עדות הרו: כרוניקה של סחיטה באיומים

עד המדינה פתח צוהר נוסף למערכת חוק חסרת מעצורים, שבדרך לכתב האישום דרסה כל מקורב לנתניהו

נתיב ייסורים ארוך. ארי הרו בבית המשפט | צילום מסך

משפט נתניהו שהתנהל השבוע יומיים בלבד (עקב דיון בעליון על ההדלפות הפליליות שאינן נחקרות), העלה על הדוכן דמות טראגית במיוחד: עד המדינה ארי הרו.

הרו שימש כראש לשכת נתניהו עוד בהיותו באופוזיציה, טרם בחירות 2009, והמשיך בתפקיד עד ראשית שנת 2010 אז פרש מסיבות בריאותיות. ב-2014 הוא שב לעבוד עם נתניהו כראש הסגל שלו ובתפקיד זה שימש כשנה, עד היציאה למערכת הבחירות בראשית 2015.

בתום אותה שנה עוכב הרו לחקירה בענייני עסקיו הפרטיים שאינם קשורים לראש הממשלה, ובמסגרתה נלקחו המחשב והטלפון הנייד שלו. הוא המשיך בחייו עד שעוכב במפתיע ביולי 2016 עם נחיתתו מחו"ל ונחקר ממושכות. החוקרים ניסו אז, כפי שמיד נתאר, להשיג ממנו מידע על פעולות לא חוקיות שבוצעו לכאורה על ידי נתניהו וסביבתו. שנה לאחר מכן חתם הרו על הסכם עד מדינה ובכך הפך לראשון מבין שלושה (בהמשך הצטרפו שלמה פילבר וניר חפץ).

הרו אמור היה להיות העד המרכזי בתיק 2000, שכן בטלפון הנייד שלו נמצאו הקלטות השיחות בין נתניהו ומו"ל 'ידיעות אחרונות' נוני מוזס, אותן הקליט לבקשת נתניהו. טענת כתב האישום היא שבשיחות הללו הציע מוזס לנתניהו עסקת שוחד במסגרתה 'ישראל היום' יוגבל בחקיקה ובתמורה יקבל נתניהו סיקור אוהד בקבוצת "ידיעות אחרונות". נתניהו עצמו אינו מואשם בשוחד אלא בהפרת אמונים, בטענה כי למרות ש"לא ביקש או התנה שוחד, הוא לא חדל מהשיח עמו".

עדות הרו עוררה כאמור ציפיות רבות. על אף שהתיק נותח לעומק בעבר, כולל על ידי בפודקאסט 'שומר סף' עם ד"ר גדי טאוב, נותרו מספר סימני שאלה אותם העדות (שרק החלה ותימשך בשבועות הקרובים) סייעה להפיג.

אך עוד קודם לכן כדאי לסכם בקצרה את הדברים המטרידים שנשמעו ביום הראשון של החקירה הנגדית אותה ערך עו"ד עמית חדד מצוות ההגנה. אי אפשר שלא לחוש בעוול שנגרם להרו על ידי המערכת שאמורה להיות אמונה על שלטון החוק, מערכת שבמקרה הזה, כמו גם במקרים רבים אחרים שעלו במשפט תיקי האלפים, חרגה מכל פרופורציה בניסיון להרשיע ראש ממשלה מכהן. אלה הם חלק מהדברים שנאמרו באולם המשפט ביום 10.5.2023, ונלקחו מפרוטוקול (לא סופי) הנרשם במהלך הדיון.

עמית חדד הוליך את הרו בנתיב הייסורים בו נלקח, החל מהיום בו עוכב לראשונה בדצמבר 2015 ואף קודם. רוב השיח בוצע כאשר חדד מתאר את מה שקרה והרו מאשר בקולו את הדברים, לעיתים באירוניה עצובה, ולעיתים כשעיניו דומעות.

