"עכשיו הזמן שלנו": מאחורי הקלעים של תופעת 'הפטריוטים'

מי שמבקר בשבועות האחרונים באולפני ערוץ 14 בפאתי העיר מודיעין, לא יכול שלא לחוש באווירה חגיגית. כבר באולם הכניסה האורח נתקל בפוסטרים המבשרים על נתוני הרייטינג החדשים וחוגגים אותם כהישג היסטורי, וכרזות דומות מפוזרות כמעט בכל פינה ברחבי הבניין הגדול. האווירה הכללית מחויכת וקלילה, והעובדים מסבירי פנים ונראים כמתגאים מאוד בהישגי הצפייה של התקופה.

בקומה השנייה, במשרד קטן בקצה מסדרון קצר מעבר לדסק החדשות, נרקחת החל משעות הצהריים תוכנית האקטואליה המדוברת ביותר בישראל, ובוודאי תוכנית הדגל של הערוץ. גם כאן, עבור מי שפספס במקרה, הקירות מכוסים בציוצים מודפסים מאת כתבי התקשורת השונים, המדווחים מדי בוקר על עוד פסגת רייטינג שנכבשה.

מערכת 'הפטריוטים' היא למעשה צוות בן שלושה עורכים חרוצים שבונים את סדר האייטמים, מארגנים קטעי מעבר ומחפשים ציטוטים וציוצים. גם ביום חדשותי חלש יחסית, הם מתאמצים לספק לצופים את מנת האקשן שהורגלו אליה. "כמובן שפוליטיקה היא הדלק של התוכנית וכולם אוהבים לדבר על זה, אבל אנחנו מנסים לגוון את הנושאים בשידור ולחפש זוויות מעניינות", מספרת עורכת המשנה אודליה סיטבון המחוברת מהבוקר לכל העדכונים החדשותיים. "הקונספט שלנו הוא להביא תוכן כבד באווירה קלילה יחסית של שואו ובגובה העיניים".

התפריט פחות או יותר מוכר. הרבה אקטואליה, עקיצות לשמאל, סרטוני עבר משעשעים ומביכים, צוות פאנליסטים מושחז בראשות ינון מגל ולאחרונה גם פוליטיקאים שעומדים בתור כדי לקחת חלק בהצלחה. אבל למרות שבכל התוכניות מדברים על אותם הנושאים במשך כל היום, איכשהו 'הפטריוטים' מצליחים לייצר אווירה אחרת. "אני חושבת שהצופים שלנו מרגישים כאילו הם חלק מוויכוח משפחתי בסלון", מסבירה סיטבון את סוד ההצלחה. "נוצרת על המסך כימיה שאי אפשר לזייף. הדיונים טובים ומעניינים, הקהל באולפן מוסיף וכמובן שינון מנהל היטב את העסק. הכל ביחד עובד ורואים את התוצאות גם ברייטינג".

ואכן הטבלה לא משקרת. ערוץ 14 כולו נהנה בחודשים האחרונים מצמיחה משמעותית בנתוני הצפייה, כאשר פעמים רבות הוא מצליח לעקוף את ערוץ 13 ומשאיר הרחק מאחור את תאגיד השידור. גם במובן הזה מגל וחבריו הם הקטר שמושך את הרכבת, ומציגים עליה עקבית בשיעור הרייטינג, עד לשיא של 9% לפני כשבוע, בערב בו הגיע להתארח באולפן ראש הממשלה נתניהו.

