כשבית המשפט דן בדבר שאין לו בכלל סמכות לדון בו, איזו משמעות יש לדיון?
כולם ידעו שמדובר בהצגה. ידעו אלה שעתרו נגד המשך כהונתו של השר בן גביר, ידעה היועצת המשפטית לממשלה, ידעו תשעת שופטי בית המשפט העליון שניהלו את הדיון, ידעו עורכי הדין שייצגו את הממשלה ואת השר, ידעו אלה שקראו לאנשי הימין להגיע להפגנת המחאה וידעו כל אלה שאכן הגיעו. כולם ידעו שמדובר בדיון שעצם קיומו פסול משום שאין בסמכות בית המשפט לקבל החלטה שכזו.
חשוב להזכיר שנגד השר לא עומדים כתב אישום כלשהו או הרשעה וכלל לא ברור באיזו עילה מבקשים העותרים להעבירו מתפקידו אך היועמ"שית מתעקשת שעל ראש הממשלה לפטר אותו משום שהוא מתערב יתר על המידה, לשיטתה, בעבודת המשטרה, וכעת הצטרפה אל העותרים. היועמ"שית הגישה רשימה של חריגות לטענתה, וכך אמר עליה בדיון השופט כשר: "הגשתם רשימת פעולות של השר, רשימה שהיא כולה במחלוקת". ביומיים האחרונים למדנו שהיועמ"שית לא הסתפקה ברשימה שגיבשה ועל כן פנתה לראש השב"כ דאז רונן בר כדי שיעביר לה "חומרים על השר בן גביר".
היועמ״שית ביקשה מרונן בר, ראש השב״כ דאז, להעביר לה חומרים בעניין מעורבות של השר בן גביר בעבודת המשטרה, כדי שתוכל להשתמש בחומר הזה בתגובה לעתירות שדרשו את פיטורי בן גביר. https://t.co/Y1EUjlcR0P
— אבישי גרינצייג (@avishaigrinzaig) April 14, 2026
"כשיועמ"שית מפעילה את ראש השב"כ כדי לאסוף חומרים במטרה להדיח שר מכהן", כתב בתגובה השר שלמה קרעי, "זה לא "שלטון החוק" אלא נסיון הפיכה". התנועה למשילות ודמוקרטיה קראה לעצור לחקירה מיידית את היועמ"שית ולהחרים את מחשבה האישי ואת הטלפון שלה.
תעצרו הכל. ממש הכל❗️
היועמ״שית, לפי הפרסום, הפכה את השב״כ לזרוע פוליטית להדחת שר מכהן במסגרת עתירה אזרחית בבג"ץ.
שוב: ראש התביעה הכללית של מדינת ישראל הפעילה שירות ביטחון חשאי כדי לאסוף "דוסייה" על נבחר ציבור, לצורך שימוש בחומר בבג״ץ לתמיכה בעתירה של גורמים שלישיים להדיח את… https://t.co/fas7RN2G3k
— התנועה למשילות ודמוקרטיה (@Meshilut) April 14, 2026
אפילו גדעון סער, הדמות שאחראית יותר מכל למינויה של מיארה ליועמ"שית, כבר לא הסתיר את אכזבתו. "התרשמותי היא שהיועמ"שית נחושה לכפות עימות בין הממשלה לבין בית המשפט העליון", טען השר. יש לשער כי עד לא מזמן עימות שכזה היה מבורך מאוד בעיני סער שהתמודד בעבר נגד נתניהו על ראשות הליכוד אבל "דברים שרואים מכאן לא רואים משם" וכשר בממשלתו של נתניהו הוא כבר נשמע אחרת.
עוד לפני תחילת הדיון, הודיע שר המשפטים יריב לוין שהדיון שמתקיים, כאמור, הוא בניגוד לחוק ולכן להחלטת השופטים לא יהיה תוקף. "ידידי השר בן גביר ימשיך לכהן בתפקידו, מתוקף הכרעת העם ואמון הכנסת", אמר לוין.
