הייתה דרך אחרת לפטר את היועמ"שית

"היועמ"שית היא לא שחקן עצמאי", אומר המומחה למשפט פלילי ומשפט מנהלי, עו"ד יצחק בם, בשיחה עם אורנה ישר בפודקאסט "זווית ישרה" ומסביר מה הייתה צריכה הממשלה לעשות כדי לפטר אותה.

אם היועמ"שית היא לא שחקן עצמאי, אזי הסיפור הוא המשנה שלה גיל לימון?

"אני לא יודע מה היא חושבת או במה היא מתמחה, יכול להיות שבדיני חוזים או נזיקין אבל לתחום הציבורי חוקתי היא באה ללא כל רקע ומומחיות. נראה שהאדם שחתום על כל חוות הדעת שיוצרות את החיכוך המתמיד בין מה שהיה פעם דיפסטייט (היום הכל על פני השטח) לבין נבחרי הציבור – הוא גיל לימון. כל פעם כשהייעוץ המשפטי לממשלה מפסיד לממשלה בבג"ץ, זה כאשר חוות הדעת של גיל לימון נדחות".

האם צריך היה להדיח את גיל לימון?

"לדעתי, הבעיה היא מוסדית, היא לא אישית. כאשר יש לך יעוץ משפטי שהוא למעשה לא אמור לשרת את הממשלה אלא איזשהו אינטרס ציבורי שהוא בעצמו מגדיר מהו אותו אינטרס אז יש לנו יעוץ משפטי שמשרת את עצמו. יש לנו פה מוסד שאינו מחויב לאף אחד. מי קובע מה זה אינטרס ציבורי? זה מושג מאוד אמורפי. היעוץ המשפטי לממשלה קובע לעצמו בעצמו, אין שום מנגנון שמפעיל פה איזושהי אחריות, איזושהי ביקורת. כרגע המצב הוא לא נורמלי לחלוטין".

מהו האינטרס של היעוץ המשפטי לממשלה להתנהל כך?

"אני די בטוח שהאנשים בתוך היעוץ המשפטי לממשלה בטוחים שהם יודעים מהו האינטרס הציבורי ומהו שלטון החוק והם משרתים את האינטרס הציבורי ואת שלטון החוק, כפי שהם רואים אותו. הם לא ערים לעיוותי החשיבה של עצמם ומכיוון שאין עליהם שום ביקורת או שום מנגנון ביקורת חיצוני – מי יציב מולם מראה באופן שהם גם יהיו חייבים להסתכל עליה? למעשה, יש לנו מנגנון שאמור להיות מנגנון מרסן נגד הממשלה כאשר אין שום רסן למנגנון המרסן הזה".

האם יתכן שהייעוץ המשפטי לממשלה פועל נגד השר בן גביר כדי לאפשר בבוא היום הפרעה לסדר הציבורי?

"אני לא חושב שהייעוץ המשפטי לממשלה רוצה שיהיה פה כאוס קפלניסטי. אני בטוח שהוא ישמח אם קפלניסטים יהיו הממשלה כי אז יהיה הרבה יותר נח לייעץ להם. ההסבר הוא מאוד פשוט – בן גביר הוא "קוץ בעין" מבחינתם. אדם שהיה נאשם באינסוף עבירות כנגד הסדר הציבורי (שמרובן זוכּה) פתאום הפך לשר ועושה את כל הגימיקים שלו. זה מאוד מעצבן אותם והם "מתים" להפטר ממנו".

מה דעתך על התנגדותה של היועמ"שית למינוי האלוף גופמן לראש המוסד הבא?

"ועדת גרוניס היתה צריכה לדרוש מתא"ל ג' את המידע שבג"ץ דרש, זו טעות של בג"ץ לדרוש את הדבר הזה כי הוא לא אמור להחליט במקום ועדת גרוניס, בג"ץ אמור לבקר את התהליך ואת ההחלטה. אם הועדה טעתה ולא ביקשה, יש להחזיר את העניין לועדה ולבקש שהיא תשקול שוב ותבקש בעצמה. בג"ץ לא אמור לקבל את הדברים האלה בעצמו ולקבל ראיות חדשות".

מה לגבי המכתב של ראש המוסד היוצא דדי ברנע?

"אני לא הבנתי, במכתב הוא כותב שזה לבקשת בית המשפט אבל בית המשפט לא מכיר את הבקשה. מי הציג בפני דדי ברנע את המצג שהשופטים ביקשו? דדי ברנע החליט שהשופטים לא יכולים לא לבקש דבר כזה? אני מאוד מופתע מהפער שמתגלה בין היכולות המדהימות של המוסד לבין מה שאנחנו מגלים על מי שעומד בראשו. ההתנהלות של ראש המוסד בהקשר הזה היא התנהלות פשוט מבישה".

השינויים בהינף יד של רמות הסיווג הבטחוני של המסמכים בעניין הזה חוקיים?

"נסיון לשוות למסמך שהוא לא סודי, צורה של מסמך סודי או להציג מסמך לא סודי כסודי – אני בטוח שיש תקדימים של שימוש בסעיף הזה בחוק העונשין. יכול להיות שכדאי לבדוק האם הוא חל על הנסיבות האלה או לא. אני רק לא יודע מי מוסמך להורות לפתוח בחקירה נגד היועמש"ית כי היא עומדת בראש התביעה הפלילית. יכול להיות שההתנהגות של היועמ"שית סותרת את הדין הפלילי".

מה דעתך על אופן התנהלותה של היועמ"שית?

"אם עורך דין פרטי היה עושה דברים כאלה, בית המשפט היה נוזף בו ויכול להיות אפילו שהצד שכנגד היה מנסה להגיש תלונה לוועדת האתיקה. זו בהחלט התנהלות שלא ראויה למי שמתיימר לייצג את האינטרס הציבורי. אם מתיימרים לייצג את האינטרס הציבורי, מה שחשוב זה לא האם גופמן ימונה – מה שחשוב זה להציג לבית המשפט ולציבור תמונה אמיתית ומלאה. אם יסתבר שגופמן הוא צח כשלג – היועצת המשפטית צריכה לשמוח על כך שאנחנו לא נכנסים לאירוע של מינוי ראש מוסד שמעליו מרחפת עננה".

האם זה תקין שהיועמ"שית מסרבת לייצג את הממשלה בדיונים בבית המשפט?

"על פי דו"ח ועדת שמגר, במקרה שעמדת הממשלה היא בלתי חוקית לחלוטין, כלומר כשהממשלה רוצה לעשות משהו בניגוד לדין – היעוץ המשפטי יכול ואפילו חייב לומר "סליחה, היושרה המקצועית שלי חשובה יותר מההחלטות שלכם ואני לא מייצג אתכם". אם היועצת המשפטית לממשלה יוצאת נגד הממשלה ובג"ץ מצדיק את עמדת הממשלה – זה הזמן הנכון ללכת הביתה. לא מעט פעמים היעוץ המשפטי לממשלה, מחלקת בג"צים, מפסיד בבית משפט – זה תקין זה בסדר. כאשר היעוץ המשפטי אומר לממשלה "אני מפנה את הקנים שלי נגדכם" ואז הוא מפסיד – זה אמור לשמש כרטיס אדום".

אבל בג"ץ הוא זה שמשמר את המשך פעילותה.

אני יכול לומר על כך שני דברים: אחד, חבל מאוד שהרצפה בבג"ץ עקומה ושהוא חושב שההליך של ההדחה לא היה נכון. דבר שני,  אם הממשלה יודעת שזה המצב – למה לשחק באופן הכי לא חכם שיש? למה במקום להבין את הרמז של השופט סולברג ולנסות להקים ועדה מייעצת, ועדת גרוניס בכובעה השני או השלישי, אתם הולכים על כל הקופה? למה אתם הופכים את המלאכה של בג"ץ ושל היועץ המשפטי לממשלה לקלה כל כך?

הממשלה לא הייתה צריכה להחליט להדיח אותה?

"הממשלה הייתה צריכה לעשות את זה בהתאם להחלטת הממשלה המקורית, באמצעות הקמת ועדה. חוקית הם צודקים, הם יכולים לשנות החלטת ממשלה ולפעול לפי החלטת הממשלה החדשה. את זה אפשר לעשות אם הרצפה בבג"ץ ישרה. היתה החלטת ממשלה שקבעה איך ממנים יועץ משפטי ואיך מפטרים יועץ משפטי. בהרב מיארה היא יועצת משפטית גרועה מאוד ולצערי, שר המשפטים תואם את יכולותיה".

מה דעתך על הקריאה של השר לוין להתעלם מהיועמ"שית?

"הוא רוקד את ריקוד הגשם האינדיאני בתקוה שבאמצע תמוז ירד לו גשם. בסופו של דבר השאלה היא מה יעשו הפקידים ואף אחד מן הפקידים בדרג הגבוה לא יצטרף לממשלה למשבר חוקתי בנסיבות האלה".

מדוע אנחנו כל כך פוחדים ממשבר חוקתי?

ראשית, אף פעם לא ניסינו, אנחנו לא יודעים מה עושים במשבר חוקתי. שנית, אנחנו לפני בחירות. אני חושב שרוב הציבור, גם החלק של הציבור שלא אוהב את התפקוד של היעוץ המשפטי לממשלה, לא רוצה את המשבר החוקתי. מי שרוצה לקבל את אמון הציבור צריך להתנהל יותר חכם ממה שמציע יריב לוין. עד הבחירות אנחנו במבוי סתום כי כרגע מתבשלת הצעת חוק להקדמת הבחירות. ברגע שהממשלה הופכת לממשלת מעבר היא לא יכולה לעשות כלום. ברגע שהצעת החוק לפיזור הכנסת עוברת, לדעתי אפילו בקריאה טרומית, מתחילה הספירה לאחור לממשלת מעבר".

ומה יהיה אחרי הבחירות?

"הבחירות הבאות הן על היעוץ המשפטי ועל בג"ץ, כאשר מנסים להגיד שהבחירות האלה הן על גיוס חרדים או על יוקר המחיה או על כל דבר אחר – אני נזכר בבחירות 92'. לפני הבחירות הכל היה סביב "מושחתים נמאסתם", דת ומדינה, לחם עבודה ואחרי שרבין ניצח עם גוש חוסם של 61 בזכות הערבים – דבר ראשון הוא הכניס את ש"ס לממשלה. דבר שני שהוא עשה זה ללכת להסכם אוסלו ולהתחיל משא ומתן עם סוריה. כלומר, יש דברים שמנסים להציג לציבור כדברים החשובים לפני הבחירות ויש דברים שהממשלה עושה אחרי הבחירות – וזה לא אותו דבר. אנחנו צריכים לחשוב היטב איך הגענו למצב הזה ולנסות להסביר לייעוץ המשפטי שזה לא טוב כשליעוץ המשפטי יש מדינה – עדיף שלמדינה יהיה יעוץ משפטי".