המחאה נגד תיקון מערכת המשפט הקצינה מגמות אנטי-דמוקרטיות בשמאל, החל מהגבלת חופש הביטוי ועד משפטיזציה מוגברת
למרות התנגדותו לרפורמה לתיקון מערכת המשפט, ראוי שהשמאל יודה לה לפחות על דבר אחד: היא העלתה אותו כיתה.
כאשר היה עדיין בכיתות הנמוכות, טיפל השמאל בשיח הציבורי הימני לפעמים בהצלחה ולפעמים בפחות הצלחה. תחנת רדיו אחת נסגרה, והאחרת, מה לעשות, עדיין משדרת. וגם אם לא סולקו כל הימנים מתחנות הרדיו והטלוויזיה המהוגנות, מאפשרים להם להתבטא בשעות מסויימות, אמנם בהשגחת מבוגרים אחראים שיודעים את העבודה. ואילו ערוץ 14 עדיין באוויר ואחוזי הצפייה שלו גדלים, אם כי לא לעולם חוסן. הנה, כבר אין צורך לסגור את החינמון, כי הוא פשוט עלה כתה והפסיק להיות ימני. רק חבל על נוני מוזס. אולי אפשר היה לחסוך לו את המשפט.
אז מה התחדש בעקבות הרפורמה? כפי שהוסבר לד"ר גדי טאוב כאשר הפסיקו ב'הארץ' את פרסום הגיגיו המסוכנים, הרפורמה העבירה אותנו ממצב של דמוקרטיה מהותית למצב של דמוקרטיה מתגוננת. לכן, שתיקה בלבד של הימין והגבלה שלו לא יספיקו לשמאל. עכשיו הוא דורש מאנשי ימין לצאת ולהתבטא באורח אקטיבי, ולהתבטא נכון. והיות שהשמאל הוא בעד שוויון, הרי שכאשר סוגרים מקום עבודה כדי למחות מחאה מגינת דמוקרטיה, על כל העובדים, ללא הבדל דת, גזע ומין לצעוד בסך ולממש את החופש להביע את דעות-השמאל. לדעתי, חידוש כזה בהחלט מזכה את השמאל בעליית כיתה.
יש לימין גם מנהיגים שמתחייב להפעיל עליהם טיפול השתקה אישי. גם בטיפול זה יש מדרג. בדרגה הבסיסית מסמנים את הממוקד ומגדירים אותו בצורה נכונה שאינה מותירה מקום לטעויות: ז'בוטינסקי – ולדימיר היטלר, בגין – פשיסט בנוסח בניטו. כל אחד יכול להוסיף ולגוון, בתנאי שלא יתרחק יותר מדי מאסוציאציות לפשיזם בכלל ולנאציזם בפרט.
בדרגת הביניים נמצא היירוט על ידי מערכת המשפט. גם כאן יש דירוג ומגוון. בעבר, אפשר היה לקפוץ על העגלה שכבר נוסעת, כמו בעלילת ארלוזורוב – כלומר, אחרי שכבר בוצע רצח – כשרק צריך להתאים מכסה לסיר, ומה יכול להיות מכסה יותר טוב מהתנועה הרוויזיוניסטית?
בימינו, כשאנו חיים במדינה חופשית, יש לאנשים חופש בחירה: למשל, לבחור בעונש פלילי קל תמורת התפטרות – טיפול שהופעל בצורה כל כך אלגנטית על ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל. אבל אפשר פשוט להזהיר, כמובן מבלי להשתמש בביטויים בוטים כמו איום, את היעד הממוקד, ובכלל לוותר על הליך פלילי בעניינו, אם הלה יוותר על מדיניותו הבלתי רצוייה בעיני קובעי "עקרונות היסוד של השיטה".
ואם האיש בכל זאת לא מבין את הרמז, אז מתחייב יירוט משפטי ממש, כמו זה שהופעל על רפאל איתן ויעקב נאמן ז"ל, ועל אביגדור קהלני יבדל"א. במקרים האלה מייחסים להם, כמיטב המסורת של מדינות אחרות, מעשים שלא היו ולא נבראו, בטענה שהם פליליים.
כידוע, השמאל שוב ושוב מכריז שעצם הגשת כתב אישום הוא אות קלון, ולא באמת חשוב מהם האישומים הכלולים בו ומידת מופרכותם. ואכן, אות הקלון כבר בהגשת כתב אישום, במצב בו נרשם שיעור של למעלה מ-95% הרשעות, הוא מוצדק לגמרי. זיכוי, אם יהיה – והיה, לשלושתם! – יקרה הרבה אחרי שיסולקו מן התפקידים שלא היו אמורים למלא מלכתחילה.
במשפט נתניהו יש חדשנות נוספת, שהיא בפני עצמה מזכה את השמאל בהעלאת כיתה. שם לא המציאו לקורבן מעשה, אלא עבירה – עבירת שוחד ייחודית ששמה "היענות חריגה". אל תחשבו שזה היה קל. זה דרש מחשבה יצירתית ושניים-שלושה שינויים בכתב האישום לדרישת בית המשפט, כי פשוט לא הספיקו בפרקליטות ללטש את העבירה כמו שצריך.
בנוסף, כיאה לעבירה מומצאת, יש להמציא לה גם "עובדות" שיהלמו אותה, גם אם לשם כך צריך להלום בָּאמת בשלל שיטות שמתאימות לכיתות הגבוהות ואכן ננקטו על ידי הדרגים הגבוהים: הטעיית עדים, סחיטת עדים, האזנות בטכנולוגיה אסורה בחסות צווים שהוצאו מבית המשפט בטענות שווא, הסתרת חומרי חקירה מן הנאשמים, הסתרת חומרים מבית המשפט – והכל בחסות מסך ההשתקה של תקשורת ה"מיין-סטרים".
שר משפטים שאינו מכיר במשרתו כמשרת אמון של אהרן ברק, הוא עבריין.pic.twitter.com/ZHFMqUBm5c
— The Real Fake Shai Nitzan (parody) (@FakeNitzanShai) January 8, 2023
הרפורמה איפשרה השתכללות רבה עוד יותר. לאחרונה היתה לנו הזכות לחזות במו-עינינו בראיון שנתן נשיא בית המשפט העליון לשעבר, ובו אמר כי בעיניו הרפורמה המשפטית שמנסה להעביר שר המשפטים יריב לוין היא "מעשה בלתי חוקי", כלומר איום על בית המשפט (!).
