משפטיזציה, הכלה ושגיאות קונספטואליות הפכו את המכשול בעוטף עזה למטרה קלה עבור חמאס
לצד העדויות המזוויעות מיישובי העוטף ובסיסי צה"ל החושפות את אכזריות מחבלי חמאס התוקפים, מתפרסמות בימים האחרונות עדויות מזעזעות לא פחות על התנהלות חלק מכוחות צה"ל, וחושפות את אזלת יד המגנים.
אחת העדויות הקשות מסוג זה היא של מ"מ שריון שסיפר ברדיו קול ברמה על ההתקלות מול המחבלים בבוקר ה-7 באוקטובר: "אנחנו רואים כמות כזאתי מטורפת… ואנחנו לא מבצעים על רובם הגדול ירי כי אנחנו רואים שאין להם נשקים".
לדבריו, למרות ההפתעה, הכוחות עדיין שמרו על "מוסריות על אותם עזתים שפורצים את הגדר בלי נשקים רק עם מקלות ומסתובבים בשדות החקלאיים שלנו". כך מחלקת הטנקים שלו צופה על המתרחש ומבליגה: "באותם רגעים אנחנו לא מבצעים עליהם ירי. ראינו אזרחים לא הבנו שהם מחבלים. עד שהבנו נגד מי אנחנו נלחמים ושם עשינו את הסוויץ' בראש".
טוב, הדקה הראשונה היא אחד מהקטעים המחרידים שראיתי בימי חיי. והיא מחרידה דווקא כי אין פה אלימות גרפית. לפחות לא ישירה. אבל בשם 'המוסריות' שמכוחה עוצבו ההגבלות והוראות הפתיחה באש – האזיקים הארורים שהוצבו על ידי ונשקי הלוחמים –
בני עמנו נהרגו נאנסו ונטבחו ע"י נאצים בלב מדינת ישראל. pic.twitter.com/vTHBbe2Ydr— אדם גולד Adam Gold (@realadamgold) October 23, 2023
אין לדעת במשך כמה זמן התרחשו האירועים הללו וכמה מאות פורעים חצו את הגדר באין מפריע, אך העדות חשובה מסיבה אחרת: היא נוגעת בשורש הדוקטרינרי של תפיסת הפעלת הכוח בעוטף. היא חושפת באופן ישיר, מפיו של לוחם בשטח ובגובה העיניים את הכשל התפיסתי היסודי אשר שרר בגזרת המגננה.
כולם חכמים בדיעבד ויודעים לדקלם "קו המגע לעולם ייפרץ", כאן קיבלנו הסבר כיצד: לא יורים על מי שחוצה את הגדר. וזה לא קשור למודיעין, למזוודות כסף ואפילו לא להיקפי הכוחות. כאשר הכוחות לא אוכפים באש את קו המגע, לא יורים על מי שחוצה את הגדר, ברור שהוא ייפרץ, גם אם עשר אוגדות יאיישו את העמדות וכל חיל האוויר יחוג מעל.
כיצד הגענו למצב הזה? מה גרם לכך שלמרות עשרות המיליארדים שנשפכו על מערכת המכשולים בגבול בעזה הוא הפך לפריך ורך כל כך?
אחד העקרונות הבסיסיים בהגנה על עמדות צבאיות הוא קביעת קו אדום היקפי, פרימטר אותו אסור לאויב לעבור, ובמידה והוא עובר בו הוא יושמד. קביעת מרחב חיץ היא קריטית להגנה. היא מונעת מהאויב להתקרב אל עמדות המגן ולסכן אותן או לאסוף מודיעין ובעיקר מאפשרת למגן להביא לידי ביטוי כוח אש ותצפיות ביעילות ולטווח רחוק.
הקו האדום ואכיפתו יוצרים גם כללי ההתנהגות במרחב ההגנה. הידיעה כי ישנו שטח מוגדר שאין להתקרב אליו מרחיבה את השליטה הצבאית הישירה של המגן על שטחים רחבים יותר מעבר למוצביו. וחשוב מכך, אופן האכיפה בקו האדום מייצר הרתעה. תגובה מהירה וקטלנית מלמדת את האויב כי המגן עומד על המשמר, מקפיד להגן על קווי הגבול ואינו מהסס לפעול.
מבחינת המגן, ההקפדה על אכיפת הפרימטר מייצרת ערנות, ומונעת מצב בו הכוחות המגנים מתרגלים לנוכחות של אנשים, אזרחים או לוחמים, במרחב ההגנה. כאשר כל חצייה של הקו האדום מובילה לתגובה נחושה, ברור גם למגן כי מצב כזה מחייב זינוק מיידי לפעולה.
כמו בכל גבול צבאי לאורך ההיסטוריה, גם בעוטף עזה הוגדרו קו אדום ופרימטר שאותו אסור לאויב לחצות. לפי פרסומים שונים, קו זה נמשך כ-300 מטרים מקו הגדר המקיפה את הרצועה, ובמתחם הזה גם פעל צה"ל לחשיפת הקרקע, הסרת צמחייה ומבנים ויצירת שטחי השמדה באש ובתצפית. ההקפדה על אכיפת הכללים בקו הזה מנעה התקרבות אל הגדר וחדירה, ובעיקר יצרה סוג של וודאות המאפשרת הפרדה בין אזרחים בלתי מעורבים לאויבים: כל מי שעבר את הקו האדום, שהיה מוכר ומוסבר היטב גם לתושבי הרצועה, נחשב אוטומטית לאויב והוא הורחק בירי.
