מה אטאטורק היה חושב על ארדואן

בעוד המצביעים הטורקים יצאו הבוקר (ראשון) לקלפיות כדי לבחור נשיא, המדינה כבר נערכת לחגיגות מאה השנה לייסוד הרפובליקה הטורקית, המתוכננות ל-29 באוקטובר 2023. אך מה האדם שייסד את טורקיה המודרנית היה חושב על טורקיה כיום?

מוסטפא כמאל הנודע בשם אטאטורק היה קצין צבא כריזמטי שהפך את מה שנותר מהאימפריה העותמאנית למדינת לאום השואפת להפוך את עצמה למדינה מודרנית. במבט ראשון, אטאטורק היה גאה בהישגיו. הרפובליקה שייסד היא המדינה הוותיקה ביותר בעולם המוסלמי, ואחת היחידות מבין המדינות הלא-מערביות אשר נוסדו בראשית המאה שעברה על ידי שליט יחיד, ועדיין עומדות על תילן. חשוב מכך, אטאטורק נותר כדמות האיקונית היחידה מקרב בני זמנו שעדיין זוכה לכבוד, אם כי כבר פחות להערצה, מצד בני עמו ומכל הקשת הפוליטית.

ועדיין, אבי האומה עלול לגלות כי לפחות בכמה אופנים, ממשיכי דרכו סטו מן הנתיב אותו שרטט עבורם. הרפובליקה של אטאטורק נוסדה סביב צבא שהציג את עצמו כערב לביטחון במדינה שרק חוותה את אימי מלחמת העולם הראשונה, וכמתווך האולטימטיבי בכל הנוגע לפוליטיקה שלה. אם היה רואה את טורקיה כיום, אטאטורק היה עשוי להיות מופתע מן השינויים הרדיקליים שעברו בעשורים האחרונים הן על הצבא והן על המדינה.

אטאטורק ניסה להמציא מחדש את הזהות הטורקית כמדינה מודרנית בעלת שורשים חיתים וקלטיים, מטרה להתרחק בן "האוריינט הרקוב" ובתקווה שתמצא את מקומה הראוי בקרב אומות אירופה. כחלק מהניסיון לעיצוב זהות חדשה, אטאטורק החליף את האלפבית הערבי בגרסה של אותיות לטיניות, וניסה לבער מן השפה הטורקית מילים בערבית ובפרסית לטובת מילים שנלקחו משפות אירופיות, בעיקר צרפתית.

חשוב מכך, אטאטורק הביא לטורקיה את מושג החילוניות המערבי, במטרה לשים קץ למאות שנים של ערבוב בין דת ומדינה תחת השליטים העותמאנים. המוטו של "אומה אחת תחת דגל אחד" איחד תחתיו שלל זהויות, החל מארמנים דרך יוונים ועד ערבים וכורדים, כולם היו אמורים להיות מותכים יחדיו כדי להתאים לתפיסת הטורקי החדש, תוך דחיה של סטיות קיצוניות כמו פאן-טורניזם או פאן-טורקיות, כאלו שעושות כיום קאמבק בכוחות מחודשים.

אלא שכיום, אטאטורק היה אולי מופתע לגלות את השינויים האידאולוגיים הרדיקליים שחוו הצבא והרפובליקה. הודות לסדרת רפורמות שהוביל הנשיא ארדואן, הצבא כעת משמש יותר כמשקיף שקט מן הצד על הפוליטיקה הטורקית.

גם הזהות המאוחדת של אטאטורק נשחקה מאוד בימי ארדואן. ארדואן ניסה להזריק מחדש מנה נדיבה של אסלאמיזם בסגנון 'האחים המוסלמים', יחד עם עידוד לביטוי תת-זהויות אשר חלקן משמשות כהצדקה לקידום האסלאם הטורקי כאוהל הגדול תחתיו צריכים להיאסף כל הטורקים. כך למשל הכורדים, המהווים כ-15% מאוכלוסיית המדינה, היו יכולים להשיל מעליהם את הזהות שכפה אטאטורק ולדרוש תפקיד נרחב ואוטונומי יותר בחיי הפוליטיקה והתרבות.