סיטבון מספרת כי לצד השמחה מהישגי הצפייה, היא לא הייתה מופתעת מהנתונים הגבוהים. "אני מרגישה את התגובות של הקהל בכל מקום, החל מהרשתות ועד לרחוב. האנשים מאוד מתחברים לתוכנית ומחבקים אותה, ואפשר לראות את זה גם בביקוש הגדול להשתתף בתור קהל בצילומים, עם רשימת המתנה של כמעט חודש. גם כשעשינו אירוע מיוחד בבנייני האומה היה ביקוש גדול, ובנוסף בכל שידור צופים ומאזינים עוד רבים בכל הרשתות".

https://youtu.be/SL8DEh9lTkQ

איתמר פליישמן, מוותיקי הערוץ ופאנליסט קבוע בתוכנית, מציץ בדלת ומתעניין ברשימת הנושאים לשידור הערב. לשאלתי על הסיבות להצלחת 'הפטריוטים' הוא קובע מיד כי מדובר ב"תוכנית האקטואליה הטובה בישראל. היא יודעת גם לטפל בנושאים מסוימים ברצינות, אבל מצד שני גם לא לקחת את עצמה ברצינות כל הזמן ולפעמים להביא את הדבר המצחיק והלא צפוי".

גם פליישמן מדבר על החיבור המיוחד שנוצר עם קהל הצופים. "יש מעין חיבור רגשי עם הקהל. הוא התרגל לשמוע את אותם אנשים ואותם דברים בערוצים האחרים, עד שכבר נמאס לו, ופתאום באים אנשים חדשים שמביאים קול חדש ומרענן. נכנסו לחלל שהיה ריק במשך שנים. הצופה מרגיש שיש מישהו שמבטא את הדעות שלו עצמו, ויחד עם האווירה הפחות מכופתרת נוצרת הרגשה שאנחנו אורחים בסלון שלו", הוא מסביר, ומספר על ההחלטה להוסיף קהל חי באולפן שהוסיפה לדבריו לאווירה. "האנשים שמגיעים כדי להשתתף בתור קהל בשידור החי נותנים לנו הרבה אנרגיה. יש פידבק מיידי שזה דבר שכמעט ולא קיים בתוכניות אחרות. גם הקהל נהנה, גם אנחנו נהנים, ואני חושב שזה מתבטא על המסך".

לדבריו, אחת מנקודות החוזק של 'הפטריוטים' היא הכימיה שנוצרה בין חברי הפאנל. "כל תוכנית טלוויזיה היא סוג של הצגה אבל במקרה הזה אני מאמין שמה שקורה מאחורי הקלעים עובר גם למסך. יש בין כל הפאנליסטים קשר מצוין גם מחוץ לאולפן. כל אחד כאן חופשי לחלוטין להביע את דעתו וגם כשמגיע מישהו משמאל אף פעם לא יגדירו לו מה להגיד או לא להגיד. זה דבר די נדיר בתקשורת בישראל".

עד כמה מעסיק אתכם הרייטינג?

"זה מעסיק. כולם רוצים להצליח אבל אני יכול להגיד שמבחינת מקצועיות ושליחות התוכנית מתנהלת באותו האופן כמו בימים של שני אחוז רייטינג. אני באופן אישי לא שיניתי את האופן שבו אני מתבטא בשידור. הכל קרה די מהר ואני מאמין שהשמיים הם הגבול. אם נמשיך לשפר את התוכנית נוכל לעקוף גם את ערוץ 12. כמובן שהיום יש יותר תחושה של אחריות ויחד עם זה גם השפעה עמוקה יותר".

איך זה מתבטא למשל?

"אני מאמין שלפטריוטים היה חלק למשל בעובדה ש'ממשלת השינוי' סיימה את הכהונה שלה מקודם מהצפוי. אגב, אם נראה שנבחרי הציבור של הימין לא מקיימים את מה שהבטיחו, אז נגיד גם את זה".

אילו תגובות אתה מקבל מהקהל?

"האהבה שאנחנו מקבלים ברחוב די מדהימה. אחרי הפגנת הימין הגדולה שהייתה בתל-אביב הייתי צריך כמה ימים כדי להתאושש מכל האנשים שעצרו אותי, רצו להצטלם או זרקו מילה טובה. חלק מחברי התוכנית כמו יותם זמרי או ינון בכלל לא יכולים יותר ללכת ברחוב בגלל זה".

