כיצד השפיעה תורת ישראל על האבות המייסדים הנוצרים של ארצות הברית

בשעה שארצות הברית מציינת 250 שנים להיווסדה, על חגיגות ארבעה ביולי מעיבה המלחמה הממושכת במזרח התיכון, אשר אינה זוכה לתמיכתם של אמריקאים רבים. עימות זה גם הצית גל חסר תקדים של אנטישמיות על אדמת ארצות הברית, אשר מחלחל לשני קצות הקשת הפוליטית – הן לשמאל והן לימין. אכן, נדמה כי האומה מתמודדת עם מאבק עמוק בנפשה, מאבק על נאמנות לעקרונות היסוד שעליהם נוסדה אמריקה.

ציון דרך היסטורי זה מעלה שוב את השאלות הכבדות והוותיקות הנוגעות לאמריקה: האם הייתה לאומה זו שליחות אלוהית כבר מראשיתה, האם נוסדה כאומה נוצרית, וכיצד תרמה חוכמת עם ישראל להתפתחות הערכים שלאורם נוסדה ארצות הברית?

ייסוד בהשראת התנ"ך

אין כל מחלוקת על כך שאמריקה נוסדה בידי אנשים בעלי אמונה דתית עמוקה. המושבות משכו לחופיהן נוצרים אדוקים רבים שביקשו להימלט משליטתן של הכנסיות הממוסדות באירופה ולמצוא בעולם החדש חופש רב יותר לבטא את אמונתם. בהמשך עוצבה החברה גם על ידי שתי ההתעוררויות הדתיות הגדולות (Great Awakenings), שהציתו תחייה רוחנית רחבת היקף ושלחו מיסיונרים רבים לארצות רחוקות.

בפרוץ המרד נגד שלטונו העריץ של המלך ג'ורג', התנ"ך כבר היה שזור עמוק בתרבות האמריקאית. האבות המייסדים ידעו שהציוויליזציה המערבית והחירויות הדמוקרטיות שלה עוצבו והושפעו בעיקר מעקרונות ומושגים מקראיים, הרבה יותר מהמסורות היווניות-רומיות.

כך לדוגמה, "פעמון החירות" בפילדלפיה, שנסדק בעת שהשמיע את הבשורה על הכרזת העצמאות, נשא כבר שנים קודם לכן את הכתובת: "וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ לְכָל יֹשְׁבֶיהָ." פסוק זה לקוח מפרשת היובל שבפרשת בהר שבספר ויקרא (כ"ה, י') ובה נצטוו בני ישראל לשחרר את עבדיהם אחת לחמישים שנה. היא שיקפה את קריאתה הכנה של אמריקה לחירות בראשית דרכה.

דוגמא נוספת היא צורת השלטון. האבות המייסדים הקימו רפובליקה חוקתית המבוססת על המודל של עם ישראל במעמד הר סיני, כאשר אלוהים הטביע באדם את העיקרון שלפיו כל שליט או סמכות חייבים להיות כפופים לחוק גבוה מהם. הסנאט הרומי היה גוף אליטיסטי שקבע לעצמו את חוקיו תוך כדי תנועה, ואילו ארצות הברית נועדה להיות מנוהלת בידי נבחרי ציבור הכפופים לחוקה.

בחוקת ארצות הברית קבעו המייסדים גם את עקרון הפרדת הרשויות – הרשות המבצעת, המחוקקת והשופטת – לצד מערכת של איזונים ובלמים שנועדה למנוע ניצול לרעה של כוח השלטון. רעיון זה הושפע מישעיהו ל"ג, כ"ב: "כִּי ה' שֹׁפְטֵנוּ, ה' מְחֹקְקֵנוּ, ה' מַלְכֵּנוּ, הוּא יוֹשִׁיעֵנוּ". כלומר, רק אלוהים צודק וישר דיו כדי להחזיק בכל שלוש הסמכויות בעת ובעונה אחת, בעוד שאין אדם שניתן לבטוח בו שיישא את שלושתן יחד.

בנקודה זו חשוב להדגיש, במיוחד לנוכח כל האנטישמים, שכל אחד מן העקרונות והמושגים המקראיים שעיצבו והעניקו השראה לחירויות הדמוקרטיות ולמוסדותינו הגיע אלינו דרך עם ישראל והעם היהודי.

