החות'ים הם רק תירוץ: המערב חוזר לים האדום

"מההיסטוריה אנו למדים שאין אנו למדים דבר מההיסטוריה."

– באזיל לידל הארט

המלחמה שהתפתחה מחדש בין אוקראינה לרוסיה בשנת 2022 יצרה משבר עצום למדינות באירופה במיוחד בכל הנוגע לאספקת אנרגיה כמו גז ונפט. אך משבר הוא גם הזדמנות ועבור האמריקאים הסיטואציה שהחלה להתפתח במזרח אירופה אפשרה להם להגביר את המדיניות שתוכננה עוד בשנת 2014: להוות חלופה לגז מרוסיה.

קונדוליסה רייס, שכיהנה כמזכירת המדינה של הנשיא ג'ורג' בוש, הסבירה זאת כשהתראיינה לתקשורת הגרמנית ואמרה:

עלינו לנקוט בסנקציות קשוחות יותר, שהן עלולות לכלול גז ונפט. הכלכלה הרוסית פגיעה. 80 אחוזים מהיצוא של רוסיה הם נפט, גז ומינרלים…אנשים אומרים שהאירופאים ישארו ללא אנרגיה, ובכן, הרוסים יישארו ללא מזומנים הרבה לפני שהאירופאים יישארו ללא אנרגיה.

"מהפכת הפצלים" האמריקאית הגדילה באופן דרמטי את יצור האנרגיה העצמי בארצות הברית, וכשמדובר במדיניות חוץ היא מעניקה לממשל בוושינגטון כלי נשק רב עוצמה. כך, המשבר בין רוסיה לאוקראינה יצר את התנאים שאפשרו לשכנע את אירופה להחליף את הגז הרוסי בגז אמריקאי, והמשמעות הכלכלית היא שרוסיה איבדה בשנת 2023 את השוק הגדול ביותר שלה – אירופה שנחתך בכ-56 אחוזים לעומת שנת 2022.

האמריקאים, מנגד, הגבירו את היצוא שלהם לשוק האירופאי והצליחו להגיע למצב בו בשנת 2023 כ-68 אחוזים מייצוא הגז באמריקה הופנה לאירופה. המשמעות הפוליטית היא שהאירופאים נשארו קשובים לעמיתיהם האמריקאיים, ולמרות האינטרסים השונים ומערכות היחסים המגוונות שהמדינות באירופה מנהלות מול רוסיה ואוקראינה, הם נשארו מאוחדים תחת האיחוד האירופי.

זה נשמע נורא, אבל אוקראינה חשובה לאמריקנים יותר משהיא חשובה לשכניה באירופה. העובדה היא שאפילו אחרי הפלישה הרוסית לחצי האי קרים האירופאים המשיכו לצרוך גז ונפט מרוסיה ופיתחו את מערכת הצינורות נורד-סטרים בשותפות מרובעת של רוסיה, הולנד, צרפת וגרמניה, ורק ארצות הברית העזה למתוח ביקורת ולהתנגד למהלך.

מכיוון שהאמריקאים הצליחו לצמצם את ההסתמכות האירופאית על נפט וגז מרוסיה, ונורד-סטרים נפגעה באופן מסתורי בספטמבר 2022, הרוסים נאלצו ללמוד מהאיראנים כיצד "להלבין" את הגז והנפט שלהם, לשנע אותו למזרח הרחוק אל בתי הזיקוק של הודו וסין, ומשם למדינות המערב.

בבתי הזיקוק של הודו המולקולות מסיביר הופכות למוצרים פטרוכימיים ודלקים ואז חזרה אל המכליות ואל השווקים באירופה.

תרגילי ההתחמקות מהסנקציות של רוסיה מוסיפים, אם כן, לעומס בים האדום. אל המכליות שיוצאות מהמפרץ הפרסי למערב באופן שגרתי, הצטרפו גם המכליות המגיעות מרוסיה בדרכן למזרח, ואלו החוזרות עם המוצרים הסופיים מהמזרח למערב.