שופטי בג"ץ, שאך לפני מספר ימים חיללו שבת כדי לאפשר למפגינים שמוחים נגד המשך הלחימה באיראן ובלבנון להתקהל בניגוד להוראות פיקוד העורף, התקשו לשמור על קדושת המחאה כשהיא באה לטובת השר בן גביר ואסרו על כניסת קהל לדיון. רק חברי כנסת ואנשי תקשורת הורשו להכנס. לפני הדיון נשא השר בן גביר דברים ולמרבה ההפתעה הסכים עם טענותיה של מיארה: "היועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב מיארה אומרת שאני קובע מדיניות ומשנה את המשטרה – היא צודקת. היא אומרת שאני מתערב במינויים, שמיניתי יותר מאלף כדי ליישם את המדיניות שלי – היא צודקת גם בזה".
כבר בדקות הראשונות של הדיון התקשה להתאפק חבר הכנסת אלמוג כהן שהגיע לתמוך בשר בן גביר על אף החריקות שהיו לאחרונה ביחסיהם. כהן קרא לעבר השופט יצחק עמית "אתה המושחת כאן" והורחק בהוראתו של עמית. גם חברות הכנסת טלי גוטליב, לימור סון הר מלך ומאי גולן הוצאו מהדיון בהמשך וכך גם השרה עידית סילמן.
המערכה הראשונה נפתחה בהזהרתו של השופט עופר גרוסקופף כי פוליטיזציה של המשטרה זאת סכנה מיוחדת לדמקורטיה", כאשר הוא יושב למעשה בדיון שמתקיים בחוסר סמכות בדיוק בשל תהליך הפוליטיזציה שמתרחש בבית המשפט ובמערכת המשפטית כולה. "כל אחד שיגיד "נמאס כבר מבן גביר" יפנה לבית בית המשפט והוא יבחן את תפקידו?", שאל עו"ד ראבלו שייצג את הממשלה. לרגעים אפשר היה להתבלבל כמעט מדבריהם של השופטים כאשר השופט גרוסקופף אמר: "שר יכול להביא מדיניות אפילו בניגוד לראש הממשלה", כאשר השופט מינץ נזכר שגם שרים אחרים מתערבים בענייני משרדיהם וכשהגדילה לעשות השופטת וילנר ותהתה בקול: "אסור שלשר תהיה עמדה פוליטית?"
מספר דקות לאחר מכן הציע השופט סולברג להמנע למעשה מפסק דין ולהושיב את ראש הממשלה, את היועמ"שית ואת השר לשולחן הדיונים כדי לנסח מסמך עקרונות שבו יוגבל השר מהתערבות בעבודת המשטרה, ונראה שהמסך עמד לרדת על הבמה. כזכור, נוסחו כבר בעבר מסמכים שכאלה, ועו"ד ראבלו הביע נכונות להצעה הזו.
בשעת אחר הצהריים נזכר השופט שטיין לציין את מה שהיה צריך אולי לומר בתחילת הבוקר. הוא פנה אל עו"ד שוש שמואלי שייצגה בדיון את היועמ"שית ואמר: "את צריכה להבין שהדחת שר על ידי בית משפט הוא צעד קיצוני ביותר, שלא קיים בעולם, ויש להמנע ממנו כל אימת שאפשר". ובכן, יש סיבה שהצעד הזה "לא קיים בעולם" והיא שאין, כאמור, בסמכותו של בית המשפט להחליט שיש להדיח שר.