אם עד עכשיו היירוטים המשפטיים לשרים שהעזו לחשוב על התערבות בכוחה של מערכת המשפט הקדושה לפחות ניסו לעטות חזות של הליך פלילי תקין, עם חקירה, הגשת כתב אישום, שימוע (רק אם זה לא מתוכנן בדיוק במועד של ספארי באפריקה) וניהול משפט בפני שופטים, הרי עכשיו כל אלו מתייתרים.
אהרן ברק ניגש ישר להרשעה כאשר פסק: "יש לי שר משפטים עבריין". תודו: דילוג כזה על כל החרטא המשפטית בהחלט מזכה את השמאל בהקפצה של שתי כיתות לפחות.
היטלר היה בטוח שהוא מציל את העולם.
יתכן (לוגית) דיקטטור שהוא לא טוען שהוא מציל את העולם וכל הטוב ביקום מרוכז במעשיו ודעותיו?
לפיכך, כאשר יכולת ההנמקה של החונטה והחולצות החומות שלה, מצטצמים ל"דמוקרטיה זה אני" – ברור שאין כל קשר בין מלך אהרון ברק ה-14, לבין משטר דמוקרטי.
ב"ראיון" שנתן (מונולוג מלוכני, ליתר דיוק) אין נקודת ביקורת עצמית אחת. זו הסיבה, מדוע נציגיו ברשות הנבחרת נאלצו לקפוץ על שולחנות כמו שימפנזות – היעדר נימוקים.
סוף סוף הבנתי.
זה לא מי ייבחר לבית המשפט,
זה: מי אתם שתחליטו מי ייבחר ואיך ייבחר…
זה לא מי תהייה היועצת,
זה: מי אתם שתחליטו….
זה לא מה תהייה פיסקת ההתגברות,
זה: מי אתם שתחליטו…
אין דמוקרטיה בישראל מאז הדיקטטור הראשי הפך את יום הבחירות לחסר כל משמעות וערך – ישראל היא כבר 40 שנה כמעט דיקטטורה טוטליטרית של משפטנים ופקידים שמנהלים את המדינה מאחורי הקלעים והופכים את בית המחוקקים לחסר כל סמכות או יכולת ביצוע
אין רשות מחוקקת בישראל
הרשות השופטת הפכה למחוקקת
והרשויות המבצעות נשמעות לרשות השופטת/מחוקקת על
כלומר רצון העם – על הזין שלכם השמאלנים
זה כזה פשוט
אתם שצועקים בכל מקום דמוקרטיה אתם הדיקטטורים הגרועים בעולם !!
ההפיכה האמיתית מתרחשת במקום אחר. אם ישראל תחתום על האמנה כל זה לא משנה כלום.
https://youtu.be/GkhjH2ySMUw
דמוגרפיה, הפסד דמוגרפי של "ישראל הראשונה", העברת השלטון לידי פקידים ומשפטנים
—————————————————————
ממליץ להקשיב להרצאתו של בן חיים: https://www.youtube.com/watch?v=XN4sIVzzf3s
הסטטיסטיקה אומרת מפורשות: הממסד המשפטי יחד עם המשטרה ומוסד היעוץ המשפטי יודעים באורח פלא לחסל כל אישיות פוליטית אליבא ד'הרצאה המעניינת של בן חיים.
דוגמאות:
אביגדור קהלני גבור ישראל, רפאל איתן גבור ישראל, פרופ' נאמן, השר לשעבר חיים רמון, פרופ' פרידמן דרך כנראה תיקי אולמרט והאחרון בחבורה: גל הירש גבור ישראל. המשותף לכל אלו הוא פקידות שלכאורה מחסלת שרי משטרה ושרי משפטים (יש שיאמרו "שלא באים לה טוב בעין") מזה כ- 30 שנים.
משפטי נתניהו מעידים על תופעה: אם בכביש 6 המכוניות נוסעות 135 קמ"ש ואף אחד לא אוכף את מגבלת המהירות – אזי מה שניכר עד כה במשפטי נתניהו שרכבו נעצר על מהירות של 112 קמ"ש. כלום על לעשן סיגרים עם בעלי תפקידים וללגום שמפיה מדינת הוציאה באופן ישיר כ- 400,000,000 ש"ח? אלפי שוטרים ועשרות פרקליטים עסקו בכך שנים?האם משהו חשב על האבסורד בו ישנה עדות כי יו"ר האופוזיציה לפיד יושב בחלוק בסוויטה באילת עם המיליארדר מילצ'ן ומעשן סיגר יוקרתי ובקבוקי שמפניה באלפי $ ליחידה זורמים לחדר וישנה עדות כי שר האוצר לפיד שהיה מועסק ע"י מילצ'ן בדק אפשרות להטבות מס (מה שגלוי במשפטי נתניהו) – הכיצד נתניהו עומד למשפט ולפיד לא? אם על אותה עבירה של סיגרים ושמפניה אחד מועמד לדין הכיצד השני לא? האם לרכב אחד מותר לנסוע 135 קמ"ש ואת השני נעצור ב- 112 קמ"ש?
האם 3 שופטי ביהמ"ש העליון שהקואליציה תמנה במהלך ה- 4 השנים הקרובות לביהמ"ש העליון דרך שנוי הועדה לבחירת שופטים – על זה "ישראל הראשונה" יצאה להפגנות ענק עד כדי מדורת ל"ג בעומר + קומזיץ על נתיבי איילון?
התשובה היא: ממש לא.
הימין קיבל בבחירות האחרונות 64 מנדטים אל מול 46 של השמאל (10 מנדטים של הערבים אבל זה לא ה- issue).
מתוך 46 המנדטים 4 שייכים ל"תקווה חדשה" שללא הדם הרע" לכאורה עם נתניהו יחלו להיות חלק מהממשלה. עוד 6 מנדטים של ישראל ביתנו שכמו במקרה של תקווה חדשה יכלו להיות חברים בממשלה – כך שסביר שהימין הוא בסדר גודל של 74 מול 36.
כשהייתי ילד היה סלוגן: כל יום נולד מצביע לכוד ונפטר מצביע מערך. "ישראל הראשונה" מודעת לכך שהיא הובסה דמוגרפית. ככל שיעבור הזמן, כוחה של "ישראל השניה" יהיה מעבר ל- 80 מנדטים (יתכן ובבחירות הבאות לאחר פרישתו של מר נתניהו מהחיים הפוליטים).
ההגמוניה, מודעת כי היא קבוצת מיעוט שמושלת בפקידות הבכירה. אין לה סכוי לנצח את הבחירות אלא אם יחזרו על מקרה נפתלי בנט בו רשימה תעבור צד מייד לאחר הבחירות בניגוד להצהרותיה לפני הבחירות.