אלא שהקו הזה נשחק באופן שיטתי וסדור על ידי חמאס, שנעזר במשפטיזציה הפרוגרסיבית בישראל כדי לאלץ את צה"ל לשנות את הוראות הפתיחה באש והנהלים בגבול. התוצאה הייתה שהותרה כניסת פלסטינים ומפגינים אל מרחב הפרימטר כמעט ללא מפריע, דבר שהוביל להתגברות אירועים על הגבול בחודשים האחרונים, וסייע לחמאס לאסוף מודיעין אודות הגדר, אמצעי התצפית, נהלי הביטחון וכדומה. המידע הזה שימש אותו בין היתר לתכנון המתקפה הרצחנית בשמחת תורה.
בחודשים הראשונים של שנת 2018, כבר החלו כתבים צבאיים לדווח על שחיקה באכיפת הפרימטר בעוטף עזה. כך למשל תיאר כתב YNET, יואב זיתון, את תגובות הכוחות להפגנות המוניות שהחלו באותה עת על הגדר:
צלפים פרוסים על סוללת אדמה שמעל הגדר ומולם כמה עשרות מפרי סדר שמתקרבים מדי פעם לגדר ומיידים אבנים לכיוונה. ליד הצלפים עומד מפקד הגזרה, לרוב המג"ד או המח"ט המרחבי. הכוחות מבקשים ממנו אישור לירי מדויק על דמות ששוב ושוב מתקרבת לגדר. בתום בחינת המצב – לא ניתן אישור"
וגם כשיורים, לעיתים רחוקות מאוד ובאישורים מלמעלה, הדבר נעשה בזהירות מופלגת: "הצלפים מונחים לירות לעבר קרסולו של המסית המרכזי… כדי לצמצם למינימום את הסיכוי לפגיעה קטלנית". התוצאה, מסכם זיתון, היא כי "שטח הפרימטר לאורך גבול עזה הפך משבוע לשבוע בחודשים האחרונים ליותר המלצה מאשר קו אדום".
הוראות הפתיחה באש באוגדת עזה אותן חשפתי בערוץ 14 לפני כשנתיים היו כבר אז סלחניות מאוד ביחס למפגינים. מדובר בהוראות מפורטות ומסובכות, ולא פחות משישה שלבים שונים שיש לבצע לפני שניתן להשתמש באש חיה, וגם זה באישור מפקד החטיבה.
כך למשל נכתב בסעיף שכותרתו "הפרת סדר אלימה בשטח עזה או הפרת סדר המאיימת לחצות את המכשול הבטחוני", לאחר שורת שלבים הכוללים כריזה, אמצעים לפיזור הפגנות וכדומה מגיע סעיף הירי, וגם זה תחת מגבלות רבות:
אם כל האמצעים שהובאו לעיל לא הביאו להסרת האיום הנשקף מהפרת הסדר, ואין דרך פחות פוגענית להסירו, ניתן באישור מח"ט וכמוצא אחרון לבצע ירי מדויק במצב בודד לעבר רגליו (מתחת לברך) של מסית או מפר סדר מרכזי, אם הירי נדרש באופן מידי להסרת הסכנה"
גם זה רק בתנאי ש "ניתן לזהות את רגליו (מתחת לברך) של המסית", וכל עוד "הירי יבוצע במצב סטאטי בלבד, ולעבר מטרה סטאטית. אין לבצע ירי לעבר מטרה בתנועה".
כלומר, אם המסית המרכזי לא עומד במקום אסור לירות כלפיו, גם לא מתחת לברך. וכל זה לא נוגע לאכיפת הפרימטר, עליו צה"ל ויתר מראש, אלא רק במקרה של פגיעה בגדר עצמה, שכן הנוהל מתחיל "רק לאחר שהפרת הסדר הגיעה למכשול הביטחוני והמפגינים מתחילים בפעולות לפגיעה בו או בניסיונות לחצות את הגבול".
במרץ 2018 החל החמאס בהפגנות המוניות על גבול עזה תחת סיסמת "צעדת השיבה". אירועים אלו נוהלו כהפגנות בלתי אלימות לכאורה, אליהן הצטרפו אלפים מתושבי עזה והתקיימו בתוך מרחב הפרימטר באזורים הסמוכים לגדר. כוחות צה"ל הונחו שלא לירות באזרחים "בלתי אלימים". היערכות הכוחות המוגברת על הגבול בתקופה הזו נועדה למנוע חצייה של הגדר או פגיעה בכוחות הביטחון, והם ירו רק במקרים בהם זוהתה סכנה מסוג זה.
הפעלת האש במתכונת הזו הצליחה "להכיל" את האירועים, כ-300 פלסטינים נהרגו, רבים מהם פעילים בארגוני טרור, ולאחר שיא בהפגת ה-5 במאי באותה שנה חלה דעיכה בפעילות זו. צה"ל דיווח על עשרות מקרים של הטמנת חומרי נפץ והשלכת רימונים בסמוך לגדר, אך למרות זאת הפעולה הוכתרה כהצלחה היות ולא התרחשה פריצה המונית. התוצאה החמורה יותר הייתה שחיקה עמוקה של הפרימטר לכל אורכו.
מסמך הוראות הפתיחה באש בגבול עזה נחשף | תחקיר ערוץ 20 @akibigman #הסיפור_המרכזי pic.twitter.com/ANlDfiglXF
— עכשיו 14 (@Now14Israel) September 13, 2021
יום לאחר ההפגנה הראשונה בה נהרגו 15 פלסטינים שהתקרבו אל הגבול, הגישה האגודה לזכויות האזרח בקשה בהולה לפצ"ר בדבר צורך "דחוף לבחון מחדש את הוראות הפתיחה באש בגבול עזה". שבועיים לאחר מכן הוגשה עתירה לבג"ץ ובסוף מאי פורסם פסק הדין.
