בחסות מוסדות התכנון: האיום הקיומי שינתק את הצפון

אנו נמצאים בעיצומה של חופשת הקיץ, וקיץ בישראל פירושו הצפון. יישובי הגליל המוריקים, הנחלים והמעיינות הקרירים, פינות החמד המוצלות וכמובן – ההשתלטות הזוחלת של היישובים הערביים על הצירים האסטרטגיים במרחב.

בחסות מדיניות תכנון פרו ערבית ופוסט ציונית, היישובים הערביים-מוסלמים בצפון זוכים לזריקת מרץ חסרת תקדים שנועדה לאפשר הכפלה ואף שילוש שלהם בעשרים השנים הקרובות. מדובר במבול של תכניות מתאר מרחיבות מאוד, המלווה בצונאמי של תכניות בניה של שכונות ענק בהיקפים של אלפי יחידות דיור, חלקן כחלק מהותמ״ל – אותו ״סופר טנקר״ תכנוני שהוקם לפני כעשור במטרה לפתור את משבר הדיור במרכז הארץ, והפך בשנים האחרונות לכלי מרכזי בחזית הפוסט-ציונית במוסדות התכנון שפועלת לממש את תכנית החלוקה.

מה שחמור יותר הוא העובדה שהרבה מאוד מהבניה הזו נעשית בצמוד לכבישים אסטרטגיים חיוניים שחוצים את הצפון לארכו ולרחבו החל מואדי ערה וכביש 65, דרך כביש 6 צפון וכלה ברשת הכבישים המועטה בגליל המרכזי. תכניות המתאר הללו מרחיבות את היישובים לכיוון הכבישים, מכלילות את הכבישים בתוך תחומי השיפוט של המועצות הערביות, ויובילו בטווח הזמן הבינוני להפיכת הגליל כולו לנתון במצור פוטנציאלי. מה שהתרחש במהומות אוקטובר 2000, וחזר על עצמו באירועי שומר חומות במאי 2021, יקרה שוב בעתיד, אך הפעם אלו לא יהיו תושבים ש״יצאו אל הצומת״ או ״ירדו אל הכביש״ כדי לבצע לינץ׳ ביהודים ולשבש את התנועה. הם יעשו זאת מתוך היישובים והבתים עצמם.

מסמכי רשויות התכנון מספקים לנו הצצה אל העתיד, ומאפשרים לנו לראות כיצד תיראה הארץ עוד 15-10 שנה. בתחקיר שמוצג כאן אתם מוזמנים למסע אל העתיד העגום בכבישי הצפון, שמובטח לנו בחסות מדיניות תכנון מופקרת וחסרת אחריות.

הדרך צפונה עוברת בשני נתיבים עיקריים: הראשון הוא ואדי ערה (כביש 65), המחבר בין חדרה לעפולה, והשני הוא ואדי מילק (כביש 67), המחבר בין זכרון-יעקב ליקנעם. כפי שנראה מיד, הצרות מתחילות כבר במרחב הזה. כשמצפינים הלאה, מגיעים אל הגליל, המחולק לשלושה מרחבים שכל אחד מהם נחצה על ידי כבישי רוחב אסטרטגיים. (א) רכס נצרת, שמסתיים בבקעת טורעאן ונחצה על ידי כביש 77, שמחבר את צומת המוביל לצומת גולני ולאחר מכן לטבריה והכנרת, ציר בעל חשיבות עצומה. (ב) מצפון למרחב הזה נמצא ״לב הגליל״, שכולל את רכס הטורעאן (עם שני יישובים יהודיים קטנים – בית רימון ומצפה נטופה), בקעת נטופה (שברובה ריקה מהתיישבות), ורכס עצמון שמכיל את רוב יישובי מפעל המצפים ההיסטורי ואת העיר כרמיאל, ועד בקעת בית הכרם, שבה עובר ציר אסטרטגי נוסף: כביש 85, המחבר בין עכו לצומת עמיעד, ומשמש ככביש הרוחב השני בצפון. (ג) הגליל העליון, שכולל את השטח שמצפון לבקעת בית הכרם. כאן הציר החשוב עובר על רכס ההרים, כביש 89 נהריה-צפת.

