עבור השמאל המלחמה היא הזדמנות להמשך המחאה

בניגוד לתדמית שהם מנסים למכור לציבור, למרות הטבח בעוטף, המלחמה וגיוס המילואים ההמוני, ארגוני המחאה לא נחו לרגע.

הפגנה של 'אחים לנשק' בשני לאוקטובר 2023. שימוש ציני במלחמה. צילום: נבות אשכול

בשבועות האחרונים מתגבר קמפיין ציבורי נגד הממשלה והעומד בראשה. מדובר בקמפיין מקצועי מתואם וממומן היטב הכולל שלטי חוצות, העיתונים הארציים, אתרי אינטרנט, קידום תוכן ממומן ברשתות החברתיות ועוד. אחד הבולטים שבהם הוא קמפיין "אתה הראש – אתה האשם", שהושק בימים האחרונים.

השאלה המתבקשת היא כמובן: מי עומד מאחורי זה. או בלשונו של ראש הממשלה נתניהו "מי מממן את המודעות נגדי?"

ובכן, מסתבר שהתשובה פשוטה למדי, ואין כאן תעלומה גדולה. מי שמממן את הקמפיין הנוכחי נגד הממשלה הם אותם גופים ופעילים שעסוקים כבר למעלה משנה בקמפיין קיצוני וחסר אחריות שכלל המרדה, עידוד חרם וסרבנות.

בכל זאת, יש כאן טוויסט מסוים. משום שבתחילת המלחמה כל הגופים האלה הצהירו בפומביות ובצדקנות שהם מפסיקים את המחאה ו"מתייצבים לכל משימה לאומית". כך בהצהרות, אבל האמת היא שמאחורי הקלעים הם חזרו לסורם. חלקם, הרבה יותר מהר ממה שאתם חושבים.

 

לוחמי כיפור

נפתח בגוף העומד במרכז הדיון כיום, זה שאחראי על מודעות "אתה הראש – אתה אשם". מדובר בקבוצה בשם "לוחמי כיפור", ארגון שהוקם בפברואר שעבר, ועמד מאחורי אירועים כמו "מסע  הטנק" שכלל טנקים ממלחמת יום כיפור והחתמה על מגילת העצמאות ועוד.

באתר האינטרנט של הארגון, שמשום מה ירד מהרשת בימים האחרונים (אבל נמצא כאן), הוסבר כי מאז הקמת הממשלה הם נאבקים "מול ניסיון הפיכה משטרית מבית, אשר חתר תחת ערכי 'מגילת העצמאות' ופעל לפרק את מוסדותיה הממלכתיים של המדינה. כאיש אחד התגייסנו לחזק את מבצרי הממלכתיות של המדינה ולהגן עליהם מפני המתקפה, כפי שידענו להגן על גבולות המדינה". במסגרת הזאת, הודיע איל יפה, אחד מראשי הארגון, על הפסקת התנדבות למילואים.

בשישה באוקטובר הארגון עדיין הוביל מחאה בתל-אביב נגד הממשלה, בכותרת "הצטרפו אלינו לנוהל קרב", כולל מיצג של טנקים ממלחמת יום כיפור. מיד אחרי המתקפה הרצחנית של החמאס ב-7 באוקטובר, הארגון הודיע על הפסקת המחאה והתגייסות למען יישובי העוטף. המחאה אולי הופסקה, אבל הקמפיין נמשך במלוא עוז. הם הגיעו להתנדבויות עם חולצות ממותגות ואף דאגו לקבל פרסום בעמוד הראשון של ידיעות אחרונות.

יתר-על-כן, גם השהיית הקמפיין הייתה קצרת ימים. כבר ב-23.12, חזרו לדבר בארגון על הבחירות שצריכות "להגיע בהקדם", ולקראת סוף דצמבר חזרו למחאות מול ביתו של ראש הממשלה בקיסריה עם הסלוגן "מחדל 73 – מחדל 23", ו"חייבים בחירות".

הארגון מופעל על ידי עמותה בשם "ביחד עם לוחמי כיפור 73", שהוקמה בדצמבר שעבר. הוא הפעיל קמפיין גיוס המונים לתקצב את המחאה. בשלב זה אין לעמותה דוחות כספיים פומביים, אך מהיקפי הפרסום והמודעות שהארגון מפעיל אפשר להעריך שמדובר בכסף רב.

