בג"ץ נגד יריב לוין: היום שבו התחיל המשבר החוקתי

כשהשופטים בוחרים את השופטים, ככה נראית הדמוקרטיה שלנו

שר המשפטים יריב לוין. כל עוד השופטים לא יסכימו על מועמדיו לעליון, הוא לא מתכוון לכנס את הוועדה (תמונה: נעם מושוקוביץ, דוברות הכנסת).

במדינת ישראל יש אמנם שר משפטים אבל בדמוקרטיה ששוררת כאן שאינה סבירה לפרקים – בג"ץ מחליט. הפעם, בתגובה לעתירה של "התנועה למען איכות השלטון בישראל", קבע בג"ץ כי על שר המשפטים יריב לוין לכנס תוך שבוע את הועדה למינוי שופטים ולמנות שופטים לבתי המשפט המחוזיים.

השר לוין, כידוע, מסרב כבר במשך כשנה וחצי לכנס את הוועדה לבחירת שופטים. משעה שיצחק עמית מונה לנשיא בית המשפט העליון בניגוד להסכמתו של השר, מסרב השר "לשתף פעולה" דה פקטו עם מערכת המשפט ומתנגד למינוי של שופטים חדשים מכלל הערכאות. עם הזמן לוין "התרכך" והסכים למלא את החוסרים בבתי משפט השלום והודיע כי יסכים לכנס את הועדה כדי למנות שופטים לבתי משפט לענייני תעבורה ולענייני משפחה ונוער ושלאחר מכן יפעל למינוי שופטים בערכאות נוספות, אך כעת נדרש, כאמור, לאייש את התקנים במחוזיים.

בחודש אפריל 2026 שלח נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית מכתב יחד עם המשנה לנשיא השופט סולברג והשופטת ברק ארז ובו הם גוערים בשר לוין על כך שהוא "מתעלם באופן בוטה מהמחסור האקוטי בשופטים". השר לוין טען מוקדם יותר שיש "צורך בביצוע שינוי יסודי בתקני השיפוט המוצעים" אך שופטי בג"ץ טענו במכתבם ש"התקנים במכתבו של השר מנותקים לחלוטין מצרכי המערכת והשטח".

ההתנגדות של השר לכינוס הוועדה נובעת גם מסיבה נוספת. לעת עתה, הרכב הועדה כולל את נשיא בית המשפט העליון ושני שופטים נוספים מהעליון, שר המשפטים שהוא גם יו"ר הועדה ושר נוסף, שני חברי כנסת שנבחרים חשאית ושני נציגים מטעם לשכת עורכי הדין. לצורך מינוי שופט שאינו שופט בית משפט עליון נדרש רוב רגיל בועדה. לוין רוצה למנות את ד"ר רפי ביטון וד"ר אביעד בקשי לבית המשפט העליון ומתנה את קיום ההצבעה על מינוי שופטים לעליון בכך שתהיה הסכמה על שני מועמדיו.

בחודש פברואר 2026 השיבו שופטי בג"ץ גרוסקופף, שטיין וכשר לעתירה של מכון "זולת – לשוויון וזכויות אדם" ודרשו מהשר לוין לנמק מדוע הוא אינו משתף פעולה עם נשיא בית המשפט העליון יצחק עמית בנושא מינויי שופטים. השר נשא אז דברים בכנס ירושלים של עיתון "בשבע" ואמר: "מי שחושב שבכח הדברים ילכו – טועה. אנחנו לא נוותר. אנחנו נחכה ונראה. אני לא רוצה להכריז מראש על כל הפעולות שאני מתכוון לעשות". זמן קצר לאחר מכן הוציא בג"ץ צו על תנאי לשר שמורה לו לנמק מדוע הוא אינו מכנס את הועדה למינוי שופטים. מספר ימים לפני כן אמר הנשיא עמית בתכנית "הבוקר הזה" באותה רשת: "אני כל הזמן, בכל מה שקשור לפעולה היעילה של מערכת המשפט, מושיט יד. אבל כבר אמרתי – לא פגשתי יד אחות, לצערי". כאשר נשאל לגבי אי ההכרה של הכנסת ושל הממשלה במינויו כנשיא, טען: "אנחנו נמשיך בדרכנו… הדבר המרכזי והיחיד שעומד נגד עיניי הוא מתן השירות לאזרחים". בתגובה התעקש שוב השר לוין: "תכבד את הממשלה ואת הכנסת, תסיר את האיקס ששמת על המועמדים הראויים ד"ר בקשי וד"ר ביטון".