את המרחבים הללו מחברים שלושה צירי אורך, מצפון לדרום. הכביש המזרחי ביותר הוא כביש 65, מחדרה דרך וועדי ערה לעפולה ומשם לצומת גולני ולכביש 85 בצומת נחל עמוד. זה הכביש שרוב הישראלים נוסעים בו לכיוון אצבע הגליל והגולן. כביש אורך נוסף נמצא כבר במערב: כביש 70 מיגור לאחיהוד. הכביש האחרון הוא כביש החוף, כביש 4, שעובר בערים היהודיות הסמוכות לחוף.

מהסקירה הזו עולה עובדה פשוטה: חלקי הארץ השונים מתחברים דרך מרכז הגליל במעט מאוד צירים. החיבור בין חיפה-עכו-נהריה לעמק הירדן ורמת הגולן נשען על שני צירים עיקריים בלבד – כביש 77 וכביש 85. הכבישים הללו מתחברים בעיקר בציר אורך מרכזי אחד: כביש 70. חסמת את אחד הכבישים הללו, שללת מהמדינה כבישים אסטרטגיים חסרי תחליף.

כפי שנראה להלן דווקא במרחב הזה מדיניות התכנון הפוסט ציונית של העשורים האחרונים מובילה בדיוק לתוצאה הזו. ההשלכות עלולות להיות הרות אסון.

חנוקים בעירון

נצא, אם כן, לסיור. המסע שלנו מתחיל באופן טבעי במרכז הארץ. ניסע בכביש 6 צפון כדי להגיע אל מרחבי הגליל המוריקים. אנחנו חולפים במחלף עירון, וכבר עתה אנו מתחילים להרגיש בבעיה. ואדי ערה (כביש 65), כידוע לכולם, נשלל למעשה ככביש רוחב אסטרטגי: היישובים הערביים במרחב מקיפים את הכביש משני צדדיו, והמהומות שהתרחשו במקום באוקטובר 2000, ולאחר מכן במהלך "שומר חומות", לא מותירות מקום לספק. זו אחת הסיבות לכך שכביש 6 צפון לא עובר שם. ברור לכל בר דעת שבמקרה חירום לאומי, לא ניתן להעביר בבטחה בוואדי ערה שיירות של מובילי טנקים ואספקה חיונית אחרת.

מכאן נמשיך צפונה. אנו עוברים את מחלף עירון, אך כאן צפויה לנו הפתעה. אם תעברו שם היום, תוכלו לראות במרחק בניה ערבית ספורדית על פני השטח החקלאי. תכנון מוסדות התכנון חושף את הצפוי שם בעתיד הלא רחוק: מדובר ביישוב הערבי כפר קרע, שעומד יותר מלהכפיל את עצמו. מיישוב של 18,000 נפשות הוא יהפוך ליישוב של 45,000 נפשות ומעלה. חלק מהשטח שיאפשר את הזינוק הבלתי נתפס הזה הוא השטח הפתוח שעדיין נותר בין היישוב לכביש 6.

בין היתר, תכנית הותמ״ל שעוברת ממש בימים אלו את הליכי התכנון הסופיים, כוללת בנייה של 11,600 יחידות דיור על שטח של כ-2,500 דונם בתא השטח הזה, שיגיע עד לשולי הכביש עצמו. למקרה ששאלתם, מדובר בשטח חקלאי שרשויות התכנון מוכנות להרוס לטובת הכפלת היישוב הערבי. במקרה של התלקחות אלימה, כביש 6 לכיוון צפון עשוי להפוך לבעיה קשה, ולהוביל לניתוק מלא של שני הצירים היחידים המחברים את מישור החוף אל הצפון.

המצור על צומת גולני

נמשיך הלאה. עברנו את מחלף עירון, עין תות ובקעת ואדי מילק, ואחרי המנהרות הנהדרות של מחלף יוקנעם אנחנו דוהרים צפונה על כביש 77 לכיוון הכינרת. כעת אנו מתקרבים למרחב בעייתי נוסף. אחרי שנחצה את מרחב העמקים ונגיע לאזור צומת המוביל, תסתיים החגיגה. מכאן והלאה הכבישים שלנו יהיו מוקפים בבנייה ערבית צמודה. בחלק מהמקרים זה נראה כך כבר היום, אך המבט מתוך מסמכי התכנון מציג לנו את העתיד, והוא חמור ביותר.

בחלק הקריטי שלו, כביש 77 עובר בבקעת טוראען. מדרום לו מתרומם רכס נצרת, עם שורת כפרים ערביים בשיפוליו, ומצפון לו רכס הטוראען. היישוב הראשון שנפגוש בציר הוא הכפר הבדואי רומת אל הייב, המשתרע מצפון לו ובתיו צמודים כבר כיום לכחצי קילומטר מהכביש. אבל הצרות האמיתיות מתחילות מיד אחרי: ברוכים הבאים לכפר כנא.

כפר כנא הוא יישוב מוסלמי גדול הנחשב עוין למדי. צומת כפר כנא נחסמה גם במהומות אוקטובר 2000 וגם בפרעות שומר חומות במאי 2021. סגן ראש הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, השייח׳ כמאל ח׳טיב, הוא תושב הכפר, והוגש נגדו כתב אישום בגין פרעות ׳שומר חומות׳. הכפר הזה, למרבה הפליאה, מקבל פינוקים רבים מהמדינה.

בשנת 2020 אושרה לכפר תכנית מתאר כוללנית, שמאפשרת להגדיל אותו ביותר מפי שלושה ב-20 השנים הקרובות, מכ-21,000 תושבים ליותר מ-76,000. בהתאם לכך, שטח השיפוט של הכפר הוגדל והוא כולל שטח רחב מצפון לכביש, והוא חולש על כ-2 ק״מ מהכביש עצמו.

הרחבה מאסיבית כזו של היישוב דורשת כמובן תכניות פיתוח ובניה נרחבות, וכפר כנא משופעת באלו. באוקטובר 2024, אושרה תכנית במסגרת הותמ״ל לתוספת של לא פחות מ-2,780 יחידות דיור, בשטח שנמצא כיום בין היישוב הבנוי לבין הכביש. תכניות הפיתוח הללו כוללות הסבת שטחים חקלאיים לבניה ועקירה נרחבת של חורש. בהמשך מתוכנן מתחם ענק נוסף של 2,600 יחידות דיור, שיגיעו כבר אל הכביש עצמו, תוך עקירת שארית החורש במתחם. בנוסף, תכנית לבניית 1,500 יחידות דיור בצידו המערבי של הכפר נמצאת בסיום הליכי האישור בימים אלו ממש, ו-1,500 נוספות עתידות לקום בצידו הדרומי.

אך אנו מתמקדים בכביש: לכל אורך הכביש מתוכננים שני מתחמים גדולים לתעשייה, מסחר ומגורים, שחלקם כבר נמצאים בבנייה בימים אלו. השלמת הבנייה הזו יחד עם השכונות החדשות, שגולשות במורד הגבעה אל עבר הכביש, תהפוך את הנסיעה לאורך הציר לבעייתית מאוד.

שטח גדול מצידו הצפוני של הכביש, בהיקף של כ-3,000 דונם, נמצא גם הוא בתחום השיפוט של כפר כנא. בתכניות הוא מיועד להישמר כשטח חקלאי, אך כבר כעת הוא מתואר כ״לא מבונה ברובו״, כלומר: יש בו בניה לא חוקית, תופעה שעלולה להתרחב ולהפוך גם את הצד הזה לבנוי וסגור.

גם בהמשך הכביש המצב הופך למדאיג. מזרחית לכפר כנא, והפעם מצפון לכביש, נמצא הכפר טורעאן. זהו כפר לא קטן המונה כיום כ-13,000 תושבים, וגם הוא זוכה לפינוקים אין קץ. בשנת 2023 פורסמה תכנית מתאר כוללנית חדשה ליישוב, שנועדה להכפיל את גודל היישוב לכ-22,000 תושבים. לטובת התכנית הזו בוצע שינוי ייעוד של אלפי דונמים שצורפו ליישוב על חשבון שטחים חקלאיים נרחבים.