העד אישר כי חזרתו כראש הסגל בשנת 2014 הגיעה מנימוקים של ציונות ואידאלים. עם שובו לתפקיד עלה נושא ניגוד העניינים עם החברה שלו והרו שכר עורכת דין מובילה (עו"ד נוגה רובינשטיין) כדי שתבנה עבורו הסדר ניגוד עניינים. בתור עובד מדינה הוא היה מנוע מאחזקת חברה פרטית וכך טיפל עבורו עו"ד הראל ארנון במכירת החברה לזוג יהודים אמריקנים. הרו מאמין גם היום שעשה הכל כשורה, ואין ממש בטענות המאוחרות כאילו הייתה זו עסקה פיקטיבית שהציבה אותו בניגוד עניינים (במסגרת הסכם עד המדינה הרו אכן נאלץ/נסחט להודות בעבירת הפרת אמונים, ומיד נבין כיצד תומרן לשם).

מסע הייסורים נפתח כאמור בשלהי 2015, כאשר הרו היה כבר אזרח פרטי. החוקרים הגיעו לביתו בשעת בוקר מוקדמת והעתיקו את המחשב הנייד שלו. את מכשיר הטלפון לא ראו עדיין צורך לקחת. לאחר מכן הוא נלקח לחקירה בחשד להפרת אמונים בנושא ניגוד העניינים, אך לאחר מספר שעות נכנס במפתיע לחדר החקירות חוקר אחר, רפ"ק וולפיש, ולקח גם את מכשיר הטלפון הנייד שיישאר בידי המשטרה במשך כחודשיים.

הרו לא נעצר אלא שוחרר למעצר בית. בתקופה זו לא נחקר כלל בתיק הזה.

"האם הרגשת שאתה אמצעי בדרך של ראש הממשלה ואתה לא המטרה?" שואל עמית חדד. העד מאשר.

חדד גם מראה לבית המשפט שורה ארוכה של פרסומים שלוו בהדלפות על ה"עברות החמורות" שביצע הרו. "אני יודע שזה [הפרסומים] לא הגיע ממני", אומר הרו. הוא מוסיף ומאשר כי הדבר הפעיל עליו לחץ כאשר הבין שהכוונה היא להמשיך למעוך ולשבור אותו והדבר הכעיס אותו מאד.

למרות שהוא עצמו הוזהר לא לומר מילה אודות החקירה, התקשורת חגגה בפרסומי שווא על עברותיו לכאורה. השופטת פרידמן פלדמן תהתה האם העד חושב כך היום או שחשב כך גם בזמן אמת, והוא מאשר שחשב כך כבר אז והדבר השפיע עליו. הוא גם מאשר שראש יאח"ה דאז, ערן קמין, אמר לו כי אם הוא רוצה לצאת מהברוך יש דרכים. "הבנתי שהתכוונו לראש הממשלה" אמר הרו. יודגש כי מדובר ב-2015, טרם פתיחת כל חקירה נגד ראש הממשלה בתיקי האלפים, וטרם מינוי מנדלבליט כיועמ"ש.

בפברואר 2016 מוחזרים להרו דרכונו ומכשיר הטלפון (על כך בהמשך) והוא שב לעיסוקיו. אלא שביולי 2016, כרעם ביום בהיר, הוא מעוכב בשדה התעופה עם חזרתו מחו"ל, ונלקח לסבב חקירות מתיש נוסף בלהב 433. הרו המופתע אומר לחוקרים שהוא לא מבין למה עושים לו את זה. אם היו מבקשים היה מגיע. בתחילה חשב שעוכב בגלל התיק האישי שלו, אלא שהחוקרים מרגיעים אותו שלא בכך מדובר אלא בפרשות הקשורות לראש הממשלה (תיקי 1000 ו-2000).

חדד מציג מזכר של חוקר ביאח"ה, מחודש מאי 2016, על פיו "נמסר למשטרה כי ארי הרו מוכן לדבר מבלי להיות עד מדינה ככל שיבין ש'החבל סביב צווארו'. לארי הרו מידע רב בכל הנושאים הרלבנטיים לביבי ושרה".[i]

הרו מעיד כי החקירה הייתה קשה, פיזית ומנטלית, מהבוקר עד הלילה ללא אוכל. הוא עייף ורעב. החוקרים מתחילים לנבור בפרשיות עבר, חלק ממה שמוגדר היום תיק 1000 הישן, שמעולם לא הבשיל לכתב אישום. הם הולכים אחורה עד שנת 2003 עת שימש כמנכ"ל אגודת ידידי הליכוד בארה"ב. הם מאיימים עליו:

"אחרי הפגישה הזאת, לא תהיה עוד פגישה, זהו, מבחינתנו זה למצות את זה. הכדור כמו שאמרתי לך גם את זה גם אז בידיים שלך, אתה יודע טוב מאוד, איזה תיק יש נגדך. תיק מאוד, מאוד גדול"

ואז הם חושפים מה הם באמת רוצים:

אתה יודע טוב מאוד מה פסול ומה לא פסול. מה מותר ומה אסור. אתה אמנם לא משפטן אבל כל אחד מאיתנו יודע מה מותר ומה אסור ומה פסול ומה בין השחור לבין הלבן. אני רוצה את המקרים האלה שבהם אתה היית עד לזה שבסביבה של נתניהו ואחרים באותה תקופה שעבדת שם, בוא תגיד את המקרים"

בהמחשה הברורה ביותר על מסע הדיג שנערך כאן אומר החוקר הבכיר:

בוא תגיד מה היה פסול מה היה אסור מה לא היה חוקי תגיד לי את המקרים, בלי עכשיו שמומי או דני ישאלו אותך שאלות ספציפיות. ככה זה עובד. תגיד"

בעוד שבתחילת החקירה הרו הוא עד רגיל, ברגע מסוים מנחיתים עליו החוקרים את הפצצה והחקירה הופכת לחקירה באזהרה, בטענה המופרכת לפיה הרו לא אומר אמת. "זה בא בהפתעה גמורה. לא ציפיתי לזה", הוא אומר על דוכן העדים, וממשיך:

הבנתי שהמטרה שלהם היא נתניהו, היה לי חשש שגם בתיק הזה יהפכו אותי לחשוד אם לא אתן להם את נתניהו. כך זה עולה"

במקביל, התקשורת חוגגת על חשבונו של הרו האומלל. מספר ימים לפני כן התפרסמה ב'הארץ' כתבה תחת הכותרת "מגייס התרומות של נתניהו חשוד שביצע עסקה פיקטיבית ב-3 מיליון דולר". הכתבה המגמתית מלווה במסמכים שיתכן וסופקו על ידי החוקרים הלהוטים "להדק את החבל". הרו כאמור, מנוע מלהגיב עקב אזהרתו מפני "שיבוש חקירה" וכך מפלס הלחץ שלו עולה. "היו מס' מקרים שבהם דברים יצאו לתקשורת. ידעתי שזה לא ממני. הניתוח שלי היה אז שזה יכול להגיע רק מהמשטרה", אומר העד.

ניתן להרחיב עוד רבות בקטעים מהחקירה הזו, אך אפשר לסכם אותה במילותיו של עורך דין חדד: "החוקרים חשבו שאם יהיה לך חבל על הצוואר אתה תקיא משהו על נתניהו. היית מדרגה בדרך שאפשר לדרוך עליה. בדרך לתיקים שאנו מנהלים כאן. אמרת זו שערורייה, פשוט שערורייה – לא שיקרת שאמרת את זה נכון?" והעד משיב בפשטות – "לא".

בלהב 433, הרו מבקש לקרוא לעורך דינו אשר מתעכב ובינתיים החוקרים ממשיכים "להפיל עליו פטישים" (כדברי החוקר משולם). "יש לך את התיק שלך הוא מאוד בעייתי מבחינתך.. מסבך אותך בצורה קריטית… אתה והמשפחה… זה מה שצריך להיות במערכת השיקולים שלך…", הם אומרים לו. ברקע דמותו המאיימת של תנ"צ כורש בר נור, מפקד יאח"ה, שמנהל שיחות עם הרו, חלקן לא מתועדות, ובהן יתכן כי מובהר לו מה כדאי שיעשה. "אני צריך ממך רשימה של דברים. סחורה זה כמו שוק אתה נותן אני מחזיר, מה הסחורה שאתה נותן לי, תגיד לי רשימה", אומר לו אחד החוקרים.