לפני כחודש התראיין בא כוחו של השר לוין, עו"ד ציון אמיר, בערוץ 14 והסביר לשיטתו את המניע של השופטים: "הם רוצים לשלול מהשר להציג רשימת מועמדים משלו… הם רוצים לעקוף את זה שבכנסת הבאה יעבור התיקון לחוק יסוד השפיטה שאומר שהרכב הועדה לבחירת שופטים ישתנה. הם רוצים "לתקוע" דור שלם של שופטים מטעמם".

השופטים לעומת זאת טוענים שהשר לוין רוצה "להותיר את מערכת המשפט במצוקה תפקודית המונעת ממנה ליתן שירות משפטי ראוי לציבור", מאחר והכנסת הנוכחית מתקרבת לסוף ימיה, טוענים השופטים: "על שר המשפטים לפעול באופן מיידי כדי להשלים את תהליך מינוי השופטים". הם אף קבעו שהמדינה תישא בהוצאות של העותרת, התנועה לאיכות השלטון, בסך 30,000 שקל.

בעקבות קבלת העתירה, חברת הכנסת ויו"ר סיעת "הדמוקרטים" אפרת רייטן כתבה כך: "בית המשפט נותן סעד לאזרחים ויריב לוין פוגע בהם".

ח"כ טלי גוטליב מהליכוד כינתה את הצו של בג"ץ "הזוי" והסבירה שחייבים לפרסם את שמות המועמדים ברשומות 45 יום לפני שדנים בקידומם, אולם בג"ץ הורה לפרסם מועמדים ברשומות תוך 7 ימים.

העותרת, התנועה לאיכות השלטון, חגגה את נצחונה: "זה נצחון מוחץ לשלטון החוק וסטירה מצלצלת ללוין. ארבע שנים הוא ניסה לרסק את מערכת המשפט ופעם אחר פעם הפסיד".

במקביל, העימות בין יצחק עמית ויריב לוין ממשיך בכל הכוח. רק אתמול אמר הנשיא יצחק עמית בכנס השנתי של לשכת עורכי הדין: "שוב יש מאמץ מרוכז להחליש את מערכת המשפט בשיח בוטה ובהחלטות ויוזמות חקיקה שונות", ועל מינויו אמר כי "נעשה בהחלטה של הועדה לבחירת שופטים… חרף הפייק שמופץ בנדון, כינוס הועדה נעשה בידיעתו ועל דעתו של יו"ר הועדה שר המשפטים". ולוין לא נשאר חייב: ״מי שנבחר כחוק לא צריך להסביר כל כך הרבה שכך היה. רק מי שיודע ש״בחירתו״ נעשתה באופן בלתי חוקי, נדרש להסברים ולתירוצים בלתי פוסקים״.

על כל פנים, ההחלטה של בג"ץ לקבל את העתירה פירושה שבית המשפט העליון ישמש, הלכה למעשה, כיו"ר הועדה לבחירת שופטים, וייתכן שאנו עומדים כעת בפני משבר חוקתי, שכן השר לוין אינו מתכוון להענות לדרישתם של השופטים: "אם מי מהשופטים מעוניין לנהל את הועדה לבחירת שופטים ולקבוע את מועדי כינוסה, הוא מוזמן לפשוט את גלימת השופט, לרוץ לכנסת, לנסות להיבחר ובמו"מ לקראת הקמת הממשלה לדרוש את תיק המשפטים".

מאמרים נוספים

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *