בזמן שמדיניות החוץ של טראמפ מתנהלת בצל המתחים בין ויטקוף לרוביו, איראן מתקרבת לפריצת דרך גרעינית והאולטימטום מתקרב לסיומו
מדיניות החוץ של טראמפ מעוררת ביקורת בקרב רוב האמריקאים, כאשר רק 41% תומכים בגישתו ו-54% מתנגדים לה. על רקע נתונים אלה, האנליסט דיוויד וו בוחן את סדרי העדיפויות בממשל וטוען כי הנשיא שגה כשבחר להתמקד באוקראינה במקום באיראן. במקביל, וו חושף את מנגנוני קבלת ההחלטות בממשל טראמפ השני ומזהה את סטיב ויטקוף כדמות מפתח בניהול המדיניות החוץ האמריקאית.
"סטיב ויטקוף הפך למזכיר המדינה הבלתי רשמי", מסביר וו, בהתייחסו לתפקידו הנרחב של ויטקוף בניהול המשא ומתן בעזה, כמתווך מול רוסיה בנוגע למלחמה באוקראינה, ולאחרונה בשיחות עם איראן. "הוא עושה את התפקיד שמרקו רוביו אמור היה לבצע", טוען וו, ומצביע על ההעדפה המובהקת של טראמפ לעבוד עם אנשי אמון אישיים על פני אנשי מקצוע מנוסים.
החברות בין טראמפ לוויטקוף החלה עוד בשנות ה-80, כאשר ויטקוף היה עורך דין בתחום הנדל"ן במשרד שייצג את טראמפ. לדעת וו, תפקידו המרכזי של ויטקוף נובע לא מכישוריו הדיפלומטיים אלא מאמונו של טראמפ בו: "ההערכה שלי היא שויטקוף הוא לא יותר משליח של טראמפ, שלמעשה מנהל את מדיניות החוץ של ארה"ב בעצמו בלבד".
הסוגיה האוקראינית ממחישה את האתגרים בפני הממשל. לאחר פגישתו האחרונה עם פוטין, ויטקוף הצהיר כי "הדרך המהירה ביותר" לעצור את המלחמה היא להכיר בשליטת רוסיה על חמשת המחוזות האוקראיניים שרוסיה סיפחה. וו מביע תמיהה על כך שנדרשו לויטקוף שלוש פגישות עם פוטין כדי להבין את "מה שברור לכל מי שמשקיף על המלחמה", ומטיל ספק באפשרות המעשית לקבל הסכמה מאוקראינה, אירופה או הקונגרס האמריקאי למהלך כזה.
"טראמפ לא קרוב יותר לעצירת המלחמה באוקראינה ממה שהיה לפני 3 חודשים"ֿ, קובע וו, ומזהיר שהזמן אוזל לטראמפ להציג הישגים במדיניות זו. התקדמות הלחימה האיטית, לצד החלטת הפרלמנט האוקראיני לדחות בחירות חדשות, מקשים על הנשיא האמריקאי לממש את הבטחת הבחירות שלו לסיים את המלחמה.
וו מציג שני תרחישים אפשריים להתפתחויות הקרובות: במסלול הראשון, "ניצי רוסיה" בממשל, כמו רוביו, יתפסו את ההובלה וידחפו לגישה אגרסיבית יותר כלפי מוסקבה. במסלול השני, טראמפ יחריף את המתיחות עם סין כדי לקנות זמן למדיניותו מול רוסיה. "שני המסלולים יובילו לעלייה בסיכונים הגיאופוליטיים", מזהיר וו.
באשר לאיראן, וו מעלה חשש שטראמפ מתפתה להגיע להסכם עם טהרן. ויטקוף הזכיר את אפשרות הגבלת העשרת האורניום האיראנית לרמת 3.67%, דבר שעורר זעם בקרב רפובליקנים וגרם לו לסגת מהרעיון במהירות. דיווחים על "ויכוח עז" בפגישת חדר המצב בבית הלבן חושפים מחלוקת בין ויטקוף ו-ואנס התומכים בפשרה, לבין רוביו ו-וולץ הדוגלים בגישה "מקסימליסטית".
לטענת וו, היה זה טראמפ שטירפד תקיפה ישראלית מתוכננת על תוכנית הגרעין האיראנית במאי. וו מסביר את הדילמה: "תקיפה באיראן עלולה לסיים את הדיאלוג עם מוסקבה שטראמפ כה להוט לחדש", מציין וו, ומזכיר את אזהרת רוסיה מפני "תוצאות קטסטרופליות" אם ארה"ב תתקוף את איראן.
וו חולק בתוקף על החששות מתקיפה באיראן, בטענה שהמדינה "כבר נמצאת על הברכיים" ואין לה יכולת להגיב. הוא מבקר את החלטת טראמפ לתת עדיפות למשבר האוקראיני: "אני חושב שזו הייתה טעות מצד טראמפ להקדיש את מאה הימים הראשונים של כהונתו לניסיון לסיים את המלחמה באוקראינה במקום לטפל באיראן. סיום הסכסוך באוקראינה הוא עניין מסובך. בהשוואה לכך, השמדת תוכנית הגרעין של איראן יכולה להיות משחק ילדים".
לסיכום, וו צופה שטראמפ "יבצע תפנית בקרוב", כאשר האולטימטום שנתן לאיראן מסתיים ב-19 במאי.