 

עתיד כחול לבן

ארגון נוסף הפעיל בצורה אובססיבית בקמפיין הוא 'עתיד כחול לבן', העמותה המרכזית שהפעילה את המחאה נגד הממשלה מאז השקת הרפורמה בשנה שעברה. זו עמותה המשמשת כסוג של "בנק" של המחאה באמצעות תשתית לגיוס כספים וניהול, המממן בתורו מיזמים תחת מותגים שונים, המוכר שבהם "חופשי בארצנו – מטה המאבק".

כפי שפרסמתי בעבר, עמותת עתיד כחול לבן היא גוף שהוקם עוד בשנת 2009 במטרה "להעצים ולהבליט את התמיכה הציבורית בפתרון שתי מדינות לשני עמים". מי שעומד בראשה הם אנשי שמאל מוכרים: יזם ההייטק אורני פטרושקה, ראש השב"כ והשר לשעבר עמי איילון ועורך הדין גלעד שר, שהריצו מיזמים שונים לקידום ההיפרדות מהפלסטינים. מאז השקתה של הרפורמה בשנה שעברה העמותה עברה שינוי יסודי והחלה לעסוק באינטנסיביות במחאה נגד הממשלה, תוך שהיא מגייסת סכומי עתק לפעילות הזו. הנתונים המלאים של שנת 2023 עדיין לא גלויים, אבל בעוד שתקציבה השנתי הרגיל עמד על ממוצע שנתי של מיליון ש"ח, סביב המחאה העמותה גייסה עשרות מיליוני שקלים כפי שבא לי די ביטוי בקמפיין מימון המונים שהיא ניהלה.

במוצאי שמחת תורה עוד תוכננה הפגנה המונית של המחאה תחת הסלוגן "ייקח כמה שייקח, אנחנו לא ניתן להם". אולם המתקפה הרצחנית של חמאס שינתה הכל. הארגון הודיע על "הקמת חמ"ל סיוע לתושבי הדרום וקו הלחימה", ועל כך שהוא, יחד עם שאר ארגוני המחאה, "מעמידים את כלל התשתיות הארגוניות והיכולות הלוגיסטיות שברשותם לסיוע ותמיכה בתושבי קו הלחימה".

אולם לצד ההתגייסות למען הלוחמים, הארגון לא זנח לרגע את הקו התוקפני נגד הממשלה. בימים שאחרי הטבח פרופיל הפייסבוק שלו התחיל להדהד באובססיביות כל ידיעה המטילה את האשמה והאחריות על הממשלה. ניתן לספור עשרות פרסומים כאלה בשבועות הראשונים למלחמה. כבר ב-12 לאוקטובר, לאחר אחד מנאומיו של נתניהו בכנסת, תקפו אותו וקבעו: "אין ולא תהיה מחילה". גם כאן, המחאה ברחובות לא הוקפאה לזמן רב. ב-16 בדצמבר, כאשר רוב המילואים עדיין מגוייסים ותוך כדי הלחימה בעזה, יזם הארגון הפגנה בקריאה להחלפת הממשלה.

אחת הפעולות הבולטות ביותר ש'עתיד כחול לבן' לקחה עליו חסות בשלב מסויים הוא קמפיין "מחדל 23". זהו קמפיין המופעל באמצעות פרופיל פייסבוק ואתר אינטרנט, שהוקמו שניהם כבר ב-11 לאוקטובר – 4 ימים בלבד אחרי הטבח בעוטף, כשכוחות הביטחון הצליחו רק בקושי לייצב את הקו הראשון ביישובים. במסגרת הקמפיין הזה הופצו באופן שיטתי וקבוע פוסטים שעניינם הטלת האשמה על נתניהו לבדו, ודרישה להתפטרות מיידית. "נתניהו התעלם מכל האזהרות. הוא אשם", קובע הפוסט הראשון בשרשרת, שכלל קמפיין להחתמה על עצומה, ולמעשה איסוף נתונים ומידע שיכול לשמש את הארגון גם בהמשך.