על כן, הימין, חייב לא להתנצל, לא להתקפל אלא לשלוט במינויים.
לא דרך וועדות איתור אלא ישירות.
הימין חייב לתרגם את כוחו הפוליטי בצבור לשליטה במינויים במערכת הביטחונית, המשפטית והמנהלית.
עד כה, הימין הוכיח כי הוא אסקפה נדרסת עליו ועל האוכלוסיה שהוא מייצג דורכת "ישראל הראשונה" מאז 1977. לא ברור לי למה לימין יש תודעת עבדים שלא מבינה שהוא לא ילדת בת מצווש שרוצה בתשומת לב וחיבוק של "ישראל הראשונה" וה"תשקורת".
למה אתה מסיים פסימית?
הימין מנסה לשנות אבל עם המקלות שתוקעים לו בגלגלים זה לוקח קצת זמן…
למה ח"כי ושרי הימין לא תוקפים במלוא העוצמה את אלו שתוקעים מקלות בגלגלים?
נניח שאותם קשה לתקוף, כי הם מוגנים, כי זה לא נראה טוב, כי אכלו לי שתו לי בלעו לי. מה זה משנה למה?!
אבל מה עם אלו שנהנים מחיים טובים בגלל מי שתוקעים מקלות בגלגלים? לדוגמה, למה הבן של אותה פרקליטה שרימתה במכרז ורכשה בית מכובד, ואפילו בו ביצעה עבירת בניה, למה הבן שלה חי מוגן? האם יש לו הגנה ע"י אוכפי החוק, מפני החוק? מה מפריע לח"כי ושרי הימין לפעול להרס חייו (מרחוק. שום דבר לא במגע ואפילו לא בדיבור) של אותו בן שנהנה ממנעמי החיים שסידרה לו אימו הפושעת? כמה זמן לאחר שח"כי ושרי הימין יכריזו על מלחמת שמד (ברמה המטאפורית בלבד) על חייו של אותו בן, אימו תתפטר מתפקידה, תמכור את כל רכושה בישראל ותברח עם כל בני משפחתה ממדינת ישראל?
כמה זמן יקח לימין לסלק את תוקעי המקלות מתפקידי המפתח שלהם?
ולכן אני חוזר על השאלה: האם ח"כי ושרי הימין לא יכולים לפעול, או לא רוצים לפעול?
מי שיטען, ואני מדגיש שבצדק, שזו לא דרכם של הימנים, ושקרובי המשפחה של אנשי החונטה הינם חפים מפשע, אענה לו בצורה מאד פשוטה – הימנים לא רוצים למשול (מכיון שממשל, והשמאלנים הוכיחו וממשיכים להוכיח זאת, מצריך יד קשה כלפי מי שחותרים תחת השלטון), והפוליטיקאים הימנים בעצם משקרים למצביעים שלהם לפני ואחרי הבחירות.
לכן, לדעתי, נו באמת צודק בדבריו.
למגיב (1),
אני פסימי, כי לאחר כמה מערכות בחירות בהן הימין הצביע הצבעת חסר ביחס לגודלו באוכלוסיה, עלתה ממשלה על ברכי אופורטוניזם ( לפרשנותי). ממשלה שלקחה 6 מנדטים מגוש הימין והעבירה אותם לשמאל. הימין ראה את הנזקים והצביע לכנסת ה25 יחסית בשעור סביר שיחד עם הפיצול בשמאל בין מר"ץ והעבודה הניב 64 מנדטים. ממשלת ימין "מלא-מלא".
דבר ראשון הזמן הרב בהקמת הממשלה איפשר לשמאל להתארגן. אבל חשוב מכך. השמאל הוכיח שההצבעה בקלפי לא חשובה. לא חשוב מה כתוב בחוק יסוד פקודת המשטרה בדבר סמכויות השר או שאפילו שנוי של ועדה לבחירת שופטים שבסמכות הכנסת להעביר הם לא מסוגלים להעביר.
האם בבחירות הבאות הימין יצא להצביע לאחר שהוכח כי אין כל משמעות לכאורה לבחירות בישראל?
אם ההתנהלות. הזאת תמשך, מה יהיה שיעור ההצבעה בבחירות הבאות בקרב הימין? למה להצביע יגידו חלק מהבוחרים אם זה בחירות לועדת קישוט בבית ספר עממי?
להיפך.
זהו שד שלא ניתן להחזיר לבקבוק. הדברים שהתרחשו – סחיטה באיומים של כלל הציבור בישראל ע"י כמה קצינים חסרי יכולת לנמק את עמדתם ("דמוקרטיה זה אני" לא רק שזהו לא נימוק – זהו נרקיסיזם מהזן הגרוע ביותר – היסטורית, זו אמונה עיוורת (כבר כתבתי שהם לא מצליחים לנמק את עמדתם?) בעליונות מוסרית (אמונה חסרת בסיס כאמור), אשר הובילה לכלל מעשי רצח עם) אשר קיבלו את הכשרתם מכספי ועכשיו סוחטים אותי/אותנו באיומים
(גם אם חוק העונשין לא מגדיר עבירת סחיטה כסחיטה של כלל הציבור בישראל. ברגע ש"תעשו כמו שאני אומר לכם, אחרת …" זה לא מוסרי – זה לא מוסרי תמיד. גם במתארים שמחוקקי חוק העונשין לא שיערו שיתרחשו ולכן לא כללו אותם בנוסח החוק)
רואים אכיפה כל כך סלקטיבית של 98% מגורמי האכיפה/המודיעין, עד אשר עמיחי אשד (מפקד מחוז תל אביב במשטרה), הדמוקרט הדגול אפילו לא טורח להראות מהפה אל החוץ, לנו, הציבור בישראל, כי הוא אוכף חוקים באופן שיוויוני כלפי כולם, בצורה אובייקטיבית וא-פוליטית (לדוגמא חבלה במזיד ברכב, סעיף 413 ה’ לחוק העונשין – חבלה ברכבה של עו"ד יסכה בינה). היתר לעובדי כוחות הבטחון כמו "המוסד" להשתתף בהפגנות, אשר כאשר נציגיהם הפוליטיים של המוסדיים קיבלו הזדמנות לנמק את עמדתם – הם נאלצו לקפוץ על שולחנות הכנסת כמו שימפנזות. כי נימוקים (לא המסקנה שהם היו רוצים שאגיע – לצד מי הדמוקרטיה – זו מסקנה ואת זה הם חייבים להשאיר לי/לנו – שיגידו את הנימוקים במידה ויש ו*אני* אסיק את המסקנה, האם יש קשר כלשהו בין ההמצאות שלהם למשטר דמוקרטי), כי נימוקים כאמור, לא היו להם. מה זה אומר אגב, על רמתם של עובדים בארגון חשוב כמו המוסד – תסיקו לבד. כן כן, אני יודע – דמוקרטיה זו שיטת משטר בה אני חייב לקבל מהם אישור שנימוקיי דמוקרטיים. בטח בטח. וודאי.
