מי באמת מבטל את הדמוקרטיה בפולין

הדיווחים האחרונים אודות פולין התמקדו במבצע אותו ניהלה ממשלת המרכז-שמאל החדשה בוורשה להשתלטות על כלי התקשורת הציבוריים: הטלוויזיה הציבורית, הרדיו הציבורי וסוכנות הידיעות הרשמית.

כך דיווחה גם התקשורת בישראל, שרובה מייחל להקמת של ממשלת שמאל-מרכז ישראלית, אשר בשם "ההגנה על הדמוקרטיה" תשתיק סופית את כלי התקשורת הימניים.

הניסיון לייצר השוואה בין מצב התקשורת בפולין לזה המקומי הוא תעמולתי באופיו, שכן כלי התקשורת הציבורית בישראל לא רק שאינם נמצא תחת השפעה ממשלתית כלשהי, אלא מהווים מראשי התוקפים נגד ממשלת הימין והימין בכלל.

השתקת כלי התקשורת הימניים והפרטיים, המתוכננת על ידי חלקים באופוזיציה בישראל היא מהלך אנטי-דמוקרטי טהור וחמור בהרבה מזה שבוצע בפולין. עם זאת, "ממשלת השינוי" הפרו-אירופאית הפולנית אינה מסתפקת רק בהשתלטות על התקשורת  הציבורית וטיהורה מאנשי מפלגת השלטון השמרנית היוצאת, מפלגת 'חוק וצדק'.

הממשלה החדשה בראשות דונלד טוסק, נשיאה לשעבר של מועצת האיחוד האירופי, נמצאת בריצת אמוק להפיכת כל הרפורמות אותן יישמה הממשלה הקודמת בשלל תחומים: ביטול הרפורמות המשפטיות, הכפפה מחדש של מערכת המשפט הפולנית לזו של האיחוד האירופי, שינוי מדיניות ההגירה הקפדנית ופתיחות להגעתם של פליטים לא-חוקיים ו"מבקשי מקלט" בעיקר דרך גבול בלארוס, והחלשת מעמד של הכנסייה הקתולית וקידום זכויות להט"ב – בראשן הזכות לברית זוגיות.

כדי לקדם את התוכנית השאפתנית שמטרתה מחיקת שמונה שנות שלטון הימין, צריכה ממשלת השינוי הפולנית להתגבר על מכשול גדול: הנשיא אנדז'יי דודה שנבחר לתפקיד מטעם מפלגת השלטון היוצאת.

זו כהונתו השנייה של דודה כנשיא והיא אמורה להימשך עד לאמצע 2025. לפי חוקת המדינה נשיא פולין עומד בראש הרשות המבצעת ומחזיק בסמכויות נרחבות, כמו למשל פיזור הפרלמנט בתנאים מסוימים. הוא יכול ליזום הליכי חקיקה או לחליפין למנוע חקיקה באמצעות זכות וטו. בית הנבחרים התחתון, הסיים, יכול לעקוף את הווטו של הנשיא רק באמצעות רוב בן שלוש חמישיות מתוך לפחות מחצית מ-460 צירי הסיים.

הנשיא יכול גם להשהות חתימתו על חוקים חדשים, המתחייבת כדי להפוך אותם תקפים, באמצעות פנייה לבית המשפט התחוקתי לצורך וידוא התאמתם לחוקה. בראש בית המשפט התחוקתי עומד שופט שמונה על ידי מפלגת השלטון הקודמת. סמכויות הנשיא אפשרו בשעתו לבטל את מה שכונה בישראל "חוק השואה" וגרם למשבר ביחסים בין המדינות.

בעוד שממשלות חדשות בפולין נוהגות לפטר מינויים קודמים במשרדי הממשלה ולמנות במקומם את אנשיהן, הנשיא הוא המחליט על מינוי שגרירים ברחבי העולם, ובתוקף היותו מפקד הצבא העליון ממנה גם את הרמטכ"ל ואת מפקדי זרועות הצבא.

דודה כבר הכריז כי פיטורי מנהלי גופי התקשורת הציבוריים על ידי ממשלת השינוי היו "לא תחוקתיים" ומהווים "אנרכיה שנועדה לעקוף את החוק". ערב חג המולד, כמהלך מחאה נגד "ההפרה הבוטה של החוקה ועקרון מדינת החוק הדמוקרטית" שביצעה הממשלה, הודיע הנשיא כי הוא מטיל וטו על חלק מהתקציב לשנת 2024 אותו הממשלה החדשה והסיים כבר אימצו. דודה הבהיר כי יגיש הצעת תקציב משלו שלא תכלול מימון לכלי התקשורת ציבוריים, בשל מהלכי הממשלה להשתלטות עליהם.

