ההצגה האחרונה של גרטה תונברג

עדכון קצר לגבי נביאת הזעם הפחות החביבה על כולנו: אני מצטער לבשר כי גרטה תונברג שוב בכותרות. זה לא באמת משנה מדוע – עוד שטויות על עזה ו"רצח עם". נגיע לכך בעוד רגע אך זו אינה הסיבה לשמה התכנסנו.

אתם זוכרים את גרטה הצעירה, פעילת אקלים שבדית חמצמצה שהתקשורת הפכה אותה לכוכבת עולמית אי-שם בשנת 2018. באיזה עידן מופלא חיינו אז: נערה בת-עשרה הצליחה לנצל את החרדה האקולוגית שלה כדי לשכנע את הוריה להתחמק מנוכחות בבית הספר.

זה היה הישג מרשים בפני עצמו. אך אז, במהלך שבוודאי הפתיע אפילו אותה, חלקים בשמאל הגלובלי החליטו להעניק לתונברג גם תהילת עולם וסמכות מוסרית בלתי מעורערת. אחרי הכל, היא הייתה פרזנטורית מושלמת, מתאימה בדיוק לתסריט אותו הם חיברו במשך עשורים: עולמנו גוסס והדורות הבאים נידונו לטרגדיה והכל בגלל המבוגרים אוהבי הנפט. ואם כל זה לא הספיק – הנה נערה זועמת שתגרום לכם עוד קצת רגשות אשמה.

ואיך אפשר לשכוח את רגע השיא, הנאום האגדי אותו נשאה תונברג באו"ם? במשחק שקוף ומתוסרט היטב, זועקת "כיצד אתם מעיזים?" וזועמת על "חלומות שנשדדו" ו"ילדות אבודה", גרטה גינתה את המערב הקפיטליסטי על כך שחילל את תקוותיהם של נערים נוירוטיים כמוה. "אנחנו צופים בכם", הזהירה בקרירות, ונראתה לרגע כמו מאדאם דפארז' הרוקמת את שמותיהם של כל האנשים מעל גיל 30 לרשימת אויבי הציבור.

כן, זו הייתה תקופה פרועה. ומי שהקדיש תשומת לב כבר אז היה יכול אולי לחזות לאן העולם כולו הולך. במבט לאחור, ניתן לזהות באותם ימים את שיא עידן ה-Woke והטרלול הפרוגרסיבי, קצת אחרי ניצחונו הראשון של דונלד טראמפ בבחירות לנשיאות וקצת לפני מהומות ג'ורג' פלויד ברחבי אמריקה. בתוך כל המהומה, נערה אחת זכתה לסמכות מוסרית עליונה על כולנו, מטעם מבוגרים שהיו נואשים לנצל את פגיעותה ולכפות על העולם אג'נדה סביבתית רדיקלית. ואת כל זה התבקשנו לקחת ברצינות רבה.

עבור גרטה עצמה היה זה בוודאי מרגש מאוד להיות במרכז תשומת הלב. אני סבור כך משום שנראה כי מאז היא רודפת אחרי עוד ועוד ממנה, הרבה אחרי שכוכבה דעך. בעידן ביידן, התקשורת כבר לא התעניינה במיוחד באלרמיזם צעיר, ואור הזרקורים הלך והתמקד בבמות אחרות.

בחיפוש אחר רלוונטיות מחודשת תונברג הגיבה בהסלמת השיטה, כאשר נעצרה או ביקשה להיעצר על ידי המשטרה בשלל הפגנות ברחבי אירופה. אך התגובה התקשורתית הייתה פושרת, והריגוש חלף. לא הופתעתי כלל לראות כיצד עברה כמעט מיד מאקטיביזם סביבתי לאקטיביזם פרו-פלסטיני לאחר טבח ה-7.10. שנה לאחר מכן היא כבר ביימה מעצר עצמי במהלך ראיון, במטרה להפגין סולידריות עם חמאס.