בשעת ערב עלה במוחה של נציגת היועמ"שית מתווה זמני "עד שינוסח מסמך העקרונות" לגבי סמכויות השר. היא ביקשה להגביל אותו בינתיים לגבי מינויים, פעילות מבצעית, התבטאויות לגבי הפגנות וחקירות, או בלשונו של עו"ד דוד פטר שייצג את השר בן גביר: "אתם מבקשים להדיח אותו בלי להדיח אותו". השופטים הציעו שייקבע איזשהו מנגנון שיפקח על מימוש מסמך העקרונות ויתריע אם יופרו. עו"ד פטר הסכים שהשופט סולברג יקבע האם ישנו הפרות.
טוב היו עושים עו"ד מיכאל ראבלו ועו"ד דוד פטר לו היו נמנעים בכלל מלהתייצב בבית המשפט. אין בטענה זו להפחית חלילה מהיכולות המרשימות שהציגו לאורך הדיון אך היה עליהם להעדר ממנו על שום חוסר סמכותם של השופטים לקיים אותו. "אין לכם סמכות", פנה עו"ד פטר אל השופטים, "לא רק שאין לכם סמכות, אין לכם סמכות לקבוע שיש לכם סמכות". על הטענה הזו השיב השופט עמית שהוא מנה 16 מקרים שבהם בית המשפט דן במינוי שר או בהעברת שר מתפקידו, הוא רק שכח לציין שגם ב־16 המקרים הללו הדבר נעשה בחוסר סמכות כפי שטען עו"ד ראבלו בפני השופטים: "בסל הכלים של כבודכם אין שום אפשרות להורות לראש הממשלה לפטר שר".
ואולי כל חטאו של השר בן גביר היה שכינה את שופטי בית המשפט "אויבי האומה". עובדה זו צוינה בדיון מספר פעמים על ידי השופטים שהתקשו להסתיר את עלבונם. עשר שעות נמשך הדיון בבג"ץ ובסופו סירבה היועמ"שית להגיע להסכמה ודרשה להוציא צו ביניים שיגביל את השר בן גביר על פי הדרישות שהציבה עד שתינתן החלטה סופית. נראה שהשופטים אכן יורו על קיום מו"מ כלשהו בין הצדדים שיכלול ניסוח מסמך עקרונות ומנגנון פיקוח באשר ליישומו. כפי שאמר השופט סולברג: "אנחנו חושבים שהסכמות זה הרבה יותר טוב מכל פסק דין". אולי גם משום הרצון שלא להעניק תנופה אדירה לקמפיין הבחירות של השר בן גביר שיתחיל כנראה בקרוב.
לעת עתה נותר השר איתמר בן גביר בתפקידו כשר לבטחון לאומי ונשמע שהוא נחוש להמשיך בעמדתו כפי שהצהיר בפתח בית המשפט: "אני לא דוגמן של הפרקליטות, אני לא עציץ – אני שר שנבחרתי כדי למשול. היועמ"שית רוצה שר של טקסים, שר שגוזר סרטים – אני שר של מעשים. הבטחתי מדיניות ומשילות – זה בדיוק מה שעשיתי". במקום לשקול להעביר אותו מתפקידו, נותר רק לקוות שגם יתר שרי הממשלה ילכו בעקבותיו ולא יסתפקו בציוצים ובראיונות מלטפים בערוצי התקשורת של הימין, ויפסיקו את ההצגה הזו.
אכן אויבי-האומה…
לא D9 !
אלא קיר , תשאלו עורכי-דין שמתביישים כעת בגלימות ה-עו"ד.
הימין ובראשו רוה"מ נתניהו אשמים בפארסה הזאת
————————————–
א) הימין יכול להלין על עצמו ועל עצמו בלבד.
ב) בפעם האחרונה שעמדה לבחירת נשיא המדינה כאשר לימין רב בכנסת נבחר בוז'י הרצוג. הימין כמו הימין ירה לעצמו ברגל. פרשנים שונים מצטטים כי נשיא המדינה בוזי מלב ליבה של הצמרת המשפטית לא יכול לתת לנתניהו חנינה בשל המילייה בו הוא מסתובב. אם הימין היה בוחר בגברת מרים פרץ שגרה בגבעת זאב – היא כנשיאה יכלה בקלות להורות כי בשל מצב המלחמה בו נמצאת ישראל היא משתמשת בסמכותה ומורה על חנינה לרוה"מ. הרב בגבעת זאב מקום מגוריה היה מקבל את ההחלטה לא כך המצב בצפון ת"א.