השליחות של אמריקה

ייתכן כי התרומה היהודית הגדולה ביותר לייסודה של אמריקה טבועה דווקא בהכרזת העצמאות עצמה, שעליה חתמו האבות המייסדים בפילדלפיה לפני 250 שנה. מסמך יוצא דופן זה כולל את המילים הידועות שכתב תומאס ג'פרסון: "אנו מחזיקים באמת זו כברורה מאליה, שכל בני האדם נבראו שווים, כי בוראם העניק להם זכויות מסוימות שאינן ניתנות לשלילה, וביניהן הזכות לחיים, לחירות ולחתירה אל האושר".

בימינו רבים מתווכחים האם אמריקה נוסדה כאומה נוצרית. אכן, רוב החותמים על הכרזת העצמאות היו נוצרים מוצהרים, בעוד שהאחרים היו ברובם דאיסטים. גם קבוצה זו האמינה בבורא עולם, אך סברה כי לאחר שברא את העולם והעמיד אותו לפעול על פי חוקי הטבע, הוא אינו מתערב בענייני היומיום של בני האדם, אלא ימתין עד אחרית הימים כדי לשפוט את מעשיהם.

לפיכך, אין חולק על כך שרובם המכריע של האבות המייסדים האמין באל בורא, אשר השגחתו ליוותה את מפעלם. מבחינתם, אמיתות אלו היו "ברורות מאליהן" – כלומר, לא היה צורך להוכיח תחילה את קיומו של אלוהים או את אמיתותן.

הם גם אימצו את העיקרון המקראי של צלם אלוהים, שלפיו האדם הוא בריאה מיוחדת של אלוהים בצלמו. משמעות הדבר היא שכולנו שווים בעיניו, שלכל חיי אדם יש כבוד וערך, ושכל אדם ראוי ליחס של כבוד. עיקרון מנחה זה נובע מספר בראשית: "כִּי בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, עָשָׂה אֶת-הָאָדָם". כמו אלוהים בני האדם ניחנו ברצון חופשי וביכולת מוסרית לבחור בין טוב לרע. עם זאת, אנו גם למדים כי יבוא יום שבו אלוהים ידרוש מכל אדם דין וחשבון על החלטותיו ומעשיו המוסריים. עובדה זו אמורה להעניק לנו את התחושה שאלוהים משגיח על חיינו, ובכך גם לעודד אותנו לנהוג ביושר ובהגינות איש כלפי רעהו.

גם עקרונות אלה הגיעו אלינו מעם ישראל, והם מהווים את לבם של הערכים היהודיים-נוצריים, אשר העניקו השראה לחברות המערב ושימרו אותן במשך דורות רבים. הם אף עוגנו בהכרזת העצמאות כרוחה המכוננת של אמריקה וכשליחותה בעולם – לשמור על רעיון השוויון של כל בני האדם לפני בוראם, אשר העניק לכולנו זכויות וחירויות אישיות, אך גם אחריות איש לרעהו.

המחיר הכבד של הפשרה

למרבה הצער, אמריקה הצעירה לא קיימה בנאמנות את השליחות הקדושה הזו ולא התייחסה לעבדים השחורים מאפריקה כאל בני אדם שנבראו שווים בידי אלוהים. סטייה זו אף הוכנסה במפורש לתוך חוקת ארצות הברית בסעיף "שלוש החמישיות" (Three-Fifths Clause), אשר קבע כי לעניין חלוקת המושבים בבית הנבחרים עבדים שחורים ייספרו כשלוש חמישיות אדם. חמור מכך, הם כלל לא נחשבו לבני אדם בעלי זכויות שוות.

סעיף שלוש החמישיות נכלל בחוקה כפשרה שנועדה לשכנע את מדינות הדרום, שהחזיקו בעבדים, להצטרף לאיחוד הפדרלי החדש. במלחמת האזרחים, כמה דורות לאחר מכן, שילמה האומה כולה, הן הצפון הן הדרום, מחיר כבד בשל הפשרות המתמשכות עם מוסד העבדות האכזרי. בנאום גטיסברג המפורסם שלו צמצם הנשיא אברהם לינקולן את משמעות המלחמה כולה לשאלה אחת: האם "אומה חדשה זו, אשר הורתה בחירות והוקדשה לעיקרון שכל בני האדם נבראו שווים… יכולה להמשיך ולהתקיים לאורך ימים?"