וכעת, כך מסתבר, היא נמצאת על ספינה כחלק ממשט שיעדה עזה והסיבה להפלגתו היא… קשה למצוא כזו. מארגני האירוע טוענים כי הם נושאים מצרכים וסיוע ל"שבירת המצור על עזה", מה שנשמע כמו תירוץ חלש להפקה שהיא בבירור תעלול יח"צני מאורגן. ישראל ככל הנראה תחרים את הספינה ותיירט את "משט החירות" בטרם יגיע ליבשה, ואלו על הסיפון כנראה ישתמשו במכשירי האייפון החדשים שלהם כדי לתעד את התקרית. סיסמאות ייזעקו וסרטונים יופצו. וכאשר השמש תשקע, כל המעורבים יברכו את עצמם על הצלחה אדירה: כל הכבוד, הבאנו שינוי אמיתי לעולם!

באופן אישי אני מתרשם קמעה מן החוצפה שבעניין. תונברג שוב מכניסה את עצמה לסיפור שאינו קשור אליה כלל, משום שהיא "דמות" שעצם נוכחותה אמורה לזכות לכבוד הראוי. החשיבות העצמית הזו הייתה עשויה להיראות מוזרה, אם רק לא היינו מדברים על אותה פעילה מפונקת שהפכה לרגע אחד לנערה החשובה בעולם, ומאז רגע זה רודף אותה לשארית חייה.

באשר אליי, גורלה של גרטה אינו מעניין אותי במיוחד. אם חיל הים הישראלי מעוניין לבקוע חור גדול בירכתי הספינה, כפי שהצרפתים הטביעו את אוניית הדגל של ארגון 'גרינפיס', זו אינה בעיה שלי. אינני מעוניין לכתוב עליה שוב לעולם, ואם היא לא מתכננת להסלים עוד יותר את שיטות הפעולה שלה, גם אינני מתכוון לעשות זאת. עד כמה שהופעתה חמורת הסבר ויומרתה חסרת הפשר הופכות אותה לדמות קומית ממש, אני מוצא אותה גם דוחה מבחינה מוסרית.

אך אתוודה כי אני גם אוהב את גרטה בדרך אחת לפחות: אני אסיר תודה על קיומה כמעין דמות ספרותית בעולמנו הממשי. תונברג היא התגשמות היהירות האינטלקטואלית – הדגמה אכזרית בשלמותה לתלות הנואשת מצד דור שמאלנים שלם בפוליטיקה של מחוות, בניגוד לפוליטיקה של עבודה; פוליטיקה כלא יותר מביטוי מוחצן לנרקיסיזם. פוליטיקה כתחינה לתשומת לב מצד עולם אדיש.

כאשר זהו הקו המנחה את תונברג, אין פלא שהיא תפסה את תשומת הלב של החלק האבוד והדומה בתנועה הפרוגרסיבית. וכשצופים במעגל ההקצנה זה, המשותף לכוכבת ההצגה ולקהל הצופים גם יחד, התחושה היא פואטית עד כדי בחילה – אישור מוזר לאמיתות ולמידות של כל לולאות הפידבק האנושי מן הסוג הזה. אני משוכנע כי כאשר נשמע על גרטה בחדשות בפעם הבאה זה יקרה בזכות מעשה מטורף עוד יותר, משום שזו תהיה הדרך היחידה שלה לשוב לכותרות.

אין לי ספק כי גרטה לפחות כנה באמונתה שלה, אך זה רק משום שאין לי כמעט ספק כי אמונתה הכנה היחידה היא תשוקה נואשת להישאר חשובה. ובמרדף אחר המטרה הזו היא תמשיך להתדרדר ולהקצין, גם ברמת השיח וגם בפעולות של ממש. וכאשר היא תחצה לבסוף את הגבול באופן שאין ממנו חזרה, כפי שוודאי יקרה, אני אדאג לזכור היטב כל אדם או ארגון שתמך בה ועודד אותה במסע הזה.

הטור התפרסם באתר 'נשיונל רוויו'.