עם רשת חשבונות אורגניים ושיטת פעולה מחושבת, האיראנים עושים לעולם בית ספר. דרוש מענה הולם
הרשת החברתית Bluesky היא פלטפורמה שאינה מוכרת כל כך בישראל. בניגוד ל־X או פייסבוק, היא מבוססת הרבה יותר על קהילות שיח ופידים מותאמים אישית מאשר על אלגוריתם מרכזי. נכון לאמצע 2026, Bluesky מונה כ-40 מיליון משתמשים רשומים, כ-70 אחוזים מהם ממדינות מערביות. שיעור המשתמשים הפעילים ברשת מוערך בכ-10 אחוזים בלבד, ודווקא בשל כך היא מייצרת מרחב קהילתי צפוף יחסית, שבו מסרים פוליטיים יכולים להיטמע בתוך קבוצות שיח קיימות ולא רק להיות מופצים כלפי קהל רחב ואנונימי.
וכאן נכנסת איראן לתמונה. מחקר עדכני של המרכז ללימודים אסטרטגיים ובין לאומיים (CSIS) הצביע על קמפיין דיסאינפורמציה רב היקף ברשת החברתית הזו לאורך מבצע "שאגת הארי": רשת של חשבונות הפועלת בתוך לפחות 15 קהילות משתמשים מובחנות בתוך Bluesky והפיצה מידע כוזב על המלחמה. הקמפיין הציג מבנה פעולה מתוחכם: החשבונות המפיצים לא עבדו בנפרד אלא בקבוצות משתמשים שקיימו אינטראקציה צפופה סביב חשבונות מובילים וכך הצליחו לבצע חדירה ממוקדת לקהילות סגורות יחסית ולתת למסרים לגיטימציה "אורגנית".
ניתוח של יותר מ-9,000 פוסטים ב-Bluesky זיהה שימוש נרחב בתוכן משולב, לרבות תמונות וסרטונים, שחלקם מבוססי בינה מלאכותית. בתוך הזירה הזו הופצו נרטיבים חוזרים ומזוהים: כך למשל, פוסטים הציגו הישגים צבאיים איראניים מוגזמים או מומצאים, לרבות טענות לפגיעה במטרות אמריקניות ואף בערים בישראל. תכנים אחרים מסגרו את העימות כ"מלחמה של ישראל", ולעיתים שילבו דימויים מבוססי בינה מלאכותית שהציגו את מנהיגי מדינות המערב המערב כמי שנגררים לעימות בניגוד לאינטרסים הלאומיים של מדינותיהם. במקביל, הופצו תכנים שהדגישו סבל אזרחי, לרבות באמצעות הרחבה או מסגור מחדש של אירועים אמיתיים, במטרה לבסס נרטיב מוסרי שלילי כלפי ישראל. לצד זאת, זוהתה גם הפצה של תוכן ממוחזר או מטעה, שהוצג בהקשר עדכני כדי לחזק את הנרטיב ולהגביר את אמינותו לכאורה.
אף שהמחקר עצמו נמנע מלייחס דפוס זה, דפוסי הפעילות של שימוש בחשבונות בעלי מאפיינים לא אותנטיים, והקישורים לאתרים המזוהים עם איראן שולחים את האצבע אל איראן. הקמפיין עצמו כאמור אינו מנסה לשכנע את הצופים בצדקתה של איראן, אלא לפגוע במידת התמיכה שלהם בארה"ב ובישראל. לשם כך מופצים נרטיבים שלפיהם המלחמה משרתת אינטרסים זרים, מסיטה את תשומת הלב מבעיות פנימיות או פוגעת באזרחים במערב. התוכן מופץ במהירות של שעות ולעיתים דקות, בעוד שהפרכתו מתבצעת באיחור משמעותי, לאחר שכבר השפיע על תפיסת המציאות של מיליוני משתמשים.
ההשלכות של קמפיינים כאלה חורגות מעבר לשדה של דעת הקהל. הוא מערער את האמון במידע עצמו, עד כדי כך שגם תוכן אמיתי נתפס לעיתים כמזויף, ובמקביל יוצר בלבול בזמן אמת שבו הציבור מתקשה להבין מה מתרחש בפועל. לצד זאת, הוא חודר לשיח הפנימי במדינות של הגולשים ומעמיק את הקיטוב הפוליטי. מעבר לכך, יש להם גם השפעות כלכליות מוחשיות: מחקרים כבר הצביעו על תנודתיות בשווקים שהושפעה מהפצת מידע כוזב.
התופעה והמאפיינים שנחשפו בזירת Bluesky מלמדים על המענה הנדרש. במישור ההסברה, יש להרחיב באופן יזום קמפיינים נגדיים המבוססים על תוכן ויזואלי, ולא להסתפק בתגובות טקסטואליות. הנתונים מראים כי סרטונים ותמונות זוכים לחשיפה והדהוד גבוהים יותר, ולכן ישראל ושותפותיה במערב צריכות להפיץ באופן שיטתי תיעוד מאומת, לרבות חומרי וידאו מבצעיים שניתן לפרסם לציבור, במטרה להפריך תכנים כוזבים באותה שפה שבה הם מתפשטים.
במישור הדיפלומטי יש לקדם דרישה לסימון ברור של תכנים וחשבונות הקשורים לגורמים מדינתיים, הצמדת תוויות למקורות תוכן, סימון פוסטים שנמצאים במחלוקת או שלא אומתו, ושימוש באמצעי אימות דיגיטליים לתוכן חזותי. מחקרים מראים כי מודעות למקור התוכן מפחיתה את הנטייה לשתף אותו, ולכן שקיפות כזו עשויה לצמצם את אפקט ההפצה.
בנוסף, שימוש במערכות סוכני בינה מלאכותית (AI agents) יכול לעזר באיתור חשבונות מתואמים, בזיהוי חוות בוטים ומיפוי קהילות שמרכזות הפצה. המערכה על התודעה אינה נלווית ללחימה, אלא חלק ממנה. במקרה של ישראל והמערב, היא משפיעה ישירות על מידת התמיכה הציבורית ועל חופש הפעולה המדיני והצבאי.
קים ויקטור היא חוקרת מדיניות סייבר ובינה מלאכותית בסדנת יובל נאמן למדע.