למרות האנונימיות של הקמפיין, באתר האינטרנט שלו נכתב תחת "תנאי השימוש" כי מדובר ב"אתר מבית עתיד כחול לבן". זהו נוסח שלא הופיע בשלבים המוקדמים של הקמפיין, וייתכן שהעמותה לקחה עליו אחריות רשמית בשלב מתקדם יותר. בפניה לשאלה שלנו השיבו ב'עתיד כחול לבן' כי "מדובר באתר שאינו פעיל". כך או כך, המחאה מבית עתיד כחול לבן ושלוחותיה לא הפסיקה לרגע.

 

ריסטרט ישראל

זרוע קמפיין נוספת המנוהלת על ידי 'עתיד כחול לבן' באמצעות מטה 'חופשי בארצנו' הוא האתר 'ריסטרט ישראל', בו מרוכזות קבוצות מחאה שונות. סדר היום של האתר ברור: "בחירות עכשיו" ו"עסקה עכשיו". שום מילה על המשך המלחמה, המטרות שלה וההישגים הנדרשים מול החמאס. באופן לא מפתיע, הכלי להשגת היעדים הללו הוא המחאה.

האתר מונה מספר ארגונים חדשים שהוקמו בעקבות ה-7 באוקטובר, שמחולקים לתתי-קבוצות שונות: 4 ארגונים הקשורים למחאת החטופים ו-5 ארגונים הפעילים להדחת ראש הממשלה, ביניהם קבוצת תושבי העוטף, קבוצת תושבי הצפון, והמעניינת ביותר קבוצת "כיתות כוננות", שנועדה לרכז רשימות של פעילים להקפצה מהירה במוקדים שונים בארץ.

תיאור הקבוצה הזו הוא המקום היחיד באתר הארגון שבו ניתן למצוא ז'רגון צבאי: "ממחאה להדחה, להכרעה", נאמר שם, והיא "מתמקדת רק במקומות החשובים ביותר להגברת הלחץ על נתניהו להתפטרות והדחה, המקומות הקרובים ביותר אליו, לצורך שיחרור החטופים ולצורך סימון, התבססות והכנה הדרגתית לאירוע הטריגר הבא (כגון ליל גלנט)". במקרה של טריגר מהסוג הזה, הקבוצה אמורה לייצר את התשתית לכך שיצטרפו "בהתראה קצרה מאות אלפי ישראלים טובים וזועמים ל-"מצור" לא אלים, במגבלות החוק, על מעונות ומשרדי נתניהו בירושלים, קיסריה, והקריה בת"א". בקיצור, כוחות קפלן בשטחי כינוס.

 

אחים לנשק

ארגון מחאה נוסף החשוב בהקשר הזה הוא "אחים לנשק", אחד מהארגונים הבולטים ביותר במחאה בשנה שעברה, שנקט מאז המלחמה באסטרטגיה של יצירת "אלטרנטיבה" לממשלה. כמו ארגונים רבים וטובים בחברה הישראלית, גם "אחים לנשק" התגייסו לטובת הכוחות הלוחמים ותושבי העוטף, בגיוס תרומות, רכישת ציוד וחלוקת מזון ושירותים אחרים ללוחמים ולתושבים.

אבל זה לא כל הסיפור. מפני שבניגוד לאחרים, אחים לנשק דאגו כל העת למתג את הפעילות שלהם ולהבליט את תרומתם למאמץ. הם ערכו אין ספור סיורים מתוקשרים לעיתונאים ומובילי דעת קהל בחמ"ל שהם פתחו, מיתגו תרומות רבות שלהם בלוגו של הארגון – החל מחמגשיות עם ארוחות לחיילים, דרך ביגוד חורף, וכלה במקלחונים, ומה שלא תרצו. בחלק מהמקרים פורסם כי תרומה של בשרים לעל האש למשל, הותנתה בהעלאת סרטון לרשתות החברתיות של חיילים המודים לארגון על טוב ליבם.

"אחים לנשק" לא הסתפקו בכך, אלא גם ניצלו את ההזדמנות לקבל מעמד פטור ממס לעמותה שלהם, ובכך לקבל הכרה רשמית מהממסד על כך שפעילות העמותה למעשה אינה פוליטית. והשיא הוא בהקמתו של ארגון סיוע לעסקים – "אחים לעסק", הפועל בשיתוף הסוכנות היהודית. פה לא צריך להאשים את הארגון, אלא את הסוכנות, שצריכה לעשות בדק בית משמעותי מאוד על שיתוף הפעולה של עם ארגון פוליטי שפועל להפיל את הממשלה מאז הרפורמה.

