ייעוץ משפטי ללא מעצורים

לאחרונה נראה כי הייעוץ המשפטי לממשלה נחוש שלא לראות את הדבשת של עצמו באופן עקבי .

בשבוע שעבר היה זה המשנה ליועמ"ש גיל לימון, שבמפגן מרהיב של חוסר מודעות עצמית, כתב מכתב לשר סמוטריץ' ובו קבע כי מינויו של מקורבו יהודה אליהו למנהל רמ"י פסול בשל מעורבותו של השר סמוטריץ' במינוי. זאת כאשר לימון עצמו מונה על ידי ועדת איתור שבראשה עמד לא אחר מאשר אביחי מנדלבליט, שלימון היה מקורבו ועוזרו האישי במשך כשני עשורים. לדידו של לימון, מעורבות של השר במינוי מקורבו, פוסלת את המינוי גם כאשר השר אינו הממנה, אבל מינויו שלו על ידי ועדת איתור בראשות הפטרון שלו במשך עשורים, כמובן אינה פסולה ואינה נגועה בניגוד עניינים.

שלשום פורסמה (באיחור כרגיל) תגובת היועמ"שית לממשלה לבג"צ מינוי ראש המוסד. לא נפרט כאן את מלוא טענות הסרק הנפרסות על פני 38 עמודים ועוד 72 עמודי נספחים. אם כי יש לציין את הטקטיקה החדשה בה נוקטת מחלקת הבג"צים בפרקליטות. אם אין לך טענה טובה, תחזור עליה לפחות שלוש פעמים, אולי זה יתפוס. לטענותיה העיקריות של היועמ"שית:

• היועמ"שית טוענת כי אמנם ישנה ועדת המינויים, ואמנם ועדה מחליטה לכאורה ברוב חבריה, אבל יש לזכור שיו"ר הועדה הוא שופט עליון בדימוס. מאחר שכך, ברור כי הוא בעל מומחיות בקביעת ממצאי עובדות ומהימנות, ובנוסף החלטת הממשלה שהקימה את הועדה נתנה לו זכות הצבעה כפולה במידת הצורך. לכן גם אם הוא בדעת מיעוט, דעתו היא הקובעת. לשיטתה של היועצת, החלטת הועדה תהיה או ברוב הכולל את היו"ר או במיעוט של היו"ר. אין שום אפשרות לכך שהרוב יקבע כנגד עמדת היו"ר. מעניין הדבר כי אותו היו"ר בוועדה דומה היה גם בעבר בעמדת יחיד בדעת מיעוט. מדובר במינויה של בהרב מיארה עצמה ליועמ"שית. בעוד רוב חברי הוועדה סברו כי מינויה סביר, הנשיא בדימוס גרוניס יצא בחריפות כנגד מינויה וטען (כפי שברור היום לכולם בצדק) כי היא לא ראויה ולא כשירה לתפקיד. לשיטתה של בהרב מיארה, חובה לקבל את דעת היו"ר גם אם הוא בדעת יחיד. ואם כך מינויה פסול מעיקרו (void). (בשולי הדברים נוצר כאן כמובן מעגל שוטה לפיו מינויה של היועמ"שית פסול מעיקרו ולכן עמדתה לבית המשפט לא קיימת, ואם כך מינויה תקין, ואז חוות דעתה קיימת, ואז מינויה פסול וחוזר חלילה).

• טוהר המידות נמדד בהתאם להתנהגותו האישית של אדם. ראויה או לא ראויה. פסולה או לא פסולה. בחוות דעתו ממציא הנשיא גרוניס המצאה חדשה אותה מאמצת היועמ"שית: בהפעלתו של קטין על ידי האוגדה "נפלו פגמים של טוהר המידות להם אחראי גופמן מכוח אחריותו הפיקודית כמפקד אוגדה" וזאת למרות שהנשיא גרוניס מציין בפירוש כי גופמן לא ידע שהמופעל הוא קטין. ובכל זאת, טוהר המידות הורחב, ולשיטת גרוניס ובהרב מיארה, ימדד לא רק על פי מעשיו של אדם, אלא גם על פי מעשי הכפופים לו. אם כך, מה דינה של יועמ"שית שהפצ"רית הכפופה לה הדליפה במזיד סרטון מבושל שהעליל עלילת דם על חיילי צה"ל כאילו הם אנסים. ולא זו בלבד, הכפופים ליועמ"שית שיקרו במודע לבית המשפט העליון בתגובות ותצהירים כאילו מתבצעת חקירה של ההדלפה בעוד לא בוצעו כל פעולות חקירה. גם אם נניח כי היועמ"שית לא הייתה מודעת למסכת השקרים העניפה תחתיה, עדיין, כפי שכתב הנשיא גרוניס, יש בכך פגיעה בטוהר המידות.

• היועמ"שית טוענת כי תפקיד ראש המוסד הוא היחיד מבין שבעת התפקידים שנבחנים בוועדה לבחינת מינויים שאין חוק המסדיר את תפקודו, ולכן יש חובה להחמיר בדרישת טוהר המידות לתפקיד זה. כמובן טענה שנטענת ללא שום נימוק או מקור חוקי. ובכן, נחשו לאיזה תפקיד בכיר נוסף אין חוק שמסדיר את פעולתו? נכון, היועמ"ש לממשלה. לשיטת בהרב מיארה, היא חייבת ג"כ בטוהר מידות ייחודי, בו היא כמובן לא עומדת.

נראה כי היועמ"שית הצליחה לברוא בחוות דעתה חיה חדשה. גמל תלת דבשתי שאינו מצליח לראות אף אחד מדבשותיו.

וכשהייעוץ המשפטי הוא עדר גמלים, אין זה מפתיע כי תגובת היועצת לבג"צ מלאה בקש וגבבה.

עו"ד אהרון הינמן הוא מנכ"ל פורום הבכירים-יוצאי השירות הציבורי