ג) ביום הראשון לכהונת הממשלה – רוה"מ נתניהו היה חייב להורות על כנוס ממשלה, הצבעה על הדחת יועמ"ש הממשלה הקודמת. מנוי עו"ד אחר כיועמ"ש.
ד) יועמ"ש הממשלה הוא היחיד המוסמך להורות על פתיחה בחקירה של שופטי עליון. היו כמה פרשיות כגון בניה לא חוקית. עניין לא ברור של שמוש בשני שמות משפחה של עמית ונדלן בת"א. מנוי של נשיא לביהמ"ש העליון ללא זמון של שר המשפטים. אם היה יועמ"ש "של" הממשלה ולא יועמ"שית "כנגד" הממשלה הממשלה יכלה לקבל עו"ד שמייצג את האינטרסים של הממשלה ושל שר המשפטים הספציפי ורוה"מ הספציפי. במקום זאת, יש לנו הכל חוץ מיועמ"ש בשם הממשלה ולתחושתי זו, להערכתי, שותפים רבים מקרב מצביעי ממפלגות הקואליציה – ומדובר במיליוני מצביעים.
ה) לא ברורה הסמכות של שופטי ביהמ"ש העליון בכלל לדון בסוגיה. חוק יסוד פקודת המשטרה מסמיך את השר למנות ולפטר שוטרים. לקבוע סדרי עדיפויות במשטרה, ובכל ארוע לקחת סמכות של שוטר או קצין ולהחליט כשר במקום קצין המשטרה. זו פקודה עוד מימי שלטון הכבוש הבריטי בארץ ישראל. אם זה מה שאומר חוק יסוד פקודת המשטרה לגבי סמכויות השר. על מה יש לדון בכלל? על מה הממשלה או השר צריכים בכל להצטדק?
ו) כשהייתי ילד לפני הרבה מאוד שנים, היה משפט מאוד שגור בפי המבוגרים דאז: "האט ער געזאגט", אז בג"ץ אמר, אמר אז אמר. אני לא מבין למה הממשלה בכלל התייצבה לדיון. היה צריך לשלוח צילום של חוק יסוד פקודת המשטרה עם מרקור של הסעיפים הרלוונטים ולסיום לכתוב כי הכל נעשה בסמכות חוק יסוד בנושא. מה יש בכלל לדון?
ז) ואם בג"ץ יוציא פס"ד? להוסיף תיקון לחוק יסוד פקודת המשטרה סעיף בו כנסת ישראל מבטלת את פס"ד ככזה שהתקבל ללא סמכות ומורה לממשלה להתעלם מפס"ד לא חוקי מספר כך וכך.
ח) במקום זאת, להבנתי, הממשלה ושריה מאפשרים לנהוג בה כבסחבה לנקוי רצפת חדר השירותים במקום צבורי בו לא פעם יש שלולית שתן סביב השירותים ורייח בהתאם.
ט) עד מתי שני שלישים מהעם היהודי בישראל ימשיכו להצביע ימין ולקבל מדיניות של שמאל?
למה שלחתם עו"ד שיגן עליכם אם אתם חושבים שבג"ץ חסר סמכות.
אלא שגם במוחכם המוגבל אתם מבינים שכוח השלטון נובע מכוחו של בית המשפט האמון על משמעות החוק.
אם מוחך המוגבל (כדבריך), לא מבין שגם על מנת לקבוע חוסר סמכות של ביהמ"ש – נדרש עו"ד,
זו לא מגבלה שכדאי לך להראות לכולם.
