המלחמה האחרת: גרמניה נערכת למלחמה, הגרמנים לא

הצבתם של טילים היפרסוניים על אדמת גרמניה גוררת ביקורת מצד רוסיה ומבית. האם גרמניה ערוכה לעימות?

קאנצלר גרמניה אולאף שולץ. צילום: הפרלמנט האירופאי. Creative Commons Attribution 2.0

בעוד החששות במערב גוברים מפני התרחבות המלחמה בגבולות ישראל למלחמה כלל-אזורית במזה"ת, ניצבת הברית הצבאית המערבית – נאט"ו – בפני הסלמה מתעצמת בין רוסיה לאחת מבעלות בריתה הראשיות של הברית, גרמניה. לאיומים שהשמיעה מוסקבה כלפי ברלין בשל תמיכתה הצבאית הלוגיסטית באוקראינה הצטרפו בימים האחרונים איומים מפורשים מפיו של הנשיא ולדימיר פוטין להציב טילים בעלי יכולת לשאת ראשי נפץ גרעיניים בקרבת גבולה המזרחי של גרמניה, בטווח שיאפשר פגיעה בערים גרמניות.

רוסיה כבר הציבה טילים כאלו מדגם "איסקנדר" בעלי טווח בינוני במובלעת הרוסית קלינינגרד, השוכנת בשטח האיחוד האירופי לחופי הים הבלטי וממוקמת בין פולין וליטא. המרחק בין קלינינגרד לברלין הוא כ-600 ק"מ בלבד.

האיומים הרוסיים הטריים הם תגובה להכרזה האמריקאית-גרמנית המשותפת בפסגת נאט"ו האחרונה שנערכה בוושינגטון, על הכוונה להציב על אדמת גרמניה החל מ-2026 טילים אמריקניים מתקדמים וארוכי טווח, שיוכלו לאיים על מטרות ממשלתיות, צבאיות ותעשייתיות בשטחה של רוסיה, בכלל זה מוסקבה עצמה. הצבת הטילים האמריקניים על אדמת גרמניה אמורה להתבצע בשלבים. הטילים שיוצבו הם מדגמי SM-6 טילי שיט "טומאהוק" וטילים היפרסוניים (LRHW) שפותחו ע"י הצבא וחיל הים של ארה"ב.

רוסיה מצדה כבר עשתה שימוש בטילים היפרסוניים במלחמתה נגד אוקראינה. הבית הלבן הבהיר שטווח הטילים שמתוכננים להיות מוצבים כעת בגרמניה הוא גדול יותר מטווח אלו שכבר מוצבים בבסיסים אמריקניים על אדמת גרמניה. טווח הירי של הטילים ההיפרסוניים הוא 1,700 ק"מ.

בנאום שנשא פוטין בעיר הנמל סנקט פטרבורג ביום ראשון לרגל "יום חיל הים", הוא התריע מפני משבר טילים חדש, דוגמת זה של המלחמה הקרה בתחילת שנות ה-60. "זמן הטיסה של טילים כאלו, שבעתיד יוכלו להיות מצוידים בראשי נפץ גרעיניים, למטרות בשטחנו, יהיה כעשר דקות", אמר פוטין, "אנחנו ננקוט צעדים דומים, בהתחשב בפעולות של ארה"ב, מדינות הלוויין שלה באירופה ובאזורים אחרים בעולם".

הנשיא הרוסי גם השווה את תוכנית הצבת הטילים הנוכחית לתוכנית נאט"ו מסוף שנות ה-70 ותחילת שנות ה-80 להציב טילי פרשינג על אדמת גרמניה ואירופה. פוטין חזר על איום קודם שלו לחדש ייצור טילים לטווחים קצרים ובינוניים, שיכולים לשאת ראשי נפץ גרעיניים ולהציב אותם באזורים שונים. לכך, יש להוסיף את הודעתו של פוטין, כי יראה בצירופה של אוקראינה לשורות נאט"ו הכרזת מלחמה.