ראו מנהלי חברות המנסים לסחוט את הציבור הישראלי, הפעם ע"י השימוש במנוף הכלכלי. ושוב – מי כאן בעד דמוקרטיה, זו *מסקנה* – כל אחד חייב להציג *נימוקים* לעמדתו הציבורית ואני/אנחנו זה שאסיק, האם יש קשר כלשהו בין ההמצאות של מנכ"ל בנק דיסקונט, לדמוקרטיה.
ראה את ההסתדרות הרותמת את המנוף הניתן לשם הגנה על זכויות עובדים (נושא ראוי כל עוד *מדובר* בזכויות עובדים) להצטרף לאותה סחיטה באיומים, של כלל הציבור בישראל (שוב, גם מתארים שכותבי חוק העונשין לא כללו בחוק כי סברו שלא סביר שנגיע אליהם – ברגע ש"תעשו כמו שאני אומר לכם, אחרת …" זה לא מוסרי, זה לא מוסרי בכל התרחישים – ומי שנציגיו הפוליטיים קופצים על השולחנות כמו שימפנזות, כי אין ביכולתם *לנמק* את עמדתם (שוב, לנמק – לא להגיד לי מה לחשוב ולגנוב לשם כך את המילה דמוקרטיה – לנמק *ואני* אסיק את המסקנה, האם לסיפורים שלהם עש קשר כלשהו לדמוקרטיה) פועל בהגדרה ללא נימוקים ואם כך, איומיו הם אכן בגדר "תעשו כמו שאני אומר לכם, אחרת …" ולא עמדה מנומקת בדיון ציבורי).
אז את השד הזה, כבר לא ניתן להחזיר לבקבוק. סמולנים נאלצו לחשוף את כל התחמושת העומדת לרשותם – כך שגם אם החזרת מערכת המשפט לאיזון לא יצליח באיטראציה זו – הסמול "השיג" ניצחון פירוס.
יוביל נתניהו את החזרת האיזון, לא יוביל – יעוף להיסטוריה עד אחרית הימים. אך מה קורה כאשר אליטה כלשהי בטוחה ש"המדינה זה אני"? נשאיר זאת כשאלה פתוחה, לכל בעלי תעודת הבגרות אשר לפיכך, למדו היסטוריה. הרפורמה הנוכחית מתרחשת כאשר בראש המפלגה הגדולה בכנסת, נמצא ראש ממשלה נוח גם לסמול. מהפיכות התרחשו היסטורית, כאשר התרחשו שינויים גדולים גם בתחומים נוספים לפוליטיקה (למשל, לצד המהפיכה התעשייתית, אשר יצרה סקטור חדש לגמרי של עובדים מקצועיים, היודעים קרוא וכתוב, בעלי השכלה, שלא היה קודם – אשר התחיל להתעניין גם מה קורה בזירה הפוליטית בידי אנשים הקובעים לו איך לחיות ולא בדיוק היה מרוצה ממה שגילה שם וגם קיבל כוח פוליטי). אנחנו לא יכולים לנבא, מה תהיה המהפיכה המשמעותית הבאה (אולי AI? אולי מגיפה כלל עולמית חדשה, מעשה נגיף ממקור לא ידוע?),
אך בבחירות הבאות, אחרי הבאות, עוד 50 מערכות בחירות מעכשיו (אנשים לא שוכחים שיורקים עליהם ומספרים שזה גשם – במיוחד לא "ישראל השנייה") ואירוע חיצוני מתאים, נניח קפיצה מונומנטלית ביכולות ה-AI (רק דוגמא, זה יכול להיות מיליארד דברים אחרים) – מי שהיום יכל להפרד קצת מכוחו, תוך הדברות בין כל בעלי במדינת ישראל – ימצא את עצמו עם שוקת שבורה. עם נתניהו, בלי נתניהו – זה לא משנה. אליטה שנאלצה להכריז במעשים "המדינה זה אני", היסטורית – לא נשארה עוד זמן רב בעמדות כוח.
מי שצוחק היום בפרצוף ולא מתכוון אפילו לחפש היום את ה"מפגינים" שפגעו ברכבה של עו"ד יסה בינה, יכול מאוד לגלות מה קרה אחרי שפירוס אמר – עוד "ניצחון" כזה ואבדנו.
את השד הזה, כבר לא ניתן להחזיר לבקבוק. ברגע שישראל השנייה, ראתה את פניה האמיתיות של האליטה הנוכחית – ימיה של אליטה זו בעמדות כוח, ספורות. אם ראש הממשלה שיבצע/תבצע זאת לא יהיה נתניהו, so be it. עבורו, אני מקווה שהוא מבין שאת השד הזה, כבר לא ניתן להחזיר לבקבוק. לא יעשה זאת? יעוף, יש מספיק מועמדים ראויים וברמה האישית – אני מקווה שהנרקיסיסטים בראש האליטה הנוכחית, ישכילו לבצע את האיזון בהדברות (כי כאשר כל העולם אומר לך שאתה גאון משפטי (כאילו משפט זה מדע מדויק), השתן קצת עולה לראש). וזו הסכנה האמיתית באמונה עיוורת לפיה "אני הוא זה שמחלק אישורים על דמוקרטיה" ומכאן, חוסר נכונות להבין שאם נימוקיך בדיון ציבורי, לא מחזיקים מים – אתה שוגה. מלחמות אזרחים התרחשו בדיוק כאשר כך אליטה נהגה (בארה"ב לדוגמא, היו אף שופטים עליונים מאוד, שחשבו שאין כל פסול בעבדות ושליטתו של אדם אחד, על אדם שני. כוונתי כמובן, לפסיקת Dread Scott ההיסטורית).
נקווה רק שהנרקיסיסטים שלנו, יבינו שחוסר יכולתם לנמק את עמדתם – אומר משהו ויתנו לשתן קצת לרדת מהראש ויניעו תהליך אמיתי (לא למראית עין, בגידה בהושטת יד זהו העלבין הגדול ביותר, אם יש משהו היכול להצית מהפיכה אלימה, זהו בדיוק ניסיון הדברות מהפה אל החוץ, למראית עין בלבד) לביזור הכוח הציבורי. מכל המועמדים היכולים להתמודד כרגע על ראשות ממשלה, נתניהו הוא המועמד הנוח להם ביותר. נקווה שישכילו.