לאחר החקירה הרו מבין כי המשטרה גמרה אומר להפליל אותו בתיקים רבים, חלקם אירועים ישנים שכלל אינו זוכר. פרקליטו נשלח לרכך את הגזירה והרו מחפש בנרות אירועים פליליים שיוכל לדווח עליהם כדי להימלט מרוע הגזירה, אך מעלה חרס. הדברים שהוא מביא לא מספקים את החוקרים והם כועסים עליו ומנתקים מגע. בסוף 2016 הוא מוזמן שוב לחקירה בנושא התיק האישי שלו ולפתע הוא מגלה שההאשמות צמחו לידי שוחד והלבנת הון (דברים שהוא מכחיש לחלוטין) ורכושו מחולט. שתי דירות, כסף מזומן, עשרה מיליון שקלים בסך הכל. הרו כמעט בוכה כשהוא מספר כיצד נאלץ לבקש מחברים כסף לדברים בסיסיים. בתחילת 2017 פורסם כי גם התא המשפחתי שלו התפרק.

באוגוסט 2017, לחוץ ומותש, חותם ארי הרו על הסכם עד מדינה. במסגרת ההסכם הוא מודה במרמה והפרת אמונים ומשפטו מעוכב עד לאחר העדות שמתרחשת בימים אלו. תקופה בלתי נתפסת בת שש שנים על תיק שולי וזניח. מבחינת הפרקליטות והמשטרה, כפי שכתבנו כבר בינואר 2022 באתר זה, העדיפו לדעתנו להביא לפרישתו של נתניהו ללא משפט, וזהו ניצחון בדרך להראות לראש הממשלה שהחוג הקרוב ביותר שלו סוגר עליו. במציאות, עדותו של הרו בענייני המהות של תיק 1000 ו-2000, אשר תימשך בקרוב, לא תיתן דבר מבחינת הוכחת האישומים. להפך.

מעבר למסכת ההתעללות אותה עבר הרו, עדותו השבוע סייעה כאמור לברר מספר שאלות שעד היום רובנו לא ידענו את התשובות עליהן. השאלה הראשונה שתמיד נשאלה היא מה גרם להרו להקליט את השיחות בין נתניהו למוזס. ובכן, הרו משיב בפשטות כי נתניהו ביקש ממנו להקליט מתוך חשש שמא מוזס עצמו יקליט את השיחות, ולכן חשב כי זה נכון שתהיה לו גם הקלטה. הרו מעיד על עצמו כי מעולם לא הקליט שיחה קודם, ונאלץ להסתייע בעוזרו שיסביר לו איך עושים זאת.

השאלה השנייה נגעה לשיחות שלא הוקלטו. כתב האישום מדבר על שש פגישות בין נתניהו ומוזס ברבעון הרביעי של 2014. שיחות 4 ו-5 הן היחידות שהוקלטו וטרם עדותו של הרו חשבנו כי הוא יעיד גם על יתר השיחות. מסתבר כי הרו עצמו נכח (והקליט) רק בשיחה 4. שיחה 5 אמנם הוקלטה על הנייד שלו, אך הוא לא נכח בה והמכשיר היה ברשות נתניהו. אין לו מושג על תוכן יתר השיחות, והיחידים שיודעים מה אירע שם הם נתניהו ומוזס שכידוע מכחישים כל עסקה.

שאלה נוספת וחשובה היא מה הביא את עורך דינו של הרו להעביר למשטרה מידע כי בטלפון שלו יש שיחות בין נתניהו למוזס. כפי שפרסם לפני כשנתיים אבישי גרינצייג ב'גלובס', המידע הזה הועבר לפרקליטות, על פי הכתבה, מתוך הבנה כי תלך לקראת הרו בנושא האישום שלו. אלא שבעדותו של הרו עולה סיפור מדהים. ב-10.2.2016, חודשיים לאחר שנחקר לראשונה והטלפון נלקח ממנו, הוא נקרא לקבל את המכשיר בחזרה. הוא שולח את אחיו שחותם ומקבל אותו. כשהוא לוקח את המכשיר הוא מגלה כי אפליקציית ההקלטות פתוחה (כאמור, אפליקציה שכלל אינו משתמש בה) על השיחה בין נתניהו ומוזס. הוא מבין כי המשטרה פתחה אותה והיא יודעת על ההקלטות. אם יזהיר את נתניהו הוא יהיה חשוד בשיבוש. הוא כלל לא זכר בעצמו את קיום ההקלטה, אך כעת הוא נלחץ ומבקש למסור למשטרה את החומר כדי שלא יטענו שהסתיר מידע.

