האם חמאס באמת נכנע?

עקיבא ביגמן |   

הדיווחים על כניעה המונית של מחבלים מקדימים את המאוחר ומטעים את הציבור. בדיקת עובדות

עזתים ליד טנק ישראלי, רצועת עזה. צילום: דובר צה"ל

אחת המטרות החשובות ביותר מבחינת ישראל במלחמה היא להביא לקריסת חמאס כארגון מתפקד, בין היתר על ידי כניעה של פעיליו. בין העדויות להשגת יעד זה הן תמונות כניעה.

במהלך ההפוגה בת השבוע ראינו כיצד למרות הרס רב של תשתיות ושכונות מגורים בעזה, פעילי חמאס יצאו מהחורים וחזרו לנהל את העניינים ברצועה, מה שהעיד על המשך השליטה שלו בשטח. זה בדיוק המצב שאסור שיתקיים לאחר המלחמה.

לכן הידיעות על כניעה המונית של מחבלים חשובות וזו הסיבה שצה"ל מתאמץ להפיץ אותן. אבל בכל זאת, יש כמה שאלות שחשוב לשאול. דיווח של כתב גל"צ דורון קדוש מציע את הסבר הצבא לתופעה:

המחבלים שנכנעו בימים האחרונים והסגירו את עצמם לידי צה"ל סיפרו בחקירותיהם שהם מסרו את נשקם בין היתר כי איבדו קשר עם ההנהגה, ולא ידעו מה לעשות, ולכן לא נותרה להם ברירה אלא להיכנע. בצה"ל מזהים פגיעה בצירי הפיקוד והשליטה של חמאס בעקבות כניסת כוחות צה"ל לחאן יונס.

גורמי ביטחון אומרים: "הדבר מעיד על כך שההנהגה הבכירה של חמאס בחאן יונס מעדיפה את שרידותה האישית על פני הפיקוד והשליטה"

תיאורים אלו מצביעים על כניעה המונית ומאורגנת של יחידות שלמות של חמאס, שהחליטו להפסיק להילחם והותירו חורים במערך בשטח. זה התיאור המקובל לכניעה במלחמות רגילות. אצל ארגוני טרור זה כמובן אחרת, אבל תיאורי הכניעה מהימים האחרונים והתיעוד המצולם מציירים תמונה דומה.

השאלה הגדולה היא האם זה נכון. האם אנו עדים לקריסה מערכתית של חמאס? כאשר קוראים בין השורות נראה שאנחנו ממש לא שם. הנה למשל מידע שמספק דורון קדוש עצמו בסיום אותו דיווח:

מתוך מאות עזתים שעוכבו בידי כוחות צה"ל באירועים השונים בימים האחרונים – עשרות רבות זוהו כמחבלים והועברו להמשך חקירה במתקני צה"ל ושב"כ"

על פי דיווחים אלו, מאות העזתים שנתפסו ואת חלקם ראינו בסרטוני הכניעה אינם מחבלים. מדובר בגברים בגיל רלוונטי אותם צה"ל עיכב לחקירה ומתוכם רק עשרות זוהו כמחבלים. אלו לא חברי חמאס שהניחו נשקם, אלא אזרחים רגילים. בתוך קבוצות האזרחים הסתתרו כמה מחבלים, רובם כנראה גם לא חמושים, שנתפסו במקרה על ידי צה"ל.

כך עולה גם מדיווחים אחרים. יואב זיתון ב-Ynet למשל דיווח כי:

כ-70% מהעזתים שעוכבו ותועדו כך בימים האחרונים משוחררים/ישוחררו לביתם לאחר שהתברר כי אינם מחבלים. כך עולה מבדיקות ראשוניות במערכת הביטחון. יש עשרות מתוך המאות שהם כן מחבלים. כל היתר, מהבדיקות המודיעיניות – הם לא"

מספרים דומים הביא ניר דבורי שאמר כי "בין העצורים בעזה, 40% מחבלים, בהם כאלה שנחשבים ל"פצצות מתקתקות".

שוב מדברים על "עצורים" בעזה, לא על כניעה, ועל כך שרובם אינם מחבלים. הם נתפסים, מובלים למתקני חקירות ולאחר בדיקות והצלבות משוחררים. פעילי החמאס ביניהם אינם כאלו שנכנעו כלוחמים ואינם חלק מיחידה לוחמת שבחרה למסור עצמה לצה"ל, מדובר במשהו אחר.