בעת שהתמודד עם שאלת מטרותיו של אלוהים בתוך מוראות מלחמת האזרחים, הגיע לינקולן למסקנה כי לב הסכסוך היה המאבק על אמונתה של אמריקה בשוויון כל בני האדם. בניגוד לתיאוריית האבולוציה הדרוויניסטית החדשה, שממנה הסתייג, שמר לינקולן על תפיסה נשגבת של האדם כמי שנברא בצלם אלוהים – תפיסה שהיה נכון להגן עליה גם בכוח הזרוע.

תפקידה וייעודה הנבואי של אמריקה

לאחר שארצות הברית יצאה מכור ההיתוך של אותו עימות מר, החלה למלא תפקיד מרכזי יותר בעולם כמגינת האמונה והחירות. בתוך גבולותיה שלה אמריקה עדיין הייתה בעבודה, ורק בעקבות מאבק זכויות האזרח בשנות השישים הצליחה להבטיח זכויות שוות לכל אזרחיה. אולם בקנה מידה עולמי, היא שבה ושימשה שוב ושוב כמגינת עקרון השוויון והחירות האנושיים.

כך למשל, ארצות הברית הביסה את עריצותם של הנאצים, אשר ראו ביהודים בני אדם נחותים שיש להשמידם כדי להגן כביכול על הגזע הארי העליון מפני הידרדרות גנטית. אמריקה גם התייצבה מול הקומוניזם הסובייטי, שביקש לשעבד את העולם כולו תחת שלטון מרקסיסטי אתאיסטי, והצליחה לגבור עליו,

כיום, ארצות הברית נותרה המגינה העיקרית של הערכים היהודיים-נוצריים ושל החירויות הדמוקרטיות בעולם. לצערנו גם בתקופתנו אנו עומדים בפני איומים טוטליטריים חסרי אל, ובמיוחד מצד השמאל הרדיקלי, שמשתף פעולה עם האסלאם הרדיקלי במטרה להשמיד את ישראל ולערער את יסודות המערב.

ואם ברצונכם לראות כיצד עלול להיראות העתיד אם אמריקה לא תעמוד איתן בשליחות שעליה נוסדה, די להביט בחברת המעקב הדרקונית המתפתחת בסין, שבה פועלות למעלה ממיליארד מצלמות מעקב. במקום שאלוהים ישגיח עלינו, המדינה היא שמשגיחה על כל צעד שלנו ושולטת בו. זוהי מחשבה מצמררת.

עם הגיענו ליום הולדתה ה־250 של ארצות הברית, על האמריקאים ועל העולם כולו להעריך מחדש את תפקידה הייחודי של ארצות הברית בשמירה על החירויות הדמוקרטיות ובהגנה על ערכו וכבודו של כל אדם שנברא בצלם אלוהים. עקרונות אלה קיבלו השראה מן המקרא, הועברו לעולם באמצעות העם היהודי, ולאחר מכן הופצו ברחבי העולם על ידי הנוצרים. אולם, כפי ששאל פעם לינקולן: האם אומה שנוסדה בחירות והוקדשה לעיקרון שכל בני האדם שווים לפני אלוהים – האם תוכל להחזיק מעמד לאורך ימים?

אני מאמין כי הקריאה והייעוד הנבואי של אמריקה קשורים בנאמנותה לשליחות היסוד הזו, לשמור על עקרון צלם אלוהים, כפי שהוא מופיע בבראשית ט', ו'. פסוק זה הוא חלק מבריתו של אלוהים עם נח לאחר המבול, ולמעשה זהו התנאי לשמירה על הברית. אלוהים מבטיח כי "זרע וקציר וקור וחום וקיץ וחורף ויום ולילה לא ישבותו" כל עוד נדע לכבד את האדם כבריאה מיוחדת שנעשתה בצלם אלוהים.

אלוהים, ברך את אמריקה.

דייוויד פרסונס הוא סגן נשיא ודובר בכיר בשגרירות הנוצרית הבינלאומית בירושלים.