העתירה אמנם נדחתה, אך היא החלה תהליך של שחיקה בעמדות הצבא. הצבא הודיע לבג"ץ כי מאז פרוץ האירועים "מתקיים תהליך סדור לתחקור ולהפקת לקחים מבצעיים ולהטמעתם" ובמסגרת זו "נמסרו לכוחות הביטחון גם הדגשים שונים, אשר נועדו לצמצם עוד יותר, את היקף הנפגעים". משמעות הדברים לא הייתה ברורה בזמן אמת, אך בחודשים לאחר מכן היא התבהרה.
באוקטובר 2018 פורסמה ב'מקור ראשון' כתבה הסוקרת את הפעילות במרחב הגבול בעוטף עזה. ממנה עולה כי לא רק שהפרימטר נשחק כליל, אלא שגם ההגנה באש על קו הגדר כבר ירדה מהפרק.
"אסור לירות במי שחוצה את הגדר", סיפרו חיילים המשרתים בגזרה. "העזתים כבר מכירים את זה ופשוט חוצים. באים לטרקטור, שוברים אותו, שמים איזה מטען ובורחים. הם יודעים שלא יעשו להם כלום".
חיילים נוספים מתארים כי "כמעט בכל יום יש הפרת סדר, ובכל פעם שזה קורה המצב נהיה יותר גרוע, ולמרות זאת, מהפרת סדר אחת לאחרת, יורים פחות ופחות… החוצפה של המפגינים גוברת, והמוכנות שלהם לחדור גוברת, כי הם רואים שהחברים שלהם עושים את זה וחוזרים". גם כאשר מזוהה מחבל חמוש, יש צורך בשורה של אישורים לירי ממפקד הגדוד וממפקדת החטיבה, והאישורים ניתנים במשורה.
גם ירי על חמושים בתוך הפרימטר נשחק. בשלב מסוים הותר אפילו לחמושים להתקרב עד לטווח מאה מטרים מהגדר, בטענה שהם "פעילי ריסון" של חמאס שמונעים מהמפגינים לפגוע בגדר. באוגוסט 2019, פרסמה אוגדת עזה פקודות חדשות הקובעות כי סיווג חמושים באזור הפרימטר ישונה מ"אויב מידי" ל"אויב אפשרי", ואירועים שונים כמו הפרות סדר אלימות, הפרחת בלוני נפץ, ועוד קוטלגו תחת השיח החדש כ"טרור אפור".
שיא נוסף הגיע באירוע בו נפל לוחם מג"ב בראל חדריה שמואלי ז"ל באוגוסט 2021, כאשר מחבל התקרב עד לחומת המיגון וירה באקדח דרך חרך הירי. היכולת של מחבלים חמושים להתקרב כך אל עמדות הלוחמים היא תוצאה ישירה של שחיקת הפרימטר וביטולו.
כך, מאז 2018 לפחות, המגננה בגבול עזה מתנהלת ללא פרימטר ביטחוני, אחד מעקרונות היסוד בתורת ההגנה, ולמרבה הפארסה צה"ל פיתח לו תחליף. במסגרת המכשול שנבנה בשנים האחרונות בגבול הרצועה, הצבא הקים שתי גדרות: הגדר הישנה על קו הגבול, ואחת נוספת בתוך שטח ישראל המכונה "ספארי". המרחב ש בן עשרות המטרים בין הגדרות נועד להיות הפרימטר החדש, אלא שהוא כבר נמצא בתוך השטח הריבוני של ישראל ורוחבו הרבה פחות מהנדרש. וכאשר גדר הגבול החיצונית אינה נשמרת בפרימטר בטחוני וניתן להתקרב אליה באין מפריע, היא נתונה למתקפות וחבלות חוזרות ונשנות.
בפברואר 2022 עשרות פלסטינים מנעו מכלים הנדסיים של צה"ל לבצע עבודות חישוף בסמוך לגדר שנועדו לחשוף מטעני חבלה ולפנות צמחיה שהפריעה לתצפיות. כפי שדווח, הצבא ויתר על העבודות באותה נקודה: "לא היה ברור מה אפשר לעשות, הם היו לא חמושים".
בספטמבר האחרון, פחות מחודש לפני המתקפה הרצחנית על יישובי העוטף, פוצצו מחבלי חמאס מטענים בגזרה הצפונית של הגדר באופן שהפתיע את הכוחות בשטח, והוכיחו כי למרות התצפיות, האלקטרוניקה והחיישנים, הם יכולים לקרב לגדר כמויות גדולות של חומרי נפץ. אין גבול, אין פרימטר, אין קווים אדומים. איש הישר בעיניו יעשה.
לצד השחיקה בפרימטר וביטולו, דבר חמור וחסר תקדים כשלעצמו, עולה גם כשל קונספטואלי עמוק יותר.
בכל התקופה הזו, החשש של מערכת הביטחון היה שחמאס ינצל את שחיקת הפרימטר לביצוע חדירה או פיגוע. הוא עובר כחוט השני בכל ההתייחסויות של ראשי המערכת בעניין במשך שש השנים שנסקרו כאן. בדיון בבג"ץ צעדות השיבה למשל נטען כי יש צורך בירי על המפגינים מכיוון שבחסות הפרות הסדר מתרחשת פעילות חבלנית כמו השלכת מטענים, ירי, ניסיונות חדירה אל העורף וכדומה. ובפיצוץ המטענים לפני כחודש אמר גורם ביטחוני כי "היקף הפיצוץ והנזק לתשתיות יכול היה להוביל גם לניסיון לחדירה".