בית המשפט סמולניקו, אחראי על אכיפת החוק. את המשמעות של החוק – קובע מחוקק.
זה רק אצלכם בטהראן, משמעות החוק נקבעת ע"י כמה אייתולות, העומדים בראש מערכת המשפט (זה שאתה לא מכיר את החוקה שלכם באיראן, זו בעיה שלך בלבד). במשטר דמוקרטי, בישראל – משמעות החוק נקבעת אך ורק ע"י המחוקק.
קרא לכל הפחות את ויקיפדיה, על מנת לפרסם תגובות פחות מגוחכות.
כבוד השר בן גביר הוא ביריון מהשכונה גזען בלי שכל בלי תבונה ובלי חמלה ,
פירומן שישרוף את כל העולם בשביל עוד מנדט.
גם ראש השבכ אמר שהוא גרם לאוק7 בהתנכלות לאסירי אוייב ובעליה להר הבית.
זה התוצאה של שילוב בין החולשה בשטח ליצירת פרובוקציות בלתי נסבלות לאויב.
מה פתאום. ראש השבכ הודיע, שכבוד השר בן גביר, פשוט הכין מצות בלי דם של ילדים נוצרים.
אתם בטהראן, כבר הפסקתם לקרוא פרוטוקולים של זקני ציון?
זו התוצאה של חמינאי. בזמן שהוא פוגש 70 בתולים, אתה מנסה פרובוקציות אצל האויב.
תודה נסראללה אבל דעתך על היאהוד לא מעניינת אף אחד.
זה נכון
ההצגה חחייבת להפסק ועבריינים מקומם בכלא
השאלה הינה כמו תמיד, למה?
הרי העליון, אינו *חייב* לדון בכל עתירה מוגשת ובוודאי שמשפט אינו מדע מדויק (ז"א- לא ניתן להחליף את ההליך במחשב שהצדדים מזינים לתוכו נתונים והוא מחשב את פסק דין וכל צד יכול לחשב בעצמו את פסק הדין, כדי לוודא שהחישוב נכון – כפי שהדבר לדוגמא, במתמטיקה) ולכן, גם בעתירה זו – אפשר בוודאי למצוא נימוקים לכל צד, במנעד ההחלטות האפשרי.
אז מדוע העתירה מוגשת ומדוע יש דיון בנושא?
מבט פשטני יכול להוביל למסקנה, לפיו שופטים והיועמ"ש לממשלה, מרגישים "בעלי הבית" האמיתיים של המדינה – מדמיינים שכוחם עולה בהרבה על כוחם של נבחרי הציבור וציבור בוחריהם.
(אגב, השמטתי את כל מנגנוני הסיוע ל"משפטנים" – כמו ה"עיתונות", כמה בעלי הון אשר מממנים כאוס במדינה, פועלי השטח אשר מטיילים לכל מחאה כאילו יש לכל האסופה הזאת דיעות זהות בכל נושא ביקום, מנהלים ובעלי שליטה בחברות גדולות במשק אשר מוכנים שחברתם תפסיד הכנסות, לקוחות ומוניטין, העיקר לזרוע הרס, כל מיני "כשרונות" מטעם עצמם, אשר תפקידם להפיץ שקרים דרך מקרופונים בחו"ל ולפעמים גם בארץ, על מנת לפגוע ביחסי החוץ של הציבור הישראלי, במטרה להפעיל דעת קהל כנגדינו – זה לא שכל אלה אינם קיימים. בוודאי שהם קיימים (ועוד איך קיימים). פשוט בתגובה זו, הייתי רוצה להתרכז לא בהם).