תחום השיפוט של טוראען כולל כיום שטח משני צידי כביש 77, באורך של כקילומטר מהכביש. בכיוון השני, תחום השיפוט זוחל במעלה ההר ומגיע עד לחלק מכביש הגישה של מצפה נטופה. בשנת 2024 היו ביישוב 3,867 יחידות דיור, עם תכנון של עוד אלפי יחידות לבניה. למרות זאת, מוסדות התכנות התגייסו בקדחתנות והוציאו שורה של תכניות מתאר מקומיות שמוסיפות ליישוב עוד כ-4,300 יחידות דיור נוספות.

שימו לב לפריסה הגיאוגרפית. תכנית אחת, במסגרת הותמ״ל כמובן, כוללת שכונה חדשה בצפון היישוב במעלה הרכס, הכוללת 941 יחידות דיור. אך תכנית נוספת, שגם היא קודמה בזריזות באמצעות הותמ״ל, צריכה להטריד אותנו עוד יותר. מדובר במתחם המכונה ״טורעאן דרום״, הכולל 3,350 יחידות דיור לצד מבני ציבור מסחר ותעסוקה, שרובם פרוסים על השטחים הפתוחים הנמצאים כיום בין הכביש לבין היישוב. הבניה תיעשה כה סמוך לציר, עד שמוקדש לנושא סעיף בתכנית שעניינו ״צמצום קו הבניין מציר דרך 77 ל-60 מ' מציר הדרך״. כלומר, בסיום הבניה בתי הכפר ייפרסו במרחק של 60 מטרים בלבד מהכביש.

לסיכום, רשויות התכנון מכתרות קטע ארוך וחיוני של כביש אסטרטגי בבניה ערבית, בחלק מהמקרים משני צידי הדרך. במקרה של התפרצות אלימות נוספת, יהיה מדובר באתגר בטחוני של ממש.

אין הובלה בצומת המוביל

אם כביש 77 לכיוון צומת גולני מרתיע אתכם, וחשבתם לפנות בצומת המוביל מערבה ומשם להמשיך לצפון (הצימר כבר ממתין), גם כאן יש לנו בשורות רעות. כביש 79, המחבר את צומת המוביל עם קרית אתא, צפוי גם הוא להיות מוקף בבניה ערבית. כבר בפניה מערבה אתם צפויים להיתקל בבנייה הנרחבת החדשה בכפר ביר אל מכסור.

ביר אל מכסור נהנה מתכנית מתאר מרחיבה, שנועדה להביא אותו לגודל של 20,000 תושבים. תחום השיפוט שלו נמשך משני צידי הכביש הרחק צפונה, כמעט עד לכפר מנדא, מה שמשאיר את הקיבוץ היהודי הקטן חנתון מוקף משלושת עבריו. עוד יותר חשוב, בשנת 2016 עברה תכנית בוותמ״ל שמרחיבה את היישוב כלפי מזרח הן בחלק הצפוני והן בחלק הדרומי, הסמוך לכביש. השכונה הזו נמצאת בימים אלו בבנייה מתקדמת, ובכך מורחבת השליטה של הכפר בקטע הכביש הסמוך אליו, לכדי קילומטר וחצי מהכביש.

אבל רק התחלנו. בהמשך מגיעה שפרעם, המשתרעת לאורך קרוב ל-5 קילומטרים של הכביש. הו, כמה שמוסדות התכנון שלנו אוהבים את שפרעם. בשנת 2021 אושרה לעיר תכנית מתאר כוללנית, שנועדה להכפיל אותה ביותר מפי 2 ולהגדיל אותה מ-40,000 תושבים לכ-90,000. ההכפלה תיעשה בין היתר על ידי ״פיתוח רובע מזרחי חדש, בעל צביון  אורבאני״. רובע מזרחי פירושו הרחבת השליטה במרחב הכביש.

כדי לעמוד במשימה אושרה כבר בשנת 2018 תכנית ותמ״ל מיוחדת ״להקמת שכונת מגורים בת 1,625 יח"ד במזרח שפרעם״, חלקה הגדול על שטח מיוער שיוביל לכריתת למעלה מ-11 אלף עצים של חורש טבעי. לצד שכונת המגורים הזו, המרוחקת מעט מהכביש, צפויים לקום אזורי מסחר ותעסוקה שיהיו סמוכים לכביש ממש.