אולם לצד האפשרות לביצוע פיגוע, מסתבר כי החמאס ראה בשחיקת הפרימטר יעד בפני עצמו. על פי תחקיר ראשוני של צה"ל שחלקים ממנו פורסמו בכלי התקשורת, חקלאים העובדים בסמוך לגדר היו חלק ממערך איסוף המודיעין של החמאס ובחסות הפגנות שגרתיות על הגדר הוטמנו מטעני חבלה וציוד נוסף ששימש את הכוחות בפריצה ליישובים.
ביטול הפרימטר הוביל לכך שגדר הגבול הפכה לקו המגע עם האויב, ואפשרה לו להתארגן ולהתכונן כמעט בחופשיות בכל המרחב שסמוך לה. במקום מרחב חיץ המאפשר עומק, גמישות והתראה לכוחות המגנים, הוא הפך לקו דק של מכשול. ובמקום שפריצה לישראל תהווה אתגר צבאי העוסק בשאלות התקדמות תחת אש והתמודדות עם כוחות הגנה נחושים, היא הפכה לאתגר טכני במהותו: כיצד לעבור גדרות, איך לנטרל תצפיות וכדומה. לאתגרים טכניים, תמיד מוצאים פתרונות טכניים. את התוצאות אנחנו כבר מכירים.
נראה שאתה מתעקש להסתכל על זה כעל כשל טקטי נקודתי, אבל האמת היא שזה לא הדבר.
לא משנה אילו ביצורים וחומות תבנו – האויב מודע להם ויתקוף דרך נקודת התורפה שלהם. ותמיד תהיה כזו.
הכשל כאן הוא מערכתי ואסטרטגי- ראייה בחמאס כנכס שיש לחזק ולבנות מול הרשות הפלשתינית על פני מעיכתו ב-2009 כאשר הוא חבול.
הרשות הפלסטינית היא זו שאפשרה לחמאס את הפיגועים הגדולים בתקופת האנטיפאדה השנייה והחמאס לא שולט ביהודה ושומרון מכיוון שאנחנו יושבים שם ככובשים. עד שלא יפול לכם האסימון הזה נמשיך להטבח, טיפין טיפין או במסה ענקית ואכזרית כמו באסון הגדול ביותר שחווינו מאז השואה. האוייב החזק באמת של ישראל יושב בבית הלבן ובהאג ומתוך ההבנה הזאת צריכה לצמוח הקונספציה שתוביל את מדינת ישראל. אבל עד שהשמאל במערכת המשפט ובשאר מוקדי הכוח לא יבין את זה, אדם אחד, מוכשר ככל שיהיה לא יוכל לעשות את זה לבד. הם אלה שקושרים לנו את הידיים ומונעים מאיתנו להגן על עצמנו.
תשמע את התשובה של דוברת הבית הלבן מאתמול על שאלה בנושא עליית האנטישמיות. התשובה שלה הייתה שאין לכך אינדיקציה והם מודאגים בעיקר מעליה באיסלמופוביה.
לכן, בפעם הבאה שאתם תופרים תיק פלילי לקצין אמיץ ומוכשר ומשתמשים בחומרים שהגיעו אליכם מכל מני ״פעילי שמאל״ שממומנים בכבדות על ידי מדינות זרות, בפעם הבאה שאתם מציפים את העיתונים במידע שיקרי ומכפיש על טובי בננו, כדאי שתחשבו הייטב כמה תינוקות אתם מקריבים כאשר אתם שולחים אותם הביתה.
מי ראה נכס? שקוף שאתה מכין את הקרקע להתקפה על נתניהו. כנראה תמורת 25 ש"ח לתגובה ו30 לתגובה המזכירה את נתניהו. וביגמן כל מילה אמת וכל כך מייאש
זה הנרטיב שהשמאל מאמץ עכשיו כדי להתחמק מאחריות על שנים של הסתה והנדסת תודעה ולהאשים את ביבי בלעדית.
עצם המחשבה שניתן להגיע להסכם שלום עם הערבים מחוץ לגדר, או לבצע היפרדות חד צדדית, או בכלל, שהרצון שלהם זהה לשלנו- לחיות בשקט ולהתפרנס בכבוד – מופרכת מהיסוד.
ולא – אין הבדל בין הרשות, לבין החמאס. לפי הכתבה, גם אין הבדל בין שני אלו לאזרחים תמימים, חקלאי הגדר.
כנראה שלא הבנת את הכתוב. עקיבא מתאר את ההתנהלות הנוראית של צה"ל לאורך הגבול כאחד התסמינים של הכשל המערכתי כולו.
כאשר התפיסה היא שחמאס לא מהווה איום ובמקביל אנחנו צריכים להתנהג מול אויבינו בהומניות ולהכיל אותם, התוצאה היא התנהלות כושלת אשר במשך הזמן מכרסמת יותר ויותר ביכולותינו להגיב באופן ראוי מול האיומים
אגב, אם אפשר לסכם את כל מה שכתבתי למעלה במשפט אחד שמבטא את הקונספציה שהשתלטה על המדינה זה יהיה כמובן ״אמת לשעתה״. בפסק דין הזה של העליון הוקרב והופקר הדרג הלוחם לנכלוליות המזוקקת של האצולה השמאלנית המושחתת והמוגנת מכל משמר.
