בית המשפט פסק בניגוד לחוק, וכשהממשלה הודיעה שלא תציית, עבר לאיים על השרים
שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי רצה להקים מועצת רשות שניה חדשה כחלק מהרפורמה שאותה הוא מבקש לקדם. באופן שנתפס כמוזר ואפילו כלא ראוי ביקש למנות חברים שיהיו "נוחים" עבורו בדעותיהם על מנת שיוכל לממש את מדיניותו. "זו מועצה פוליטית", זעקו המתנגדים. ובכן, שר הוא אדם פוליטי, צעדיו הם פוליטיים ואולי הגיע הזמן להפנים זאת.
בפברואר 2026 אושר מינויה של ד"ר יפעת בן חי שגב לתפקיד יו"ר מועצת הרשות השניה. בסוף חודש מרץ אישרה הממשלה בהצבעה את ההרכב החדש של המועצה. ראש הממשלה נתניהו השתתף בהצבעה למרות שד"ר שגב היתה עדת תביעה במשפטו ולמרות שנאסר עליו לעסוק ברגולציה על שוק התקשורת ללא קבלת אישור מהיועצת המשפטית לממשלה. לאחר שהושמעו טענות מצד היעוץ המשפטי לממשלה, התקיימה הצבעה חוזרת של חברי הממשלה הפעם ללא נתניהו. שוב מונתה ד"ר שגב ליו"ר המועצה ושוב נבחרו חבריה.
אחד הנושאים הבוערים שעל הפרק הוא מכירת ערוץ 13, ההסכם אמנם נחתם אך דרוש אישורה של מועצת הרשות השניה. החשש נובע ממורכבויות בקרב חברי הועדה שמא יפעלו ממניעים לא ענייניים, למשל: ד"ר יפעת בן חי שגב שהייתה דירקטורית בערוץ 13 וכאמור עדה במשפט נתניהו, עו"ד כנרת בראשי שמסקרת את משפט נתניהו וטוענת שהתיקים נגדו נתפרו על ידי הפרקליטות.
באמצע אפריל הגיע המשבר, בדמותה של מחלוקת בין יושבת הראש ד"ר יפעת בן חי שגב לבין הדרג המקצועי של הרשות השניה. בתחילת מאי הוציא שופט בית המשפט העליון אלכס שטיין צו זמני שהקפיא את פעילותה של מועצת הרשות השניה כך שאינה יכולה להתכנס ולקבל החלטות. הצו ניתן בעקבות עתירות שהוגשו נגד מינוי יושבת ראש המועצה וחבריה בשל סוגיות פוליטיות וניגודי עניינים. היועמ"שית לא חיכתה רגע ומיד דרשה לבטל את מינוי חברי מועצת הרשות השניה ולאפשר למועצה היוצאת להמשיך ולתפקד בניגוד לרצונה של הממשלה. חשוב לציין שעל פי חוק כדי שמועצת הרשות השניה תוכל להתכנס ולקבל החלטות יש צורך בכינוסם של 10 חברים לפחות. בעקבות הצו שהוציא בג"ץ התפטרו שישה חברים מהמועצה היוצא ונוצר מצב שבו המועצה לא יכולה לתפקד. לימים נודע מתוך מסמכים שהגיש השר קרעי שהוא זה שקרא לחברי המועצה היוצאת להתפטר. "אין זה ראוי כי נציגי ציבור יכפו עצמם על הציבור לאחר שהסתיימה תקופת כהונתם וממשלת ישראל מינתה מועצה אחרת של נציגי ציבור תחתם", כתב.
בסוף חודש מאי, לאחר שהממשלה לא הגישה את תגובתה לגבי הצו הזמני בזמן, הוציא בג"ץ צו על תנאי לגבי העתירות בסוגיית שינוי הרכב מועצת הרשות השניה. בהמשך דרש בג"ץ מחברי המועצה המתפטרים להגיש תצהירים חתומים שבהם הם יפרטו האם השר קרעי או מישהו מטעמו הפעיל עליהם לחץ להתפטר ומדוע התפטרו. והנה, בחודש יוני הסתבר שחוקים הם דבר גמיש מאוד ובג"ץ יכול להחליט על דעת עצמו שכבר לא צריך לכנס לפחות 10 חברים מהמועצה כדי לקבל החלטות. בית המשפט העליון החזיר את המועצה היוצאת למלא את תפקידה על אף התפטרותם של שישה מחבריה. "מצאנו לקבוע כי בשלב זה חברי המועצה המתפטרים לא יובאו בחשבון לעניין מניין חברי המועצה "היוצאת" על כל המשתמע מכך", כתבו השופטים. השר קרעי הודיע בתגובה ש"לבג"ץ אין סמכות לצפצף על החוק, הלכה למעשה אין שום תוקף חוקי להחלטה הזו ולא לאף החלטה שיקבלו שבעת חברי המועצה הנותרים".