מדרום לכביש ובצד המערבי שלו מתוכננת שכונה ענקית בהיקף של כ-1,250 יחידות דיור, שחלקה כבר קיים בשטח. השכונה הזו מתוארת בתוכניות כ״בניה קרובה לדרך 79״, וסמוך למסילת רכבת עתידית המתוכננת שם. בנוסף מתוכננת בנייה עתידית במתחם ענק נוסף מדרום לכביש, הפעם בצידו המזרחי, מספר יחידות הדיור אינו מפורט בתכניות הקיימות, אך לפי גודל המתחם המתוכנן, ניתן להעריך שתהיה שם בניה רבה וצפופה של ל-1,000-1,500 יחידות דיור, בעיקר בחלק הצפוני של המתחם, הסמוך לכביש.

העיר שפרעם נחשבת בדרך כלל לעוינת פחות, אך מתרחשים בה תהליכים מסוכנים. הרוב הנוצרי בעיר הוחלף ברוב מוסלמי, ותהליכי הקצנה נרשמים שם. בפרעות ׳שומר חומות׳ הוצת חניון אוטובוסים בעיר ואף נעשה לינץ׳ בכוחות כיבוי אש שהוקפצו לעיר בקריאת שווא, נפלו למארב ונרגמו באבנים. גם אם רבים בעיר עדיין דוגלים בדו-קיום, די במיעוט קיצוני אסלאמיסטי כדי להוות סכנה אסטרטגית על הצירי, שכבר כיום מוקף בשטח בנוי משני צידיו.

אל תסמכו על מחלף סומך

אם קראתם עד לפה, כבר הבנתם את הבעיה. אבל יש פתרון, אתם אומרים לעצמכם: במקום להצפין ביקנעם, נמשיך מערבה לצומת יגור ונשעט צפונה על כביש 70, ומשם נתקדם לאן שצריך. ובכן, השמחה מוקדמת. חלק ניכר מכביש 70 מוקף כבר כיום בבנייה צמודה, והמצב הולך להחמיר.

סיימנו את החלק הקודם בשפרעם וכביש 79, אבל חלקה המערבי של העיר צמוד גם לכביש 70, לאורך כ-2 ק״מ. בחלקים שאין בהם כיום בניה צמודה לכביש צפוי לקום מתחם מגורים חדש של 1,500 יחידות דיור, שיתפרסו לאורך הכביש כולו.

בהמשך הדרך המצב לא פחות חמור. הכפר איעבלין, שהיה בעבר מרכז ערבי-נוצרי והפך בעשורים האחרונים לבעל רוב מוסלמי, משתרע ממזרח לכביש, אך תחום השיפוט שלו כולל שטח נרחב ממערב לו. בתחום הזה ישנה בניה ספוראדית רבה, הן סמוך לכביש הן בעומק השטח. נכון לעכשיו אין תכניות מוסדרות לבניה מסיבית במרחב הכביש, אך המשך פריסת הבניה הלא חוקית במרחב מלמדת על מגמה מדאיגה.

בהמשך הכביש צפונה שוכנת העיר המוסלמית טמרה, שבפרעות שומר חומות התרחש בה לינץ׳ ביהודי שיר אלקלעי שנקלע למקום בטעות, רכבו הוצת על ידי הפורעים והוא כמעט שילם על כך בחייו. ראש העיר הנוכחי, מוסא אבו רומי, הפיץ בזמן הפרעות תוכן מסית ברשתות החברתיות. כל זה למרות שמזה למעלה מעשור העיר זוכה להטבות מרחיקות לכת ולתכניות מתאר ופיתוח ענקיות.

כבר בשנת 2013 אושרה תכנית מתאר לעיר שנועדה להגדיל אותה לכדי 50,000 תושבים ותוכננו שכונות רבות שירחיבו את תחום העיר משמעותית. מבחינת יחידות דיור התוכנית מוסיפה 8,000 יחידות דיור על גבי 9,000 היחידות הקיימות, ולמעשה כמעט מכפילה את שטחה. כיום יש במקום כ-37,000 תושבים, כך שקצב הצמיחה איטי יותר מהמתוכנן, אך הבניה ממשיכה. חלק מההרחבה של העיר נעשה כלפי דרום וכלפי מזרח, דבר שיש לו השלכות על גוש משגב, נושא שראוי לכתבה נפרדת. לעת עתה, בנוסענו על ציר 70 לכיוון צפון, נתמקד בהתרחבות שלה לכיוון הכביש.

