המפכ"ל שבתאי מגביר את הפוליטיזציה של המשטרה. העימותים שלו עם השר בן גביר והפניות שלו ליועמ"שית הם השלב האחרון בתהליך מטריד ומסוכן
שוד ושבר בתקשורת. המפכ"ל רב-ניצב יעקב שבתאי פנה ב- 26 במאי 2024 ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה, להלין על כך, שהשר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פנה ישירות למפקד מג"ב, יצחק בריק, בעניין האלימות המשטרתית במירון. עוד למדנו כי הפנייה של בן גביר למפקד מג"ב נעשתה מבלי שעדכן קודם את שבתאי, שזעם כשגילה על כך לאחר מכן.
הידיעה הזו מכה גלים ומסעירה את הרשת אבל מי שמתעמק בפרטים מבין שאין פה דבר וחצי דבר למעט המשך התהליך ההרסני של פוליטיזציה של הדרג הבכיר במשטרה, שהופכת מפכ"לים לכלי שתפקידו לפורר, עוד ועוד, את סמכות הממשלה על הדרג המבצע.
על מה מלין המפכ"ל? שהשר התקשר ישירות לקצין בדרגת אלוף? ממתי שרים אינם מדברים עם ניצבים? ההיפך הוא הנכון. זו חובתו של השר לשוחח עם קציני המשטרה, וזו הגשמה מלאה של סמכויותיו. למעשה אם היה ניצב נמנע מלדבר עם השר, עד שיקבל לכך אישור מהמפכ"ל, הרי שזה היה החריג שראוי לכתבה עיתונאית.
הנה דוגמה אחת מיני רבות. יולי 2020: השר לביטחון הפנים דאז, אמיר אוחנה, התקשר תוך עקיפת מ"מ המפכ"ל, מוטי כהן, למפקד מחוז ירושלים, דורון ידיד. השיחה יורטה, הוקלטה ושוחררה לרשתות התקשורת; והעולם היה כמרקחה: "אנחנו לא יכולים להמשיך עם הברדק הזה, אנחנו לא יכולים להמשיך עם האנרכיזם הזה", אמר השר לניצב ידיד. "יש הבדל בין הפגנה לבין אירועים כמו שאנחנו רואים בחודשיים האחרונים; ובשבועות האחרונים". הניצב אגב, עשה כמצוות השר (בניגוד לרצון המפכ"ל) והמשטרה החלה להפעיל יד קשה יותר במחאות בלפור.
https://twitter.com/omrimaniv/status/1402346465087864836
זה לא מקרה יחיד. הנה טעימה מימים רחוקים, שבהם היה השר אביגדור קהלני, מפקד מחוז ירושלים היה אריה עמית, והמפכ"ל אסף חפץ.
השר קהלני לא רק עקף את המפכ"ל חפץ, הוא גם צפצף על מפקד המחוז. באירועי כביש בר אילן, ב-1996, למרות הגיבוי החד משמעי שעמית ושוטריו קיבלו ממפכ"ל המשטרה, אסף חפץ, דרש קהלני מהמשטרה איפוק בפעולות נגד מפגינים. הוא דרש לא להפעיל כוח מיד ולא "לפצח מיד ראשים". "לפני שמפעילים אלות, אמר, יש להידבר עם מפגינים, גם אם הם חוסמים כבישים וצמתים ומפריעים לתנועה".
השר הגיע לשטח ללא תיאום מראש, והסכים לדרישות החרדים להיכנס לישיבת "אור הצפון" ללא מאבטחיו, כשהוא מוקף בחרדים שצעקו 'קהלני הוא שלנו'.. ". קהלני הכריז, כי מעתה יש מדיניות חדשה בטיפול בהפגנות ובמפירי סדר, ו"המשטרה צריכה להתרגל לכך". הוא גם מתח ביקורת על השימוש בפרשים לפיזור מפגינים.
זה לא מקרה. גם באירועי 'ראס אל עמוד', ב-14 בספטמבר 1997, תפקד השר קהלני כמפכ"ל על, כשהוא ממדר את המפכ"ל חפץ.
בערב אותו יום נכנסו מתנחלים לשני בתים בשכונת "ראס אל עמוד". את ההחלטות קיבל אז השר קהלני ישירות עם מפקד מחוז ירושלים, ניצב יאיר יצחקי. המפכ"ל חפץ אף שקל להתפטר בעקבות האירוע, "משום שהגיע למסקנה שאין טעם להמשיך בתפקיד, כאשר קהלני, להערכתו, מבקש לנהל את המשטרה תוך הפעלת ששיקולים זרים". ושימו לב מה טענו אז "גורמים בכירים במשטרה": "גם ניצבים אחרים טורחים, לעתים, לעדכן את השר ולא את המפכ"ל". חוצפה של שר? ממש לא. זה מתחייב מהגדרת תפקידו.
אירועי הר הבית, באוקטובר 1990 – שבהם נהרגו 17 פלסטינים נהרגו ונפצעו יותר ממאה מירי שוטרי משטרת ישראל – הביאו להקמת ועדת זמיר, שמסקנותיה יצרו מהפך ביחסי הכוחות שר-מפכ"ל, בהקשר של אחריות השר לטיפול באירועי סדר ציבורי.
דו"ח הוועדה קבע, כי דרושה מעורבותו הפעילה של השר, כדי שיוכל לעמוד בקיום אחריותו המיניסטריאלית בתחום הסדר הציבורי. משמעותה של קביעה זו היא – כי שוב לא תהיה לשר המשטרה חסינות מפני אחריות לכישלונות ולמחדלים של המשטרה. ראינו למשל את מימוש ההחלטה הזו במסקנות ועדת אור לאירועים במגזר הערבי באוקטובר 2000, כאשר נקבע כי השר, פרופ' שלמה בן עמי לא יוכל עוד לכהן כשר לביטחון הפנים, כי לא מימש את אחריותו כשר הממונה.
אז למה שבתאי פנה ליועמ"שית? על מה הוא מתלונן? מאז אירועי מירון, הולך שבתאי בדרכו של קודמו רוני אלשיך, שכדי להציל את עורו לאחר פרשיית אום אל-חיראן, הטביע את המשטרה במיץ הביבים של הפוליטיקה. לאחר אירועי מירון, בחר שבתאי להתמסר לקובעי הטון, ולצורכי הישרדותו האישית הפקיר לא רק את המשטרה, אלא אף את האינטרסים הלאומיים הבסיסיים של מדינת ישראל.
תחת הנהגתו, הזכירה המשטרה בפרעות תשפ"א במאי 2021, את משטרת המנדט הבריטי, שעמדה מהצד בזמן ההפרעות, "איזנה בין יהודים וערבים", ואצה רצה לטפל ביהודים מיד אחריהן. היא זו שפרסמה בבוקר היום השני לפרעות, כי יהודי רצח ערבי בלוד הבוערת (כתב אישום לא הוגש עד היום) והפכה למצית העיקרי של תבערת היום השני למהומות שם.
יתרה מכך, הוא העלים מן התקשורת כל זכר לפגיעה הקשה שספגה המשטרה במהומות. הדברים התגלו רק כשראש ועדת ביטחון הפנים בכנסת, מירב בן ארי, קיבלה 'טיפ', וזימנה את סגן ראש אג"ם במשטרה, תנ"צ מוריס חן, שיפרט בפניה את נזקי המשטרה במהלך פרעות תשפ"א. הנה לפניכם הנתונים שהביא חן לוועדה:
322 שוטרים נפצעו, 297 כלי רכב משטרתיים ניזוקו, ו-11 ניידות נשרפו; 23 מתקני משטרה נפגעו (זה בלשון המעטה. ירו עליהם, הם נכבשו, השוטרים ברחו, והמתקנים נכבשו. צילומי האתרים הכבושים 'רצו' בטיקטוק של הפלסטינים תושבי ישראל אבל לא ברשתות הטלוויזיה הממוסדות, שהקרינו דו קיום). שבתאי, בניגוד למנהגו, לא קיים אפילו ביקורים מתוקשרים אצל שוטרים בבתי חולים, כדי להסתיר את עוצמת הפגיעה.
הוא המשיך בכך ב- 24 ליולי 2022 בישיבת 'ממשלת השינוי' שעסקה במאבק בפשיעה הערבית, כשקבע בשביעות רצון: "אנשים מנסים לייצר תחושה שהדרום בוער… המצב היום טוב מאי פעם, חד וחלק". בתמורה, הפך לבדיחה בתוך המשטרה ובחוגי הימין, אבל התקשורת הממוסדת המשיכה לשמור על ה'אתרוג' שלה.