נורא מגמתי מצידך להתחיל משם ולא מההתנתקות שאיפשרה לחמאס לתפוס עמדות כח בעזה מלכתחילה.
או למעשה הגיוני להתחיל מהנסיגה מלבנון כאשר אהוד ברק שאז עוד הוחזק בעיני הציבור כמומחה לבטחון, החליט שאין צורך בשליטה על אזור בטחון מעבר לגבול הצפון. וכולנו יודעים איך זה עבד.
נקווה לפחות שהקטרפילרים בעזה הושמדו, לדעתי צריך להחזיר אותם לתקופה של לפני המהפכה התעשיתית בדגש על שינוע ע׳׳י בהמות
הכתבה מציגה סימפטום ,אך לא עוסקת בבעיית השורש:
פסיביות,התמכרות למגננה,חוסר יוזמה ונחישות ,רצון לקניית שקט זמני ,התעלמות מתמדת מפיתוח היכולות ומהמוטיבציה של האויב ,הנהגה צבאית ומדינית רופסת שמצויה בקיבעון מחשבתי ואינה מסוגלת לראות את הנולד.
הפקרות מעין זו שוררת גם בבסיסי הצבא,והפקרות זו בולטת במיוחד כדוגמה קיצונית בבסיס האימונים בצאלים.טרקטורונים נהוגים ע"י צעירים בדואים חודרים לבסיס ולשטחי האימונים,גונבים ציוד צבאי,נשק ותחמושת ואף ציוד אישי של אנשי מילואים שמתאמנים בבסיס זה,ויוצאים עם הציוד הגנוב מבלי שיבולע
להם.האם יש צבא בעמים,שזרים שאינם חיילים יחדרו לבסיסיו מבלי שיבולע להם.
נורמה של הפקרות,ששילמנו עבורה מחיר כבד ביותר.
בגץ . יועצת משפטית. מפגיני כח קפלן. עיתונאים. רשתות שידור. קצינים גבוהים שרוצים לנסוע לחו"ל בלי לפחד ממעצר. רבין. פרס. ביילין . נתניהו. מופז. שטרית. שטייניץ.כמעט כל הצמרת הבישלה את האסון.
מאמר מאלף. בשולי דבריך, שוב ושוב צץ לו בחיינו האומללים המונח האווילי ״מפגינים״ בהקשרים תלושים עד טירוף (במובנו המקורי). חוסם כבישים? לא, רק מפגין! מכה שוטרים? לא, רק מפגין! פורץ כל גבול? לא, רק מפגין! מחבל שמבצע חדירה במטרה לאנוס ולערוף ולרצוח? לא, רק מפגין!
באמת קשה מאד מאד לקרוא את המאמר ולהווכח עד כמה אנחנו מטומטמים. והטימטום הזה עלה לנו בטבח איום, בפצועים רבים, בנפגעי נפש במספרים ענקיים ובמלחמה מתגלגלת שאת סופה אי אפשר לנחש.
עם פתיחת האינטיפאדה הראשונה הפקודה הכי ברורה היתה לא לירות. "אל תהרגו לי ערבים" זה עושה בלגאן.
בכל תקופת מילואים קיבלנו אמצעי אל הרג והוראות יותר מסובכות וסייגים להפעלה. וזה מהאלופים אצל איציק מרדכי יותר וילנאי פחות. אבל אף פעם לא יכלנו לדעת בוודאות מה מותר. יותר קל היה לדעת מה אסור. וכך זה נראה עד היום. פרופסור אמוץ זהבי ז"ל כתב על ציפורים על עיקרון ההכבדה. טווס מעדיף את הזנב על הישרדות הזנב יפה ומכביד בהליכה… זו בדיוק ההתנהלות שלנו,
עוד באינטיפאדה הראשונה ההוראה הכי ברורה הייתה, לא לירות. "אל תהרגו לי ערבים" זה עושה בלגאן. בכל תקופת מילואים מקבלים יותר אמצעי אל הרג (גומי, גז, קליעי פלסטיק ואלומיניום, חצצית.וכ'ו) עם יותר הוראות ויותר מיגבלות. ידענו פחות מה לעשות ויותר מה לא… וכך זה עד היום. פרופסור אמוץ זהבי ז"ל כתב ספר על ציפורים. ותאר את עיקרון ההכבדה, טווס מעדיף את הזנב על הישרדות, וגם צה"ל מעדיף להיות "מוסרי" ולא צבא.
טרללת משפטית
———————-
מה אתה בעצם מסביר? שבג"ץ, פרקליטות ומצ"ח קושרים את ידי צה"ל? אנחנו מדינה חזקה אבל עברנו שואה לאחר 40 שנות בג"צוקרטיה שבגללה אלפי נשים צעירות נאנסו, ילדים נשחטו ומאות אזרחים נלקחו בשבי? ספר לנו משהו שאנחנו לא יודעים. כל זה קרה בשמחת תורה לפני שבועיים ימים.
אז מה הפתרון? (להבנתי)
א) לוודא שמדיניות הבטחון, בטחון הפנים, ההגירה, "איחוד משפחות", צדק חלוקתי, "נוהל שכן", ביטול "סיקולים ממוקדים,….. נידונים ומוחלטים בממשלה ובכנסת לא בידי פקידים כמו שופטי ביהמ"ש העליון או פרקליטים.
