כאן ועכשיו: די לחגיגת הבזבוז בתאגיד

על פי חשיפה של נבו טרבלסי ב'גלובס' אמש (ראשון), עלות כל פרק בסדרת התחקירים החדשה של גיא רולניק בתאיגד עומדת סביב 600 אלף ש"ח. לפי המדווח, סכום זה נחשב לגבוה פי שניים מן העלות המקובלת של פרק סטנדרטי בתוכנית תחקירים, ויתכן אף שגבוה יותר מעלות פרק בתוכנית 'עובדה' הנחשבת ליקרה במיוחד. על פי גורמים המובאים בכתבה, מדובר בעלות "גבוהה במיוחד לתוכנית בסדר גודל כזה ביחס למקובל בשוק".

כיצד אם כן הגיעו בתאגיד לסכום המופרז הזה, בסך הכל 3.5 מיליון ש"ח לסדרה בת שישה פרקים? על פי המוסבר ב'גלובס', ההפקה עברה מספר גלגולים ותוכננה לעלות לשידור לפני ה-7.10, ובתאגיד טוענים כי "בעקבות המלחמה צולמה בחלקים נרחבים מחדש, נערכה שוב ועברה את ההתאמות התקציביות והתוכניות הנדרשות נוכח האירועים".

אם כבר, בעת מלחמה וחירום, כאשר המגזר הציבורי כולו נדרש לקיצוצים, מן הראוי היה שבתאגיד היו מחשבים מסלול מחדש ומנסים להפחית את עלויות ההפקה, לא לנפח אותן על חשבון הציבור. כך הרי בתאגיד עצמו מספרים לנו שצריך לעשות. אך במקום זאת, כאשר הדבר נוגע לבזבוז תקציב התאגיד, מסתבר כי הוא בוחר לפזר כספים ללא אבחנה וללא מטרה.

ההשתוללות התקציבית הזו צבועה עוד כאשר מדובר בסדרה מבית היוצר של גיא רולניק, ממייסדי עתון 'דה מרקר' ובכיר בקבוצת 'הארץ' שבנה למעשה קריירה על קריאות לצמצום ההוצאה הציבורית. כפי שציין עמית סגל בסדרת ציוצים אמש, מדובר בעיתון שקורא כמעט מדי יום לקיצוץ בתקציבי הממשלה בזמן מלחמה, אך קריאות אלו "נעצרות כשזה נוגע לעצמו". עוד הביא סגל קטע מכתבה מלפני מספר שנים ב'דה מרקר' שהלינה על עלויות הפרקים בתאגיד ותהה האם יכתבו כעת דברים דומים.

תגידו, הצדיקים מהמרקר שכתבו לפני שבע שנים על כך שעלות של 400,000 לפרק בתאגיד מעוררת ״תדהמה מהולה בכעס״ ו״שומטת לסתות״ ושאין הצדקה לכך בשידור ציבורי – יכתבו דברים דומים גם כשמנהיג הכת שלהם עולה פי אחד וחצי? pic.twitter.com/hM5G7hSlrF

— עמית סגל Amit Segal (@amit_segal) January 21, 2024

גם רולניק עצמו נהג לקורא לקיצוצים נרחבים בתקציב, כמו למשל במניפסט שפרסם ב'הארץ' השואל בכותרתו "איפה מתחילים לקצץ", ומשיב למשל: "הממשלה צריכה לחתוך את מספר השרים וסגני השרים", "לחתוך את ההוצאות של כל לשכות הבכירים בסקטור הציבורי ב-20%", "חיתוך מדורג בשכר של כל בעלי המשכורות הגבוהות בסקטור הציבורי המורחב", ועוד.

רולניק מציע גם לחתוך בתקציב חברי הכנסת, משום שרק כאשר "ירגישו על בשרם את הקיצוצים – הם יבינו את מצב המשק ויתחילו לקבל החלטות יותר אחראיות". לדבריו, "התרומה הגדולה של כל הצעדים האלה לא תהיה רק מאות מיליוני הדולרים שהם יחסכו לתקציב המדינה; מהלכים אכזריים אלה הכרחיים כדי לנסות ולשקם את האמון של הציבור בנבחריו ולגייס תמיכה לתכניות החירום".

עוד ידוע רולניק בהתנגדותו הקולנית לממשלה המכהנת, ובין היתר היה פעיל מאוד במסגרת המחאה נגד הרפורמה המשפטית בה נשא שלל נאומים לוחמניים. רק לאחרונה טען מעל דפי 'דה מרקר' כי "אסור לחכות" עם חידוש המחאה גם לאחר פרוץ המלחמה, ולכן "היא חייבת להתחיל כבר מחר בבוקר". מסתבר שלקבל כסף רב מהמדינה אין לו בעיה כלל, גם במצב המשק הנוכחי.

למען הסר ספק, באופן אישי אני מצטרף לקריאה לקיצוץ כולל בהוצאות הממשלה ובוודאי בעת הזו, אך קיצוץ זה צריך לכלול גם את התאגיד, של-800 מיליון השקלים שהוא מבזבז מדי שנה בוודאי ניתן למצוא שימוש טוב יותר מאשר עוד מחזור של אותו שטיק אותו רולניק מריץ כבר שנים.

לצביעות כזו די התרגלנו לצערנו, אך הטענה העיקרית כאן מופנית פעם נוספת לנבחרי הציבור. שבענו מהבטחות על גבי הבטחות של ממשלות ימין, החל מרפורמות נחוצות בשידור הציבורי ועד לצמצומו או סגירתו. עם הזמן הולך ומתברר, בדיוק כפי שרבים הזהירו מראש, שהתאגיד ודומיו הם לא יותר מעוד אפשרות לחברי הברנז'ה לחלק כספי ציבור לקולגות, מיעוט שמאל שמשתיק בשמחה כל קול אחר ומגרד את תחתית טבלאות הרייטינג. התאגיד כבר חסר תקנה אבל את השתוללות הכספים הזו אפשר וצריך לעצור, בטח עכשיו. הגיע הזמן שהמחוקקים יפסיקו לפחד ויתחילו לעבוד בשבילנו.