אפשר להניח, כפי שנכתב במאמר, שהסיבה היא עלבונם האישי של כמה לובשי גלימות. כאילו עלבון זהו:
ראשית, נימוק משפטי
ושנית – מי שמט*מטם מספיק כמו "שופטינו", אשר מוכיח בעצם ההתעסקות באמרה זו, שהיא אכן מהווה *חלק משיקוליו* (לא בהכרח להחלטה, אבל גם לעצם האפשרות למתן הסעד בדמות דיון – כמו ערס הנצמד אליך וגם כאשר אין אפשרות לאלימות פיזית, הוא מנסה להשפיע עליך באמצעות דיבורים וטון מאיים) – הם מוכיחים בעצם (חשבו על זה), כמה אלה אנשים קטנים וקטנוניים
– זה חשוב בעיקר כאשר גידופים, הכפשות בחלק מהמקרים ותמיד, הקטנת נבחרי ציבור – זהו מחזה יום-יומי – לא בשוק, אלא בתקשורת מיינסטרים, כמו כל ערוצי הטמבלויזיה בפריים טיים ושום כלום לא נעשה כנגד זה. בוודאי שלא ע"י הפחליטות, יועמ"ש לממשלה והשופטים הנ"ל.
יש סעיף בחוק כנגד זה, אבל עכשיו אתם מבינים על מה דיברתי – כולם שווים בפני חוק זה, אבל יש כמה אשר שווים יותר.
אז נעזוב לרגע, את ההצגה הגרוטסקית בעליון, בדמות שאלות המסגירות מה באמת מעניין את ה"שופטים" ו"נימוקים" מגוכחים שאפילו עבריין הכי מט*מטם, לא משמיע (מעולם לא היה עבריין ששאל בדיון – גנבתי 16 פעמים, אז מדוע עכשיו אני לא יכול לגנוב ועומד לדין? על הפעם ה-17? באמת שיא החוכמה).
אז מדוע כל זה נעשה?
המאמר לדעתי, עוסק בעיקר בשאלה הטקטית, של חוסר סמכותם המשפטית וההצגה הגרוטסקית בעליון.
דיעה מורכבת טיפה יותר מאלה שכתבתי למעלה, תניח שמדובר בקרב מאסף נוסף של כמה סמולנים, אשר בטוחים שהמדינה בבעלותם (האישית שלהם ושל החמולה שלהם) והציבור הישראלי, לוקח מהם רכוש זה (דעה אווילית אך ללא ספק, קיימת).
ולפיכך, עוברים סמולנים אלה מכורח הנסיבות – דהיינו, מרגע שהואר זרקור על פעילותם, לא נותרה להם ברירה אלא לפעול בגלוי ולהשתין על הציבור הישראלי בגלוי. משחקי כוח, אשר בעבר נעשו מאחורי הקלעים, עכשיו נעשים בלית ברירה בגלוי, לאור השמש.
בן גביר ללא צל של ספק, מערער על שליטת החונטה לעיל, על האמצעי הראשון שפוגש כל אזרח ישראלי אשר טעה לחשוב שמדיניות הממשלה בוחרים בקלפי – משטרת ישראל. זאת בנימוקים, פסאודו משפטיים. הם מגיעים עם חותמת ולוגואים מפה ועד ללוגו הבא, אבל עדיין – פסאודו משפטיים.
את הקרב לנצח על הציבור הישראלי, באמצעות השיטה העלווית, החונטה בישראל הפסידה מזמן. לכן נשארה להם, השיטה היחידה הנותרת שתיתכן – על פני בהשטח וחא מחכשחים, לקיים שליטה באמצעים פסאודו משפטיים וברמה האסטרטגית – המסקנה, שאני מוביל תגובה זו לכיוונה.
שתי הרמות, קשורות זו לזו, כמובן. אחת היא אסטרטגיה והשנייה, היא ביטויה על פני השטח, טקטית. שתי אלה קשורות, כמובן. לשתיהן, מצע רעיוני משותף וביטוי זהה בשטח.
אז מה לדעתי הסיבה, בגללה האליטה הישנה, זו הנמצאת במיעוט רעיוני החל משנות ה-80 של המאה הקודמת, אשר מחזה האימים האחרון שהם ניסו לאנוס על אזרחי ישראל – היה אסון אוסלו.
