שר הביטחון: ישראל יכולה לטפל באיראן לבדה אם תצטרך

מבעד למסך הספינים והרעש התקשורתי, שר הביטחון ישראל כץ משרטט תמונת מצב ביטחונית דרמטית שמציגה שינוי קונספציה מוחלט במדינת ישראל. כץ, שנכנס לתפקידו בנובמבר 2024, מוביל יחד עם ראש הממשלה נתניהו קו תקיף המזכיר מדיניות אקטיבית של ימי קום המדינה. הגישה פשוטה: ישראל זונחת את תפיסת הסבבים המיושנת ועוברת לאחיזה קרקעית קבועה, בשלוש חזיתות במקביל.

"עשינו דברים שלא נעשו מעולם והשגנו הישגים שלא הושגו מעולם," מצהיר כץ ומבהיר מהו ההישג האסטרטגי הגדול ביותר של המערכה הנוכחית: "אנחנו נישאר שם חד משמעית. שלושת אזורי הביטחון זו מדיניות הביטחון הלאומי של ישראל היום… ההישג הוא שאנחנו נמצאים באזור ביטחון בעזה, באזור ביטחון בלבנון, באזור ביטחון בסוריה."

הקבורה של "שיטת הפשיטות"

האסטרטגיה החדשה של הדרג המדיני מבוססת על לקחי העבר ועל ביקורת קשה כלפי מה שכץ מכנה "התפיסה הביטחונית המיושנת". לדבריו, השיטה שבה צה"ל נכנס לשטח פלסטיני או לבנוני ונסוג מיד לאחר מכן, רק איפשרה לארגוני הטרור לשקם את עצמם ולחזור לעמדותיהם.

"שיטת הפשיטות 'הלוך חזור', אתם זוכרים אותה – הידועה לא לחיוב… אתה נכנס-יוצא, חמאס חוזר, נכנס-יוצא, חמאס חוזר. כאן, ביחד עם ראש הממשלה, בעצה אחת ברגע שהתמניתי, הנושא הזה השתנה… הלכנו, לא חשוב איך קראו למבצעים, לשיטה של כיבוש, כיבוש וניקוי."

שר הביטחון מסביר כי המטרה הנוכחית בעזה ובדרום לבנון היא החלת מודל רפיח על כל הגזרות – יצירת לחץ כבד, פינוי האוכלוסייה האזרחית לשם הגנתה, והריסה שיטתית של מבנים המהווים איום על כוחותינו. ברצועת עזה, האחיזה הישראלית כבר חצתה את ה-60% מהשטח, והתוכנית היא להישאר שם כדי לוודא שחמאס יפורק לחלוטין מנשקו ויאבד את יכולותיו.

כץ מבקר בחריפות את שרשרת הרמטכ"לים מהעשור האחרון. לטענתו, המערכת הצבאית הציגה בעבר פערים אדירים מול הדרג המדיני ופשוט כשלה בדיווח על היקף האיום האמיתי שנבנה מתחת לפני הקרקע – הן בעזה והן בלבנון.

"אף אחד ממערכת הביטחון לא דיווח לדרג המדיני. היקף המנהרות בעזה… אם אני אזכיר, רק רמטכ"ל שבסוף 'שומר החומות' אמר 'חיסלנו את המטרו של עזה'… מי זה היה בסוף 'שומר החומות'? היה כוכבי… זו שרשרת, אגב, שרשרת של גנץ, איזנקוט, שרשרת של רמטכ"לים שמעולם לא אמרו, ולא ידעו, ולא העבירו את העומק וההיקף של העיר התת-קרקעית הזאת בעזה. פשוט דבר מדהים."

הוא מוסיף ומספר כי עם כניסתו לתפקיד, גילה שהמנהרות בציר פילדלפי היו פתוחות ופעילות, וכי בצפון, ההנהגה הצבאית לשעבר התעקשה שאין מנהרות חודרות בלבנון.

"כל הרמטכ"לים… אמרו 'אין מנהרות בלבנון'. אמרנו: איך יכול להיות? אני שאלתי הרבה פעמים בקבינט, הרי חיזבאללה מעתיק מחמאס את כל התורה, איך יכול להיות שהוא לא עושה מנהרות?"

כיום, המציאות השתנתה לחלוטין. כץ מדגיש כי בצמרת הצבאית הנוכחית "אין שום פערים, אין סדק אור אחד, קרן אור אחת שנכנסת ביניהם", וכי הצבא והדרג המדיני מתואמים ומיושרים לחלוטין סביב תפיסת ההכרעה.

אוטוסטרדות תת-קרקעיות בלבנון

מעבר למהלכים הגלויים, כץ שופך אור על המערכה המודיעינית והאווירית חסרת התקדים שהתנהלה הרחק מעין הציבור, ומתאר את עוצמת הפגיעה בחיזבאללה דרך מבצעים ממוקדים כמו "מבצע חושך נצחי", אשר פתח את גל התגובה של צה"ל בעקבות הפרות הארגון. לדבריו, מדובר בעבודה מודיעינית קפדנית של חודשים ארוכים שאפשרה לפגוע במפקדות חיזבאללה גם כאשר אלו הועתקו לאזורים מורכבים יותר.

"התחלנו כבר קודם את 'מבצע חושך נצחי'… זה היה מבצע שבו נהרגו הרבה מעל 300 מחבלים במפקדות שלהם. עכשיו, זה לא היה כבר בדאחייה שהייתה מפונה באותו זמן… זה היה באזורים הנוצרים, הדרוזים, והמפקדות שהם עברו אליהן… הייתה כאן עבודה מודיעינית של חודשים… ניתנה הוראה לחיל האוויר… וחיסלו שם מאות מחבלים, מכה שהיו בה יותר הרוגים מאשר בביפרים."

במקביל לעליונות האווירית, הכניסה הקרקעית של צה"ל לתוך שטח לבנון חשפה תשתיות תת-קרקעיות בעלות מימדים מפלצתיים בדיר א-זהראני ובמקומות נוספים, שנבנו במימון ובביצוע איראני ישיר במטרה לכבוש את הגליל. כץ מתאר את המפגש הראשוני של הלוחמים עם המנהרות הללו ומסביר כי לא מדובר בפתרונות טקטיים מקומיים, אלא במערכים אסטרטגיים של ממש.

"רק את המנהרה הראשונה שפוצצנו בדיר א-זהראני, כן? אז בוא נאמר, קרוב ל-100 טון חומר נפץ… מה זה מנהרה כזאת, איך היא נראית? זה כמו האוטוסטרדות של פילדלפי, רכב משוריין יכול לנסוע בתוכה, יש כאלה שזה המון התארגנות, המון חדרים… אפילו חדרי ניתוח יש שמה, הכל. זה פשוט בנו מערכה שלמה במימון וגיבוי איראני, בביצוע איראני."

שינוי הסטטוס קו הביטחוני בשטח לא נעשה בחלל ריק, ושר הביטחון מתאר את המערכה המדינית המקבילה שניהלה ישראל מול הממשל האמריקאי ופיקוד המרכז של ארצות הברית.

"מדברים על סגן הנשיא ג'יי. די. ואנס, גם היה כאן וגם ביקר במשרד הביטחון ופגש אותנו, וגם מפקד סנטקום. לכל אחד אמרתי: המנהור זה הנשק שצריכים לנטרל אותו באותה מידה כמו את הנשק האישי ואת הנשק הכבד. וכך הם כתבו: אין מנהרות הגנתיות ואין התקפיות, כל המנהרות במסמכים זכאיות להיות מושמדות."

לדברי כץ, הלחץ הצבאי המסיבי וההתעקשות המדינית הביאו בסופו של דבר ללגיטימציה חסרת תקדים לשמור על הכוחות בשטח מבלי להתחייב לנסיגה מוקדמת, תוך הדפת הניסיונות לקשור בין הזירות השונות.

"כאן יש הישג אדיר, צריך להבין… דחפנו את הקו הזה שאומר בהסכם הזה ובהבנות של ארצות הברית עם לבנון, שאומר שצה"ל נשאר במקום שהוא נמצא בו. זה פעם ראשונה שאין החלטה מוקדמת לנסיגה… נתניהו נלחם בגבורה, אני הייתי עד לשיחות שהוא הדף את הלחץ לקשור בין הזירות, כי גם אנחנו וצה"ל וכולם אמרו: חשוב מאוד לא לקשור, והוא עמד בחזית הזאת."

הרוב היו נגד התמרון בלבנון

כץ חושף לראשונה את הדרמה שהתחוללה מאחורי הקלעים סביב ההחלטה לכבוש מחדש את מבצר הבופור בלבנון. מדובר היה בהחלטה שנתקלה בהתנגדות רחבה, אך הובלה בנחישות על ידו ועל ידי ראש הממשלה מתוך הבנה שמדובר בנכס אסטרטגי שימנע ירי נ"ט בכינון ישיר על יישובי הצפון וייתן מרחב שליטה.