כך הפך שבתאי ל'אידיוט השימושי' של אלה המבקשים לטשטש את סיפור המרד של הפלסטינים תושבי ישראל. אחר כך גם מכר את המשטרה למשרד האוצר מול התנגדות כל עמיתיו בספ"כ, בהסכם שכר שערורייתי, שפגע ופוגע במשטרה אנושות (אבל זה כבר נושא למאמר אחר).
והתמורה משולמת במזומן כל העת: למרות שמדובר באחד המתמודדים הרציניים ביותר לתואר המפכ"ל הגרוע ביותר בתולדות ישראל, הוא יזכה לגיבוי ולהגנה כל עוד הוא ימשיך לספק את הסחורה הפוליטית.
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
מה שאומר או עושה המפכ״ל נקבע על ידי מי ששולט במסרים שמועברים דרך עיתון הארץ. מפכ״ל שלא מיישר קו עם העיתון עובר זובור מתמשך שגולש גם לכלי התקשורת האחרים וראינו את זה באופן החד ביותר עם רוני אלשיך. ברגע שנפתחו החקירות נגד נתניהו, הוא הפך משק חבטות לגיבור.
מי שיש לו חברים שמאלנים מחוגים שונים יכול לראות איך הם כולם מדקלמים את אותם מסרים שמוכתבים להם על ידי העיתון הזה. הם מצליחים לייצר שטיפת מוח נגד אנשים מסוימים או קבוצות וזה אפקטיבי וגורם בסופו של דבר לשינוי התנהגותי.
יפה כתבת אבח החוק לא חל על מורמים מעם כמו היועמ"שית מיחרא, פרקליטות, בג"ץ וכו'
אולי יכתוב לנו סוף סוף מישהו מה תפקידו המדויק של שר המשטרה, חוץ מעציץ???
כמו כל פוליטיקאי אחר התפקיד שלו בעיניהם הוא שילוב של חותמת גומי ושעיר לעזאזל.
עפ"י רמת כתיבתך,
תפקידו כולל להציג לכל העולם, כמה ירודה חשיבתך.
מר שבתאי מט*מטם? (אני לא אומר, אני שואל).
מדוע?
לדעתו קיים איסור בחוק, האוסר על מנהלים, לפנות לעובדים מעבר לדרגה אחת בהירארכיית ניהול? אתם (קוראים יקרים) מדמיינים שקיים חוק, המתיר נניח למנכ"ל לפנות לסמנכ"לים בלבד?! ונניח לראש מחלקה, אסור לדבר עם אף עובד במחלקה בניהולו, אלא מותר לו לפנות לראשי צוותים בלבד?!
כבר בשלב זה, זה נשמע לכם כמו טיעון חכם? ו/או קיים במציאות/בחוק?
כמה פעמים ראיתם (ראיה קבילה משפטית, לצורך העניין), את מר שבתאי עובר *בעצמו* על הגחמה המט*מטמת שהמציא, ע"י כך שמדבר עם שוטרים שאינם סגניו הישירים? אתם מתארים לעצמכם את הטמטום, במידה וממפכ"ל מותר לדבר, רק עם ניצבי המשטרה בלבד?
עכשיו, נסו לענות על השאלה בפתיחת דבריי.
אחד מחבריי, עובד בתחום התוכנה. באחד מהימים, קרתה תקלה, אשר השביתה כליל את השירות אותו החברה בה עובד חברי, מוכרת ללקוחותיה. תוך כמה דקות, מנכ"לית החברה וכל שדרת הניהול הבכירה בחברה, היית בחדר המחלקה בה עובד חברי. למען הסר ספק, המנכ"לית אינה מתכנתת בהשכלתה וצמחה בענף המכירות של החברה. בחדר נכחו כמובן, גם סמנכ"ל מערכות מידע ושאר המנהלים המקצועיים.
אתם מדמיינים חוק, לפיו מנכ"לית זו עברה עבירה??? עכשיו חברי יכול לתבוע אותה, עפ"י איסור בחוק "גחמתו של שבתאי התשפ"ה-2024"?! מדוע אני מזכיר ו/או מתעכב על חוק? כי ל-מי פנה מר שבתאי? נכון, לגב' בהרב-מיארה אך מה לחוק ולמחלוקת זו?
פקודת המשטרה, מגדירה באופן חד משמעי, את הירארכיית הניהול על המשטרה (פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971, להלן):
כפיפות משטרת ישראל
8ב. (א) משטרת ישראל נתונה למרות הממשלה.