כל הפעילות הזו, שבעיקרה היא ברוכה ושותפים לה מאות ארגונים אזרחיים בכל רחבי ישראל, נועדה לשרת מטרה אחת. להציג את "אחים לנשק" כמעין אלטרנטיבה שלטונית לממשלה. זה הקו שהארגון מוביל כבר מספר שבועות, תחת קמפיין שלטי חוצות "ישראל תהיה טובה יותר. באחריות". בציוץ שבו הם השיקו את הקמפיין הסבירו בארגון כך: "היום, אנחנו יוצאים למסע אל הגשמת התקווה. המסע אל עתידה של המדינה האהובה שלנו. הוכחנו שאנחנו יודעים להוביל, הוכחנו שאנחנו יודעים לבצע ועכשיו אנחנו אומרים: ישראל תהיה טובה יותר. באחריות".

במלים אחרות, זה נראה, נשמע, מריח ומרגיש כמו קמפיין בחירות של מפלגה בדרך. ואמנם, המשימה הראשונה של "אחים לנשק" היא הבחירות לרשויות המקומיות. במסגרת הזו הארגון מפעיל רשת מתנדבים, ואפשר להעריך שהוא מתרגל פעילות לקראת הבחירות הארציות, וכדבריו: "הבחירות המקומיות הקרבות הן הפרומו לבחירות הארציות. הן ההזדמנות להתחיל את השינוי של ישראל".

אגב, בבחירות שהתקיימו בתנועה הקיבוצית, שמהוות אולי פרומו לבחירות המוניציפליות, המועמדת שחלק מאנשי המחאה ניסו לקדם הפסידה בענק. הארגון שמיתג את עצמו כמי ש"הציל את המדינה" כאשר המערכות לא תפקדו, מבקש לקטוף עכשיו את הדיבידנד הפוליטי. זהו מהלך שקוף וציני ויש לקוות שלא יצלח.

שום דבר כאן לא אמור להפתיע, היות ואחים לנשק לא נמנעו במשך התקופה הזו גם מקמפיינים פוליטיים מובהקים. כך היה למשל באמצע דצמבר, כאשר הארגון הפיץ מודעה עם שמות ההרוגים בטבח, תחת הכותרת "בשבילנו אתם אחים, בשבילו אתם ניצבים בקמפיין". בעקבות ביקורת חריפה של משפחות שכולות ששמות יקיריהם הופיעו במודעה, הם מיהרו להתנצל ולהוריד אותה, אך הפעולה הזו חושפת את קו המחשבה של הארגון לאורך כל הדרך.

 

דרכנו

ארגון 'דרכנו' הוא אחד הארגונים הבולטים שפעל במחאה. מדובר בארגון שהוקם לפני כ-15 שנה ופעל לעודד הצבעה בבחירות באזורים בהם יש דומיננטיות לקולות מרכז-שמאל. בגלגולו הקודם הוא פעל תחת המותג "V15" שנועד להשיג ניצחון על הימין בבחירות 2015, ולאחר מכן שינה את שיטת הפעולה ועבר לדבר על "מתינות" בשיח הישראלי, כשהכוונה למתג את הימין כ"קיצוניות". במחאה נגד הרפורמה הוא הריץ את הסלוגן "בג"צ-שכפ"צ", והיה פעיל מאוד בהפגנות נגד הממשלה.

גם 'דרכנו' לא הפסיק לרגע מפעילות המחאה. כמו כולם הוא התגייס בשבועות הראשונים לרכישת ציוד לחיילים ולמציאת פתרונות לתושבי העוטף, אבל מהר מאוד חזר לפעילות הפוליטית הרגילה והארסית. כבר ב-27 באוקטובר, ממש בימים הראשונים של המתקפה בעזה, השיק הארגון אתר שמוקדש ל"תחקיר" המחדל שהוביל לטבח בעוטף. האתר הזה אינו אלא חזרה שחוקה על דף המסרים של השמאל, וקשה לראות בו "תחקיר". אך המטרה של הקמפיין מפורשת: להכין חומר לוועדת חקירה ממלכתית, ולוודא שהיא תסיק את המסקנות ה"נכונות".

