ההחלטה המטורפת של בג"ץ

הגענו ליום הצפוי: יום שבו אזרחי ישראל נדרשים לבחור בין המדינה (הממשלה, המפקדת על הצבא ובכללו פיקוד העורף) ובין בית המשפט. בג"ץ החליט עבור המדינה ועבור הצבא שאזרחי ישראל יישמעו לו. בשבת האחרונה, בעיצומו של יום, החליטו שלושה שופטים לאפשר קיום הפגנות גדולות הרבה יותר בהיקף שמתירות בהנחיות פיקוד העורף. בשלושה מוקדים (כיכר פריז בירושלים, רחוב סוקולוב בכפר סבא, מרכז חורב בחיפה) אושרה התקהלות של 150 איש ובכיכר "הבימה" – 600, כאשר ההנחיות של פיקוד העורף מאשרות התקהלות של 50 איש עם החרגה ל-150 בכיכר "הבימה". מה היתה הדחיפות הבהולה שהצריכה חילול שבת שמנוגד לחוק מצד השופטים? לטענתם, פיקוח נפש. כיצד בקשה להפגין נגד מלחמה היא פיקוח נפש? הלא הגדלת היקף ההפגנות כאשר טילים משוגרים לעברנו היא היא פיקוח נפש. סיכון האזרחים המפגינים וסיכון השוטרים שאמורים לשמור על הסדר בהפגנות הם פיקוח הנפש.

להגנתו טען בית המשפט שפיקוד העורף והמשטרה סירבו להשיב ביחס להפגנות במהלך יום שישי ועמדו על כך שעמדתם בנושא תימסר בשבת. המדינה, כך נכתב, הסכימה לבקשת העותרים לקיים דיון במהלך השבת בנושא. מי זו "המדינה" בהקשר הזה? טרם הובהר. הרכב השופטים לא נעתר לבקשה העלומה לקיים דיון בשבת וקיים התייעצות טלפונית, שהרי שיחת טלפון, כידוע, אינה כרוכה בחילול שבת על פי יהדות בג"ץ.

המשטרה דווקא טוענת כי "הציגה את עמדתה טרם כניסת השבת… רק פיקוד העורף התבקש להציג מתווה מוצע לקיום המחאות… לנוכח החלטת בג"ץ ולשם מימושה, מאות שוטרים הופעלו תוך סיכון חייהם ואף נאלצו לחלל את השבת".

מי דובר אמת? אולי האזרח בן ה-60 שנלחם כעת על חייו לאחר שנשמעה אזעקה במהלך ההפגנה בכיכר "הבימה" ולא עמד בדוחק הנורא שנבע מהידחסותם של מאות המפגינים אל עבר המרחב המוגן. לו היה טיל פוגע חס וחלילה במפגינים, שהפגינו מכח החלטתו של בג"ץ שבודאי אינו מבין בענייני בטיחות יותר מאשר אנשי פיקוד העורף המנוסים, על מי היתה מוטלת האחריות לחייהם של הנפגעים? מי היה נמצא אשם בועדת החקירה?

מאוחר יותר פורסמה הודעה רשמית של צה"ל לגבי האישור החריג. וכאן עולה השאלה: האם הדרג המדיני אישר את המהלך?

מועדים לשמחה @idfonline,
להלן שאילתא:
האם פניתם לרוה"מ ו/או לשר הביטחון ע"מ לקבל את הנחייתם, לאחר שהצגתם בפניהם את מכלול השיקולים וההמלצות עובר לתשובתכם לבג"ץ? https://t.co/ijh6L1CcHg

— התנועה למשילות ודמוקרטיה (@Meshilut) April 4, 2026

מדוע כה חשוב לאפשר הפגנות בהפקרות שכזו כאשר כל עניינן הוא למחות נגד מלחמת קיום של ממש מול אויב רצחני שמצהיר ללא הרף על כוונותיו להשמיד את מדינת ישראל? מהי האלטרנטיבה שמוצגת על ידי כל אלה שמפגינים בדרישה להפסיק את המלחמה? האם הפגנות שתומכות בהמשך הלחימה היו זוכות לאישור שכזה?

אגב, מעניין לראות את השוויון המלא בטיפולו של בג"ץ בעתירות שהונחו לפניו ממש באותה עת, יום לפני ערב החג. עתירת השמאל שביקשה, כאמור, להתיר את הגדלת מספר המשתתפים בהפגנות ועתירת הימין שביקשה לאפשר ביקורי יהודים בהר הבית ללא התקהלות. דיון ראשון בעתירת השמאל התקיים כבר ביום שישי בבוקר וההמשך תוך חילול שבת ידוע. דיון בעתירת הימין עדיין לא נקבע בכלל.

יפים כאן דבריו של ח"כ שמחה רוטמן: "כל מה שצריך לדעת על בג"ץ. כשאנשים ביקשו להתפלל הציגו בפני שופטי בג"ץ ב-2020 הבדלים באכיפה על מגבלות הקורונה בהפגנות לעומת תפילות, הם פיהקו… כשהוצגו עכשיו לשופטי בג"ץ ההבדלים באכיפה של מגבלות פיקוד העורף בין ההפגנות לבין התקהלויות אחרות הם דרשו בהיסטריה תשובות, תוך כדי שבת".

באופן אבסורדי לחלוטין, מתיר בית המשפט הגבוה לצדק שלא להשמע להוראות פיקוד העורף. שופטי בג"ץ הציבו עצמם מעל הרשות המבצעת ובכך למעשה פסעו צעד נוסף בהפיכה המשפטית האמיתית שמתחוללת כאן מאז ימי אהרון ברק. זו העת שבה על אנשי הימין לצאת אל הרחובות ולהפגין כנגד האנרכיה שהולכת ומתממשת לנגד עינינו, אבל הרי אסור להתקהל בזמן מלחמה. אולי נעתור לבג"ץ?