כמו כל חברי המערכת, גם פליישמן מפרגן לבוס הגדול. "ינון מגל הוא כלי תקשורת של איש אחד, כלי התקשורת הכי חזק בישראל. מעבר למקצועיות שלו ולהבנה של אקטואליה וטלוויזיה, הוא היה הכי אופטימי מהיום הראשון. הוא האמין כל הזמן שנגיע למקום הזה. לכולם פה יש מניות בהצלחה אבל ינון הוא הנושא העיקרי בנטל. הוא הציב מטרה והשיג אותה, וככה הוא ימשיך".

מגל עצמו מגיע זמן קצר לאחר מכן ומיד לוקח פיקוד. הוא עובר על רשימת הנושאים עם העורכים, מציע שינויים וחושב כל הזמן איך מוסיפים עוד קיסם קטן למדורה. הטלפון שלו עמוס באלפי הודעות בכל הרשתות והפלטפורמות וממעריצים מכל הסוגים. הוא שולף מהזיכרון ציטוטי עבר של פוליטיקאים, יודע בדיוק מה נאמר עליו ומתי, מאתר קטעים מביכים בערוצים המתחרים, מקבל בזמן אמת דיווחים מהשטח ונמצא בקשר מתמיד עם שרים בכירים. כשמגיעה השעה 20:00 מגל מעביר את הטלוויזיה לערוצים המתחרים ומתעצבן, אבל נראה שזה רק מספק לו עוד דלק.

גם מגל יודע שלמרות (ואולי בגלל) ההמולה הרבה סביב התוכנית, בביצה התקשורתית עדיין רואים בבייבי שלו עוף מוזר. ניר וולף, מבקר הטלוויזיה של 'ישראל היום', מסביר בשיחה עם 'מידה' כי למרות ש'הפטריוטים' רואים בעצמם הצלחה גדולה עם העלייה ברייטינג, הוא אינו משוכנע שהמצב הזה ימשיך לאורך זמן.

"אם ניקח למשל את התוכנית המתחרה מהצד השני, 'אופירה וברקו', גם שם אפשר לראות שבתקופת השיא הוויראלית הם הגיעו ל-9% רייטינג. כלומר יש רף מסוים של קהל שמוכן ורוצה לצרוך את סוג התוכן הזה, והדבר דומה לדעתי גם עם הפטריוטים. הם מושכים את הקהל הביביסטי ושמאלנים שאוהבים להתעצבן מול המרקע, אבל הם לא ימשכו את הקהל של 'ארץ נהדרת', צופי ריאליטי או צופי נטפליקס למשל. יש התלהבות אבל עדיין קהלים גדולים מאוד נמצאים מחוץ למשחק".

ובכל זאת, מהן הסיבות לעלייה ברייטינג?

"באופן מסורתי הרייטינג של כולם עולה בעונת החורף, והפטריוטים הרוויחו כי הם התחילו מנקודת פתיחה נמוכה ובעצם הכפילו את הנתונים שלהם. סיבה נוספת היא מעין אסקפיזם הפוך – יש קהל שרוצה לברוח מפוליטיקה והולך לראות ריאליטי, אבל יש גם אנשים שרוצים את ההפך ודווקא מחפשים את הפוליטי, ובמיוחד בתקופות של בחירות או סערות פוליטיות אז הרייטינג עולה. המבחן שלהם יהיה בשימור הצופים גם בתקופה של שגרה פוליטית".

יש גם צופים רבים שמרגישים שמשמיעים את הקול שלהם

"אני לא בטוח לגבי זה. הדעות ששומעים בערוץ 14 כבר לא ייחודיות רק לערוץ הזה, למרות שב-14 בהחלט לקחו את העמדה של לדבר בשם קהל הימין ולהסביר לו את אירועי היום. זה אולי מצליח בימין אבל מצד שני יכול גם להרחיק צופים אחרים מהשמאל".

