דו"ח ה-OECD קובע: ישראל מתדרדרת במדד הרגולציה

ביום רביעי האחרון פורסם מדד הרגולציה בשווקי המוצרים (Regulation Indicator Product Market) של ארגון ה־OECD, מדד המתפרסם אחת לחמש שנים החל מ־1998. המדד נולד בעקבות הצורך למדוד כמותית חסמים רגולטוריים שפוגעים, בתחרות לאור מחקרים באקדמיה ודוחות של גופים בינלאומיים, שהראו כי תחרות אפקטיבית, חיונית לצמיחה, ולפרמטרים רצויים אחרים כמו – מחירים נמוכים, מבחר עשיר של מוצרים, חדשנות, שוק עבודה דינמי ועוד. המדד שעורך סקירה השוואתית בינלאומית הוא מקיף ביותר והוא בנוי ממדדי משנה הבוחנים הביטים רבים בהם הרגולציה נוגעת ואת מידת החסמים לכניסה ותחרות להם היא גורמת. בין היתר הוא בוחן פיקוח מחירים, רישוי, רכש ציבורי, בקרה על תקנות סחר חוץ ועוד.

הדבר נעשה באמצעות ניתוח של מאות שאלות ובאמצעותן דירוג של רמת ההגבלה. לדוגמא, אם התשובה לשאלה "מה מספר הגופים שיש ליצור איתם קשר על מנת להקים חברה" היא בין 0 ל־1 הדירוג הוא 0, אם התשובה היא בין 2 ל־3 הדירוג הוא 1.5 וכך הלאה. לאחר שבמדד של 2018 ישראל דורגה במקום ה־21 מבין מדינות ה־OECD הפעם היא התדרדרה 10 מקומות ודורגה במקום ה־31 במדד הכולל. כלומר הרגולציה בישראל מגבילה את הכלכלה במידה רבה בהשוואה לשאר המדינות. בנוסף, היא בולטת במיוחד לרעה בציון הכולל לחסמי כניסה (מקומיים וחיצוניים) שם היא מדורגת במקום ה־36 הפחות גרוע רק מקוסטה ריקה וטורקיה. בדו"ח שמצורף למדד, ההמלצות שמות דגש על הצורך לטפל בנטל האדמיניסטרטיבי והרגולטורי על חברות, בכמות הדרישות על הקמת חברות חדשות, ובחסמי הסחר הגבוהים והלא מכסים, וכן להפחית את השימוש ברגולציה של מחירים קמעונאיים.

מדד זה מתפרסם לאחר שנים של ניסיונות להפחית את הנטל הרגולטורי בישראל ולאמץ רגולציה חכמה. עוד בשנת 2014 התקבלה החלטת ממשלה 2118 "הפחתת הנטל הרגולטורי" למטרה זו בדיוק, בה הוחלט בין היתר על בחינה של רגולציה קיימת והפחתת העלויות הבירוקרטיות שלה, ביצוע תהליך הערכת השפעות רגולציה (RIA) היכן שהיא מופיעה בחקיקה ראשית ומשנית ולאחרונה אף הוקמה רשות האסדרה. אם הנתונים של מדד 2018 היו מעודדים יחסית ונתנו תקווה שהצעדים שנעשו נותנים את אותותיהם, הגיע המדד הנוכחי והחזיר את ישראל לדירוג קרוב לזה של 2013.

באופן עקבי, כמעט בכל מרכיבי המדד שנוגעים לסחר חוץ, ישראל נשארת במיקום נמוך, אפילו בשנת 2018 שבה הממוצע הכללי שלה השתפר מעט. גם בתחום הזה נעשו ניסיונות רבים של ממשלות שונות להתמודד עם הרגולציה הכבדה אך ללא הועיל. הניסיון האחרון כולל רפורמה מקיפה של משרד הכלכלה שמטרתה לאמץ את מדיניות היבוא של השוק האירופי המשותף. הרפורמה נתקלת בדרישות שונות שמקשות עליה לצאת לפועל באופן מלא, כמו למשל דרישות של רגולטורים לדחות אותה שנים קדימה על מנת ללמוד את הנושא, או בניסיונות להחריג מוצרים רבים כשגם בעלי עניין דוחפים לכך. לנוכח הנתונים הלא מעודדים שמשתקפים במדד ובמטרה להתמודד עם יוקר המחיה יש חשיבות להוציא לפועל ללא דיחוי רפורמות מקיפות, שיבטלו רגולציות אר  כאיות שנצברו במהלך השנים, ויקלו על הציבור.