השאלה המרכזית, שנותרה עלומה היא כיצד גילו החוקרים את ההקלטות טרם הוחזר המכשיר לידי הרו. יוזכר כי החיפוש אצלו היה אמור לעסוק רק בעסקיו הפרטיים, והאזנה לשיחות של ראש ממשלה דורשת אישור יועמ"ש ושופט עליון. כמובן שבנקודת זמן זו אישור כזה לא היה בנמצא.מנדלבליט נתן אישור לגבי תיק 2000 רק ב-3.3.2016, וזאת בעקבות מידע שנמסר לו על קיום השיחות. מישהו מן הסתם חרג בצורה בוטה מהחוק בהאזנה אסורה.

סיכום ביניים: תחילת עדותו של ארי הרו מעלה שאלות עגומות רבות לגבי תפקוד מערכת אכיפת החוק שלנו, בפרט כאשר מדובר בנבחרי ציבור, ובמיוחד אם הם מהצד הימני של המפה. אך מעבר לכך, היא חושפת את חוסר המעצורים והדורסנות של המערכת להרוס את החיים של אזרחים נורמטיביים כאשר המטרה מקדשת את כל האמצעים.

המשך יבוא.


.ציטוטים מהחקירות נלקחו מתוך מסמך הטענות המקדמיות שהוגש לבית המשפט [i]

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. עוד מאמר מייאש. חסר תכלית. למה הכותב נטפל שוב ושוב לצורת החקירה, לצורה הלא חוקית של החקירה? מה התכלית? זה יזכה את נתניהו? זה משנה לשופטים? מה שמכריע את נתניהו אלו ההוצאות הכספיות האדירות. וכספו מתזבז על חקירות סרק חסרות תכלית.

    בית משפט המוכן לאשר פתיחת חקירה ללא אישור היועץ בניגוד לחוק מפורש אז אין לו קו אדום. החוקרים רשאים לעשות מה שהם רוצים, ההנחה היא כי לא משנה הדרך כדי לחשוף עבריין. זו נורמת המשפט הסובייטי, סליחה,, הישראלי. אז מה הטעם לכל הגילויים של קוברסקי?

    1. למייק. התשובה הבולשביקית הפבלובית, אישית וחסרת תוכן.

    2. בעוד לרוב אנשי הימין ברור שלססמול הדורסני והפאשיסט אין גבולות, ישנם עוד אנשים תמימים במדינה, בעיקר ממה שפעם היה שמאל ציוני, שעדיין מאמינים למערכת המשפח הבולשביקית, המושחתת והעריצה, כשהם תחת השפעת התשקורת עתירת המימון.
      זה מיועד בעיקר להם.

    3. נושא המאמר של משה קוברסקי הוא ההתנכלות להרי הרו, עד כדי כך שמשפחתו התפרקה ומתברר שאין שום דבר נגדו ואין לו מה לספר על ביבי נתניהו. ואף אחד לא קם מזדעזע, איפה התקשורת? איפה השופטים ששומעים זאת? על זה בלבד צריכים לצאת להפגנות ולדרוש צדק, יש להקים ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה לבדוק את פעילות המשטרה והפרקליטות. ובהתאם למימצאים להעמיד לדין.

      לגבי ביבי עד כה לא נמצאו כל מימצאים מחשידים.