מה שווה, את הקרבת מעט המוניטין שעוד נותר למוסד היעוץ המשפטי לממשלה ובעיקר, בית המשפט העליון (בו רוב הכוח)? מה שווה הפסד זה?
כלומר, על מה בדיוק נלחמים ו/או (דהיינו, פשוט נוסח אחר לאותו הדבר) מה החונטה מקבלת/משאירה בידה, אשר שווה את הקרבת המוניטין, כמה מיארות וכמה פצ"ריות עם ובלי אייפון?
אז התשובה אלמנטרית: מה שהחונטה מנסה לקבוע, זה שרק הם מחלקים ציונים ועכשיו, כל אחד ואחת מכם, זקוקים לאישור הקומיסר הסמולני, לציונים שלכם!
אדגים זאת בדוגמא פשוטה: מיד עם הכרזת הפסקת האש בחזית הצפון, מיהר הפוליטרוק אביגדור אל המקרופונים והכריז: הפסקת האש בלבנון, היא בגידה בתושבי הצפון.
אז מר אביגדור – אני לא זקוק לאישורים ממך, איזה ציון יש לתת להפסקת האש! מה משמעותה ומה קיבלנו ולא קיבלנו! יש לי דעה מנומקת בנושא ואני לא חייב לך שום בגידה ושום נעליים.
כנ"ל כל אחד ואחת מכם, לא חייבים שום דבר למנחה שנראית כמו דג, אשר מקריאה בקול סמכותי: איראן נצחה וישראל הפסידה. תשאירי את דעתך לעצמך!!! כל אחד ואחת מכם תחליטו בעצמכם (!!!), מה תוצאת המלחמה אומרת! מה היה ניתן להשיג עוד! מה טוב שהשגנו ומה היה עדיף לא להשיג!
אתם לא חייבים לקבל ציון לדעתכם/ן מאף אחד!!! ובכלל לא חייבים, לפי שום לוגיקה, להתחיל למצוא נימוקים לדעה שלכם/ן, לציונים שמישהו אחר מחלק!
יש לנו כבר הצפה של כמה פוליטרוקים שבטוחים, שרק הם נותנים ציונים לכל דבר – ועכשיו אתם חייבים להתחיל למצוא סיבות, מדוע זה כן ככה ולמה זה לא ככה.
לא ככה לוגיקה עובדת!
וזה הדבר, אשר החונטה מנסה לעשות – להציף את ישראל במחלקי ציונים ועכשיו, איכשהו, לפתע, פתאום – אתם ממש ממש ממש חייבים לשכנע רק לשם דוגמא, את הפוליטרוק אביגדור כמה קילו בגידה וכמה קילו ניצחון, השגנו על החזבלונים של טהראן.
בקיצור, קח את הציון שלך מר ליברמן ודחוף אותו למקרופון הקרוב לאולפן אל ג'זירה.
אני (לשם דוגמא), חושב שמדינת ישראל בדמות אזרחיה – ביניהם כמובן, גם לוחמיה (על כל סוגיהם/ן, גם אלה שעל הקרקע וגם אלה שבשמיים) וגם מנהיגיה – השיגו ניצחון מדהים, משמעותי וחשוב על משטר החושך בטהראן (היכן שאנשי האבן שלה, שלא יודעים לעשות כלום, חוץ מלהרוס, לא נמצאים) ולא אני ולא אף אחד, לא חייבים (!!!) שום הסברים לא לך, לא לגלי, לא לפיד, לא לגולן וגם לא לזאת עם או בלי אייפון – כיצד דעתי מתיישבת, עם הציונים שהפ*צתם.
דחפו את הציונים שלכם כאמור, למקרופונים של אל ג'זירה. הציבור הישראלי, עלה כאמור על השיטה שלכם ואיננו חייבים לכם שום הסבר, מדוע מוג'באתה ומדוע אחמינג'אדה.
