עו"ד מיכאל דבורין על המרוץ הצמוד: "כל קול קובע. אם הלשכה הפכה פוליטית לא יתכן שבשמאל גיוס כללי והימין הלך לישון"
"רגע האמת אמור להגיע ממש עוד מספר שבועות, אז המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין תבחר את נציגיה בוועדה לבחירת שופטים. אם אתה עורך דין שרוצה לוודא שהנציגים שיבחרו אכן ישקפו את עמדתך, אתה חייב להצביע היום בבחירות ללשכה". כך אומר עו"ד מיכאל דבורין, שותף במשרד עורכי הדין דבורין-כהן, מייסד סיעת 'לשכה וולונטרית' ולשעבר פעיל בלשכה.
בשיחה עם 'מידה' לקראת הבחירות למועצה הארצית שנערכות היום (שלישי) ומסתמנות כצמודות במיוחד, עו"ד דבורין מסביר כי "הדבר שחשוב להבין הוא שהמועצה הארצית היא שממנה את החברים בוועדות בהן משתתפים נציגי הלשכה. החשובה בהן היא הוועדה לבחירת שופטים אבל יש ועדות נוספות כמו מינוי דיינים או איתור יועמ"ש. המועצה כמובן קובעת את התקציב ואת האופן בו הוא יוקצה, כאשר דוגמה לכך מהזמן האחרון היא ההחלטה לממן שלטים כחלק מהמחאה נגד הרפורמה המשפטית. יש הרבה עורכי דין שלא מעוניינים בעול הזה ובטח לא מעוניינים שעסקן כמו עמית בכר יקח את הכסף שלהם ויקנה שלטים למחאה".
מה זה אומר לגבי החשיבות של הבחירות היום?
"בלית ברירה אני אומר לאנשים – תצביעו לפי ההשקפה הפוליטית. אם הלשכה הפכה להיות פוליטית, אז לא יתכן שצד אחד יתגייס כולו וישקיע משאבים וכוח אדם כדי להוציא לפועל מצע פוליטי, בזמן שבצד ימין הולכים לישון".
מה צריך לדעתך לעשות עורך דין שבדעותיו האישיות הוא ימני וציוני?
"אנחנו חיים בעולם פוליטי ואכזרי. כל זמן שחברי הכנסת של הימין לא עשו את המוטל עליהם וביטלו את הלשכה במתכונתה הנוכחית, כל עורך דין ימני חייב להצביע לפי השקפת עולמו האישית, ורצוי שלא יצביע עבור אלו שב"מרכז", כי הם תמיד מתהפכים בסוף. אם הוא לא מעוניין למצוא את עצמו באותו צד עם 'הדגלים השחורים' ושקמה ברסלר, הוא חייב ללכת להצביע. נכון שיש פיצול מבחינת הרשימות שנחשבות ימניות יותר אבל אסור שזה יגרום למישהו לא להצביע. יש עדיין על מה להילחם וכל קול חשוב".
לפחות מבחינה הצהרתית, שני המועמדים המובילים מתנגדים להוצאת נציגי הלשכה מהוועדה לבחירת שופטים
"אי אפשר לצפות מעסקן לוותר מרצון על כוח שהוא מחזיק בו. באופן אישי אני לא תולה תקוות גדולות באפי נוה בעניין הזה, למרות שהוא כביכול מגיע מעמדה מתנגדת לפרקליטות. כל עוד כל האינטרסים מעורבבים ובלתי אפשרי לנתק אותם, הישועה לא תגיע מעסקנים".
בהקשר הזה מספר עו"ד דבורין כי כאשר כיהן כחבר בוועד מחוז ירושלים של הלשכה במשך שתי קדנציות, "הייתי מקבל כל הזמן טלפונים מעורכי דין ושופטים שרוצים להיות מועמדים מטעם המחוז. אז מה יגיד ראש לשכה שהטלפון שלו קורס מבקשות לקידום ועזרה? ניגוד העניינים כאן מובנה ואף אחד מהמועמדים, מימין או משמאל, לא יכול לקדם את החלשת הלשכה".
מה החשיבות של ראש הלשכה מבחינה מעשית?
"יש לו קודם כל חשיבות כמי שמחזיק במושב במועצה. מעבר לכך הוא יכול להתוות מדיניות, אבל בסופו של דבר אם קיימת מולו מועצה לעומתית, כפי שהיה למשל בתקופת דורון ברזילי, אז הוא משמש בעיקר כדמות סמלית. כמובן שבתוך המועצה קיימת המון פוליטיקה מורכבת ועסקנים שאם יציעו להם כיבודים אז לא מן הנמנע שיעברו מאופוזיציה לקואליציה, אבל אלה דברים שקיימים בכל גילדה וצריכים לקבל מענה ברמה אחרת".
איזה מענה למשל?
"המסר שאני חוזר עליו כבר שנים הוא שלגילדה הזו אין זכות קיום, בטח לא במצב הכוחני שהיא נקלעה אליו והפכה למעין לשון מאזניים שיכולה לחרוץ גורלות. בעבר חשבתי שהמסר הזה נקלט יותר אבל לצערי בשנים האחרונות הוא קצת פחות רווח".
