ארדואן עומד לנצח, טורקיה ככל הנראה תפסיד

ביום ראשון בשבוע שעבר, 64 מיליון אזרחים טורקים יצאו לקלפיות על רקע משבר כלכלי ודמוקרטי חמור, וממשלה שהתגלתה כחסרת אונים במאמצי ההצלה לאחר רעידת האדמה שגבתה עשרות אלפי קורבנות בפברואר. גוש האופוזיציה מעולם לא נראה חזק יותר מול המשטר התיאוקרטי, שהחל להפגין סימנים ברורים של עייפות החומר אחרי יותר משני עשורים בשלטון.

טורקיה היא מדינה ענייה בה ההכנסה השנתית הממוצעת לנפש מגרדת את ה-9,000 דולרים. הגרעון התקציבי הולך ותופח, בזמן שהאינפלציה הרשמית (43%) והלא-רשמית (105%) נוסקת ביחד עם שיעורי האבטלה.

בתגובה, הקמפיין של הנשיא ארדואן הדגיש את "יכולת השרידות מול כוחות המערב, צלבנים, אויבים מבית, בוגדים, טרוריסטים, אתאיסטים והומוסקסואלים". שר הפנים סולימאן סוילו אמר כי במקרה של ניצחון האופוזיציה, היא תחוקק חוק המאשר נישואין בין בני אדם וחיות.

ארדואן זכה לבסוף ב-49.5% מהקולות לנשיאות, מול 44.9% של יריבו כמאל קיליצ'דראולו. גוש השלטון של ארדואן קיבל 324 מושבים מתוך ה-600 בפרלמנט. הסיבוב השני בבחירות לנשיאות ייערך ב-28 במאי, אך ניצחון האופוזיציה נראה כעת פחות סביר.

כמה נקודות מיום הבחירות:

– מפלגת 'הצדק והפיתוח' (AKP) של ארדואן איבדה מאז 2018 כשני מיליון מצביעים, בעוד 'מפלגת העם' של קיליצ'דראולו הוסיפה לעצמה 2.5 מיליון מצביעים. זה כיוון טוב אך לא מספיק.

– בפעם הראשונה בתולדות המדינה, מפלגת HÜDA PAR המשמשת בפועל כמעין זרוע פוליטית של ארגון חיזבאללה הטורקי זכתה בארבעה מושבים בפרלמנט.

– למרות הזעם וההלם מן הטיפול הכושל ברעידת האדמה ומספר פרשות שחיתות שנלוו אליו, ארודאן דווקא ניצח באזורים שספגו את הנזקים הקשים ביותר. בחבל קהרמאנמרש שהיה בלב האסון הוא זכה ל-71% מהקולות, וגרף את מירב הקולות גם במחוזות מלטיה (69%), אדיאמן (66%), גזיאנטפ (60%), אורפה (62%), קיליס (65%) ואוסמניה (62%).

– תחת לחץ מצד ממשלת ארדואן אשר חששה מהפצת תעמול האופוזיציה ברשתות החברתיות, חברת טוויטר הודיעה יומיים לפני הבחירות כי היא "מגבילה את הגישה לחלק מן התוכן בטורקיה". בעלי החברה אילון מאסק אמר כי טורקיה איימה לחסום כליל את הגישה לאתר והסביר: "הברירה הייתה בין חנק מלא של טוויטר לבין הגבלת הגישה לחלק מהציוצים. מה אתם מעדיפים?".

– מועמד האופוזיציה קיליצ'דראולו האשים את רוסיה בהתערבות בבחירות אותן הגדיר כגורליות ביותר בדור הנוכחי. הוא טען כי רוסיה מפיצה סרטונים מזויפים ומידע כוזב במטרה להטות את כף ההצבעה לטובת ארדואן.

– בפן הקליל יותר, 236 אלף טורקים הצביעו לנשיאות עבור המועמד מוהרם אינצ'ה, למרות שהודיע מזמן על פרישתו מן המרוץ.

כדי להבין את הפוליטיקה הטורקית יש להכיר קודם את החברה הטורקית. מספר שנות הלימוד הממוצע לאדם במדינה עומד על 6.5. במילים אחרות, הטורקי הממוצע נשר מבית הספר בכיתה ז'. 95 אחוזים מן הטורקים מעולם לא ביקרו בחו"ל.

רבים מהאזרחים שבויים בסבך של פוליטיקת זהויות בה האידיאולוגיה עומדת מעל הכל. האסלאמיזם מבית ארדואן והלאומנות עדיין משמעותיים עבור עשרות מיליונים של טורקים רעבים. זהו העולם המדומיין בו הם חיים: האשליה שיום אחד ארדואן ישיב כקדם את ימי הזוהר של אבותיהם באימפריה העותמאנית.

אז מה עכשיו? הנשיא הרוסי פוטין בוודאי חגג היטב את החדשות מיום הבחירות בטורקיה. אם ארדואן אכן ינצח כצפוי בסיבוב השני, טורקיה תמשיך לנוע עוד יותר תחת המטרייה הרוסית. ההתרחקות המדינית מן המערב, מארה"ב, מנאט"ו ומן האיחוד האירופי, תלך ותעמיק.

על פי אנליסט בחברת Seaport Global הלונדונית:

אם ארדואן ינצח השווקים יעברו למכירה נרחבת של ביטחונות, מאזן התשלומים יתערער וארדואן לא יקפיץ את הריבית במטרה להגן על הלירה המקומית. לכן הוא יעשה אחת משלוש אפשרויות:

א. יתקשר לחבר (פוטין, מוחמד בן סלמאן או מוחמד בן זאין – הסולטנים הידידותיים מהמפרץ) כדי להשיג עוד יתרות מטבע זר ולהגן על המטבע.

ב. הגבלה ממשלתית על מסחר בהון זר.

ג. יאפשר ללירה לשקוע.

אני סבור שהוא ינקוט באפשרות האחרונה, וכך נראה סיכונים מקרו-פיננסיים אמיתיים הולכים ונבנים כאן – קריסה של בנקים וכדומה, לפני שארדואן יתעשת ויעלה את הריבית. הלירה תשקע והאשראי הטורקי יגיע לשיאים"

על פי דרון אג'מולו, כלכלן טורקי-אמריקני המלמד ב-MIT מזה שנים ארוכות:

הניצחון הצפוי של ארדואן אינו רק חדשות רעות עבור טורקיה, אלא עבור דמוקרטיות ברחבי העולם… אינני יודע כיצד טורקיה תוכל להתמודד עם קריסה כלכלית רחבה"

קריסה טורקית היא אפשרות סבירה בהחלט, אך הטורקים עצמם כנראה שוב ימצאו את האשם בצלבנים או באחרים, בזמן שהם ממשיכים לסגוד לאיש שהוביל אליה.

בוראק בקדיל הוא עיתונאי טורקי ועמית במכון Middle East Forum. גרסה מלאה של הטור התפרסמה לראשונה באתר מכון גייטסטון.