וזה קוראים יקרים, מה שהחונטה מנסה לזכות בו, בנקודת זמן זו.
למכור לכם, שרק גלי נציגתם, היא הסמכות היחידה להכריע מה חוקי ומה לא ומתי דרישת נבחר ציבור לקיים את החוק (אשר כתובה אגב, בהגדרת תפקיד השר לבטחון פנים בחוק – סעיפים 8 ו-9 לפקודת המשטרה + היכולת הנתונה לכל אזרח ובוודאי לשר הממונה על המשטרה, לדרוש את קיומם המלא, בצורה אובייטקטיבית ונייטרלית, של חקיקה קיימת – פקודת המשטרה, מלאה בהוראה זו) – חוקית ומתי היא לא חוקית.
למכור לכם, שאתם ממש חייבים ואתן ממש חייבות, את אישורה של גלי לקביעה שלכם.
או אם השופט עמית, קבע שכדה"א מרובע – אין לכם, אלא להשתחוות.
אז לא, אף אחד אחת מכם, לא חייב ולא חייבת, לא אישורים ולא להצדיק את עמדתכם מול הציונים, אשר גלי/לפיד/גולן/אביגדור/מי שזה לא יהיה, מחלקים.
קראו את החוק, קראו את דברי ההסבר לחוק, חשבו עצמאית ותחליטו אתם, בצורה *מנומקת* ל-מה התכוון המחוקק וכמה ליטר ניצחנו או כמה קילו חוקקנו.
וזו הסיבה חברים, לקרב הגלוי וכ"כ מתוקשר, אשר מנהלת החונטה כנגד בן גביר.
כל הדברים אשר נכתבו במאמר, נכונים הם, כמובן. גם הדברים שאני הוספתי בחצי הראשון של תגובתי, גם. יש כאן היבט בינאישי (השופטים הם בני אדם) ויש כאן היבט של אינרציה (אם בן גביר יגיד "יום", גלי תגיד "לילה") –
אך ההיבט החשוב ביותר, במאבק זה. הסיבה, בגללה כן שווה להקריב את כל זה (בעיקר, את מעט המוניטין שנותר). הסיבה האסטרטגית לנהל הליך זה. היא:
לנסות ולמנוע מכם להבין, שאינכם חייבים מאומה, לציונים שגלי/אביגדור/או מי שזה לא יהיה, מחלקים.
כיוון שברגע שתבינו זאת, תהיו חופשיים. חופשיים מהכנסייה, אשר תשתחווה לכל החלטה של כמה גלימות. גם אם יקבעו שהשמש זורחת בצפון ושוקעת בדרום.
שופט, לא שווה חוק. ציון, לא שווה שלכם.
אפשר להיות שופט ולהחליט נגד החוק. אפשר להיות אדם ולהיות בטוח, שכולם חייבים לך משהו. ההיסטוריה מלא בשני סוגים אלה. בעיקר בפחי הזבל של ההיסטוריה.
נמקו, חשבו עצמאית ותמיד תדעו, שאינכם חייבים מאומה, לציונים שמישהו אחר מחלק/ת. גם אם הוא/היא בטוחים, שרק להם ניתנה הזכות להכריע כמה קילו זכינו או הפסדנו או כמה ליטר חוק שלהם בלבד. אתם לא חייבים אפילו להתייחס, לציונים שמישהו אחר מחלק.
הדבר היחיד שבאמת חשוב, זה כמה דעתכם מנומקת.
יום עצמאות שמח! מנוחה והשלמה, לכל משפחות הנופלים ופגועים, גם בגוף וגם בנפש. כל טיפת מים נפרדת היא כלום. אך כולן יחד יוצרות כוח בלתי ניתן לעצירה, מפל מים. ביחד אנחנו חזקים! יום עצמאות שמח!