מנסור עבאס הודה בקולו ש"תהיה הפרדה" של המפלגה מהתנועה האסלאמית. המציאות מוכיחה אחרת
שבוע בלבד לאחר שמכר לציבור היהודי סיפור על "היפרדות" מהתנועה האסלאמית וממועצת השורא, הבהיר מנסור עבאס בתקשורת הערבית כי הקשר האורגני יישמר, כי אנשי התנועה יוסיפו להיות הכוח המרכזי ברע״מ וכי התחזקות המפלגה נועדה למעשה להגן על תנועת האם ולבסס את מעמדה בישראל. כך נראה תרגיל פוליטי שנועד לרכך את דמותה של רע״מ לקראת הבחירות ולהכשירה מחדש כשותפה לגיטימית למפלגות האופוזיציה.
הפער בין המסרים שמנסור עבאס משווק לציבור היהודי בשפה העברית לבין הדברים שהוא אומר לקהל הערבי בשפה הערבית אינו מסתכם בניואנסים, בתרגום לקוי או בהתאמת סגנון לקהל. פעם אחר פעם מדובר בשתי גרסאות שונות של אותה מציאות פוליטית, כאשר האחת נועדה להכשיר את רע״מ בעיני הפתאים בציבור הישראלי והשנייה להרגיע את בסיס התמיכה של התנועה האסלאמית ולהבהיר לו כי הקשר, המחויבות והמטרה האסטרטגית נותרו בעינם.
ההכרזה על ״היפרדות״ רע״מ מהתנועה האסלאמית וממועצת השורא היא אולי הדוגמה הבוטה ביותר לשיטת המסרים הכפולה והעקבית של עבאס.
ב-6 בדצמבר אשתקד התייצב עבאס באולפן ״פגוש את העיתונות״ והכריז כי רע״מ צועדת לקראת הפיכתה ל״מפלגה אזרחית לחלוטין״, בעלת מוסדות נפרדים. כאשר עמית סגל שאל אותו במפורש אם משמעות הדבר היא היפרדות ממועצת השורא, השיב עבאס: ״בוודאי״. לצופה היהודי הוגש אפוא מסר ברור – רע״מ משתחררת מכפיפותה להנהגה הדתית של התנועה האסלאמית, מקימה מנגנון קבלת החלטות עצמאי והופכת למפלגה אזרחית שניתן יהיה לשלב בקואליציה עתידית בלי המטען הציבורי הכרוך במועצת השורא.
אלא ששבוע בלבד לאחר מכן, ב-13 בדצמבר, התראיין עבאס בערבית לאיש התקשורת פאיז אישתיווי ב״כול אל-ערב״ ושם נעלמה ההתנתקות באותה מהירות שבה נולדה באולפן הישראלי. ״יש מרחק בין המילה 'הפרדה' לבין המציאות״, הסביר עבאס לקהל הערבי. ״אולי בתקשורת קל יותר לעשות שימוש במילה הזו, אבל היא אינה משקפת את המציאות״.
אישתיווי לא אפשר לו להסתתר מאחורי מכבסת המילים והזכיר לעבאס כי בערוץ 12 אמר שרע״מ נפרדת מהתנועה האסלאמית וכי נשאל במפורש אם היא נפרדת ממועצת השורא והשיב בחיוב. תשובתו של עבאס הייתה בלתי משתמעת לשתי פנים:
״אני לא אומר הפרדה, אני אומר הבחנה״. ופירט מפורשות שמה שיוותר מאותה הבחנה הוא ש״הקשר האורגני יישאר קיים, על בסיס זה שהרשימה הערבית המאוחדת היא הבית הפוליטי של התנועה האסלאמית״.
וזהו לבו של תרגיל ההונאה. בעברית נמכר לציבור היהודי מצג של היפרדות ממועצת השורא ומהתנועה האסלאמית, בעוד בערבית הובהר שהמונח ״הפרדה״ כלל אינו משקף את המציאות, שהקשר האורגני יישאר ושרע״מ תמשיך לשמש ביתה הפוליטי של תנועת האם. גם המונח ״מפלגה אזרחית״, שנשמע לאוזן הישראלית כהתנערות מזהותה האסלאמית של רע״מ, זכה בערבית לפירוש צנוע בהרבה. עבאס הסביר כי אין מדובר בשינוי אידאולוגי, אלא בפתיחת שורות המפלגה גם למי שאינם חברים רשמיים בתנועה האסלאמית. מיד לאחר מכן מיהר להרגיע את קהל הבית והבהיר כי ״החלק הגדול בתוך הרשימה הערבית המאוחדת יישאר לבני התנועה האסלאמית, כי זהו הגוף הגדול ביותר״.