בצעד חריג מאוד הודיעו חברי הממשלה פה אחד שלא יכבדו את פסיקת בג"ץ להחזיר את מועצת הרשות השניה היוצאת. "החלטה שיפוטית המחייבת את הממשלה… לפעול בניגוד חזיתי ללשון חוק מפורשת, אינה ביטוי לשלטון החוק אלא להפרתו", כתבו שרי הממשלה בהצהרתם והבטיחו לפעול בכל הכלים החוקיים כדי לבטל את ההחלטה. "לפיכך לא תישמע בעתיד בפני הממשלה… כל טענה המבקשת להקנות תוקף לפעולה שנעשתה על ידי מועצה שאינה עומדת בתנאי הסף הסטטוטורי להפעלת סמכויותיה".
התנועה לאיכות השלטון, שהיתה גם בין העותרים נגד מינוי מועצת הרשות השניה, לא איחרה להגיב: "ממשלה שלא מצייתת לבית המשפט היא ממשלה עבריינית ובכך איבדה את הלגיטימיות שלה לשלוט". לא פחות. התנועה הודיעה שתפנה לבג"ץ ותדרוש הטלת סנקציות כבדות על השרים עד כדי מעצר.
"השר קרעי ואני לא ביקשנו להעביר החלטה שמשמעותה לא לקיים את פסיקת בג"ץ, העברנו החלטה הצהרתית בממשלה שאומרת שאין פה אנרכיה. אנרכיה היא מצב שבו בית המשפט לוקח את החוק, מתעלם ממנו ועושה הפוך ממנו", אמר שר המשפטים יריב לוין. לבסוף שאל את השאלה החשובה מכולן: "אם בית המשפט העליון יכול לקחת לעצמו כל סמכות, ויכול לפסוק בניגוד לחוק כאילו החוק לא קיים, איזה בלם יש על בית המשפט העליון?"
לפתע התעורר משנתו הסלקטיבית נשיא המדינה יצחק הרצוג והודיע ש"הצהרות על אי ציות לפסקי דין של בית המשפט העליון פוגעות בליבת האחדות בעם". מעניין מה קורה לאחדות העם כאשר בית המשפט העליון פוסק בניגוד לחוק. גם היועצת המשפטית לממשלה שידועה בשנתה הסלקטיבית לא פחות הקיצה ואמרה שהחלטת הממשלה היא "נסיון להלך אימים ולחתור תחת עקרונות יסוד של שלטון חוק במדינה דמוקרטית". כלומר, כאשר הרשות השופטת מנסה להציב את עצמה מעל הכנסת ומעל הממשלה זו לא פגיעה בדמוקרטיה.
יו"ר האופוזיציה ח"כ יאיר לפיד עט על הסיטואציה והודיע: "ממשלה שלא תקבל את פסיקת בג"ץ הופכת בו במקום לממשלה לא חוקית שלא נקבל את פסיקותיה והחלטותיה. כהונת חברי הרשות השניה (היוצאת) מבחינתנו בתוקף והחלטותיהם מחייבות".
בשלב הזה עבר בית המשפט העליון לאיומים: "פעולת עובדי ציבור בניגוד להחלטות שיפוטיות, עלולה להוביל, במקרים המתאימים, לכך שהסדר החסינות האישית המוקנה מפני תביעות נזיקין – לא יחול". במילים אחרות ומאפיוזיות: "חבל על החסינות היפה שלכם".
"כאחרוני הדיקטטורים שאיבדו את אמון הציבור", השיב על כך יריב לוין" הם מאיימים לדכא בכח את מי שדורש צדק".
הסיפור המהותי שאליו צריך להתייחס הוא לא מינוי מועצת הרשות אלא החלטתו של בג"ץ אשר מנוגדת לחוק. אולי צריך להזכיר משהו שנראה שנשכח עם הזמן לאור חדירתו של בג"ץ לכל נבכי חיינו – שופטים אינם מחוקקים, גם הם בעצמם כפופים לחוק.