(ב) השר ממונה על משטרת ישראל מטעם הממשלה.
החוק חד משמעי בנושא זה. המשטרה כפופה לניהולו של השר לבט"פ. הטריק שרוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, מנסים באופן קבוע לאנוס באמצעותו את נוסח החוק (פקודה, במקרה זה) – אינו עובד עליי. אשתף אתכם במטרה שגם אתם תהיו חסינים לשקר זה – בהמשך פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 – מופיעים תפקידי השר. רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, מנסים כבר שנים לטעון שתפקידו של השר *מוגבל* לרשימה זו בלבד.
לכאורה, רשות שלטונית (להבדיל מחקיקה אודות אזרחי המדינה, בכל היבט – חוזים, נזיקין והשאר) כפופה רק לרשימת פעולות סגורה, אותה מפרט החוק (לגבי אזרחים מהשורה, מה שלא אסור במפורש – מותר). אז מדוע זה שקר? כיוון שקודם כל, בהמשך אותה פקודה ממש כתוב:
שמירת סמכויות
8ה. אין בהוראות סעיפים 8א עד 8ד ו-9 כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין. (סעיפים 8א עד 8ד ו-9 מפרטים את תפקידי השר)
ושנית, מהו אם כך, אותו דין המתיר לשר הממונה, לנהל את פעילות המשטרה? לכאורה (וזהו טיעונם העיקרי של רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו), אין בידי חוק (כי אין כזה בקודקס הישראלי), המתיר לשר xyz, לקבוע ו/או להשתתף, בדיונים אופרטיביים (קרי, הנוגעים ישירות למעשי אכיפת החוק) של משטרת ישראל. הנה, אומרים נוכלי הסמול, אין חוק המתיר לבן גביר (השר לבט"פ, הממונה על משטרת ישראל) לקיים את השיחה אותה קיים.
אז מהו אם כך, אותו דין המתיר לשר הממונה, לנהל את פעילות המשטרה? האם רוצחי ישראלים עבור פרסים מאוסלו, ניצחו בויכוח אינטלקטואלי זה? מה אתם חושבים?
אז התשובה פשוטה ביותר – לדרוש ממשטרת ישראל, ** לבצע אכיפה של חוקים קיימים ועפ"י המדדים הקובעים בחוק ** (כגון, אכיפה שיוויונית, דהינו אם חוק X לא נאכף "מהמקפצה" על בהפגנות אוכלוסיה Y, נניח – יש או להתחיל לאכוף אותו על כולם או לא לאכוף כלל), יכול כל אזרח! בוודאי השר הממונה.
אם נניח (אתם, קוראים יקרים – תחליטו, עפ"י ניסיון חייכם ועיניכם הרואות, האם מה שאני כותב מתקיים) משטרת ישראל *לא פועלת* עפ"י חובתה החוקית (לאכוף חקיקה קיימת, זו *לא* בחירה של שוטר x או y) ואינה אוכפת את החוק -האם כל חקיקה בקודקס הישראלי, מונעת מהשר הממונה על המשטרה – לפעול לשם הבטחת אכיפת החוק? אתם חושבים שכותבי הקודקס הישראלי, רצו להתיר למנוע/לאסור פעולה שמטרתה אכיפת חקיקה קיימת???
האם רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו, רוצים לומר – במידה ומנהלי כוח בטחון חמוש, מנצלים את תפקידם ע"מ להשתתף באלימות פוליטית (בין אם באמצעות המנעות מאכיפת החוק ובין אם ניצולה של אכיפה זו, במטרה לפגוע במתנגדיהם הפוליטיים) – משמעות סעיפי פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971 הינה איסור על השר ממונה ו/או הרשות הנבחרת – לפעול לאכיפת החוק הקיים?
עכשיו הגיע העת לסגור מעגל ולצטט שוב את סעיף 8ה לפקודה זו: אין בהוראות סעיפים 8א עד 8ד ו-9 כדי לגרוע מסמכויות השר לפי כל דין.
דהיינו, אם למשל חסימת כבישים, אינה כלולה בחופש ההפגנה (אשר ממילא נתונה לסייגי זמן, מקום ודרך – החוק בכל מדינה דמוקרטית, ממש לא מתיר להדביק תווית "הפגנה" לכל דבר שמתחשק ועכשיו הוא חסין מכל ביקורת ו/או חוק) עפ"י בולה אפיפיורית מידי האפיפיור אהרון ברק – אז איסור זה חל על *כולם* ודרישה לקיימו (זה מהאנשים ישירות) ומהמשטרה לאכוף (זה כמובן, מהמשטרה) בוודאי ובדוואי הינה סמכות כדין.