בפאנל דווקא משתתפים אנשי שמאל כמו אלדד יניב

"אלדד יניב באמת הפך לפאנליסט פופולרי אבל דווקא מהזווית שלי הוא מייצג משהו שיכול לחסום את ההתפתחות של התוכנית. הוא אוהב לדבר על "המחנה שלי", אבל כמי שנמצא במחנה הזה אני לא חושב שהוא מייצג את הדעות שאני מסכים איתן או את דעות השמאל-מרכז בכלל. כצופה שמאלני יש גבול לכמה שאני יכול להתעצבן ממה שאני רואה על המסך".

אולי יש פה קצת איזון אחרי שנים של שליטת השמאל בתקשורת?

"אני דווקא רואה איך הקהל בתוכנית וגם חברי הפאנל מגיבים לדעות אחרות ומקטינים ומנסים להשתיק אותן. תראה לדוגמה מה קרה באירוע החי של 'הפטריוטים' בבנייני האומה, כשהגיע לשם מפגין שמאל מתנועת המילואימניקים. מיד קפצו עליו מאבטחים והקהל השתיק אותו. לא נתנו לו אפילו שיחה קצרה עם ינון מגל. הצופים בטח נהנו מזה אבל זה משדר משהו אחר לאנשים שחושבים אחרת".

כמה מההצלחה ומהבאזז אתה מייחס למנחה התוכנית?

"המון. בטור שכתבתי לאחרונה השוויתי את ינון לליצן החצר, במובן החיובי של המושג, של קרנבל שמתרחש באולפן והוא מנהל את הכל. הוא מצליח לקחת את הנושאים הפוליטיים הכבדים ולהפוך אותם לתוכנית שהיא יותר בסגנון בידורי, יחד עם הקהל שמוחא כפיים והאורחים שמגיעים להתראיין".

https://youtu.be/69PxWctPsm4?t=2023

בחזרה למודיעין, שם חברי הקהל לאותו הערב מתחילים להגיע לקראת שעת השידור. הם מתכנסים בלובי, צופים כמובן במהדורת החדשות המרכזית של הערוץ, והאווירה היא של ציפייה והתרגשות. יהונתן אוריה הוא תושב אילת שהגיע למרכז לנסיעת עבודה, והחליט לשלב אותה עם ביקור באולפן. "אני מרגיש שהפטריוטים הם כרגע הדבר היחיד שמייצג אותי בטלוויזיה", הוא מספר. "אני פותח מהדורות אחרות ורואה כאילו עולם אחר, כאילו מישהו מנסה לזלזל בי ולא משמיע את הדעה שלי. כאן אני מרגיש שהקול שלי נשמע ואפשר לדבר על הכל. זה כמו לשבת בסלון עם חברים, רק בשידור חי".

בסמוך ממתינים אב ובנו שהגיעו מיישוב בשומרון ומספרים כי הם צופים ותיקים של התוכנית. "הפטריוטים נותנים לי הרגשה שאני לא לבד", מסביר האב. "פעם הייתי מקשיב לתחנות הרדיו בנהיגה ברכב ופשוט מתרגז אז הפסקתי עם זה. כאן אנחנו מקבלים זריקת עידוד ויודעים שיש אנשים בתקשורת שחושבים כמונו. חשוב לנו גם שמכבדים את המסורת ולא משדרים בשבת. זו תוכנית באווירה שמחה וברמה גבוהה, ורצינו לבוא ולראות איך זה מרגיש מבפנים". בשולחן ממול זוג שהגיע מאזור בנימין. "אנחנו בכלל לא אנשים של חדשות אבל לאחרונה התחלנו לעקוב יותר בגלל המצב", הם מספרים. "גילינו את הפטריוטים והתוכנית מצאה חן בעינינו. היא משלבת נושאים רציניים עם קצת הומור וזה דבר כיפי ומרענן. הבנו שיש אנשים שחושבים אחרת בתקשורת, חושבים יותר כמונו".