ב) להעביר תיקון לחוק יסוד השפיטה שביהמ"ש לא מוסמך לזמן שוטר, חייל, קצין משטרה, קצין צה"ל להשיב על עתירות. כל אלו זרועות של הרשות המבצעת ואם ביהמ"ש מעוניין בעמדה יגיע השר\ה וכמי שנהנה מחסינות בסמכותו לאמר שהנושא לא שפיט ולהסתובב ולצאת מהאולם. אסור להגיע למצב בו קצין חושב שהמנהל שלו יושב בבג"ץ או בביהמ"ש המחוזי – הבוס שלו יושב בממשלה ורק לה הוא חייב בדין וחשבון.
ג) החליט ביהמ"ש החלטה שערוריתית כמו להחזיר מלבנון 415 מנהיגי חמא"ס או לבטל את "נוהל שכן" או להורות כפי שהורה אהרון ברק בפס"ד כי אין להפציץ בית כי יש בו "בלתי מעורבים" או לחסל מחבל אם זה בגין מעשה עבר ואין כוונה ברורה ומיידית לשגר טיל או מרגמה או ירי מהבית? האם גם רוה"מ גולדה מאיר חשבה שאין לחסל את רוצחי הספורטאים במינכן כי זה מעשה עבר?
מי זה אהרון ברק ואיזה שגעון גדלות יש לאיש בכלל לחשוב שיש לו סמכות בכלל לדון בשאלה הזו ולהורות? באיזו אחריות הוא נושא להחלטות שהוא החליט וכפה על המדינה ב- 40 השנים האחרונות? ואיך בשיטה דמוקרטית נפטרים מאהרון ברק ושיבוטיו האידאולוגיים? ומה יעשו? אם הממשלה תחליט לשנות את הוועדה לבחירת והדחת שופטים האליטה הישנה זו הנהנית מפנסיה תקציבית מפנקת תהפוך את איילון למדורת ל"ג משך שעות וקציני משטרה יסרבו להנחיית השר לפזר את ההגנה הזאת?
האם נכון להרוס בית או לחסל מנדהו זו החלטה מדינית עד אופרטיבית טקטית, איזה ביהמ"ש בעולם בכלל מעלה על הדעת שהוא זה שיקבל החלטה או ידון בה?
כאשר גולדה מאיר החליטה לחסל את רוצחי הספורטאים במינכן היא פעלה ע"פ סמכות שהיתה כרוה"מ להורות זאת – היא לא היתה זקוקה לאישור של איזה אהרון ברק או דורית ביניש או עוד איזה טרלול משפטי.
ד) הוראות פתיחה באש כתובות באותיות עבריות אבל בשפה שאף חייל סביר לא מבין מה כתוב בהן – אם דובר עברית קורא חצי עמוד (או שבעה עמודים) ולא מבין מה כתוב שם ברור שעו"ד כתב זאת. מה לעו"ד ולאזור לחימה? חייל חייב לקבל החלטה בשליש שניה – האם לירות? האם להתכופף? מי ההזוי שחושב שבחור בן 19 לאחר שלא ישן יותר מ- 3 שעות בלילה מסוגל להתנהל באזור מסוכן בו יורים, מושלכים בקת"ב או סכין או סתם מאות אנשים שמנסים לבצע בו לינץ מסוגל בכלל לשחזר לפי סעיף קטן 17-ט האם הוא צריך לירות, לירות בברך או לדקלם מילים בערבית?
הגענו למצב בו יועצים משפטיים מחליטים האם יש לבצע "הקש בגג" על מנת שהיעד יברח או יקרא במגפון להמון לבוא ולהגן עליו בגופם כי צה"ל לא יפגע ב "בלתי מעורבים".
ה) הטרלול לא החל השנה ולא בעזה, הטרלול הזה התחיל הרבה לפני שרבין הלך להליך אוסלו על מנת שערפת יטפל בחמא"ס בלי בג"ץ ובלי בצלם. רבין כבר ב- 1993 הבין שהבעיה היא בג"ץ – אם הבעיה היא בג"ץ הפטר מבג"ץ אל תביא רוצח המונים כמו ערפת ואל תתן לו טריטוריה מארץ ישראל.
ו) הניסוי של אוסלו הוביל לאינתיפאדה השניה ואלפי הרוגים ופצועים קשה. פגיעה קשה בכלכלה.
ז) המשך ניסוי אוסלו ו"עזה ויריחו תחילה" – הביא את עזה לאנוס נשים במאות, לשסף את צווארם של מאות תינוקות, לטבוח במאות חיילים בבסיסים ולהגיע עד אופקים ונתיבות תוך ירי בדרכים.
ח) אם כל זה קרה לנו בגלל בג"ץ, יעוץ משפטי לעומתי, הפתרון הוא שנייה לאחר סיום המלחמה לחוקק בקריאה שניה ושלישית את התיקון לחוק יסוד השפיטה. להחליט כי הוועדה תכלול: שר משפטים, יו"ר וועדת חוקה, יו"ר הכנסת או מי מטעמו ויו"ר האופוזיציה או מי מטעמו ובסמכותם הבלעדית למנות ולהדיח שופטים. ולאחר מכן להדיח לפחות 10 מתוך שופטי ביהמ"ש העליון דהיום ומאות שופטי מחוזי ושלום ולמנות אחרים תחתיהם. לפטר מחצית מעובדי משרד המשפטים ולמנות את הצמרת באנשים הרואים עין בעין את מדיניות הממשלה. בסופו של יום, משרד המשפטים הוא אחת הזרועות של הממשלה לא מוצב קדמי של בג"ץ בקרבי הממשלה.