"האבסורד הכי גדול שעשינו דיון האם לעשות תמרון לבופור. עוד פעם, זה היום זה נראה ברור, אבל אלה החלטות, ובערב בלילה שעשינו זה לא היה ברור… ואז אני בבוקר השכמתי, חקלאי במקור, מושבניק, כן? וחשבתי. הרמתי טלפון לרמטכ"ל, אמרתי: 'אייל, אם אנחנו מחליטים, אתם מסוגלים?' אמר: 'כן, ערוכים'. ביקשתי לדבר עם ראש הממשלה… הוציאו אותו לטלפון האדום… וסיכמנו… הרוב היו נגד התמרון ללבנון, הרוב היו נגד התמרון לבופור."

לדברי שר הביטחון, צה"ל עבר טרנספורמציה מוחלטת: הקונספציות הפרוגרסיביות של העבר נדחקו הצידה לטובת פיקוד לוחם, התקפי ויוזם, המובל על ידי מפקדי אוגדות גיבורים שהתחשלו בקרבות בעזה ובלבנון. כיום, עמדת הצבא מיושרת לחלוטין עם המדיניות האקטיבית של הממשלה – עמדה ביטחונית נחרצת וברורה לפיה אסור לצה"ל לסגת מאזורי הביטחון בעזה, בלבנון ובסוריה, והיא משוקפת בכל מסמך לקראת מגעים מדיניים.

על הרקע הזה, מבהיר שר הביטחון כי תופעות שערערו את הצבא מבפנים בעבר – דוגמת הסרבנות או המגבלות שלדבריו כבלו את ידי הלוחמים – חלפו מן העולם באופן מוחלט, והתגובה אליהן מעתה תהיה חסרת פשרות.

"זה נעלם באופן חד וברור משר הביטחון, מהרמטכ"ל ומכל הדרגים האחרים… אפס סובלנות לסרבנות. אין דבר כזה. אני מונע קידום, אני איפה שיכולתי דאגתי שהם לא ישובצו והם לא יהיו. כל מי שהיה באלה שקראו לסרבנות, יכולים להגיד מה שרוצים… הצבא הזה, ה-DNA שלו, של הפיקוד שלו ושל החיילים שלו הוא חד משמעי. לא היה דבר כזה, המחויבות היא מוחלטת."

שר הביטחון תוקף בחריפות את ההנהגה הביטחונית והפוליטית של העשור האחרון, ומאשים אותם בהפקרת היכולת המבצעית הריאלית לתקיפת מתקני הגרעין. כץ מבחין בין שתי שיטות תקיפה – "סטנד-אוף" (תקיפה מרחוק) לבין "סטנד-אין" (הגעה פיזית מעל המטרה עם טונות של חימוש), וטוען כי עם כניסתו לתפקיד גילה לתדהמתו כי חיל האוויר לא החזיק ביכולת השנייה, למרות הצהרות העבר. הוא מייחס את השגת היכולת הזו לדחיפה משותפת שלו ושל ראש הממשלה, שהובילה בסופו של דבר למבצעים האסטרטגיים באיראן ולביסוס העליונות האווירית המוחלטת בשמי תהרן: "כשנכנסתי לתפקידי ראיתי שאין לחיל האוויר הישראלי יכולת לסטנד-אין באיראן… זה היה סוד מאוד כמוס… פשוט לא הבינו, לא עשו. שמתי את זה ביחד עם ראש הממשלה על השולחן לצה"ל… וצה"ל הביא את היכולת הזאת. בנט וכל החמולה הזאת, גם אם היו גנרלים בעבר, לא הביאו את היכולת הזאת, לא שמו אותה בכלל על השולחן… לפני שהחלטנו לבצע את 'עם כלבי' וידאנו שהיכולת הזאת קיימת, ואז אמרתי תוסיפו מבצע שנקרא 'טורנדו' – אנחנו רוצים לפעול שם בערך שבועיים… כל מתקני השלטון בתהרן. חמינאי אמר 'מה קורה עם ההגנה? תביאו מהר אמצעים'… הכל נהיה פרוץ."