בנוסף, עוד ב-24 באוקטובר, בטרם החלה הפעולה הקרקעית, הארגון הוביל קמפיין לשחרור החטופים, כאשר ברור שמדובר בעסקה מופקרת מול החמאס. הקריאה שלהם "לדרוש מהממשלה את החזרתם המיידית" של החטופים אומרת הכל. הארגון השיק קמפיין הקורא "לנתניהו לבחור בין החטופים לבין בן גביר", שנועד להציג את ההתנגדות לעסקה בתנאים שמכתיב החמאס כעמדה של הימין ה"קיצוני".

גם ב'דרכנו' מתארגנים למאבק על הבחירות המוניציפליות כחלק מחימום מנועים לבחירות הארציות. יחד עם שותפיהם מהתנועה הרפורמית הם יוצאים בקמפיין עידוד הצבעה, וקוראים לפעילים להירשם באפליקציה שלהם ולדרבן אנשים לצאת להצביע, מכיוון ש"חשוב לדאוג שההנהגה שלנו תהיה מתונה ואחראית. מראשי עיר ועד ראשי ממשלה".

ארגוני המחאה בונים על הזיכרון הקצר של הציבור. ההתנדבות שלהם במהלך המלחמה אמורה לגרום לנו לשכוח את הפעילות הקיצונית וחסרת האחריות שהם הובילו בחודשים שקדמו למלחמה, שהגיעו בשיאם למחאות נגד נתניהו בארצות הברית, שכינו אותו "שקרן" בזמן שהוא נואם בעצרת האו"ם על הסכנות הקיומיות המאיימות על ישראל. לא שמענו מהם לקיחת אחריות או בקשת סליחה על עידוד הסרבנות, הבערת הרחובות, ההסתה והפצת השנאה.

לסיכום, אחרי הפסקה קצרה, ארגוני המחאה חזרו לפעילות מלאה, גם במהלך המלחמה. איש לא צריך להיות מופתע שכעת הם ממשיכים לשלב הבא: הקדמת הבחירות והפלת הממשלה.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

17 תגובות למאמר

  1. הבעיה איתם היא שלא משנה כמה בחירות ייערכו – כל עוד הם לא מנצחים, הם לא יפסיקו למחות. הם מאוד מאוד מזכירים לי את הערבים. כשהם מפסידים הם לא מוכנים לשלם את המחיר. ואז כל פעם הם יוזמים מלחמה חדשה. אולי הפעם ינצחו. צריך ללמד את האופוזיציה לקח ושעל הפסד משלמים. גם עכשיו אילו יפסידו בבחירות "עכשיו" הם ימשיכו להפגין יום אחרי בכל מיני טענות הזויות.

    1. בינתיים הם רק למדו שהם יכולים להצליח לשכנע את מנהיגי הימין להזמין(!) נציגים שלהם לקבינט ולזרוק החוצה את השותפים שלהם(אפילו שאחרי ה7.10 יש מקום לדון האם באמת עדיפים אנשים שצמחו בתוך מטכ"לי הקונספציה על פני אנשים שהזהירו מעזה כל הזמן הזה). ושאחרי הבזיון הזה, אפילו בערוץ 14 ידאגו לנהל קמפיין להכניס עוד מאנשי האופוזיציה.
      הם למדו שלציבור הימני אין ברסלר, רדמן ובלאק שיפעילו על הפרקליטות והתשקורת לחצים דומים למה שהם מפעילים על הכנסת.

    2. בכלל יש הרבה נקודות דמיון בין ההתרפסות של יהודים כלפי אויביהם לבין ההתרפסות של הימין כלפי השמאל. מקווה שזה לא אות מבשר רעות לגבי עתיד הימין בישראל.

  2. הצמרת הביטחונית שגנץ מינה כולל רמטכ"ל בערב בחירות
    תמכה במחראה ודיווחה לממשלה שהחמאס מורתע

    ביום ו' התברר שהחמאס מתכונן לתקיפה והצמרת הביטחונית החליטה:
    1. לא לדווח לממשלה
    2. לא להכריז כוננות
    3. לא להוציא התרעה לרב"שים
    4. לא להרחיק את המסיבה
    מדוע?

