעתו שונה משלו? באמת?) ואינה נושאית בשום אחריות למעשיה. גם לא לתוצאות הישירות והמיידיות שלהם.

    גב' גרינברג אינה באמת נגד פסקת ההתגברות (כדוגמא למרכיב אחד ברפורמה לה היא מתנגדת). היא דווקא בעת פסקת ההתגברות. רק במקום הנוכחי שלה – החונטה המשכפלת את עצמה ואינה נושאת בשום אחריות כלפי אזרחי מדינת ישראל, ולא בידי הרשות הנבחרת (העומדת לבחירה מחודשת מתחלפת מדי פעם, אפרופו התהפוכות בין הכנסת הנוכחית, לזו שקדמה לה וגם בעצם, לקודמותיהן).

    אך מעל הכל, משטר דמוקרטי זהו קודם כל משטר בו אנחנו (אזרחי ישראל) לא צריכים אישורים מגב' גרינברג, ל-מה היא רוצה לקרוא דמוקרטיה (כי כפי שראינו, היא מנכסת מילה זו לעצמה באופן מאוד מטעה וזה בכוונה תחילה) ול-מה היא לא רוצה לקרוא כך.

    כפי שכתבתי בתחילת התגובה, מי בדיוק מינה אותה לחלק אישורים מה דמוקרטיה ומה לא דמוקרטיה?

  3. אין יותר עיוור ממי שמסרב לראות.
    מכיוון שרוב הציבור בישראל ימני, הרי שדמוקרטיה תעניק לימין את השלטון רוב הזמן. השמאל חרד משלטון הימין, במיוחד בגלל העוינות שלו כלפי המגזרים המרכיבים את הימין, והחששות המופרכים לגביהם, בהם הוא מאכיל את עצמו זה מכבר (״יעשו מדינת הלכה״, ״יפלו לרעה נשים ולהט״בים״, ״יפגעו באזרחים הערבים״, ושאר בדותות מסוג ״אם בגין יהיה רה״מ הוא ינהיג פה פשיזם״).
    בג״צ, בצורה אנטי-דמוקרטית מובהקת, דורס שוב ושוב את שלטון הימין. לפיכך, מבחינת השמאל, בג״צ הוא ״טוב״ ולכן ״דמוקרטי״, ואילו הפוליטיקאים (בפרט מימין) הם ״רעים״ ולכן ״לא דמוקרטיים״.
    זאת המנטרה, אין אף אחד שישכנע אותם אחרת, וכל ״מסקנותיהם״ נובעות מעיוות תפישתי זה.

    1. השמאל רוצה שלטון גם אם בדרך ישחטו כל הפרות הקדושות הגיב:

      מסכים בהחלט אבל כמה הבהרות:
      השמאל לא חרד משלטון הימין, הוא פשוט לא משלים עם העובדה שהשלטון ועטיניו נלקחו ממנו ויחזרו אליו רק אם הדמוקרטיה תשתנה ל ״דמוקרטיה״ מותאמת אישית לשמאל.
      החששות המופרעים שהוזכרו אינם חששות כלל אלא הפחדות מתוזמרות היטב על ידי טובי הפירסומים והם נועדו להפחיד את ציבור הבוחרים, הפחדות שלצערי תפסו בתחילה, אבל לשמחתי עם הזמן ועם התגברות זרם ההפחדות השפעתם מתמעטת והן הופכות למגוחכות בעיני רוב הציבור.
      לשמאל אין עיוות תפישתי, הרעיונות שלהם מעוותים כי רק רעיונות מעוותים פותחים צוהר קטן ל ״ארץ המובטחת״ כלומר לשלטון

  4. תעלה את זה גם לישראל היום או שאתה מחפש עוד לידים ומקור הכנסה מהצד חכם:)

  5. לא יודעים כלום? הרבה יותר גרוע. יודעים להרע ומומחים לעוות.

    אני בכלל לא מבין למה זכות ההפגנה גוברת על זכותם של בני אדם לחיות במקומם הפרטי בשלווה ובשקט? ועל זכותם להגיע לבתיהם ללא הפרעה ועיכוב?

  6. בגידת המומחים… גיוס כללי לטובת מערכת המשפט שהפכה למנוע כלכלי בפני עצמו או כפי שאהרן ברק הגדיר "המשפחה".

  7. זו שיטת השמאל בכל ביקורתו על הרפורמה – הנחות קיצוניות ומופרכות על פגיעה בזכויות של כל מיני מיעוטים שאין סיכוי שבעולם כי יתממשו ועל סמך הנחת מבוקש זו הם פוסלים את הרפורמה למפרע

  8. לא ברור לי מה ראית להכביד על שמאלנית מטורללת בקושיות הגיוניות, בטענות בגין אי הבנת המקורות עליהם הסתמכה, ובתמיהות על עבודה שטחית, אבל מעבר לכך המאמר מעולה!
    תודה.

  9. מתמונת הכלכלנית נשקפת טיפשות, יהירות, בטחון עצמי מופרז ואהבליות האופיינית לכל צמרות מוסדות ישראל הגיב:

    מתגלה לנו הציבור הרחב מיהם העומדים בכל צמרות מוסדות המדינה.

    הם מתגלים כאהבלים חסרי כל מיומנות שכנראה מינויים בוצע כעוד חלק מהפרוטקציה של שמאלן מביא שמאלן בדיוק כמו במערכת המשפט המושחתת והרקובה, ותו לא.

    אפסים אחד אחד ובמבטם נשקפת שינאתם וצרות העין שלהם החוששת מהצלחת אנשי המחנה הלאומי החכמים פי אלף מהם.

    מה שמעיד על כך היא הצלחת מדינת ישראל להפוך למעצמה כלכלית, צבאית ויזמית מאז שעלה הימין לשלטון והעובדה שישראל עדיין אינה כוכב זוהר רחוק מכולם היא שהשמאלנים האלה שמים לה אזיקים סמויים וגלויים בכל תחום.

    גועל.

    באותו עניין תיראו מי עמד בראש כל מערכת הבטחון.

    לא יאומן כי יסופר איזה אהבלים וריקנים וטיפשים חסרי כל הבנה בבטחון ובכל נושא אחר.

    מזעזע ממש.

  10. הבעיה היחידה במה שאמרת זה שרק אחוזים בודדים מהציבור מבין את זה וכמעט כל התקשורת משקפת משהו אחר אז הימין ימשיך לעשות באידאולוגיה ודעות והשמאל ימשיך לקבוע עובדות בשטח..