דחיית הצעת התקציב של הנשיא עלולה ליצור משבר פוליטי, שספק אם הפשרת כספי הסיוע של האיחוד האירופי (עליה הוחלט עם השבעת ממשלת טוסק) תוכל לפתור. ממשלת טוסק מיהרה לקבוע כי הווטו שהטיל הנשיא מהווה הפרה של החוקה. אך נראה כי דודה הצליח למצוא דרכים חוקיות להבטיח את משפטיות מהלכיו נגד הממשלה, כשם שהממשלה מנסה למצוא מעקפים משפטיים לסמכויות הנשיא.

במאבק הורדת זרועות זה נראה כי הממשלה נמצאת בעמדת נחיתות משפטית ומוסרית-ציבורית. אפילו 'קרן הלסינקי לזכויות האדם', ארגון לא-ממשלתי שלא נחשד בקרבה למפלגת 'חוק וצדק', קבע כי השתלטות ממשלת טוסק על כלי התקשורת הציבוריים מעוררת "תהיות משפטיות רציניות" ועלולה "להוות הפרה של הסטנדרטים של מועצת אירופה".

צפו באלדד בק משוחח עם ד"ר גדי טאוב על המצב באירופה, מתוך משמר הסף של אתר 'מידה':

כדי להשלים את השתלטותה על מוקדי הכוח וההשפעה במדינה, צריכה ממשלת השינוי בפולין למצוא דרכים לעקוף את סמכויות הנשיא או לשלול ממנו לגיטימציה שלטונית.

יעיד על כך עימות נוסף הקשור לסמכויות ופרץ סביב החלטת נשיא הסיים, חבר הקואליציה השלטת, לסלק משורות בית הנבחרים שני צירים שכיהנו כחברים בכירים בממשלה היוצאת – אחד מהם כשר הפנים והאחראי על שירותי הביטחון בממשלת 'חוק וצדק' והשני שימש כסגנו.

סילוקם מהסיים הגיע לאחר שנידונו לשתי שנות מאסר בגין הפרת אמונים על חלקם בפרשת שחיתות מתקופת ממשלת 'חוק וצדק' הראשונה, בין השנים 2007-2005. הם נידונו לפני כעשור ונאסר עליהם לשאת במשרה ציבורית כלשהי למשך עשר שנים. הנשיא דודה העניק להם חנינה עוד לפני שהתקיים דיון על ערעור שהגישו על גזר הדין.

ביוני האחרון החליט בית המשפט העליון של פולין כי החנינה הנשיאותית לא הייתה חוקית מבחינה פרוצדורלית, שכן ניתנה לפני הדיון על הערעור. מנגד, בית הדין התחוקתי של פולין קבע כי לעליון אין כלל סמכות לדון בעניין.

גישתה הפרו-אקטיבית של ממשלת פולין החדשה עלולה גם להשליך על ישראל. יש בוורשה החוששים כי ממשלת טוסק תפעל לקדם את ביטולו של עקרון הקונצנזוס בשורות האיחוד האירופי, שחייב עד כה אימוץ החלטות פה אחד. כלומר, התנגדות מדינה אחת יכולה הייתה לסכל אימוץ החלטות, כפי שעשו בשנים האחרונות מספר מדינות, בראשן הונגריה, כשעמדו בפני האיחוד הצעות אנטי-ישראליות.

אם פולין תצטרף ליוזמה להחליף או לבטל את עקרון הקונצנזוס באימוץ החלטות ברוב פשוט, כפי שמעוניינות בין היתר גרמניה וצרפת, עלולה ישראל למצוא עצמה בפני קשיים גדולים להכשלת הצבעות אנטי-ישראליות. ככלל, ממשלת פולין החדשה צריכה להוכיח אם היא שייכת לגוש המדינות שישראל יכולה לסמוך על תמיכתן, גם בפורומים בינלאומיים, או שמא תצטרף לגוש המדינות המדברות גבוהה גבוהה על ידידותן עם ישראל, אך למעשה פועלות נגדה.