תמיד הכי קשה למצוא, את מה שלא כתוב. אך האם לדעתכם, קוראים נכבדים – לשון החוק היית צריכה לכלול היתר מפורש לדרוש את אכיפת החוק, בתוך פקודת המשטרה [נוסח חדש], תשל"א-1971? להתיר דרישה לעמוד בחקיקה קיימת, מצריכה אישור מיוחד בחקיקה?
תחליטו אתם, קוראים יקרים, האם ניצול לאקונה זו (בתוך פקודת המשטרה, אכן לא כתוב "מותר לשר הממונה, לדרוש מהמשטרה לבצע את תפקידה ואלכוף חוק מפורש קיים") משמש את רוצחי הישראלים עבור פרסים מאוסלו בויכוח הציבורי:
או למטרת קיום החקיה הנוכחית או למטרת השתלטות ו/או שמירה שלטון צללים קיים, על מדינת ישראל – באמצעות ניצול כוח בטחוני חמוש, למטרות פוליטית (ע"י אכיפה סלקטיבית של החוק, בין אם באמצעות המנעות מאכיפה ובין אם ע"י "אכיפה" כנגד מתנגדים פוליטיים).
אז לדעתי הפרטית – לא, מר שבתאי אינו מט*מטם. הוא פשוט יודע, כדברי הפתגם הציורי "באיזה צד מרוחה החמאה".
רק דבר אחד מר שבתאי, בהרב-מיארה, הראל ויזל, משפחת שטראוס ועוד כמה – שכחו. ימיו של כל דיקטטור, הפועל בכוח ולא ע"י שכנוע אזרחים בצדקת דרכו – ספורים. גברת ברון כותבת שמי שחושב שונה ממנה, הנו אויב מדינת ישראל לפחות כמו חמאס דאע"ש ימ"ש? מר שבתאי רוצה לנצל את תפקידו ע"מ לא לאכוף חוק מפורש קיים, על "אנשים אחרים" (נימוק שבו השתמשו הנאצים, כאשר היו צריכים לנמק מדוע "חוקים" שהם מחילים על אחרים, אינם חלים עליהם עצמם – תסיקו מזה, מה שסתסיקו)? מר שבתאי רותם יועצת "משפטית" לקידום "נימוק" מגוחך זה? בכל בסדר. ההסטוריה מוכיחה שאזרחי ישראל ישתחררו מהעול שלהם, בד"כ – הרבה יותר מוקדם מהצפוי. אפילו אימפריות רשע, כמו בריה"מ – אשר קטנה כאן היריעה, אפילו מלהתחיל לסקור כאן את מעשי הדיקטטור הסובייטי – קרסו.
אני יודע שבראשו של כל דיקטטור תמיד נמצאת האשלייה, לפיה האזחים מט*מטמים וזקוקים להנחייתו בכל שאלה בעלת חשיבות ציבורית ולפיכך, אינו צריך לשנכע אותם, אינו "עובד אצלם" אלא מושל עליהם בכוח (כוח הוא ממש לא תמיד אלימות גלויה, יש הרבה מאוד סוגים של כוח). אך ההיסטוריה מוכיחה את ההיפך.
אם מר שבתאי חושב כי טריקים רטוריים ושמה של היועצת המשפטית, יעזרו לו להוכיח, שהנימוקים שרשמתי בתגובה זו, אינם תקפים – ההיסטוריה מוכיחה שהוא טועה. כמה "חזק"שהוא לא מרגיש בשנייה זו. זהו סופו של כל דיקטטור, אשר פועל שלא באמצעות שכנוע מצביעים. זה כוחה האמיתי של השיטה הדמוקרטית – הכרעה באמצעות דיון ציבורי. דיון, זה כאשר משתמשים בנימוקים. "אני יועצת משפטית לממשלה", איננו נימוק. כל אחד, אפילו אם אתה לא "יועצת משפטית לממשלה", מוזמנים לשכנע קוראים של תגובתי, שאני טועה. קדימה.
או. כאלה ניצבים בדימוס אנחנו צריכים לשמוע יותר. לא את אותו מיליה של שבתאי, שמאתרג אותו מחד ומטנף על בן גביר מאידך. ישר כוח.