איך היא חורצת גורלות?
"תחשוב למשל על הכוח שיש ללשכה בוועדה לבחירת שופטים. מצד אחד תשעה מיליון אזרחי ישראל זוכים בקושי לשני חברי כנסת כנציגים בוועדה, ומנגד כמה עשרות אלפי עורכי דין מחזיקים באותו מספר נציגים. וזה עוד לפני שדיברנו על סבך האינטרסים וניגודי העניינים האינסופי שקיים בין עורכי דין ובין שופטים, בעולם שבו כולם מכירים את כולם. תאר לעצמך איזה חוסר נוחות אתה מרגיש כשאתה רואה עורך דין יושב בארוחת צהריים באירוע של הלשכה ליד שופט שדן בתיק של מיליונים. איך אתה אמור אחר כך להופיע מולו ולדרוש משפט צדק?".
איך לדעתך אמורה להיראות הלשכה?
"היא צריכה להיות גוף מקצועי נטו, כמו כל איגוד מקצועי אחר. בלשכת רואי החשבון למשל עושים כנס פעם בשנה במלון וחוזרים הביתה. אף אחד לא יודע מי נבחר לראשות הלשכה או מה הדעות הפוליטיות שלו והיא בטח לא עורכת ועידות מתוקשרות שמשמשות במה לקמפיינים פוליטיים. גם החברות בלשכה חייבת להיות וולונטרית – מי שרוצה יהיה חבר ויזכה לקבל פינוקים בכנס באילת, ומי שלא מעוניין בכך פשוט לא יהיה חייב. במצב כיום מחייבים אותך להיות חבר בלשכת עורכי הדין ולשלם לה סכומים גדולים מדי שנה, כסף שראש הלשכה מבזבז אותו כדי להאדיר את עצמו".
האם יש סיכוי לשינוי במבנה הלשכה?
"בבחירות הקודמות רצנו במסגרת 'לשכה וולונטרית' וזכינו להישג יפה יחסית, אבל בסוף מי שצריך לקבל את ההחלטות האלו הם חברי הכנסת. כרגע אין לימין סיכוי במגרש המוסדי בלשכה, אבל כן יש לו רוב בכנסת כדי לפעול בעניין, וזה מה שהייתי מצפה שיקרה כבר מזמן. הייתה הזדמנות לעשות זאת אחרי השערוריות של אפי נוה ואבי חימי אבל איכשהו נבחרי הציבור הצליחו למסמס גם אותה, ואנחנו ממשיכים להיות תקועים עם לשכה פוליטית וכוחנית".
איך אתה מסביר את הכישלון הזה?
"יכול להיות שהמחנה הלאומי המדושן והעצלן, יחד עם נבחריו, צריכים לקבל סטירה אמיתית עם ניצחון גורף של השמאל בלשכה כדי להבין את המצב ולהתחיל להזיז תהליכים. אני באופן אישי פניתי לכל הגורמים הרלוונטיים עוד לפני הקמת הממשלה הנוכחית והסברתי שכעת יש שעת כושר".
מה היית מצפה שיעשו?
"אפשר להתחיל למשל מאיחוד מחוזות בלשכה. כיום במחוז תל-אביב רשומים עשרות אלפי עורכי דין ובמחוזות הצפון או חיפה הרבה פחות, אבל בכל זאת כל מחוז שולח שני נציגים למועצה ללא קשר לגודלו. זה יוצר חוסר שוויון בייצוג. יש עוד אפשרויות רבות לצמצם את ההשפעה והכוח של הלשכה, אבל בכל הסיפור של הרפורמה אף אחד לא חשב לגעת בהן ואני לא מבין למה. יש אנשים שיודעים מה צריך לעשות ואפשר לעשות את זה בהדרגה. יש לי הרבה ביקורת על נבחרי הציבור של הימין אבל זה לא מפחית מהחובה של כל עורך דין ימני לצאת ולהצביע. יש לכם פריבילגיה אז תנצלו אותה".
ולמרות הכל עדיין נרשמים בבחירות ללשכה אחוזי הצבעה נמוכים יחסית
"צריך להודות שיש הרבה עורכי דין שהבחירות לא מעניינות אותם. מבחינת היום-יום שלהם אין להם יותר מדי קשר עם הלשכה, חוץ מהתשלום שהם חייבים לשלם לה, אז למה שיטרחו להצביע בבחירות שלא משנות דבר? יש גם עורכי דין שאמנם מחזיקים ברשיון אבל לא עובדים בכלל בתחום ולא מתעניינים בו. מצד שני, במגזר הערבי ובמגזר החרדי שיעורי ההצבעה בדרך כלל גבוהים יותר. אנחנו זוכרים את הסיפור מלפני מספר שנים על התערבות בבחירות של אנשים שקשורים לאש"ף, אז להם זה חשוב ולנו לא? לשמאל יש מסורת ותרבות של פעילות מוסדית שיטתית, ועכשיו הוא גם מגייס את המחאה לעניין. הפתרון הרצוי הוא החלשת המוסד והחזרה הכוח לציבור, אבל זה לא פוטר אותנו כרגע ממלכת ולהצביע היום".