  2. כואב מאוד הכתבה ומה שכתב יוסלה
    המחשבה שכאילו יש פה מערכת משפטית שהצדק והאמת לרגליה
    היא שקר מוחלט

    מזלינו שזה ביבי ויש לו כח נפשי
    הרי אנו רואים אחרים. שנכנעו בקלות

    אולמרט ציפי סער ביטן כחלון ועוד הרבה לאורך השנים האחרונות
    בלי רפורמה אין מה לדבר

    1. ״בלי רפורמה, אין מה לדבר״-וזו התשובה לדבריו של יוסלה.
      אין לנו ברירה חייבים לעשות שינוי. וכדי לעשות את זה צריך רוב בעם.
      לצערנו, למרות האשלייה של ממשלת ימין על מלא, המציאות היא שבתוך הליכוד יש קבוצה משמעותית שאינם נחושים מספיק(שלא לדבר על מפלגות ה׳ימין׳ שבאופוזיציה) וכתוצאה מזה, עדיין אין את הרוב הדרוש בכנסת.
      לכן צריך לעשות 3 דברים:
      א.להמשיך להעלות טענות וראיות כנגד מערכת החוק על מנת לשכנע את כל מי שמוכן להקשיב.
      ב.להמשיך להזכיר למי שמנסה להילחם שהוא לא לבד ויש לו תמיכה של מיליונים מאחוריו שיפעלו בכל כלי שבידיהם(למשל דרך דפי אתר אינטרנט).
      ג. לחזור שוב ושוב על המסר שהקרב לא אבוד ושאסור להתייאש.
      ואת כל שה משיגים ע״י כתיבת מאמרים כאלה.

  3. חסרים לי הציטוטים שבהם הוא אומר שהבין שהוא לא יצא מזה, כי כל פעם מפילים עליו עוד פרשה.

  4. מישהו יכול להסביר לי
    מדוע שיחה בין ביבי לבין מוזס
    שבה הם מדברים איך הם יוכלו להקל אחד על השני
    נחשבת לשוחד ? או להפרת אמונים ?

    1. זה לא, אבל לשמאלני הממוצע זה לא משנה. מבחינתם כל מי שבימין הוא אשם מעצם היותו בימין ולכן כל בשאר הם עניינים טכניים שוליים.

  5. דרך העינויים שעברו מקורבי נתניהו שלא חטאו באמת בכלום חוץ מזה שהיו אמצעי של מערכת מושחתת להתנקשות פוליטית מזכירה לי את "המשפט" של קפקא.

    הצחנה והרפש שעולים ממשפטי נתניהו צריכים לגרום לבחילה אצל כל מי שמאמין בדמוקרטיה או בזכויות אדם או פשוט ברעיון המופשט של צדק.
    מה שמתגלה פה זאת שחיתות מטורפת שלא בוחלת באמצעים של חונטה משפטית שמטרתה הפיכה נגד השלטון הדמוקרטי.

    והדבר ההכי עצוב בסיפור שכל המעורבים והקושרים של העניין לעולם לא יעמדו לדין

    1. מה שהכי עצוב בסיפור הזה, שאין בו כל מועיל לנתניהו.

    2. לא מסכים שזה החלק הכי עצוב.
      הייתי מוכן לתת לרבים וטובים פטור מעונש בתמורה להפסקת האי-צדק.

      ויוסלה, ברור שלקרבן אין תועלת-אבל איך זה הכי עצוב בעיניך?

    3. אני רק אומר את דעתי. הכי עצוב שאין בכל הסיפורים האלו כדי למלט את נתניהו מדי רודפיו, הכלבים הרוטוויילרים.

  6. נושא המאמר של משה קוברסקי הוא ההתנכלות להרי הרו, עד כדי כך שמשפחתו התפרקה ומתברר שאין שום דבר נגדו ואין לו מה לספר על ביבי נתניהו. ואף אחד לא קם מזדעזע, איפה התקשורת? איפה השופטים ששומעים זאת? על זה בלבד צריכים לצאת להפגנות ולדרוש צדק, יש להקים ועדת חקירה ממלכתית בלתי תלויה לבדוק את פעילות המשטרה והפרקליטות. ובהתאם למימצאים להעמיד לדין.

    לגבי ביבי עד כה לא נמצאו כל מימצאים מחשידים.

    1. איפה התקשורת? איפה השופטים? אין תקשורת בישראל, במשמעות המערבית של המושג.
      גם אין שופטים באותה משמעות. זו התשובה. להפגנות שלנו בין כך לא יהיה הד. מה שיש לנו זה רק הכח הפוליטי, וגם בתוכו יש גייס חמישי. והימין נתניהו נשברו כרעו תחת הלחץ