כלומר, התנועה האסלאמית אינה יוצאת מרע״מ. רע״מ פשוט מבקשת להתרחב סביבה ואינה יוצקת משמעות אופרטיבית להחלפת הגרעין האסלאמי במפלגה אזרחית עצמאית, אלא מרחיבה את המעטפת האזרחית סביב אותו גרעין מאורגן, ממושמע ודומיננטי. אנשי התנועה אינם נדרשים לוותר על כוחם בתוך רע״מ, אלא לקבל לצדם קהלים חדשים, להגדיל את מאגר המצביעים ולהעניק למפלגה חזות רחבה, מתונה וקלה יותר לעיכול עבור הציבור היהודי.
אבל עבאס לא הסתפק בהסבר המבני וחשף בראיון בערבית את מה שהשתמע מדבריו כמניע עיקרי במהלך הטעיה זה. מטרת הצעד, לדבריו, היא ״חיזוק שורות הרשימה הערבית המאוחדת מבחינה פוליטית, וכן להגן על התנועה האסלאמית ומוסדותיה מפני מה שעלול להיגרם לה כתוצאה מהפעילות הפוליטית״. בהמשך הבהיר כי המהלך מתבצע ״בהבנה מלאה בין נשיאות התנועה לנשיאות הרשימה הערבית המאוחדת״, וכי הוא נועד ״להגן על התנועה האסלאמית מההשלכות של התהליך הפוליטי שאנחנו מנהלים״.
אישתיווי שאל אותו אם רע״מ נוסדה בכדי לשמש חומת המגן לתנועה האסלאמית. עבאס השיב: ״ועדיין, ותמיד תישאר״.
אין צורך להיות פרשן לענייני ערבים, חוקר אסלאם או מומחה לתורת הנסתר כדי להבין את הנאמר כאן. מנסור עבאס אומר בקולו כי רע״מ תמשיך להיות חומת המגן של התנועה האסלאמית, ומסביר שככל שהמפלגה תתחזק ותתעצם, כך תגדל יכולתה ״להגן על הפעילות האסלאמית, על התנועה האסלאמית, ולבסס את תפקידה ומעמדה הפוליטי והמשפטי בישראל״.
מכאן כבר מתבהרת השיטה במלואה. ההפרדה הארגונית אינה נועדה להגן על רע״מ מפני השפעת התנועה האסלאמית, אלא להגן על התנועה האסלאמית מפני המחיר הציבורי, הפוליטי והמשפטי הכרוך בפעילותה של רע״מ. היא נועדה לייצר מרחק ראווה, לא מרחק מהותי ולאפשר לרע״מ לשווק עצמאות כלפי חוץ, בשעה שהיא מוסיפה לשמש בית פוליטי וחומת הגנה כלפי פנים.
זה סוס טרויאני פוליטי במובנו המזוקק ביותר, לא מפני שרע״מ היא מפלגה ערבית, ולא משום שעצם שותפותם של אזרחים ערבים במערכת הפוליטית הישראלית פסולה. להפך. אזרחי ישראל הערבים זכאים לייצוג פוליטי ולשותפות מלאה בדיוק כמו כל אזרח אחר. הסוס הטרויאני טמון במצג הכוזב, במעטפת האזרחית, הפרגמטית והעצמאית לכאורה, שבאמצעותה מבקשת רע״מ להיכנס אל מרכז קבלת ההחלטות בישראל, בעוד שבתוכה נשמרים הגרעין המאורגן של התנועה האסלאמית, הקשר האורגני עמה והמחויבות להגן עליה ולבסס את מעמדה.
ואם היה מדובר רק באמירה מפלילה אחת שנאמרה בריאיון בערבית, עוד ניתן היה לטעון כי עבאס הסתבך בלשונו. אלא שהמציאות שלאחר ההכרזה ממשיכה להתיישר דווקא עם הגרסה שמסר לקהל הערבי. ב-26 ביוני האחרון פרסם השייח׳ ספוואת פריג׳, ראש הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית , קטע מנאום שבו פתח במילים ״אנחנו ברשימה הערבית המאוחדת״. לא ״הם״, לא מפלגה נפרדת שעמה התנועה מקיימת קשרים היסטוריים, אלא ״אנחנו״. ראש התנועה שהוצגה לציבור הישראלי כמי שנפרדת מרע״מ ממשיך לזהות את עצמו כחלק ממנה.
למחרת התקיים ברהט כינוס הבחירות של רע״מ, בהשתתפות מנסור עבאס, חברי הכנסת וליד טהא, וליד אלהואשלה ויאסר חג׳יראת, ולצדם השייח׳ פריג׳ וראש התנועה האסלאמית ברהט. לא שני גופים שנפרדו זה עתה לדרכים עצמאיות, אלא הנהגת המפלגה והנהגת התנועה, על במה אחת, בפני אותו ציבור ובמסגרת אותו מאמץ אלקטורלי.