    האפשרות היחידה שנשמעת סבירה:
    הם חשבו שתקיפת מספר יישובים תפיל את הממשלה ולא העריכו נכון את היקף התקיפה

    לא שמעתי הסבר סביר אחר

    1. מי סוחט את השב"כ ומה המשותף לאסור פרסום של פרשת המתחזה לכאורה מטעם השמאל עם הדודה המפורסמת, טענת טלי על פגישה לא תמימה בין ראש המוסד ושקמה, תאונה שבה נשרף התיק של רות דוד והמשך ביטול האשמות שלה. שב"כ ללא גבולות בשרות השמאל הקיצוני. רות דוד הייתה פרקליטות מחוז ת"א בזמן רצח רבין. אחרי רצח רבין, הרבה קבלו כוח ויכולים לשנות סדרי ממשל, לבטל תיקים, לתפור תיקים להקים מחלקה מיוחדת נגד מתיישבים וחלילה מלחקור המרדה והסתה וקריאה לסרבנות…

    2. אני בדעה שלך כבר זמן רב, וכל הזמן מתייגים זאת כקונספירציה. אבל מצד שני, זה כל כך זועק לשמיים. מה היה יותר מפיל את השלטון מאשר טבח קטן? אולי זה גדל למימדים בלתי צפויים כמו שאתה אומר, שלא העריכו את נכון את היקף התקיפה.
      כל כך הרבה ידעו ושתקו? לא דיווחו לממשלה? לא העלו כוננות? לא ביטלו את המסיבה? לא נתנו התרעות לגורמי הבטחון ביישובים?
      משהו מריח רע. זה כל כך ברור, רק שעד שלא חוקרים ואין ראיות, זה הכל בגדר קוסנפירציה

  3. כששואלים מאיפה הכסף, הכוונה איננה לשמות העמותות, שהרי עמותות אינן גופיים יצרניים, אלא לשמות האנשים שמממנים את העמותות. המחאה הוציאה עד עתה כ-900 מליון ש"ח, ולא אתפלא אם מדובר בכסף קטארי.

  4. ערב רב כל אלה, עוכרי ישראל , לא להאמין איך אנשים שחיים בתוכנו מוכנים למכור את המדינה בשביל כל מיני משאלות ללב הזויות

  5. תודה על הבאת הדברים.

    הפתרון היחיד לחזרת השיח הציבורי (עיתונות, מדיה חברתית וכדומה) לשיח אובייקטיבי ומתון – הינה החרמה טוטאלית של מי שמממן תוקפנות פוליטית.

    תמיד היו רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו, אבל במקום להשתמש בשיטתם להאשים אותם שטבח 7.10 בדיעבד מסביר היטב – מדוע מששת המנדטים, עברה על כל איסורי חונטת הגלימות ופשוט "התאבדה" למנות רמטכ"ל בממשלת מעבר (למרות שמועד סיום כהונתו של הרמטכ"ל הקודם, היה חודשים לאחר כינון הממשלה החדשה) – אנחנו נותנים לכל מיני פטרושקות, ליזום.

    אני לא קונה בביג, פוקס, שטראוס ועוד כמה שרשומים ברשימה שחורה (קובץ טקסט בסה"כ), אצלי בסלולארי. לא לכל דבר חייבים אפליקציה. ראיתם רוצח ישראלים עבור פרסים מאוסלו תורן, צועק כי "נתניהו הוא חמאס"? מצוין, תדאגו שמעתה – רק חמאס יקנה את הסחורה שלו.

    זו לא הרשאה לעיתונות, להיות אובייקטיבית – זו חובה. בלעדי חובה זו, לא יתכן שיח ציבורי תקין. אפילו בכדורגל, השופט לא יכול לרמות בגלוי לטובת קבוצה אחת. אדרבא, כאשר מדובר בדיון ציבורי בשאלות קשות מאוד, שהחברה הישראלית מתמודדת איתן.

    הדרך היחידה היא, לפגוע חזק בכיס של שטראוסים ופטרושקות למיניהם. מבחינתי, עד לרמה שחברתם תפשוט רגל (חדלות פרעון). רשימה קטנה בסלולארי וכל אחד מאיתנו תורם לכך את חלקו. תמיד צריך גרעין/קבוצה של אנשים, שמתחילים תנועה חברתית. דיקטטורי המקרופון לא רוצים לשמוע (לא בצורה אובייקטיבית, לכל הפחות), את הדיעות המסוקרות באתר זה? אין שום בעיה – שהמפרסמים שלהם ימכרו לחמאס.