בחדר האיפור הפאנליסטים מתכוננים לשידור והשיחה ערה וקולנית, לפעמים אפילו יותר מהשידור עצמו. עירית לינור שומעת שאלדד יניב אמור לשבת לצידה באולפן ומקווה שלא יגיע עם ז'קט דומה לשלה. גם אצלה נראה שהיא בעיקר נהנית. "ברגע שאתה מפסיק להיות שקוע בעצמך כמו בתוכניות אחרות, אז אנחנו פשוט אנשים שבאים לאולפן ואומרים את דעתם", היא מסבירה.

בפן הרציני יותר, לינור מנסה לנתח את הסיבות להצלחת התוכנית ושמה את האצבע על הנקודה: "יש בישראל ציבור גדול שלאורך שנים לא שמע בטלוויזיה אנשים כמוהו. אמנם פה ושם היו אנשי ימין שונים בערוצים אבל הציבור הכי פחות מיוצג בתקשורת הוא המיינסטרים הימני-ליברלי וחילוני ברובו שמצביע ליכוד".

איך זה קרה?

"יש פה תחרות על כוח. אנשי 'הימין שמימין לימין' לא ממש מאיימים או מתחרים על הגמוניה פוליטית מול השמאל, אז היה אפשר לתת להם מדי פעם במה. מה שאתה רואה היום בפטריוטים זו תוכנית מיינסטרים ימנית ולכן היא גם מצליחה. פשוט פתחנו את השיח הפוליטי עבור הציבור הזה. מרגישים את זה גם בקהל ובאנרגיות שהוא מביא".

מה תגובתך לטענה שאתם בעצם שופרות של הימין ושל נתניהו?

"אני יכולה לומר לך מה התגובות שאני מקבלת מאנשים בכל מקום, שמרגישים שסוף סוף יש מישהו שמשמיע את קולם. אם אנחנו שופרות, אז אנחנו שופרות לציבור גדול שעד עכשיו בעיקר לעגו לו בתקשורת. יש לנו ביקורת גם על הממשלה הנוכחית אבל צריך להבין שיש פה עניין של בחירה בין אלטרנטיבות".

כאשר אלדד יניב נכנס לבסוף לחדר האיפור מתברר כי נמנע משבר המקטורנים הגדול. "פשוט עברתי לקולקציית הקיץ", הוא מסביר בחיוך. בכלל, נראה כי איש השמאל יניב מרגיש בבית בלב הערוץ הימני: "הימנים הם אנשים נחמדים", הוא מוסיף בקריצה.

באולפן עצמו הקהל כבר מתמקם בשני היציעים הנמצאים משני צידי השולחן העגול המוכר. הפנאליסטים תופסים גם את מקומם ועוברים על רשימת הנושאים. בדקות שנותרו מגל והאחרים מצטלמים לסרטוני ברכה שביקשו המעריצים באווירה ניחוחה וחברית, לא דבר שמאפיין בדרך כלל שידור חי ולחוץ. מנהל האולפן מבקש מכולם לשבת וסופר לאחור לפתיחת השידור. מרגע שניתן האות נראה כאילו ינון מגל הופך לאדם אחר. לאחר הצגה מהירה של חברי הפאנל מגל מנווט את התוכנית, מפעיל את הקהל, משנה את סדר האייטמים תוך כדי השידור בהתאם להתפתחויות, שולף עקיצות ברגע הנכון ובאופן כללי נראה כמי שעושה חיים משוגעים.

הדיון מגיע במהרה להתמקדות במטרה הקבועה – יאיר לפיד, שמוקדם יותר הכריז כי לא יגיע לטקס המשואות ביום העצמאות. עירית לינור מסבירה שהאיש פשוט לא אוהב לעבוד, והמבקר החריף ביותר של לפיד מתגלה דווקא בנציג השמאל יניב. הוא גם זוכה למחיאות הכפיים הרמות ביותר.