בדבריו על נקודת השבר של השביעי באוקטובר, כץ דוחה את תיאוריות הקונספירציה או הניסיונות להגדיר את האירועים כ"מרד" ומסמן בצורה חדה את השורש האמיתי למחדל: עיוורון קונספטואלי, זלזול באויב, וגישה ליברלית-שמאלנית מנותקת מצד מערכת הביטחון שחשבה שניתן לפייס ארגוני טרור רצחניים כמו חמאס וחיזבאללה באמצעות הטבות כלכליות. בנוסף, הוא חושף כי נאלץ להפעיל סנקציות פוליטיות מול הרמטכ"ל הרצי הלוי כדי לאלץ את הצבא להציג את תחקירי האמת על המחדל, תוך שהוא תוקף גם את המערכת המשפטית הצבאית:

"הסיבה למחדל זה מחדל מודיעיני, עיוורון קונספטואלי, תפיסה של זלזול ביריב… שמישהו חושב במונחים של עצמו, בשמאלנות הזאת, בליברליות המדומה והטיפשית הזאת, שאפשר גוף כמו חמאס או כמו החיזבאללה… להגיע ולקרב אותם ולפתור את הבעיה בכל מיני אמצעים… אני דרשתי מהלוי להביא את התחקירים והתמסמס, ואמרתי: בסוף אין יותר מינויים בכירים אם אתה לא מביא את התחקירים. וכך הציגו לי כמעט את כולם… ראיתי שם את הדברים. זה כמו הפצ"רית לשעבר, הפושעת הזאת, שכל כך הייתה צריכה להגן על הנוח'בות על הזכויות שלהם ולא על החיילים."

ישראל אינה תלויה בתכתיבים חיצוניים

בדיון על עתיד המערכה מול טהרן, כץ מתאר סינכרון יוצא דופן בין הדרג המדיני בישראל לבין הנשיא טראמפ, שהגיע עד לרמה של תכנון משותף בין צה"ל לפיקוד המרכז האמריקאי (סנטקום) – שיתוף פעולה שהוא מגדיר כ"ייחודי ומרתק בין שווים לגמרי", שבו האמריקאים אף ביקשו מישראל להסיר איומים עבורם. לצד התיאום ההדוק עם הבית הלבן, כץ מבהיר מסר אסטרטגי קריטי וחסר פשרות: ישראל אינה תלויה באף גורם חיצוני כשמדובר בהגנה על קיומה, והיא ערוכה ומוכנה לפעול בעוצמה עצמאית לחלוטין מול איראן. שר הביטחון מדגיש כי בעוד התיאום המוקדם עם וושינגטון נועד לשרת את האינטרסים המבצעיים של חיל האוויר, ההחלטות על המכות האסטרטגיות – כולל הפגיעה בתוכנית הגרעין האיראנית ונטרולו של עלי חמינאי – היו יוזמות ישראליות טהורות. כץ מבהיר כי גם כאשר עלו ברקע חששות אמריקאיים מפני פגיעה במהלכים דיפלומטיים, המנהיגות הישראלית סירבה לקבל תכתיבים והוכיחה מוכנות מלאה לעצב את גורלה במו ידיה.

"מי שיזם תמיד זה אנחנו, הצבא מוכן. מי שיזם את המתקפות באיראן זה ראש הממשלה… המערכת המדינית, ראש הממשלה… הגורם שבעצם ליווה זה אני… הפעם הזאת, שטראמפ חשב שמפריעים לו להתקדם בהסכם עם איראן, עם כל המשמעויות – אז גם אז נתניהו אמר: 'טוב, לא נפיל רבי קומות בביירות, אבל נפגע באופן כירורגי'. לא הורדנו מהפרק דברים… המהלך הכוחני הזה הביא תוצאות… שאלתי אותם (את הטייסים) למרות שזה פקודות, ממש יום-יומיים לפני: 'אתם מעריכים וחושבים שיש לכם את היכולת?' אמרו לי 'כן'… תמיד מקבלים פקודות ועושים, כולם הבינו."

כץ חושף כי צה"ל קיבל הנחיה מפורשת להיערך למבצע עצמאי לחלוטין, ומבהיר כי גם אם המטרות האמריקאיות ישתנו, ישראל לא תהסס לפעול:

"טראמפ מאמין שיכול לעשות את זה במשא ומתן… אבל אנחנו מוכנים בכל רגע. בכל מקרה הודענו ואנחנו נעמוד מאחורי זה – יכולת כחול לבן. צה"ל קיבל הוראה מראש הממשלה וממני להערך למבצע צבאי ישראלי כחול לבן באיראן, והוא נערך בצורה ברורה מאוד… ישראל יכולה לטפל באיראן לבד. הוכחנו את הנחישות, והוכחנו את היכולת."