ט) להפסיק את הנוהל שחייל או שוטר עומד מיידית לחקירת מצ"ח או היחידה לחקירת שוטרים ונשקו נלקח ממנו לאחר שירה במהלך שירותו. המשפחה שוכרת בעלות של אלפי עד עשרות אלפי ש"ח עו"ד לחייל\שוטר וזה נכנס להליך משפטי של חודשים ושנים. הוא או היא סיכנו את חייהם בקסאבה בשכם או בגבול עזה מי זה המשפטן בלשכה ממוזגת בבנין מצ"ח או משרד המשפטים או לשכה של שופט שחושב שיש לו סמכות בכלל להכנס להליך? ומי שאשם הם הממשלה והכנסת שהתירו את הטרלול הזה כבר משנות ה- 1980.
י) הברדק, חוסר המוכנות הצבאית, חוסר המשמעת הוא גם תוצר של הטרלול המשפטי. אם בשנות ה- 1970 היה די ב- 4 גיפים של מג"ב בעזה על מנת להשליט סדר. כיום במקום קטן בהרבה כמו כפר ביו"ש מציבים חטיבה שלמה עם אמצעי אל הרג, הוראות פתיחה האש שכתב עו"ד בלשכה ממוזגת, החטיבה הזו לא מאומנת ללחימה כי היא עסקה ימים או שבועות או חודשים בשיטור שהיא לא מאומנת לבצע בשטח עויין. החטיבה הזו לא "תפסה קו" מול עזה או מול הלבנון בגלל משחקי החתול עכבר שהממסד המשפטי כפה על ישראל ב- 40 השנים האחרונות.
יא) לא כעונש אלא לאחר שכבר מהיותם טירונים צמרת צה"ל להערכתי לא מסוגלת לבצע שנוי מחשבתי בו הם יבינו שלא ניתן להמשיך כך. להבנתי, לאחר המלחמה הייתי ממנה רמטכ"ל שלא מתוך המטה הכללי. הייתי ממנה כסגן רמטכ"ל את האלוף בריק ואלוף גרשון הכהן כיועצים על מנת להדריך איך צה"ל התנהל בשנות ה- 60-70 לפני הטרללת המשפטית שהשתלטה על המערכת. איך צריכה להתבצע ליגיסטיקה, איך אמור להשמר ציוד בימ"ח, איך שולחים 4 גיפים שיותירו 3 גופות בגין התפרעות ביו"ש ושאר החטיבה עסוקה באימון למלחמה או "תפיסת קו".
כל מילה בסלע !
צודק במאה אחוז.
בגצ והמשפטיזיציה הם מקור כל רע.
נותנים זכות עמידה בבית המשפט לארגונים שמייצגים אוייב.
כל עמותות השמאל שמקבלות כספים מאירופה ומנהלות בגידה דה פקטו במדינה ושאר הבוגדים שיש לנו
תודה אריה,
שבת שלום.
כתוב נהדר ונכון, השאלה מי יישם
איך בג"צ קושר את ידי צה"ל אם הוא דחה את העתירה?!
מי שקושר את ידי צה"ל הם ארה"ב ואירופה. הם הרי לא גרים פה, בניגוד לשופטי בג"צ שכן גרים פה ונושאים באותם סיכונים שכולנו חשופים להם.
בג"צ חושש מאוד להתערב בענייני בטחון וכך היה תמיד.
הגיע הזמן!
מטורף. בזיון. אני מתבייש בנו.
במילה אחת – מזעזע.
במספר מילים – תיאור נפלא ומקיף להיעדר משילות הימין בצבא שהשתלטה עליו חונטה משפטית המכתיבה מדיניות מסרסת וקושרת ידיים שקבע הבגץ. בעיני כל הדרכים מובילות לרומא והכתבה הזו היא דוגמה יוצאת מן הכלל של התיאוריה שלי המסבירה את שורש הפייסנות היהודית כלפי הערבים. גן הישרדותי קדמון שהתפתח ב-2000 שנות גלות גרם ליהודים לרצות ולפייס בכל מחיר את הגוי האלים בקירבו ישבו. הגוי הזה בארץ מגולם ע"י הערבים שאין לראות בהם מיעוט אלא רוב עצום העוטף אותנו במרחב הזה. יהודים אלה השתלטו בעורמה ובחוכמה על כל מערכות השילטון והפכו לדיפסטייט עמוק שמכתיב את הפייסנות הארורה הזו כמדיניות בכל תחום של החיים, הכל בחסות ותמיכה של בגץ שמאוכלס בגדולי הפחדנים והמפייסים והוא נותן את הגושפנקה החוקית לכך.
אני רק שאלה:
למה בג"ץ הוא שפוסק וקובע מהם ההסדרים של הוראות הפתיחה באש ולא שר הביטחון, הרמטכ"ל ואפילו ראש הממשלה?! ממש סמכות בלי אחריות (או ר"ת סב"א)!
המחדל הוא כל כך רחב מכל מיני היבטים, רשויות ובעלי תפקידים כולל פילוג פנימי שצריך ספר או סידרת ספרים לתאר אותו. אני מתבייש במצב הזה
בשמאל חשבו שהמטרה מקדשת את האמצעים והם פתחו פרצה לארגוני ביון זרים להכנס, לבחוש ולעצב. אין חברים בביזנס הזה וזה הלקח הראשון שהם יצטרכו ללמוד אחרי שטבחו דוקא בישובים שלהם. אני מאמינה שכל וועדת חקירה שתקום תצטרך להעניק מראש חנינה לכל מי שיצעד קדימה יתוודה וימסור את האמת במלואה.