החילוניות של אטאטורק גם היא הלכה ונעלמה. ב-1923 הייתה זו המדינה אשר שלטה במסגדים באמצעות משרד הדתות. כיום, לעתים קרובות, קו הגבול בין המדינה והמסגד מטושטש למדי.

ובכל הקשור לשאיפות להפוך למדינה אירופית, טורקיה כיום רחוקה יותר מתמיד מהבטחת מקומה כחברה מן המניין באיחוד האירופי. אפילו תחת העותמאנים טורקיה ראתה בעצמה סוג של מעצמה אירופית, גם כאשר הייתה מבודדת ודחויה כ"אדם החולה של אירופה".

לבסוף, אטאטורק בוודאי לא היה מרוצה מרמות השחיתות שפשו בחלקים גדולים בחיים הציבוריים בטורקיה. הוא עשוי לגלות כי סגנון השלטון של אדם אחד אותו הנחיל עדיין נותר איתן, אך הוא משמש כעת לטובת אינטרסים צרים של אליטות כוחניות.

בניסיון לחקות את השיטה הבריטית, אטאטורק יצר שתי מפלגות: מפלגת העם הרפובליקאית (CHP) במטרה להציע אפשרות מעין סוציאל-דמוקרטית, ומפלגת הצדק (AP) כקול שמרני עם ניחוח אסלאמיסטי. מפלגות אלו הפכו עם הזמן לקואליציות רחבות של קבוצות אינטרסים שונות, כולן נאבקות על מקום בשולחן המשתה.

האם אטאטורק היה מופתע מניצחון של ארדואן בסיבוב השני היום? אני לא סבור כך. ארדואן מחזיק בבסיס תמיכה משמעותי של כ-30% מקהל המצביעים והצליח לשתף פעולה או לשחד סקטורים קטנים יותר כדי שיצביעו עבורו. מאז ניסיון ההפיכה הצבאית לכאורה ב-2016, הוא פעל לחזק את שליטתו בזירה הפוליטית על ידי הסרת כל אופוזיציה אפשרית.

ארדואן החליש את צמרת הצבא ופירק את הרשת הגוּלֵניסטית של מרכזים אסלאמיים ועסקים. הוא שלח לתאי הכלא יותר משבעים אלף יריבים אמיתיים או מדומיינים, לתקופות מאסר משתנות. הוא אירגן משפטי ראווה לעוד אלפים, פיטר יותר מאלפיים שופטים ופרקליטים וכפה פרישה מוקדמת על עשרות אלפי מורים ומרצים באוניברסיטה. בסך הכל, ארדואן פיטר יותר ממאה אלף עובדי ציבור כולל כ-9,000 עובדי משרד הפנים האחראי על הבחירות.

חשוב מכך, ארדואן חיזק את שליטת מפלגתו על התקשורת בכך שסגר 45 עיתונים יומיים, 25 שבועונים, 23 תחנות רדיו, 16 ערוצי טלוויזיה ו-29 הוצאות ספרים. במסגרת הטיהורים בוטלו 50 אלף דרכונים ומחזיקיהם אינם מורשים לעזוב את המדינה.

אטאטורק כיהן בנשיא הרפובליקה אותה יצר במשך 15 שנים במהלכן טורקיה הייתה אחת המדינות היחידות שהצליחו לחמוק מגל האינפלציה שהכה באירופה, והוביל לעליית מוסוליני כשליט בפועל באיטליה, ובהמשך לקריסת רפובליקת ווימר ועליית היטלר.

אטאטורק יצפה ביום הבחירות היום במיליוני טורקים יוצאים להצביע בעיצומו של משבר כלכלי חריף ואינפלציה שוברת שיאים. אבי האומה לא יהיה מרוצה, אך הוא יוכל להתנחם בכך שמאה שנים לאחר הקמת הרפובליקה, מרבית הטורקים עדיין רואים דמות מאחדת, בתקופה בה השלטון הנוכחי מנסה לפלג אותם.

אמיר טהרי היה עורך העיתון האיראני ‘קאיהן’ עד שנת 1979, וכיום כותב טור קבוע בעיתון ‘א-שרק אל-אווסט’. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.