בברלין ראו בהצהרתו של פוטין איום ישיר על גרמניה. ממשלת המרכז-שמאל בראשותו של הקנצלר אולאף שולץ מיהרה להגן על ההחלטה להציב טילים אמריקניים חדשים בשטחה של גרמניה בהסבירה שרוסיה היא ששינתה את האיזון האסטרטגי באירופה עם תקיפתה של אוקראינה. בשל הפרת איזון זה, הסבירו דוברי הממשלה בברלין, גרמניה ואירופה נמצאות תחת איום של טילים רוסיים וחייבות להחזיר את משוואת ההרתעה, שהייתה קיימת בעבר.

"לא ניתן להתבטאויותיו של פוטין להפחיד אותנו", הדגישו בברלין, "רוסיה מתחמשת כבר שנים, היא הפרה את ההסכם לפירוק נשק גרעיני לטווח בינוני (INF) ומנהלת מלחמת תוקפנות באירופה. גרמניה חייבת להגיב על זה למען ביטחון כולם באירופה".

בגרמניה נערכים במלוא הרצינות למלחמה בין רוסיה לנאט"ו על אדמת גרמניה. הרמטכ"ל הגרמני, קרסטן ברוייר, העריך השבוע שלצבא רוסיה יהיו תוך חמש עד שמונה שנים היכולות הלוגיסטיות והאנושיות לתקוף את הברית המערבית. "אנחנו רואים שהצבא הרוסי מכוון אל עצמו למערב", אמר ברוייר, "תוך 5-8 שנים יהיו הכוחות המזוינים הרוסיים חמושים עם הבסיס חומרי ואנושי הדרוש לתקוף את נאט"ו". ברוייר ציין שהערכה זו מבוססת על מידע מודיעיני שנאסף ע"י גרמניה ובעלות בריתה.

בדצמבר אשתקד הצהיר הרמטכ"ל הגרמני: "קיימת אפשרות, שאולי פעם נצטרך לנהל מלחמת הגנה (על גרמניה, א.ב.) ולא תהיה לנו ברירה אחרת". שר ההגנה הגרמני, בוריס פיסטוריוס, הזהיר בינואר האחרון, שעל גרמניה להיות מוכנה למלחמה עם רוסיה ב-2029, מאחר שהוא אינו מאמין שמוסקבה תעצור בגבולותיה של אוקראינה אם תגיע אליהם. ההצהרות הללו עולות בקנה אחד עם הכרזתו של הקנצלר שולץ, ימים ספורים לאחר תחילת מלחמת רוסיה באוקראינה, על "מהפך עתים" בתפיסה הביטחונית הגרמנית ומעבר לתפיסה הגנתית שונה לחלוטין מזו שהייתה נהוגה בגרמניה הפציפיסטית לאחר מלה"ע השנייה.

התקציב הביטחוני של גרמניה כמעט והכפיל את עצמו בשבע השנים האחרונות (37 מיליארד ב-2017, 61 מיליארד ב-2024). לראשונה עומדת גרמניה השנה בהתחייבותה להוציא 2% מתקציבה הכולל לצרכים צבאיים וביטחוניים (הנשיא לשעבר דונלד טראמפ התעמת בזמנו עם ברלין ועם בירות אירופאיות אחרות בדרישה שיעמדו במחויבותן זו, פוטין הצליח להשיג את התוצאה המיוחלת) בהתאם להסכם דבלין.

בגרמניה התחדש לאחרונה הדיון על הצורך בהנהגתו מחדש של גיוס חובה לשורות הבונדסווהר, הצבא הגרמני. שר ההגנה פיסטוריוס פרס ביוני האחרון תוכנית ל"גיוס צבאי חדש" לנוכח האיום הרוסי. מדובר בגיוס חלקי לגברים, שיימצאו מתאימים לשירות בצבא ולגיוס התנדבותי לנשים, שיעמדו בקריטריונים לגיוס. פיסטוריוס מקווה להעביר חוק בעניין עוד בתקופת כהונתה של הממשלה הנוכחית, שאמורה לסיים את ימיה בסוף 2025 – אם לא יוקדמו הבחירות מסיבות של חילוקי דעות קואליציוניים, בין היתר על הדרישות לתוספות לתקציב הביטחון. שר האוצר מהמפלגה הליברלית כבר הביע את התנגדותו לכך.

שר ההגנה בוריס פיסטוריוס, 2023. צילום: Dr. Frank Gaeth. Creative Commons Attribution-Share Alike 4.0

בין ההכנות למלחמה עם רוסיה, הכינה ממשלת גרמניה מסמך היערכות פנימי להגנה אזרחית, החוזה כמה שלבים של מתקפה חיצונית. השלב הראשון כולל מתקפה היברידית רחבת היקף של הצד היריב, שתתחיל בהפצת ידיעות כוזבות בתקשורת וברשתות החברתיות במטרה להעמיק את הפילוג הפנימי בגרמניה בין תומכי המלחמה ומתנגדיה וכן להחליש את האמון בנאט"ו. במקביל תתבצע מתקפה נרחבת של האקרים על תשתיות חיוניות – תחנות כוח, תשתיות אחרות לאספקת חשמל ואנרגיה, מערכות תקשורת ומערכות לאספקת מזון ודלק.

בשלב זה צפוי הבונדסטאג להתכנס לדיון על החזרת מצב חירום אזרחי. מהלך כזה מצריך תמיכה של שני שליש מחברי בית הנבחרים הגרמני. הפיקוד על הצבא יועבר מידי שר ההגנה לידיו של הקנצלר. השלב השני יתחיל עם זיהוי תנועת כוחות של האויב וריכוזם סמוך לגבולותיה המזרחיים הנוכחיים של ברית נאט"ו, קרי המדינות הבלטיות ופולין. כתגובה יתחילו כוחות נאט"ו בחיזוק המערך הצבאי שלהן בחזית המזרח ובקיום אימונים צבאיים באזורים אלו. יוטלו הגבלות על התנועה האזרחית והימית בגרמניה.

יופעלו כוחות צבא מיוחדים בשטחה של גרמניה בתיאום בין כוחות הביטחון השונים. השלב השלישי הוא של תחילת פעולות האיבה בגבולות נאט"ו המזרחיים עם תקיפות ממוקדות של האויב על מפקדות ובסיסי נאט"ו במזרח אירופה ונטרול יכולות תקשורת ומודיעין אלקטרוניות של נאט"ו. בשלב זה נלקחת בחשבון אפשרות של נפילת טילים סמוך לשטחה של גרמניה, וכתגובה לכך פינוי אזרחים גרמניים מאזורי הגבול. בשלב הרביעי צפויה שבירת קו הגבול של נאט"ו בחזית המזרח.

אירוע כזה צפוי לגרום לפאניקה מוחלטת בקרב האוכלוסייה הגרמנית, שתחייב פינוי המוני של אזרחים לשטחים בטוחים. בגרמניה אין כיום מספיק מקלטים להתמודדות עם תסריט כזה. אם יגיעו הדברים עד לשלב זה, תחולק האחריות הביטחונית בין משרד הפנים שיהיה אחראי לאזרחים, למשרד ההגנה שיהיה אחראי לניהול המלחמה.

למרות השינוי העמוק בתפיסה הביטחונית של גרמניה, מומחים צבאיים מתריעים שגרמניה רחוקה מלהיות ערוכה למלחמה עם רוסיה, כמו רבות מעמיתותיה לנאט"ו. גם דעת הקהל הגרמנית רחוקה מלהבין את גודל האיום. סוגיית הצבת הטילים האמריקניים החדשים על אדמת גרמניה הפכה לסוגיה פוליטית במערכת הבחירות המחוזיות שייערכו בשבועות הקרובים בכמה ממדינות המחוז של מזרח גרמניה הקומוניסטית לשעבר.

במדינות אלו המהוות מעוז של מפלגת הימין הלאומנית-פופוליסטית, "אלטרנטיבה לגרמניה", ההתנגדות להצבת הטילים נפוצה מאוד. "אלטרנטיבה לגרמניה", שהיא בעלת קו פרו-רוסי כבר מימיה הראשונים, מתנגדת למדיניות התמיכה של ברלין באוקראינה. לפי סקר שפורסם בימים אלו, 75% מכלל תושבי מזרח גרמניה לשעבר מתנגדים להצבת הטילים האמריקניים, למרות שאלו יוצבו בבסיסי הצבא של ארה"ב במערב המדינה. במערב, רק 45% מהתושבים מתנגדים להגעת הטילים. סקר אחר שערך השבועון "פוקוס" מצא שרק 32% מהגרמנים יהיו מוכנים להשתתף באופן פעיל במלחמת הגנה על ארצם. 57% מהנשאלים אמרו שלא יעשו כן. ההנהגה הפוליטית הגרמנית נערכת אלי קרב. הציבור הגרמני לא.

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

5 תגובות למאמר

  1. בגרמניה לא רק הימין הקיצוני 'מפלגת האלטרנטיבה' תומך בפוטיניסטאן, אלא גם הסמאל הקיצוני. מפלגת ההמשך הקומוניסטית ('לשעבר') של משטר השטאזי במזרח גרמניה, ה-LINKE (=שמאל), התפלגה לאחרונה למפלגת שמאל 'סוציאל-דמוקרטית' ולמפלגה סטאליניסטית-בולשביקית בהנהגת מנהיגת הקומוניסטים זהרה וגנקנכט (SAHRA WAGENKNECHT). המפלגה הזאת מופיעה תחת ראשי התיבות בס"ו – (-BSW BUND SAHRA WAGENKNECHT). ה-BSW מקבלת את תמיכת רוב מצביעי ה'לינקה' והיא כוח משמעותי בייחוד באזורי מזרח גרמניה שבהם פורחת הנוסטאלגיה למשטר השטאזי. ה-BSW, כמו חד"ש/מק"י בישראל, הפכה לפרוקסי של משטר פוטין הרוסי בגרמניה והיא מנהיגה – כמו הקומוניסטים בעבר, במימון הקג"ב, את קמפיין ה'שלום' האנטי-אמריקאי והאנטי-נאט"ו בגרמניה. דרך אגב, הם גם התומכים הגדולים של תנועת החמאס וציר הרשע והטרור האיראני בגרמניה וגורם מרכזי בקמפיין ההסתה האנטי-ישראלי והאנטישמי שם.

  2. אין לגרמנים מה לדאוג- בית הדין הבינלאומי בהאג יפסוק שפלישה של רוסיה לגרמניה הינה בלתי חוקית וידרוש מכל הכוחות הרוסים לסגת. בכך יסתיים העניין..

  3. לא רואה בעיה, ברור שפוטין מורתע לא? או שמא גרמניה מורתעת? מישהו בטוח מורתע!
    בהצלחה לשניהם

  4. תיקון קטן. לארה"ב ולמערב אין טילים היפרסוניים מבצעיים. יש ניסוים כושלים פה ושם אבל בינתיים הרוסים הם היחידים בעלי טילים היפרסוניים פעילים ומבצעיים. גרמניה לא מדינה עצמאית אלא בובה של ארה"ב ועל אדמתה הכבושה יש עשרות בסיסים בריטיים ואמריקניים. אני בספק שהמובטל הגרמני הממוצע רוצה להילחם ולמות למען האינטרסים של וושינגטון/ לונדון (אותו דבר) שהם רחוקים מהאיטרס הגרמני.

    1. 'אדמתה הכבושה' של גרמניה…'בובה של ארה"ב'…נשמע כמו סיסמת תעמולה של נאו-נאצים בגרמניה או של אבותיהם מלפני מאה שנה. 'המובטל הגרמני הממוצע'…בגרמניה יש 6% אבטלה ו-94% מועסקים. בוא תספר לנו על רצונותיהם של ה-94%. אופס…אצלך הכל הפוך: בהתאם לתעמולה הקומוניסטית / נאו-נאצית, 'העמלים' במשטר הקפיטליסטי המנצל בגרמניה, שמשועבדת ע"י ארה"ב (הנשלטת כמובן ע"י ההון היהודי), הם בעיקר מחוסרי עבודה מדוכאים שבעלי ההון ו/או היהודים מנסים לגייס אותם למלחמה נגד רוסיה שוחרת השלום של פוטין, מולדת העמלים והקידמה – או שלא?