בין גבלס לטרור המצולם של חמאס

יוזף גבלס, שר התעמולה המפורסם של המשטר הנאצי, כתב פעם כי "האדם היה ונותר חיה – לעיתים חיית טרף, לעיתים חיית מחמד, אך תמיד חיה". על בסיס תפיסה זו מילא שר התעמולה של הרייך תפקיד מרכזי בפשעיו נגד היהודים. הנאצים לא ביקשו להציג את עצמם כחיות מחמד צייתניות, אך עשו מאמצים רבים להסתיר את הזוועות שחוללו. לא כך חמאס: ב־7 באוקטובר 2023 תיעד הארגון באופוריה את הטבח הקטלני ביותר בעם היהודי מאז השואה, באמצעות מצלמות  GoPro  שהוצמדו לגופם של המחבלים.

תיעוד זוועות הנאצים

זמן קצר לאחר כניסת הקול לקולנוע, בשנת 1933, מונה יוזף גבלס מונה לשר התעמולה הנאצי. גבלס אימץ בהתלהבות את המדיום החדש ותחת פיקוחו הפיקה תעשיית הקולנוע הגרמנית למעלה מ־1,000 סרטים עלילתיים. לא כולם היו תעמולה גלויה, אך כולם חיזקו בעקיפין את האידיאולוגיה הנאצית. האתגר שעמד בפניו היה להסית את הגרמנים נגד העם היהודי, ובזמן השואה גם להסתיר את פשעי הנאצים. בזמן המלחמה הותיר גבלס למפקדים את הרשות אם להתיר או לאסור לחיילי החזית לצלם את מעשי הזוועה. כבר בתקופה שבין המלחמות, עם ההתקדמות בצילום בתנאי תאורה חלשים ופיתוח מצלמות ה-35 מ"מ הניידות, הגיעו צילומי ה"אקשן" לרמה מספקת. אריך סלומון, בן למשפחה יהודית אמידה מברלין, התפרסם בזכות תיעוד אירועים פוליטיים חשובים באמצעות מצלמת "ארנמן" (Ernemann) המתאימה לצילום בתנאי תאורה חלשים, שלעתים הסתיר בתוך כובע קסקט. הוא נרצח באושוויץ בשנת 1944. הניידות, העדשות המתחלפות וסרטי הצילום מרובי-התמונות שפותחו בגרמניה הפכו את הצילום האיכותי לנגיש להמונים. חיילים נאצים נשאו בתרמיליהם מצלמות לייקה (Leica) וארנמן, חלקן שלל ביזה, וכמו ציידים בסוואנה תיעדו את טרפם לפני ההריגה ואחריה.

הגנרל אוטו והלר, ששיתף פעולה עם האיינזצגרופן בעת שפיקד על הארמייה הגרמנית ה־11, הורה ביולי 1941 להחרים את כל הצילומים הפרטיים של חייליו:

אין לצלם מעשים מזוויעים שכאלה ואין לדווח עליהם במכתבים הביתה. הפקה והפצה של תצלומים ודיווחים על תקריות כאלה נחשבות לפגיעה בהגינות ובמשמעת בצבא וייענשו בחומרה… אין זה לכבודו של חייל גרמני לצפות בתקריות כאלה מתוך סקרנות.

גם ריינהרד היידריך, ראש הגסטפו והאס־אס, שכונה לא אחת ״אבי השואה״, אסר על צילום הוצאות להורג המוניות והורה למפקדים להחרים כל תצלום שהופץ בקרב החיילים.

בפועל החיילים הגרמנים הסריטו לא מעט מפעולותיהם. כך למשל אנשי "איינזצגרופן" (Einsatzgruppen) – יחידת ההרג הניידת – צילמו את הרצח ההמוני של רוב 7,000 יהודי העייריה ליפאייה (Liepaja) שבלטביה. המבצעים גם תיעדו מעשי זוועה מסוימים לצרכי תעמולה פנימית. לימים שימשו החומרה האלה ראיות במשפטי נירנברג, לצד חומרים שצילמו בעלות הברית בעת השחרור.