אז הסר דאגה מלבך. ניצחון פירוס של הסמול, יניע את הימין לקלפי בשיעורים כאלה, שאהרון ברק יצטרך לעבוד 28 שעות ביממה, ע"מ להמציא סלוגנים רטוריים, מדוע במשטר דמוקרטי – אסור שתהיינה בחירות. גם אם במערכות הבחירות הקרובות, לא נסגר על מועמד יחיד מוביל להחליף את נתניהו. גם אם זהו תהליך שיקח 10 שנים מעכשיו. נקווה רק, ששכרון כוחם של השכורים מניצחון פירוס בסבב הנוכחי, לא יגרום להם לעשות מעשה, שיצית מחאה אלימה.
זו הסכנה האמיתית כאשר לא אוכפים חוקים בצורה שיוויונית וא-פוליטית. כאשר יש "אנשים אחרים", להם מותר מה שלך אסור. זו הסיבה מדוע מכל הדוגמאות האפשריות, אני שוב ושוב בוחר את הפגיעה ברכבה של עו"ד יסכה בינה ו/או דוגמאות נוספות לאכיפה סלקטיבית או חוסר אכיפה כלפי האנשים ה"אחרים". זה אולי מחמם את האגו לחשוב שאולי אין לך נימוקים, אבל אתה פשוט בעד "דמוקרטיה" ולכן המערכת לא תעמיד אותך לדין – אבל, לא רק שהיעדר נימוקיך אומר שהפסדת בדיון הציבורי, אלא שאתה במו ידיך והמערכת העוצמת עין, שניכם הסיבה לפיצוץ אלים. בעצם זה ברור לוגית בקצרה – כאשר לא מקיימים הדברות תוך נכונות להודות ציבורית (אני יודע שזה לא קל) שטעית (ועוד במשך שנים רבות ובפעולות "כאלה" ו"אחרות") אז מה בעצם האפשרות הנותרת לוגית?
אז לעצור את הפסימיות! היתרון העצום של כל מה שהתרחש כאן, זה שהקלפים של כולם נחשפו. פסקה העמדת הפנים. יש אותי ואותך ועלינו החוקים חלים ויש את הגזע הארי, האנשים ה"אחרים" עליהם החוקים אינם חלים דמוקרטיה זהו משטר אשר בו הם מעניקים אישורים, מה לדעתם דמוקרטי ומה לא. גם אם "נימוקי" דעתם, מסתכמים בקפיצה על שולחנות כמו שימפנזות. ברגע שזה יצא, לא נתניהו, לא אהרון ברק ולא אביעד גליקמן, יכולים להחזיר את השד לבקבוק. נתניהו רוקם בריתות (במעשים, גם אם אינו פרסם חוזה כתוב מאושר ע"י נוטריון) עם אהרון ברק? סופו יהיה כמו בנט. אשר עתה כבר לעולם לא יוכל להתמודד לכל תפקיד ציבורי. המנהיג שיבוא במקומו (אם יבוא, אם צריך שיבוא, נחיה ונראה, הבחירות הבאות לא מחר וחייבים להחליט עכשיו) יכול לגרום לסמול להתגעגע לניסיון הנוכחי להשבת האיזון.
אבל כמו קודם, הסמול שבוי ב"קונספציה" ומתקשה להבין (במעשים, לא במילים) מהי משמעותו של נצחון פירוס. האמת ניצחה משטרים אפלים הרבה יותר מהסמול שלנו – את בריה"מ, אש השטאזי של הרפובליקה הדמוקרטית 🙂 של גרמניה המזרחית (כולם כבר ראו את הדיון שהיה בועדת החוקה לפני כחודש – https://m.knesset.gov.il/news/pressreleases/pages/press13.03.23c.aspx – בו עו"ד גבי פיסמן, מייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים אמר בנונשלנטיות כי מספר הפעמים בהם משטרת ישראל, ניסתה לפרוץ לטלפונים החכמים של אזרחי ישראל באמצעות רוגלת פגסוס הנו "למעלה מ1000 מקרים שנבדקו פרטנית." ובבית משפט, למשל ב-8 בנובמבר 2022 הודתה פרקליטות המדינה כי נעשה שימוש ללא היתר בתכנת ריגול הקשורה לפרשת הצוללות, כלפי שלשה אנשים: מיקי גנור, אלוף אליעזר (צ'ייני) מרום (מפקד חיל הים לשעבר) ועליזה בר יוסף (אשת סגן ראש המל"ל לשעבר אבריאל בר יוסף). לפי הודעתה התקבלו חומרים שחרגו מצווי בית משפט אבל לא נמסרו לצוותי החקירה. ממצאים אלה מצטרפים להודאת המשטרה באוגוסט 2022 בהדבקת רוגלה למורן שגב בת הזוג של צביקה גנדלמן ראש עיריית חדרה, בחריגה מהצו שהוצא. ולהודאת המשטרה ביוני 2022 בשימוש ברוגלות בחריגה מהצו, בפרשת טלגראס כלפי רן בוגנים ויפית דואר שמואלי –
שעה שגברת מררי וצוותה מצאו 4 חריגות מינוריות אשר פשוט, נעשו בתום לב ע"י שוטרים חרוצים, אשר לא בוחרים לעצמם אפילו סנדויץ לארוחת צהריים ללא צו מפורט מבית המשפט וכזה שלא חתום ע"י השופטת רונית פוזננסקי-כץ). האמת איתנו והאמת תנצח.
ו"אליטה" המפעילה רוגלות פגסוס כנגד אזרחיה (השופטים החרוצים החותמים על צווי הרוגלות, יודעים שסוס טרויאני יכול גם לשתול "ראיות" שלא היו שם קודם?), תזכר לדראון עולם.
ל- אנונונימי (1),
כתבת יפה, ואני מסכים עם רוח הדברים.
אני מסכים שנתניהו הכי נח לאליטה הישנה כי הוא מאוד דומה להם, הוא קיבל השכלה מצויינת, הוא דובר אנגלית רהוטה, הוא איש העולם הגדול, הוא אשף בשווק והסברה.
אותי מאוד איכזב הסרטון בו רוה"מ נתניהו אמר שמנע כל ניסיון לפגוע בביהמ"ש:
סימוכין: https://www.the7eye.org.il/478538
הרעיף מחמאות לרב על תפקודו של ביהמ"ש.
ואת זה אומר נציג ישראל השניה רוה"מ נתניהו בקולו. זה שבתקופת כ- 25 השנים שהאיש on and off כרוה"מ פסל ביהמ"ש כ- 20 חוקי כנסת. ועוד חמור מכך, מאות ואלפי חוקים או עוקרו מתוכנם או רוחם או לא עלו כלל כי היועמ"ש שממנים נשיאי ביהמ"ש לממשלה דרך ועדת איתור טענו כי "החוק לא יעבור בבג"ץ" או "אני לא אגן על החוק בבג"ץ ואומר שאני מתנגד\ת לחוק הואיל והחוק לא "חוקתי" או לא "סביר" או לא "מידתי" או "לא על פי עקרונות הצדק הקוסמי של הצבור הנאור" ואני כיועמ"ש מורה כי הכנסת או הממשלה לא תקבלנה שום יצוג משפטי לכשיגיע לביהמ"ש. ולא נשכח שעד כניעתו של רוה"מ נתניהו בעקבות פרשת "בר און – חברון" הממשלה היתה מוסמכת לפטר יועמ"ש ולמנות אחר רק בהחלטת ממשלה. מאז, שופטי העליון ממנים לילדת הבת מצווש יועמ"ש "לממשלה" שהוא שליחם בקרבי הממשלה.
רק כאשר הגיעו תיקי נתניהו (שקורסים בביהמ"ש לאור מה שנראה כמו ניסיון סחיטה שלו – התיקים חלולים כי כנראה לא האמינו שזה יגיע למשפט אלא שהוא יושפל עד עפר ויפרוש מהחיים הפוליטים ויבוזה בקלון בעסקת טיעון טרם המשפט – אחרת אני מעריך שהיו עושים עבודה טובה יותר) – נתניהו איפשר להתחיל ולתקן את מערכת המשפט.
הוועדה לבחירת שופטים היא לב העניין, לא חשוב מה החוק אומר אלא מה עושים איתו. בפס"ד בעניין פתיחת עסקים בשבת שני שופטים חובשי כיפה פסקו כנגד פתיחת עסקים בשבת ומולם שופטי הרב פסקו בעד. אלו וגם אלו פעלו בשם אותו ספר חוקים.
על אהרון ברק אמר השופט חשין: "חשין על ברק: "הוא מוכן שיתפוצצו 30-50 אנשים אבל שיהיו זכויות אדם"".
סימוכין: https://www.haaretz.co.il/misc/2006-05-24/ty-article/0000017f-ef2e-dc28-a17f-ff3f68310000
הרב היהודי בישראל לא מוכן שימותו או יפצעו 30 או 40 או 50 אנשים באוטובוס או מסעדה בשם אידאלים של "זכויות אדם".
לא נשכח שאהרון ברק צוטט כאומר ששר המשפטים מכיר את מקומו. פרשנותי לדברים אני נשיא ביהמ"ש – המנהל והמוביל והשר הוא ילד שליחויות להצטלם בחליפה או להשיג תקציבים. באותן השנים אהרון ברק מינה 11 שופטים ברוחו ועד היום אנחנו סובלים מרב מכריע בקרב ביהמ"ש -שיתפוצצו 30-40-50 יהודים באוטובוס ובלבד שתהינה זכויות אדם.
הפיגוע הקשה ביותר בעם היהודי הוא המסתננים המוסלמים מאפריקה. הערבית בפי הסודנים מצויינת. אלפים אם לא רבבות עברו את הגדול והתישבו בדרום ת"א. בעוד דור לא יהיה ניתן לעקור את ילידהם מכאן. 4 פעמים חוקקה הכנסת חוק ו- 4 פעמים שופטת ביטלה את החוק. חלק מהפעמים החוק היה בהתאם להדרכה של השופטת בפס"ד מה מידתי וסביר כחיקוק שני או שלישי או רביעי – וגם אז החוק נפסל.
אני לא רוצה להכנס לפלפול משפטי מה סביר. ברור כי הגיעו ממצרים ולכל היותר במצרים הם פליטים לפי אמנה בינלאומית כי אין לישראל גבול עם אריתראה או סודן. בישראל הם לכל היותר מהגרים לא חוקיים או גרוע מכך.
הצבור הרחב לא מוכן שפקידה כמו שופטת תנהל מדיניות שתציף את ישראל במהגרים מוסלמים ברבבות אלא שר הפנים שקיבל את אמון הכנסת. את הפולשים חובה להשים במעצר עד שיסכימו לעזוב או לקבל אישור עבודה משר הפנים לפי שיקולו הבלעדי. שר הפנים לא חייב דין וחשבון לביהמ"ש בשיקוליו למי לאשר שהיה ואת מי לגרש.
אם הצבור לא יאהב את מדיניותו הוא יודח בבחירות הבאות.
איך מדיחים את אהרון ברק, אסתר חיות או פוגלמן?
שופט שמתמנה לעשרות שנים חייב להיות חלק מרשות החלשה ביותר והענווה ביותר – זו שאין לה חרב ולא ארנק.
בפועל הרשות השופטת בישראל להבנתי היא גידול סרטני שפולש לתחום עבודת הכנסת והממשלה ומורה להן איך לפעול לכאורה בשם "כבוד האדם וחירותו" שנתקבל ברב של 32 מול 23 ח"כ.
איך השופטים שעומדים על מסד של חוק יסוד השפיטה (חוק יסוד) מסוגלים לדון כלל בחוק יסוד ישראל מדינת הלאום של הם היהודי המאוחר שמודע לכל חקיקה קודמת? החוק התקבל ברב של 62 – מי אתם שבכלל תדונו בחוק יסוד? הדבר דומה לשאלה האם האלוקים יכול לברוא אבן שלא יהיה מסוגל להרים. חוק יסוד מבחינתי הוא אקסיומה. וחוק יסוד מאוחר חזק מחוק יסוד מוקדם כי הוא מודע לו.
הזכרת את עמיחי אשד (מפקד מחוז תל אביב במשטרה), זה שפקידה בשם יועמ"שית אסרה על השר הממונה להציב בתפקיד אחר באותו השכר חרף האמור בחוק יסוד פקודת המשטרה.
השאלה שאני חייב לשאול היא כיצד האיש הגיע לדרגה הזו? מה הימין עשה ב- 40 שנות שלטונו עם קידום קצינים ופקידים על מנת למנוע מצב בו צמרת ארגונים כמו המשטרה\שב"כ\מוסד\פרקליטות מאכלסת בעיקר אנשים אם דעות האופוזיציה?
אם לצורך הדוגמא אם מג"ד עם דעות של ימין לא יגיע להיות מח"ט מה יעזור לנו אם השר יהיה מודע לזהות האלופים שימונו אם כולם יצאו 15 שנה קודם לכן מאותה המסננת?
הדמוגרפיה ברורה גם להם לכן, הם לוחצים ל- "חוקה" או "מסמך חוקתי" כי ברור להם שאם יצליחו להכניע את ישראל השניה באמצעות "חוקה" אין גבול לשלטונם כמו האריסטוקרטיה בגודל של שבריר אחוז באירופה הפאודלית.
נכון.
תודה, גם התגובה שלך מאירה דברים חשובים.
לעצם העניין – אזרחי בריה"מ בתחילת שנות ה-80 של המאה הקודמת, ראו לנגד עיניהם מדינה חצי קורסת. חדשות אודות האסון באפגניסטן עוד לא הגיעו לאוזני כולם (אלא רק אם הילד של מכר מעבודה, חזר לפתע משירות בצנחנים בארון קבורה – העיתונות עדיין שומרת את כל אירוע בסוד) והמחסור הכלכלי קיים, אך טרם הגיע לפריטים יום-יומיים, כמו נייר טואלט או משחת שיניים.
אזרחי בריה"מ בתחעלת שנות ה-80 של המאה הקודמת, רואים לנגד עינייהם מדינה בדרך לקריסה. רובם כבר לא מאמין באידאולוגיה הקומוניסטית, אך מקפיד לקיים את כל הטקסים שהמפלגה הקומוניסטית השלטת, דורשת ממנו. הפשע המאורגן פושט בכל ואפילו פעילי המפלגה וה-KGB הכל יכול, אינם חסינים ממנו. בריה"מ קיימת כבר כמעט 70 שנים, כמעט כל אזרחיה נולדו למציאות זו ואינם מכירים ויכולים אפילו לדמיין, מציאות אחרת.
אך למרות הכל ואולי זה אפילו מאצים את מה שאני הולך לומר – המדינה מחזיקה מעמד. כן, נורא קשה להשיג מדים לילדיך לבית ספר. כן, חלק ניכר מהילדים במדינה, עדיין חולקים דירה עם ההורים, גם כאשר להם עצמם (!) כבר יש ילדים. כן, המפעל בו הם עובדים, מושבת יומיים בכל שבוע כי חומרי הגלם לא מגיעים. כן, על מנת להשיג דברים מוימים, צריך לעמוד בתור הנמשך כמה שעות טובות!
אך למרות שהכל נסדק מול העיניים, המדינה ממשיכה לתפקד. יו"ר פוליוביורו אחד מחליף את השני, השלישי את השני. רוסיה פולשת למדינה שכנה ותחילה נראה שהאבדות הקולוסאליות, לא מסבות כל נזק לצבא הרוסי העצום. מחירי הנפט נמצאים בשיא של כל הזמנים והמדינה פשוט קונה בחו"ל, את כל מה שהיא לא מצליחה לייצר בבית. הפגנות ה-1 למאי והשנתונים למהפיכת אוקטובר מתקיימות כסדרן למרגלות פסלים עצומים של לנין וגם אם אנשים לא נעלמים יותר באישון הלילה, כמו שהיה בתקופתו של סטלין – כדאי לך מאוד לא לפספס טקסים אלה.
מי היה מאמין אז שבעוד שנים בודדות, יו"ר פוליטביורו החדש, מיכאיל גורבצ'יוב, יכריז על "פרסטרויקה" וכמה שנים ספורות לאחר מכן, כל הקונסטרוקציה האדירה, הידועה בשם "ברית המועצות", תפסיק להתקיים? מדינה אדירה, החולשת על החלק הגדול ביותר של כדה"א, החמושה בנשק גרעיני – פשוט תפסיק להתקיים תוך כמה ימים? גרמניה תתאחד חזרה, בברלין אזרחים פשוטים, משני צידי החומה פשוט יפרקו במו ידיהם את חומת ברלין ושומרי הגבול של השטאזי, אשר רק כמה ימים לפני היו יורים ללא אזהרה, בכל מי שרק מעיז להתקרב לחומה, שלא נדבר להתחיל לשבור אותה – יצפו בחוסר מעש ואולי גם, חוסר עניין ממגדלי השמירה שלהם, לפעמים בלי להבין, באיזה אירוע הסטורי הם צופים?
לאזרחי בריה"מ בתחילת שנות השמונים של המאה הקודמת, היו כל הסיבות לייאוש. אם מישהו היה אומר שבעוד כמה שנים, יקרה כל מה שכתבתי בפסקה הקודמת – במקרה הטוב, היה זוכה לתווית של משוגע. במקרה הפחות טוב … ה-KGB והשטאזי, עדיין היו בשיא כוחם.
אירועים היסטוריים, נראים מאוד הגיוניים בדיעבד. נו, לא יכול להיות שמדינה שלא מצליחה לייצר אפילו מספיק נייר טואלט לאזרחיה, תמשיך להתקיים עוד זמן רב. גם אם היא משגרת יותר לווינים לחלל מכל מדינה אחרת, צבאה הוא החזק ביותר בעולם ויש ברשותה ארסנל של ראשי קרב גרעיניים, המסוגלים להשמיד את כל כדה"א, מאות פעמים יחד.
אך מבפנים, תוך כדי – לעיתים, קשה מאוד לראות כך אירועים אלה. המציאות נראית כקבועה לנצח ויש את כל הסיבות להתייאש. קל מאוד לפרש את הסדקים המתחילים לכל אורך ורוחב המערכת, דווקא כעדות לחוזקתה. בבחינת, "איך מדיחים את אהרון ברק, אסתר חיות או פוגלמן?". בעוד כמה שנים, אולי תוכל לקרוא את שאלתך ולחייך, כמה הפתרון היה על פני השטח.
כמו שכתבתי, את השד הזה כבר לא ניתן להחזיר לבקבוק. סיבה זו והסיבות שהזכרת בסוף תגובתך, גרמו לקריעת המסכות.
מי שהעמיד פנים, כי לאחר שהוכשר ע"ב הכסף שאני ואתה שילמנו, שהוא "כאן ע"מ להגן עלינו" – נאלץ לחשוף שפניו האמיתיות, הן של אל קפונה – "תעשו כמו שאני אומר לכם, אחרת …". חסרי תעודת הבגרות, אשר תמיד סיפרו שכישוריהם להמציא סלוגנים קליטים, הן לטובת ההסברה הישראלית, נאלצו לחשוף שדעתם זהה למפלגה הנאצית – יש אנשים רגילים, כמוני וכמוך אשר עליהם חלים חוקים וגורמי האכיפה גם אוכפים אותם ויש "אנשים אחרים", הגזע הארי – עליהם מערכת עקיפת החוק, *לא מפעילה* את אותם חוקים בדיוק, החלים והנאכפים עליי ועליך.