    רשימה קטנה בסלולארי, זה כל מה שצריך. לרתום את החברים שלכם לכך, זה השלב הבא. תתחילו קודם כל כמוני, מעצמכם.

  6. יודעים מי עומד מאחורי המחאה
    השאלה היא מהיכן מגיע הכסף הכבד

  7. פחד השמאל הוא שנצחון הממשלה הנוכחית את החמאס , יעלה את אחוז מצביעי הימין .
    לכן , מיצרים גיס חמישי שתוך כזי לחימה מיצר כאוס ופילוג , כפי שעשו לפני המלחמה ולמעשה , הם הגורמים למלחמה .

    1. מלחמות פורצות כאשר אליטה הולכת לאבד שליטה. ביום כפור היה ברור לגולדה שהיא חייבת לסוג מסיני, דרישה מהאמריקאים, אבל אז תפסיד לבגין. הדיקטטורה השיפוטית הלכה להפסיד ולכן ארגנה לנו טבח. ישראל שואפת להקטין את כמות הכוח בגבולות מבחינה כלכלית הקטנת ההוצאות עוזרת למשק. בנוסף בג"ץ בעתירות ליש דין וכ"ד כובל את ידי כוחות הביטחון באופן מתמיד ובכוונת מכוון. מסיבות אלו הצבא הולך על פתרונות טכנולוגיים. במלחמת יום כפור קראו לזה אמצעיים מיוחדים. היה בפסח, כמו לפני מלחמת יום כפור, התראה והצבא התכונן וזה עלה הרבה כסף. מספר ימים לפני שמחת תורה הגיעה התראה נוספת. נתניהו כינס את ראשי הצבא והם אמרו בוודאות גמורה שלא יהיה כלום, כמו ביום כפור. בערב שמחת תורה הגיעה התראה ובהמשך הגיעה התראה חמה מאד. לא נעשה כלום, למעט שליחת צוות מצומצם של השב"כ. להזכיר שראש אמ"ן היה מוטרד רק מהתחממות גלובאלית של כדור הארץ. הם לא עדכנו את הדרג המדיני ואפילו לא העלו כוננות בגבול והתוצאות ידועות. חיילים נשחטו במיטות שלהם ואזרחים נטבחו, נאנסו, נשרפו חיים …. ברקע כישלונות פאסיביים כמו פרצות בגדר שלא תוקנו, אין בלוני תצפית, שמחייב העלאת כוננות, וכמובן כלום לא נעשה

  8. ידוע שקטאר ואיראן מממנות קמפיינים גלויים וחסויים בעולם המערבי. מליארדים נשפכו על אוניבסיטאות, לוביסטים, מכוני מחקר וכמובן שוחד (רוברט מאלי). השאלה איננה מי עומד בחזית ומשמש כמו קוף בארגוני פשיעה אלא מהיכן מגיע המימון. כל עיתונאי שמכבד את עצמו צריך לעסוק בשאלה הזאת יום ולילה כי אין ולא היה שום ניסיון פוטש משפטי תקשורתי שכזה באף מדינה מערבית. תקציבי הפרסום של התאגידים הגדולים ביותר במשק הישראלי נעים סביב 50 מיליון ש"ח לשנה. שווי המדיה, חשבונות הפייק ברשתות, והעובדים בשכר בקמפיין השנאה הזה מתקרב למיליארד ש"ח בשנה. זה לא תרומות של אנשים פרטיים. יש כאן מדינות שמפעילות סוכנים זרים ואנשים שפועלים בגלל סחיטה. צריך להגיע לארנק.

    1. תיקון קטן אך חשוב, ברשותך.

      פוטש משפטי+תקשורתי (כל מהפיכה צריכה "מסבירים", אפילו רוסיה של פוטלר משקיע בפרופוגנדה 24×7 לאזרחיה) מתרחש בארה"ב.

      אני אישית, כותב על כך כמעט בכל תגובה (היכן שזה רלוונטי, כמובן).

      ללא צל של ספק (בארה"ב, ניתן עדיין לקבל הרבה מידע מכוח FoIA), כיוון שבארה"ב ניתן הרבה פעמים לעקוב עד הדולר האחרון – ש"דמוקרטיות" ערביות "נאורות" + פוטלר וסעייניו (כמו שי ג'ינפינג ועלי חאמנאי),

      משקיעים כסף רב בהדבקת ארה"ב בוירוס הקומוניזם (דהיינו, לחלק אנשים לפי מה שניתן להמציא והם כבר יריבו ביניהם + האשמה כטקטיקה יחידה בשיח [זה לא, האם מדיניות X עדיפה על מדיניות Y, זה תמיד האשמה כמו "אנשים לבנים לא רוצים ____ (השלם כרצונך) לאנשים שחורי עור. עוד הרוצחים של לנין, השתמשו בטריק רטורי זה – נראה פשטני אבל כבש הרבה מדינות מבפנים. גם מתקדמות, לא רק את המפלגה הקומוניסטית של זימבאבואה])

      בארה"ב המצב אפילו חמור משלנו. שם, לאחר דור שמרקסיסטים גידלו לאורך כל שלבי ההשכלה (בדיוק עפ"י אזהרותיו של יורי בזמנוב), יש כרגע בארה"ב פלוגות סער (בדומה למתווה הנאצי, בו השתמש היטלר) + אנשים בעמדות מפתח (אפילו לאחר תארים מתקדמים, אפילו במדעים מדויקים), אשר פועלים בדיוק לפי המודל הנאצי ובטוחים שחלוקת אנשים לפי צבע עור, היא "תיקון" ו"שוויון". עוד סטלין והיטלר טענו בדיוק זאת. 100 שנים לפניהם.

      דוגמא קטנה להוכחת דבריי? בבקשה: הנאצי החשוך, שפיתח ואימן את Gemini AI, הפיאסקו החדש של גוגל.

      אז המצב אצלינו טיפה יותר טוב, רק מסיבה שרוב סרסורי ה"דמוקרטיה" – משקיעים את רוב כספם בהריסת ארה"ב (ברור למה, זו המדינה הכי חזקה במערב) ואנחנו מדי פעם מספיקים לשים לב לשלבי ההדבקה בוירוס הקומוניזם, לפי שהואריאנט הזה מגיע אלינו.

      אבל כו, הטקטיקה, האסטרטגיה והמטרות – זהות לחלוטין.

    2. בנוסף לדבריו הנכונים של אחמד:
      הסיבה שאין פוטש כזה באף מדינה דמוקרטית-חופשית אחרת היא כי אין צורך. אבל אם היה צורך גם היה פוטש.
      -אירופה מרוסנת ע״י איחוד מנותק, עסקאות נפט עם רוסיה והשפעות דמוגרפיות על תוצאות הבחירות מבפנים.
      -הודו ודרום קוריאה מרוסנות על ידי שכנים חזקים מכדי לאפשר גישה מיליטנטית.
      -קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד מנצלות את מרחקן מלב הסכנה כדי לקבור את הראש בחול.
      -יפן, בריטניה וסעודיה(מדינה מערבית במידה מספקת להיחשב) פשוט חלביות מכדי להוות איום.
      -בארגנטינה המהפכה רק התחילה והיא עוד לא מערבית.
      נשארו רק ארה״ב שרואה בעצמה השוטר של העולם וישראל שנחושה לשרוד ולכן חייבת להיות חזקה. ואותן צריך לנטרל.

  9. מעניין , יש דפוס להיווצרות אירגוני טרור ,
    אירגון טרור בנוי על אידאולוגיה איסלמית מסוימת , מימון מבעל אינטרס כלשהו , הוספת שם מפוצץ , גיוס אנשים , גיוס אידיוטים שימושיים להפגנות אלימות , וחתירה לחורבן מדינה .
    הארגונים האלה עובדים באותו דפוס התנהגות , חוץ מפיגועים רצחניים ואיסלם , אותו דפוס

  10. הפוך גוטה הפוך
    המשך המלחמה מאפשר את נמשך משילותה של הממשלה הכישלונית והביזיונית
    שכתם 7.10 על מצחה ודם הנרצחים והחיילים ההרוגים על ידיה