טרור ה־GoPro

מאז הופעתו, הטרור המודרני היה טרור תקשורתי. שידור מעשה אלימות יכול לעורר פחד המוני ולהגביר את השפעת המטרה של הקיצוניים, בעוד שסרטונים מזוויעים משמשים ככלי לגיוס. יותר מ-900 מיליון צופי טלוויזיה חזו בחטיפתם וברציחתם של 11 ספורטאים ישראליים באולימפיאדת מינכן ב-1972. ארגון אל-קאעידה בעיראק העלה לאינטרנט ב-2004 סרטון המתעד עריפת ראש אכזרית של אזרח אמריקאי. ארגון "המדינה האסלאמית" הקים אימפריית מולטימדיה שכללה מגזינים מהודרים, אתרי אינטרנט ועמוד טוויטר פעילים למדי. ב־7 באוקטובר 2023 חצה חמאס רף חדש של אכזריות המזכיר באכזריותו את ימי הביניים, ותיעד רבים ממעשיו במצלמות ה־ GoProשהיו קשורות לגופם של המבצעים.

ב־7 באוקטובר 2023 לא נזקק הציבור הפלסטיני למשרד תעמולה כדי להסיתו. קבוצה מאולתרת של אזרחים השתתפה בטבח ובחטיפות, תוך שתיעדה את מעשי הברבריות בטלפונים הניידים שלה. ערוץ   France 24  דיווח כי התמונות הראשונות של המתקפה הועלו לטלגרם בידי אזרחים שאינם לוחמים.

לא היה כאן כל ניסיון לטיוח, אלא גאווה מופגנת בלבד. במהלך הטבח התקשר מחבל חמאס להוריו מן הטלפון של אישה יהודייה שרצח, וביקש מהם לבדוק את חשבון הווטסאפ שלו כדי לראות את התמונות שצילם של עשרת היהודים שהרג. לפי נתוני מעבדת המחקר הפורנזי הדיגיטלי של ״המועצה האטלנטית״, בימים שלאחר המתקפה שילש ערוץ הטלגרם הרשמי של חמאס את מספר עוקביו.

טרור ה־GoPro הקיצוני הוא הביטוי האחרון והמחריד ביותר לשילוב הרעיל בין טרור לטכנולוגיות תקשורת. בעוד שבני אדם נוטים בדרך כלל להסתיר מעשים בלתי אנושיים, חמאס שיתף בגלוי את מעשי הזוועה שביצע באפליקציית המסרים המיידיים טלגרם, ואף השתלט על חשבונות המדיה החברתית של קורבנותיו כדי לשדר בשידור חי את רציחתם לעיני יקיריהם. לא רק לוחם זה ובני משפחתו הביעו התלהבות ממסע ההרג של חמאס; גם תומכי פלסטינים רבים ברחבי העולם עשו כן. בעצרת מחוץ לקמפוס בניו יורק ב־15 באוקטובר אמר פרופסור מאוניברסיטת קורנל כי חש ״התרוממות רוח״ בעקבות הטבח.

גל חדש של אנטישמיות, שרבים סברו כי דעך לאחר השואה, שטף את העולם. יום לאחר הטבח התאספו אלפים בטיימס סקוור כאות סולידריות עם פלסטין, הראשונה בשורה של הפגנות אנטי־ישראליות ואנטישמיות שהתפשטו במהרה לקמפוסים אוניברסיטאיים ולערים ברחבי העולם והתעצמו בזמן המלחמה.

אירועים מסוג זה התרחשו למרות הזמינות הנרחבת של תיעוד מאירועי הטבח. חמאס שידר חלק מהם בשידור חי והעלה את רובם לרשת, ואתר האינטרנט של ה״וול סטריט ג׳ורנל״ סיקר את האירועים בזמן התרחשותם.

מה גבלס היה חושב על חמאס?

תפיסת העולם התעשייתית של המדינה הנאצית שונה מאוד מן המנטליות הג׳יהאדיסטית של חמאס. גרמניה הייתה מדינה ביורוקרטית רבת־עוצמה, המאורגנת במבנה היררכי, שרדיפתה אחר העם היהודי הייתה שיטתית וממוסדת.

לפני הטבח, האסטרטגיה ההתקפית המוצלחת ביותר של הפלסטינים הייתה שימוש בתמונות מעוצבות בקפידה של סבל אזרחי, שהסיטו את הביקורת מטקטיקות הטרור שלהם והציגו את ישראל כמדכאת. המצלמה הייתה נשקם האולטימטיבי. ב־7 באוקטובר 2023 אימץ חמאס את הטרור החזותי של דאעש. האפשרות שניתנה לצופים ברחבי העולם לחוות את הטרור מבעד לעיני המחבל בזמן אמת היוותה חריגה יסודית מהשימוש המסורתי של הפלסטינים בתעמולה חזותית, ונראה היה כי היא מסכנת את תדמיתם כ"מקופחים" המובילים בעולם, אבל בפועל החשיפה הכפולה של חמאס שחררה גל חדש של אנטישמיות ברחבי העולם. הישראלים הוצגו כנאצים החדשים, גונו על ידי האו״ם, הובאו בפני בית הדין הבין־לאומי לצדק, ומנהיגיהם הואשמו בפשעי מלחמה בבית הדין הפלילי הבין־לאומי, מוסד משפטי שנוסד בהשראת משפטי נירנברג. דניאל ביימן, חוקר טרור אמריקאי, הסביר בראיון למגזין טיים את הכוח שמאחורי כפל הזוויות האלה אצל דאעש,  ודבריו יפים גם לחמאס: "אחד הדברים שדאעש עשה ביעילות רבה היה לאפשר ללוחמיו לתעד את מעלליהם מנקודת מבטם האישית. בין אם שרדו ובין אם נהרגו, היו לכך יתרונות בשני המקרים. הם הוצגו כלוחמים מנצחים או כקדושים מעונים עזי רוח".

כמעט שנתיים לאחר מכן, באוגוסט 2025, מתוך תחושת ביטחון שהעולם מאמץ את מסגרת ההתייחסות הפלסטינית, תיעד חמאס את החטוף השדוף אביתר דוד חופר את מה שנראה כקברו שלו. למרות שהסרטון הדהד את הזוועה הנאצית האולטימטיבית של יהודים מורעבים שנאלצו להכין את קבריהם במו ידיהם, הוא כמעט שלא עורר תהודה בינלאומית. בישראל הוא זעזע רבים, אך הועם על ידי זרם יומיומי של תמונות ילדים כחושים מעזה, שבחלק מהמקרים סבלו ממחלות גנטיות שאינן קשורות למצב, ומן הכאוס באתרי חלוקת המזון. חמאס שיער בערמומיות כי הסרטון יזכה להתעלמות כמעט מוחלטת מחוץ לישראל, בעוד שבתוכה יוסיף לייסר את החברה הישראלית.

מה היה חושב יוזף גבלס, שכינה את עצמו "פטרון הקולנוע הגרמני" ושזכה מפי ההיסטוריון דייוויד אירווינג לכינוי "המוח מאחורי הרייך השלישי", על רצח העם שמבצע חמאס באמצעות מצלמות GoPro?

גבלס נמוך הקומה והנכה, שקולו החודר ריתק בעבר את ההמונים הגרמנים, נשאר לצד היטלר עד הסוף ורצח את ששת ילדיו לפני שהוא ואשתו התאבדו בבונקר של הפיהרר. האם גבלס היה נדהם מן התמיכה העולמית בטבח ה־7 באוקטובר ובמי שפרסמו את מעשיהם בגאווה?
בהתחשב בהגדרתו האכזרית למושג "בן־אדם", סביר להניח שלא.

המחבר הוא כותב, חוקר ומתרגם עצמאי המתגורר בירושלים.