במהלך הערב ישנם מספר רגעים בהם נראה כאילו התוכנית מתחברת בזמן אמת להתרחשויות שבחוץ. ממש תוך כדי השידור נערכה הפגנת פעילי ימין מול ביתו של אהרן ברק, והפאנליסט פליישמן מעודד את המפגינים: "לכו לבית שלו, תפריעו לו לישון, תפריעו לחיות", כאשר הוא מתייחס לצביעות השמאל שהוכיח בחודשים האחרונים כי אינו בוחל בשום אמצעי במסגרת "המחאה". כאן מתרחש עוד חיבור שמדגים אולי את עוצמת התוכנית. הציטוטים של פליישמן מופצים ברשתות כמעט בין רגע (במקרה הזה בידי אנשי שמאל), ומעוררים סערה מיידית. פליישמן כמובן מודע לכך עוד במהלך השידור וכך נוצר ערבוב נוסף בין האולפן, הטוויטר והמציאות.

עכשיו בערוץ 14:
"אני קורא לכל אזרח שרואה אותנו, לכו לבית של אהרן ברק…. תפריעו לו לישון, תפריעו לו לחיות" pic.twitter.com/zTlXeCnhW3

— 𝐎𝐧 𝐀𝐳𝐫𝐢𝐞𝐥🇮🇱 (@iloveisraell) April 19, 2023

בהמשך מגיעה מהמורה אפשרית כאשר מגיעים לדון במותו של יהונתן גפן באותו היום. מגל אמנם ביקש להציב את האייטם גבוה יותר ברשימה, אבל בשידור נראה שהוא ממש מתאפק לא להקניט את המנוח בשל דעותיו הפוליטיות הידועות. לבסוף, ולמרות טרוניות הברנז'ה על כך שהערוץ התעלם מפטירת גפן לעומת הסיקור הנרחב בערוצים האחרים, הפנאליסטים דווקא מספקים מחווה מרגשת למשורר. מגל סוגר את השיחה בעוד שליפה מוצלחת מטורו האחרון של גפן, בו כתב: "למרות שזה מגעיל אותי אני צופה בכל ערב לפחות רבע שעה בערוץ 14 ו"מזין את השנאה שלי".

שעה ורבע חולפת במהירות, ולקראת סיום הערב מתרחש עוד רגע נוגע ללב. אמם של מעיין וסהר עשור שטבעו באסון השיטפון בערבה בשבוע שעבר, מספרת בסרטון המשולב בשידור כי ילדיה היו אמורים להשתתף בקהל התוכנית בימים הקרובים. מגל, שמגלה רגישות גבוהה לצופיו, מזמין אותה להגיע בעצמה, אם תרצה בכך.

ממש לפני הבאזר המבשר על העברת השידור לאראל סג"ל באולפן הסמוך, גם יהונתן מאילת זוכה לרגע התהילה כאשר הוא עולה לבמה כאורח שהגיע מהמקום הרחוק ביותר. לפני פיזור המעריצים לא מפספסים סלפי עם המנחה והפאנליסטים, שמצדם מתמסרים לאהבת הקהל בשמחה. בני הזוג מבנימין, שרק שעה קלה לפני כן הודו כי עד לאחרונה לא התעניינו במיוחד באקטואליה, מספרים לי כעת שהפכו למפורסמים בקרב חבריהם ביישוב שצפו בהם לפתע ברקע השידור, ושיגרו הודעות רבות במהלכו.

עירית לינור על יאיר לפיד:
"…גם לא הגיע לטקסים רישמיים של יום השואה…וגם לא הגיע לטקס יום העצמאות כשהיה רה"מ חליפי…הוא גם לא בא לכנסת, הוא נבצר, הוא בהיעדרות למה? כי הוא לא אוהב לעבוד…"

אז בדקתי…מסתבר שצדקה בול 😜 pic.twitter.com/eKczZp9F3v

— גאיוס (@il7217) April 19, 2023

גם כשהוא פושט את החליפה והעניבה בדרך החוצה מן האולפן, מגל ממשיך לחלק הוראות לצוות ובוחר את רגעי השיא מהתוכנית שזה עתה הסתיימה, שיופצו בהמשך ברשתות. רק בחזרה בחדר האיפור הוא לוקח נשימה ונרגע קצת ממה שנראה כפרץ אדרנלין מתמשך. "אני נהנה מאוד", הוא מודה בחיוך ומוסיף: "אבל מעבר לשואו שאנחנו עושים פה חשוב להגיד שיש גם מהות ואג'נדה".

