גם אחרי השבעה באוקטובר מקורבו של רבין משוכנע שיש עתיד לשלום

בפרק 511 של הפודקאסט 'על המשמעות' תמיר דורטל ראיין את אמיר תדמור, מי ששימש כדוברו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין, וריכז במשרד הכלכלה פרויקטים הקשורים להסכמי אוסלו. הריאיון הזה התרחש לפני השביעי לאוקטובר והוא אינו מתייחס להתרחשויות מאז, אלא ליותר מ100 שנות סכסוך ישראלי-ערבי במזרח התיכון. למרות מתקפת החמאס, ועל רקע גל של "התפכחות" או שינוי עמדות אצל רבים בישראל, תדמור הפציר בנו לפרסם את השיחה כפי שהיא ללא עריכות ותיקונים. הוא עומד מאחורי הדברים שנאמרו גם היום אחרי הטבח. זהו שיקוף חשוב להלך רוח שעדיין קיים בחלקים גדולים של השמאל הישראלי ועל כן חשוב להביא אותם כהווייתם.

תדמור משוכנע שגם כיום, יש סיכוי לשלום וכי ניתן למצוא בצד השני כוחות מתונים שניתן להגיע עמם להבנות. לדבריו הסכם אוסלו למעשה הציל למעשה את חייהם של רבים:

"זה לגמרי לא מקרה שנתניהו לא ביטל פסיק מתהליך אוסלו, כי הוא נהנה מהתוצאות שלו בפירוש. קח את התאום הביטחוני, קח את העדות של ראשי שב"כ בוועדת חוץ וביטחון לאורך שנים מאז אוסלו. תראה שכל ראש שב"כ מודיע לוועדת חוץ וביטחון: מנענו לאחרונה 140 פעולות פח"ע, מנענו 200 פעולות, מנענו 150 פעולות. אם תאסוף את כל הפעולות שנמנעו בזכות התאום הביטחוני, הפרי של אוסלו, תראה שניצלו חייהם של אנשים. אני בדקתי את מה שאני הולך להגיד, דבר שיפתיע רבים. חייהם של אלפי ישראלים, לא מאות, אלפים, ניצלו בזכות התיאום הביטחוני של אוסלו או ההסכם הכלכלי".

גם כאשר הוא נשאל על הטרור שהשתולל דווקא בזמן ההסכמים, תדמור לא נרתע. הטרור לדבריו נועד למנוע את השלום ולא היה צריך לראות בו הוכחה לכישלון ההסכמים:

"היה טרור בזמן משא ומתן במדריד, כי גורמי טרור רצו למנוע תהליך שלום. היה טרור בזמן המשא ומתן בקמפ דיוויד, כי גורמי טרור רצו למנוע שלום. היה טרור גם אחרי אוסלו, כי רצו למנוע את השלום. זאת אומרת הקיצוניים תמיד ירימו ראש אם תהליך השלום יאיים במרכאות להצליח. אז מה? אז בגלל זה אנחנו לא נתקדם בתהליך השלום. מה פתאום. ואלה שאתה הזכרת ברשות. זה נכון, אני לא מתכחש לזה, אבל אלה היוצאים מן הכלל ולא הכלל. אז מיעוט קיצוני תמיד יהיה. אז בגלל המיעוט הקיצוני אנחנו נמנע מלעשות היסטוריה, ולעשות צעד גדול קדימה בשביל לנסות לעצור את התהליך האלים הזה לטובת תהליך שלום? לא בא בחשבון".

אחד מהנושאים המרכזיים שעומדים בוויכוח ציבורי מאז הסכמי אוסלו הוא ביטול אמנת אש"ף. על פי ההסכמים הרשות הייתה מחוייבת לעשות זאת, אך האמנה מעולם לא בוטלה, מה שמעיד לדעת רבים על הכוונות האמיתיות של ערפאת שלא תכנן לעמוד בהתחייבויותיו לשלום. תדמור לא מתרגש.

"אני מוכרח להגיד לך שאני מדבר עם פלסטינאים על הנושאים האלה. לא שמתי לב שמישהו ממש ממש מתייחס אל האמנה כ"ראה כזה וקדש", או כמסמך יסוד או כתנ"ך מסוג כלשהו ממש לא".

אז אם זה כזה קל ערך, שישנו.

"בסדר, אז בבוא העת הם ישנו, אני לא מוטרד מזה. זה באמת אחרונת הדאגות שלי. הדאגה מספר אחת היא באמת ביטחון, והיא תישאר כזו. אבל מעבר לזה להשיג את הכבוד ההדדי, את ההקשבה ההדדית, את ההכרה ההדדית. שיאפשרו חיים ביחד, וזה לא בשמיים. זה לא בלתי מושג".

השותף של תדמור בעמותה שהוא מנהל "שם העמותה" הוא חאלד אבו עוואד, אסיר ביטחוני משוחרר, שבעיני תדמור הוא "מנהיג פלסטיני, אותנטי ומחנך דגול". לדבריו אבו עוואד שינה את עורו והפך ממחבל לפעיל שלום.

"חאלד ועלי אחיו וחברי משפחה אחרים בהתחלה ניסו את המאבק המזוין, בהחלט. והם נכשלו במאבק הזה, זאת אומרת קודם כל גם אנשי שלום אנחנו לא צמחוניים, שלום זה לא פרח שאתה משקה אותו כל יום, אנחנו לא רומנטיקנים ולא תמימים. קודם כל ביטחון. אז קודם כל לבלום את החבלה נגד קיומה של ישראל. וחאלד וחבריו נבלמו באמת. בבית הכלא הם למדו עברית שוטפת. הכירו מקרוב את הסוהרים. קראו עיתונים וספרים בעברית ביומיום. למדו להכיר, לכבד, אולי אפילו להעריך את החברה הישראלית ועברו את מטמורפוזה, שבה המאבק המזוין הוא אאוט והניסיון לקירוב לבבות הוא אין. עכשיו החבר'ה האלה הם העתיד של תהליך השלום, דווקא בגלל שהם עברו את מה שעברו. הם עסקו בחבלה. הם נכוו. הם הבינו שאין לזה שום תוחלת. הם הבינו שאף אחד לא הולך לשום מקום, ונגזר עלינו לחיות ביחד והם למדו לכבד, ונוצר בסיס לחברות באמת. זה התהליך וזה המודל של מנהיגות פלסטינאית עתידית לשלום".

עקבו אחרי הפודקאסט 'על המשמעות', בספוטיפיי, באזזספראוט, ויוטיוב. תמכו בתמיר וקחו חלק בהצלחה של פודקאסט מעמיק ומרתק באמצעות מנוי באתר מידה.