של מי החשאיות הזו לעזאזל?

היתה זו עוד הזדמנות שניתנה לבג"ץ להציב את רגלו בין הדלת לבין המשקוף ולהזכיר לכולם שהוא זה שמחליט לבסוף. לגבי הכל. הפעם מדובר בהצבעה למינוי מבקר המדינה, למרות שהעניין יושב בדיון נרחב של יועצים מקצועיים ונציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה, שורה של עתירות הזמינו את שופטי העליון להציל את המצב בחכמתם הנדירה.

נזכיר: בהצבעה הראשונה לא היה רוב לאף אחד מהמועמדים לתפקיד מבקר המדינה, והשופט בדימוס יוסף אלרון ועו"ד מיכאל ראבילו עמדו שוב לבחירתם של חברי הכנסת בסיבוב שני. בין שני הסיבובים התקיים דיון שבו השתתפו יו"ר הכנסת ויועציו, יו"ר הקואליציה, מרכזת האופוזיציה, חברי ועדת הקלפי בהם נציגים מהקואליציה ומהאופוזיציה, מזכיר הכנסת והיועץ המשפטי למליאה. כולם היו שם חוץ מהסדרנים ועובדי המזנון ובתום התייעצות רבתי החליטו שניתן לתעד את ההצבעה באמצעות צילום אם מישהו יחפוץ בכך. כלומר, חברי הכנסת יוכלו לצלם את פתק ההצבעה שלהם בטרם ישלשלו את המעטפה לקלפי. אין הוראה בדין שאוסרת על כך ובעבר לא מנעו מחברי הכנסת להכנס עם טלפונים לקלפי. חברי הפורום המכובד לא לקחו בחשבון את האפשרות שאדם יצלם פתק מסוים אבל ישים במעטפה פתק אחר, אך נראה שהדברים מסובכים דיים גם ללא המניפולציה הזו. ובכן, לאחר ההסכמה הרחבה חלק מחברי הכנסת אכן תיעדו את הצבעתם באמצעות צילום. חשוב להדגיש, אף אחד לא דרש מהם לעשות זאת. לא ניתנה הוראה לתעד כדי לוודא שנשמרת משמעת סיעתית כלשהי. למורת רוחם, כפי הנראה, של חברי האופוזיציה, תוצאות ההצבעה בסיבוב השני היו שונות (הרי לשם כך נערך סיבוב שני) ועו"ד ראבילו זכה לרוב. קשה להאמין אבל אדם רשאי לשנות את דעתו אם ניתנת הזדמנות שכזו ואם ברצונו לכוון לתוצאה אחרת, ממילא לא ניתן היה להסתפק בתוצאות הסיבוב הראשון. לא נדרש זמן רב כדי להגיש את העתירות (שהוכנו מבעוד מועד?) שביקשו לפסול את ההצבעה בטענה שהצילום המתעד (זה שכולם הסכימו עליו, כן?) הפעיל למעשה לחץ על חברי הכנסת לשנות את הצבעתם בניגוד לרצונם. אין אפילו דרך להוכיח שאלה שצילמו את פתקיהם הם אכן אלה ששינו את הצבעתם אבל זה הספיק לשמאל כדי להזדעק ולפנות, כאמור, לבית המשפט העליון.

נשאלת השאלה – למי שייכת החשאיות? האם היא שייכת לחבר הכנסת שיכול להפר אותה ולתעד בצילום את הצבעתו או שמא להליך ההצבעה עצמו ולכן אסור לתעדו. יש להדגיש שוב, לו היתה ניתנת הוראה לתעד את ההצבעה – הרי שההצבעה פסולה משום שההוראה לתעד מפעילה לחץ על המצביע ואינה מאפשרת לו להצביע כאוות נפשו. היעוץ המשפטי לכנסת סבר שאין להכניס טלפונים לקלפי אך כאמור אין איסור בדין. זה לא שכנע את התנועה לאיכות השלטון שטענה שמעל הליך הבחירה רובצת עננה בשל פגיעה בחשאיות. ח"כ לזימי כהרגלה בשפתה העדינה הסבירה שמדובר ב"מינוי מושחת ומזוהם שנעשה בידי חבורת מושחתים". הגדיל לעשות ח"כ אלעזר שטרן שפשוט קרא לעו"ד ראבילו לוותר על התפקיד. מנגד הודיע ח"כ מילביצקי ש"בג"ץ לא יקבע עבורי מה התכוונתי להצביע ואם לחצו עליי או לא. די עם ההזיה הזו. שום פשרה ושום הצבעה חוזרת". השר קרעי נטע חששות לגבי מה שעומד לקרות כאן בעוד מספר שבועות: "כשבג"ץ מנסה לערבב את הפתקים בקלפי כדי לקבל תוצאה אחרת, כולנו צריכים לדאוג מהבחירות הקרובות".

כך התכנסו להם השופטים גילה כנפי שטייניץ, רות רונן ונועם סולברג אלא שהפעם השופט בדימוס אלרון הצטרף אל רשימת העותרים וקרא אף הוא לקיים הצבעה חוזרת בטענה שההצבעה השניה שהתקיימה לא חוקית.