מה לדעתך מייחד את הפטריוטים מתוכניות אחרות?

"קודם כל זה החופש שיש פה ומאפשר לי להביא באמת את עצמי. כשאתה מגיש מהדורת חדשות מרכזית בערוץ 12 למשל, והם עושים שם עבודה טובה מאוד, אז אתה יותר מוגבל. כאן אנחנו מגיעים כאנדרדוג ומביאים למעשה ז'אנר חדש. זה כמו להיות בהופעה שמשלבת אקטואליה עם הומור ואווירה קלילה, ומצד שני גם נכנסת לפעמים לאמוציות וריבים. אני חושב שאנחנו מביאים משהו אחר".

לכל אורך השיחה והערב בכלל, מגל מקפיד גם לפרגן לצוות שמאחורי ולפני המצלמות. "יש פה אנשים מאוד מוכשרים ומוצלחים, החל מהעורכים חגי ואודליה ועוד אחרים שעובדים מאוד קשה, ועד לפאנליסטים שמצליחים להביא כל הזמן תובנות אינטליגנטיות וחזקות. אני בסך הכל מנסה שתהיה תחושה שהכל זורם באופן טבעי ולהפריע כמה שפחות".

כמה מתוך זה אמיתי וכמה אתה משחק דמות?

"זה משולב. ברגע שנפתחת המצלמה אני כאילו נכנס להופעה, וגם הקהל שנוסף לאחרונה לשידור החי מוסיף מאוד לאנרגיות ולכיף של כולם".

כמו באותו ערב ובערבים רבים אחרים, אי אפשר שלא לשים לב למתקפות הממוקדות נגד יאיר לפיד. אחת מהפינות האהובות בכל תוכנית היא פינת "הלפיד הלילי" שהחלה בזמן כהונת ראש הממשלה בעבר, ומציגה מדי ערב שלל ציטוטים מן העבר המראים את ההפך ממה שהוא אומר כיום. במערכת מספרים שזה היה מגיע אפילו להודעות אישיות מהלשכה שמתלוננות על ניסיון ההגחכה. "זה באמת אירוע מצחיק", מסביר מגל. "אצל בני גנץ למשל אין דברים כאלה. אמנם יש לו פדיחות משלו אבל זה לא ברמה של חפיפניקיות וחוסר התאמה לתפקיד כמו אצל לפיד".

איך הגבת לחיקוי שלך ב'ארץ נהדרת'?

"האמת שהייתי די בשוק שהחליטו לעשות אותי כדמות מגניבה ומרכזית יחסית. אחרי שאני נלחם בהם הרבה שנים הייתי בטוח שיעליגו אותי ויגחיכו אותי. אגב אני חושב שזה גם נתן דחיפה לא רעה לרייטינג שלנו".

ובכל זאת אתה סופג ביקורת לא קלה משמאל

"יש לי לא מעט חברים בשמאל שמבקרים אותי מבלי שראו בכלל את התוכנית, ורק מתוך דברים ששמעו במסגרת קמפיין הרעל שמפיצים נגדי. האמת היא שאחרי כל מה שעברתי באופן אישי והלינץ' שעשו לי בעבר, היום אני במקום שכבר לא אכפת לי. ברור שחלק מזה מגיע גם מקנאה בגלל ההצלחה של התוכנית".

מה השלב הבא מבחינת 'הפטריוטים'?

"אני רוצה שנמשיך לעלות ונהיה הכי חזקים ברייטינג, רוצה להשפיע על השיח ולהגיע לכמה שיותר אנשים. יש פה מלחמת תרבות ומלחמה על השפעה וזה חלק מהמסע שלנו. בסך הכל ערוץ 14 בכלל הוא לדעתי אירוע היסטורי. שברנו את תקרת הזכוכית ועכשיו זה הזמן שלנו".