התשובה היא פשוטה: במזרח התיכון, אם אתה לא חזק יטרפו אותך. מדיניות ההכלה ודיבורים על שלום נתפסים אצל הערבים כחולשה. בספטמבר השחור הירדנים חיסלו אלפים שהתקרבו לגדר. אף אחד לא מעיז שם לעשות את זה. פעם אחת בלבד החמאס חפר מנהרה למצרים. המצרים מילאו אותה בגז והחמאסניקים שם מתו. אין יותר מנהרות למצרים.
אבל היהודים מוסריים, נאורים, ליברלים. אס זה מה שקורה.
צודק,
למה לא היו מוקשים בגדר ??? למה ???
מאמר מה15/08/2022 באתר של התנועה הקיבוצית: ״הפיקוד על אוגדת עזה נשאר בתנועה הקיבוצית״… המפקד הקודם (גם קיבוצניק) שבמשמרת שלו התקרב מחבל עד העמדות וירה בראשו של סמ״ר בראל חדריה קודם להיות אלוף… האנשים הללו עושים כמובן מה שהם יכולים במסגרת המגבלות שאלה שמעליהם שמים להם אבל מדובר כאן בשכפול אידאולוגי בדיוק כמו במערכת המשפט.
בג"ץ ממשיך בהפקרות של שינוי המדיניות של צה"ל שאפשרה ל'מפגינים' מעזה להגיע עד לגדר – בעקבות עתירות של ארגונים כמו "יש דין"
מה הקשר??
בג"ץ הוא מערכת משפטית הכפופה לחוק בישראל ומתכתב גם עם החוק הבינלאומי. זה נעשה כדי שישראל תישאר מדינה עם סמכות משפטית בעיני עצמה ובעיני העולם.
אם בג"ץ קובע שלפי חוקי מדינת ישראל וחוקי המלחמה, אי אפשר לירות באנשים מפגינים בשטח של מדינה אחרת (וככה עזה נחשבת) – אז אי אפשר מבחינה חוקית.
צה,ל היה יכול להקים שדה מוקשים מסביב לגדר ובתוך שטח המדינה כדי למנוע חדירה באופן חוקי.
השב"כ היה יכול להעמיד מודיעין טוב יותר שיתריע על החדירה.
ישראל היתה יכולה לשים טנק כל 500 מטר מסביב לגדר\ בתוך שטח ישראל.
ישראל היתה יכולה לשים מאות ואלפי חיילים בתוך שטח ישראל עם הפקודה שמי שנכנס לשטח ישראל נורה.
כל הסיפור הזה הוא לחלוטין לא בגלל בג"ץ אלא מחדל של שב"כ וצה"ל. היו אלף דרכים אפשריות למנוע את החדירה הזו ללא קשר לפסיקות בג"ץ.
מזעזע תוצאת ניהול הביטחון הלאומי עי בג"צ יועמ"שים ותקשורת עוינת לעמה. אלה לעולם לא יקחו אחריות למרבה הכאב
זה לא רק פרקליטות ומשפטנים, זה צייתנות כל סגל הפיקוד והסללת החיילים. אם כל החיילים היו יורים,
אי אפשר היה לשפוט אלפים, אך אלאור עזריה היה בודד.
הפיתרון לא נראה, כי הצייתנות להחטף,
כ"צאן לטבח" ביטוי שלא שגור, אך זה מה שזכור ומהבהב, כשאומרים שואה…
איך לא קם קצין בדרגה גבוהה, אחד אפילו והודיע שאיננו יכול להמשיך ולשרת במצב כזה שמסכן את תושבי הגבול וכי לא תתכן כזו הפקרות? בגלל הרצון לשמור על המשרה הצבאית והמשכורת הגבוהה???
נכתב במאמר:"אחד העקרונות הבסיסיים בהגנה על עמדות צבאיות הוא קביעת קו אדום היקפי, פרימטר אותו אסור לאויב לעבור, ובמידה והוא עובר בו הוא יושמד …"
זה הגיוני מאוד. עם זאת האם יש מקור לזה?
איך בג"צ אשם הוא אם דחה את העתירה?
כל המאמר הזה הוא טעות לוגית אחת גדולה.
ישראל בקלות היתה יכולה להקים פרימטר בתוך התחום שלה, לדוגמא 600 מטר מהגדר הקיימת לתוך שוח המדינה. בפרימטר זה היה אפשר להניח מיקוש נגד-אדם ונגד-טנקים. אם ישראל היתה עושה את זה, אותם מחבלים ארורים לא היו יכולים להכנס ברגל ואותן טויוטות ואופנועים לא היו יכולים לעבור (בגלל מוקשי הנ.ט.).
מעבר לכך, עצם הידיעה שיש מיקוש רב בפרימטר הזה היתה מונעת מהחמאס לחשוב על פעולה כזו.
מדוע לא עשו את זה? קוצר ראיה מדיני. מחסום של מוקשים קיים ברמת הגולן לדוגמא, בתוך שטחי ישראל ובג"ץ מעולם לא אמר דבר נגדו.
בקיצור – כל המאמר הזה כושל לוגית. אין שום קשר לבג"ץ (במקרה הזה).
יש פה כשל מודיעיני וצבאי מהחמורים בהיסטוריה, מלווה בקוצר ראיה מדיני.
לא יאומן לאיזה רמת טמטום הורידו את הצבא שלנו!! הקצין אומר בקולו שהוא לא פתח באש על עזתים שפוצצו את הגדר כי לא היה להם רובים!!! וכי אנחנו בגלל זה צבא מוסרי!!! לא יאומן לאיזה רמה טמטום הורידו את החיילים שלנו מסכנים