מלבד תעשיית האנרגיה, הים האדום משמש כנתיב תחבורה מרכזי גם למשאבים אחרים. ספינות משא רבות עושות את דרכן מהמחצבים והמכרות של אפריקה אל תעלת סואץ והים האדום ועד הנמלים בסין כאשר בבטנן חומרי גלם המאפשרים לסין לשלוט על תחום ייצור הבטריות לרכבים חשמליים, פאנלים סולאריים וטורבינות רוח, לאור הביקוש הגובר של המערב לאנרגיה ירוקה. המוצרים המוגמרים עוזבים את הנמלים הסיניים ונעים לאירופה, שוב: דרך האוקיינוס ההודי, הים האדום ואז לתעלת סואץ ולים התיכון. הים האדום הפך לעורק מסחרי מן המדרגה הראשונה.

המלחמה שיזם החמאס על ישראל ב-07.10.2023 אפשרה לקבוצה קטנה בתימן, החות'ים לשבש את תנועת הספינות הישראליות. אבל, לאחר שהקבוצה למדה שאין כמעט ספינות ישראליות בים האדום, היא תקפה ספינות העושות את דרכן לישראל, ולאחר שלמדה שוב, שאין הרבה ספינות שיעדן הוא ישראל, היא החלה לתקוף את כל הספינות שעברו בים האדום.

הסיבה לצעד חסר התקדים הזה היא לא עזה ולא ישראל, כי אם רצונם של החות'ים לשפר את אחיזתם בתימן על ידי סחיטה באיומים של סעודיה. אולם, המשבר בתנועת הספינות בים האדום נתן לאמריקאים ולבריטים הצדקה לשנע יותר כלי מלחמה לים האדום ולאזור המפרץ הפרסי, לשפר את אחיזתן שם, ולהשפיע על הייצוא מסין ותנועת המכליות מרוסיה ואיראן.

מנקודת מבט אנגלו-אמריקנית, אם כן, הים האדום הפך לנקודה עמוסה המייצרת עבורם עניין רב. ולא רק להם: שליחת הכוחות הבריטית הובילה לשליחת כוחות צרפתיים, שבעקבותיהם באו כוחות מכל רחבי האיחוד והיבשת. המשבר מול החות'ים הוא הזדמנות מעולה עבור מדינות אירופה לשקם את שליטתן בציר חשוב מאין כמותו, שהן חשבו שניתן לשכוח ממנו.

אם האמריקאים היו רוצים לפעול באופן כוחני מול האיראנים הם היו פועלים מול הצי הימי האיראני, ומול מכליות הנפט והגז האיראניות, כפי שעשו ב-1988 במבצע "גמל שלמה": ב-18 באפריל 1988, הצי האמריקני פתח במבצע נגד מטרות איראניות במפרץ הערבי כנקמה על פגיעה בספינה USS Samuel B. Roberts שהותקפה ועשרה ממלחיה נפצעו קשה. תגובת ארה"ב הייתה חריפה, ונחשבת לאחת מחמש פעולות השטח הגדולות שביצע הצי האמריקני מאז מלחמת העולם השנייה. זו הייתה הפעם הראשונה, והיחידה עד כה, שחיל הים האמריקני ביצע חילופי אש באמצעות טילי קרקע-קרקע עם כוח אויב. במבצע שנמשך יום, השמיד הצי האמריקני שתי פלטפורמות איראניות, הטביע שתי ספינות ופגע קשות באחרות.

הפעם, האמריקנים מעדיפים לנקוט באסטרטגיה אחרת ולא בכדי. משבר מספק הזדמנות, והחות'ים העניקו למערב הזדמנות פז לחזק את אחיזתן באזור. החופש היחסי שהיה לרוסים, לסינים, לסעודים או לאיראנים בים האדום נגמר ולא יסתיים בזמן הקרוב. דגלי המעצמות והפכים את הים האדום לים של צבעים, וים של צבאות.

יניב ויסמן הוא מנהל בחברה טכנולוגית וכותב בלוג בעניינים גיאו-אסטרטגיים