בין העותרים היו מי שטענו שישנו ניגוד עניינים "עו"ד ראבילו ייצג במעל 50 הליכים את נתניהו, הליכוד והממשלה". השופטת כנפי שטייניץ השיבה בשאלה: "האם יש תקדים שמישהו נפסל לכהונה באופן גורף בגלל ניגוד עניינים נרחב?" התשובה היא לא. עו"ד אופק ברוק שייצג את עו"ד ראבילו הבטיח שראבילו "יפעל באחריות כלפי כל אזרחי ישראל" וכי הוא "איננו שחקן פוליטי אלא עורך דין מקצועי בעל חוט שדרה שייצג לאורך השנים לקוחות שונים ומעולם לא הוטל דופי במעשיו". הוא אף ציין שעו"ד ראבילו היה רק אחד מכמה וכמה עורכי דין של ראש הממשלה. בתגובה המקדמית שלו ציין עו"ד ראבילו שמעולם לא היה חבר במפלגה פוליטית כלשהי ותהה כיצד יש בעיה לגביו "אם תנאי הכשירות אינם פוסלים אפילו גורמים פוליטיים ואף חברי כנסת המהווים חלק מהקואליציה מלהציג מועמדות לתפקיד". ראבילו הזכיר בתגובתו את עו"ד יצחק טוניק שהיה מבקר המדינה לאחר שקיים קשר הדוק מאוד עם ראש הממשלה מנחם בגין. עוד ציין את עו"ד יהודה ויינשטיין שהיה יועץ משפטי לממשלה לאחר שהיה סניגור פרטי של ראש הממשלה נתניהו וייצג גם את ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. נוסף על כך הוזכר עו"ד אביחי מנדלבליט שהיה יועץ משפטי לאחר שהיה מזכיר ממשלה ומקורב מאוד לראש הממשלה נתניהו.

שוב ושוב חזרה השאלה אם ניתנה הנחיה לתעד את ההצבעה, עו"ד יצחק ברט שייצג את הכנסת טען שאין לקיים הצבעה חוזרת משום שלא ניתנה הנחיה. "אין חולק שאם ניתנה הנחיה כזו היא לא חוקית ויכולה להשפיע על החוקיות כולה", אמר. השופטת כנפי שטייניץ הקשתה בכך שהיו חברי כנסת ששלשלו את המעטפה באופן גלוי מחוץ לפרגוד: "קשה לומר שהמקרים האלה לא מפרים את עקרון החשאיות". עו"ד ברט חזר והתעקש שגם אם היה פגם בתהליך, הרי שזו לא סיבה לפסול את הבחירות. את ראש הממשלה נתניהו ואת הליכוד ייצג עו"ד בומבך, והוא וראה לנכון "לשלוח את העתירה לפח האשפה". "לא רק שלא הוכח שהיתה הנחיה לצלם או לתעד", אמר, "אפילו אם היתה הנחיה – הדעת היתה נותנת שהיינו רואים עשרות שמתעדים את עצמם". אסור לשכוח, כמובן, שפסילה של הבחירות בגלל תיעוד מצולם יכולה להפוך את התיעוד לכלי עתידי לפסילת תוצאות בחירות, כפי שאמרה השופטת רונן: "יש להיות מודעים לחשש שפסילת בחירות בשל הפרה כזו תיתן דחף מאוד משמעותי לגורמים לסכל בחירות".

בסופו של הדיון שהתקיים ביום חמישי האחרון הציעו השופטים לקיים הצבעה נוספת "באופן תקין" והניחו למשיבים לענות ביום ראשון. "תעשו את זה עוד פעם", אמר השופט סולברג, "מה שתחליטו זה בסדר, רק שזה ייעשה בהליך נקי ותקין". ובכן, ביום ראשון החליטה הכנסת שלא לקיים הצבעה חוזרת לבחירת מבקר המדינה, ובג"ץ הוציא צו על תנאי שדורש מהמשיבים לנמק מדוע לא תבוטל הבחירה בעו"ד ראבילו והרחיבו את הרכב השופטים לצורך המשך הדיון לחמישה שופטים.

ראש הממשלה נתניהו והליכוד מסרו: "הצבעה חוזרת לא תוכל להתקיים. הנסיבות הפוליטיות אינן כשהיו בזמן הליך ההצבעה. העותרים מנסים ליצור תקדים מסוכן ובלתי מתקבל על הדעת לפיו מי שלא יהיה מרוצה מתוצאות בחירות חשאיות כלשהן יוכל לבטלן". במילים פחות עקיפות דווח בערוץ 14 שבכיר בקואליציה אמר: "אם היו מצלמים ואלרון היה נבחר הכל היה בסדר. מדובר בחבורה שמבחינתה לכללים שעליהם סיכמנו יכולה להיות רק תוצאה אחת". מסתבר שמעל העננה שטוענים השופטים והעותרים שמרחפת מעל ההצבעה למינוי מבקר המדינה, מרחפת עננה גדולה הרבה יותר מעל הבחירות לכנסת.