הופעה משותפת כשלעצמה אינה מוכיחה כפיפות ארגונית, וגם השימוש במילה ״אנחנו״ אינו מסמך משפטי. אולם כאשר הדברים מצטרפים להודאתו של עבאס שהקשר האורגני יישמר, שרע״מ תמשיך להיות ביתה הפוליטי של התנועה ושאנשיה יישארו הגוף הגדול ביותר בתוכה, קשה עוד להציג אותם כמחווה תמימה בין שני ארגונים זרים.
לא זו אף זו, הקשר אינו נשען רק על התבטאויות עכשוויות. הוא מעוגן באמנה הכללית של הפלג הדרומי של התנועה האסלאמית, שאותה תרגם לאחרונה לעברית חוקר האסלאם סא״ל במיל׳ יהונתן דחוח-הלוי.
האמנה אינה מותירה מקום רב לדמיון בנוגע לתכליתה של הפעילות הפוליטית. היא מגדירה אותה כאמצעי מרכזי להתמודדות עם מה שהתנועה מתארת כעוול ותוקפנות כלפי החברה הערבית ו״העם הפלסטיני״, להשבת זכויות שלטענתה נשללו ממנו ולהובלת הציבור הערבי-פלסטיני "בפנים״, הכינוי שבו היא משתמשת לשטח מדינת ישראל.
עוד נקבע באמנה כי המחשבה הפוליטית של התנועה נשענת על ״תפיסותינו האסלאמיות המוצקות״, על ״יעדי ההלכה האסלאמית״ ועל הזהות וההשתייכות הערבית-פלסטינית. ואילו האמצעי הארגוני לביצוע אותה פעילות מוגדר במילים שאינן משתמעות לשתי פנים: ״המפלגה הפוליטית הרשמית שהקימה התנועה האסלאמית, הרשימה הערבית המאוחדת״.
רע״מ, אפוא, אינה מוצגת באמנת התנועה כשותפה חיצונית, כמפלגה עצמאית שנולדה ממנה אך יצאה לדרך חדשה, או כבת שהתבגרה ועזבה את הבית. היא מוגדרת ככלי הפוליטי הרשמי שהקימה התנועה האסלאמית לשם ביצוע פעילותה בזירה הפרלמנטרית והציבורית.
וכאן בדיוק נעוצה תרמית ההיפרדות .הקמת מוסדות נפרדים אינה בהכרח חסרת משמעות. היא עשויה להעניק לרע״מ עצמאות פורמלית מסוימת בקבלת החלטות, אך עצמאות פורמלית אינה התנתקות מהותית כאשר הקשר האורגני נשמר, תנועת האם מוסיפה לראות במפלגה את ביתה הפוליטי, אנשיה נשארים הכוח המרכזי בתוכה, ויו״ר המפלגה עצמו מצהיר כי התחזקותה נועדה להגן על התנועה ולבסס את מעמדה, תחת מעטה חלוקת תפקידים מתוחכמת יותר.
רע״מ תרחיב את שורותיה, תשייף את תדמיתה, תדבר בעברית על אזרחות ופרגמטיות ותבקש להיכנס לקואליציה דרך הדלת הראשית. התנועה האסלאמית תשמור על זהותה, על מוסדותיה, על אנשיה ועל הקשר האורגני עם המפלגה. החיץ הפורמלי יעניק לתנועת האם מרווח נשימה והגנה מפני המחיר שעלול להיגבות ממנה, בעוד הזרוע הפוליטית שלה תוסיף לצבור כוח, השפעה ולגיטימציה. במילים אחרות, הסוס הטרויאני אינו מבקש עוד לפרוץ את שערי הלגיטימציה הפוליטית בישראל. מנסור עבאס בונה על כך שהפתאים יפתחו לו אותם מבפנים.
אמנת התנועה האסלאמית, שהקימה את רע"מ ומפעילה אותה, מגדירה בצורה ברורה את האסטרטגיה הזו: "השתתפותנו הפוליטית בכל המישורים – כולל ברשויות המקומיות, ברשות המחוקקת בפרלמנט, ובמוסדות האזרחיים הרשמיים – לא באה אלא כדי להגן על הזכויות והאינטרסים של החברה הערבית־פלסטינית שב[אזור] הפנים [קרי – מדינת ישראל], לתמוך בענייננו הפלסטיני, ולהיאבק בהצעות, במדיניות ובתוכניות של המפעל הציוני מתוך לב מוסדות המדינה".
הכתובת על הקיר באותיות של קידוש לבנה ולקחי מחדל השבעה באוקטובר מחייבים שלא להתעלם עוד מהסימנים המעידים. הסוס הטרויאני עומד בפני השער במשכן ישראל.