כל זאת, אודות השאלה היסודית ביותר בכל שיטת משטר – למי נתונה המילה האחרונה, בכל דיון ציבורי.
האם המילה האחרונה, נתוני בידי העם – כמו שהדבר מקובל בכל שיטות משטר ישירות (כגון אנרכיה או דמוקרטיה ישירה), נציגיו הישירים של העם (כגון, בדמוקרטיה יצוגית) העומדים לבחירה תקופתית או בידי קליקה סגורה, אשר חבריה ממנים זה את זה ללא כל ביקורת ו/או השפעה בידי העם עליו הם מתיימרים "לשלוט" – כמו האייטולות באיראן או … אני בטוח שתוכת להשלים 🙂
היום, אכן יכולתו של הציבור בישראל להשפיע על הרכבה – ובכך, על מגוון הדיעות שקליקה זו נושאת – לא קיים. זו הסיבה, מדוע כאשר אני בוחר להביא את הציטוט של מישאל חשין אודות אהרון ברק, מהראיון הידוע – אני תמיד מוסיף, 'ל-מה שאהרון ברק בוחר לקרוא זכויות אדם". מדוע אבחנה זו חשובה? בדיוק כיוון שאסכולתו של אהרון ברק, כבר ניסתה להחביא את רצחנותה עבור פרסים מאוסלו, מאחורי סלוגן פתטי – שלום עם קורבנות.
לפיכך, הקשר בין מה שאהרון ברק רוצה לזכויות אדם, זהה לקשר בין שלום לקורבנות.
זהו שד שלא ניתן להחזיר לבקבוק. זה היתרון בהתקפה חזיתית, גם אם היא לא מביאה את הנצחון המיוחל – היא מאלצת את הצד השני, לחשוף את הנשקים שלו. מי שסחט באיומים, כבר לעולם לא יזכה לאמון – גם אם הוא יחזור אלפי פעמים על המילה "דמוקרטיה", כאילו קנה את המושג. מי שהשבית את המשק, כלא אזרחים בבתיהם, בדרכם ותקף את מי שהעזו לחשוב אחרת (אני מדבר למשל על תקיפתו מנכ"ל פורום קהלת מאיר רובין, אשר ללא כל ספק עומדת בהגדרת סעיף 378 לחוק העונשין) – לנצח יהיה חלק מפלוגות סער נאציות, גם אם "קצינים" כאלה ואחרים, לא ממהרים להעמידם לדין.
להיפך, זהו אם כבר – אות קלון על מצחם של אותם קצינים, המבדילים ביני לבינך, כאשר עלינו חל חוק העונשין לבין הגזע הארי, "אנשים אחרים" עליהם לא חל הדין, על אותם מעשים ממש.
בנות העשרה, שנעצרו בהפגנה על התנתקות, עברו חיפוש בהפשטה (!!!!!!!!!!!!) כיוון שסירבו להזדהות – http://fs.knesset.gov.il/18/Committees/18_ptv_571284.docx – אזרח ישראלי אכן מחויב להזדהות לדרישת שוטר, אך העונש על סירוב להזדהות, אינו הפשטה!
חשבו על הבת שלכם או על האחות שלכם, שהופשטה בכוח מכל בגדיה בתחנת משטרה/בית מעצר, כיוון שהפגינה כנגד התנתקות! ערצו לרגע ודמיינו זאת! קראו את העדות בקישור שהבאתי! קחו נשימה ארוכה והמשיכו לקרוא!
עכשיו, אמירתו המטופשת של לפיד על "אנשים אחרים", נשמעת כבר לגמרי … לגמרי אחרת.
זהו שד שכבר לא ניתן להחזיר לבקבוק. אם נתניהו יבחר שלא להשיב את האיזון למערכת המשפט – הוא יעוף. לאותו מקום שבו נמצא בנט, אשר כבר לעולם לא יוכל להתמודד על תפקיד ציבורי. אם הרכב אחר של נבחרי ציבור, ישיב את האיזון בין הרשויות – so be it.
מי שקופץ על שולחנות הכנסת – בהגדרה חסר נימוקים ל"דעה" שהוא כביכול מציג. זו ההוכחה הטובה ביותר, לכך שהאמת איתנו והאמת כמובן, תנצח. גם אם לצד השקר עומדים סוסים טרויאניים (פגסוס) ואמיתיים. גם כאשר הנשקים בהם מצוידים קציני השקר הם גלוק ו-M16 והנשק היחיד שלך, זו יכולתך לנמק באופן שלא ניתן לערעור, כמה נדרשת השבת האיזון, לרשות השופטת.
דיקטטורים תמיד מנסים לנכס לעצמם ערכים נעלים. העיתון הנפוץ ביותר בבריה"מ, נקרא "פראבדה" – אני בטוח שאתה מכיר את התרגום. אורוול לא יכול היה להיות צודק יותר. הדיקטטורים אצלינו לא שונים מכל דיקטטור אחר ומגוחכים בדיוק כמו קים ג'ונג און.
אנו יכולים לקוות שהאליטה הנוכחית תשכיל לאזן את כוחה בדרכי הדברות אך איננו תולים בכך את כל תקוותינו. מרגע ששוחרר, שד זה כבר לא ניתן להחזיר לבקבוק – זו הסיבה, מדוע השינוי יקרה. עם נתניהו או בלי (על עדיפותו לאליטה הנוכחית, שנינו כבר כתבנו, אך הם כנראה טיפשים מדי בשביל להבחין בכך – וגם עושים את הטעות אותה עשה כל דיקטטור בהיסטוריה האנושית – הם באמת מאמינים, שניתן לשכנע מישהו ע"י השימוש בכוח).
במקרה של נפילת אימפריית הרשע, ברית המועצות הרצחנית, לא ניתן אפילו להצביע על רגע ברור אחד של תחילת המפולת. גם רגעיה האחרונים, נמשכו מספר שנים והסבו נזק וסבל למספר בל יתואר של אנשים. גם השינוי אצלינו נמצא כרגע בעיצומו – תמיד תזכור, שרק בדיעבד קל לראות כיצד א מוביל ל-ב, ב ל-ג, ג ל-ד וכך הלאה. מבפנים, לעיתים קל מאוד להאמין שכלום לא ישתנה וככה זה לנצח. האמת איתנו והאמת תנצח. המשך בעבודה הטובה.
כל טוב.