בכתבה של רשת BBC משוחחים עם אחד העצורים, המתאר כיצד תושאל לגבי קשריו עם החמאס ולאחר כמה שעות שוחרר לביתו. מי שנותר במעצר הוא אביו שעובד עבור אונר"א וחשוד בקשרים לחמאס.

כמו לוחמי גרילה בהיסטוריה המוכרת, חמאס תוקף כאשר יש לו יתרון ובורח כאשר צה"ל מחזיק ביתרון. עם פרוץ המלחמה רבים מאנשי חמאס עברו ללבוש אזרחי ונטמעו באוכלוסייה. אין להם יכולת או רצון להתמודד מול עוצמתו של צה"ל והם ממתינים להזדמנויות להכות מהמארב. בעיקר הם ממתינים ליום שאחרי, בו יצאו שוב מהחורים וימשיכו לנהל את הרצועה. השבוע דווח כי יחיא סינוואר עצמו ברח לדרום הרצועה בחסות הומניטרית בזמן ההפוגה.

תמונת המצב המתקבלת, לפחות בינתיים, אינה קריסה ארגונית של חמאס אלא יותר ניסיון צה"לי לאתר מבין אלפי אזרחים את המחבלים המסתתרים. אלו אינם לוחמים הנוטשים עמדות, לא יחידות שלמות שהניחו את נשקן ויצאו מהמנהרות. אנחנו עוד לא שם. עד כה צה"ל נחל הצלחה בהשתלטות על שטחים גדולים ברצועה, אבל חמאס לא ממש ניסה להגן על השטח הבנוי. במקום זאת הוא מוותר על שטח תמורת זמן, ומשתמש באוכלוסייה אזרחית כנכס צבאי. העומק האסטרטגי שלו אינן שכונות המגורים אלא תושביהן.

ההפוגה ההומניטרית, המסדרונות ההומניטריים והאזורים ההומניטריים הם בדיוק הדברים להם חמאס זקוק כדי להמשיך את המערכה. אלו מאפשרים לו שטחי היערכות מוגנים ומאובטחים, אזורי מילוט והסתתרות ובסיס לשימור השליטה באוכלוסייה. העובדה שחמאס משתלט על אספקת הסיוע ומשתמש בו לצרכיו אומרת הכל.

צה"ל שולט בשטחים נרחבים מעל הקרקע בצפון הרצועה וסביר להניח שירחיב את השליטה בשבועות הקרובים. אבל שאלת ההכרעה עדיין לא פתורה. סימנים רבים מעידים כי שעון החול המדיני למבצע הולך ואוזל, ואם חמאס כארגון לוחם וכבעל השליטה ברצועה, לא יתמוטט כתוצאה מהמהלכים הצבאיים, שאלת היום שאחרי תהיה קשה ונוקבת.

בינתיים, העובדה שדובר צה"ל וראשי המערכות מפיצים את מסרים הכניעה לציבור הרחב מטרידה מאוד. מישהו מנסה לייצר תמונת ניצחון על חשבון הניצחון האמיתי. כאשר תהיה כניעה ויהיה ניצחון לא יהיה צורך ב"דברור" שלו. במקום לספק ביטחון ממשי, נראה כי צה"ל עסוק כרגע בעיקר בבניית תדמית ביטחון. ובסרט הזה כבר היינו.

מאמרים נוספים

המאבק על משמעות השואה
למה המערב מעדיף את ישראל חלשה
וובינר מנויים: היסטוריוגרפיה של הכחשת השואה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

6 תגובות למאמר

  1. פעם לגלגנו על הערבים שהיו מתמחים בתעמולה שקרית שהיה לה קשר רופף למציאות, היום לצערי צה"ל אימץ את השיטה הערבית של הפצת שקרים ואיבד את האמינות שפעם יחסנו לו

    הגב

  2. האזורים היחידים שמנותק לחלוטין מהנהגת החמאס (שלכאורה נמצאת בחאן יונס) עקב חוסר ברצף טריטוריאלי של החמאס אבל לא בשליטתנו הם סג׳עיה וג׳בליה וגם בהם עוד לא נגמרה ההתנגדות. על אחת כמה וכמה שבדרום.

    הגב

  3. כולם חכמים כולם זהירים כולם מתעסקים בטפל כדי לא להתעסק בעיקר: היתה כאן בגידה נוראה של צמרת צה"ל בדרג המדינה כדי לגרום לסילוק נתניהו מראשות הממשלה.

    הגב