על פי התכנית, מתוכננים לקום 3 מתחמים גדולים בין המיקום הנוכחי של העיר לבין הכביש. במתחמים הללו יהיה שילוב של מסחר ומגורים בהיקף של כ-2,800 יחידות דיור, שחלקם יגיעו עד לכביש עצמו. בתוך תחום השיפוט של העיר עוברים 2.3 ק״מ מהכביש הראשי, וכבר כיום ניתן לראות בניה סמוכה לציר. תחום השיפוט של העיר כולל גם שטח נרחב מצידו השני של הכביש שפזורה בו בניה לא חוקית גדלה והולכת. ההצצה אל העתיד שמאפשרת לנו מוסדות התכנון חושפת את המציאות: ציר 70 בקטע זה, שבין מחלף סומך למחלף אחיהוד, הולך להיות פחות ופחות ידידותי לנסיעה.

חסימה בבקעת בית הכרם

אנו ממשיכים ומגיעים לצומת אחיהוד. אפשר לנשום לרווחה, לפנות ימינה ולדהור אל המזרח, אל הכינרת הבוהקת ומעיינות אצבע הגליל. אנחת הרווחה הזו תהיה קצרה מאוד. כביש 85, המחבר בין עכו לצומת עמיעד שבצפון הכינרת, ומהווה עורק תחבורה ראשי בצפון, גם הוא מתמלא במהירות בבנייה ערבית צמודה לכביש. הכביש הזה עובר בחלק קריטי שלו ב״בקעת בית הכרם״, שמפרידה למעשה בין הגליל התחתון לגליל העליון, ובה שוכנת גם העיר כרמיאל. לצד כרמיאל, הסובלת ממשבר דמוגרפי מעמיק, הבקעה הזו מכילה גם שורה של יישובים ערביים, שנהנים מצמיחה דמוגרפית ותכנונית חסרת מעצורים. לא פחות מ-14 קילומטרים של הציר עוברים בשטח שיפוט של רשויות ערביות או בצמוד לו, כאשר 10 קילומטרים מתוכם סמוכים לבניה צמודת כביש ביישובים הללו. וכך, צידו הדרומי של הכביש צמוד לכרמיאל, אך כל הצד הצפוני שלו דובר ערבית.

חלק מהבניה הזו ניכר כבר היום לעין, אבל חלק נותר סמוי. אחד המוקדים הדרמטיים של הבניה העתידית הזו נמצא ממש בתחילת הציר: ברוכים הבאים לג׳דדייה מכר, כפר שכיום נמצא במרחק של כקילומטר וחצי מצפון לכביש, מצב שישתנה במהירות. תכנית המתאר החדשה, שנמצאת בשלבי הגשה ואישור, מכינה את האפשרות להכפלה של תושבי המקום ביותר מפי שלושה, מכ-20,000 תושבים כיום ליותר לכ-66,000 תושבים בעשרים השנים הקרובות.

חשוב לשים לב: לא מדובר רק בתכנון תיאורטי. כבר כיום מתוכננת שכונת ענק (הפרחים לוותמ״ל, כמובן) מדרום לכפר ובצמוד לכביש, המכונה במוסדות התכנון ״גבעות טנטור״. במקום הזה מתוכננת לקום שכונת ענק חדשה, בהיקף של כ-10,000 יחידות דיור חדשות. זו לא תכנית להתרחבות עתידית, אלא שכונה חדשה שאושרה לבניה כבר לפני כשנתיים. בתי השכונה הזו ייפרסו בצמוד לכביש לאורך כ-3 ק״מ, ותחום השיפוט של היישוב יורחב אל שני צידי הכביש.

במסגרת התכנית נמסרים לכפר הזה 2,600 דונם נוספים מדרום לכביש, צמוד לכפר מסריק, לצורך הקמת מתקן טיהור שפכים ומרכז לטיפול באשפה. הניסיון מלמד ששטחי שיפוט מסוג זה לא נשארים ריקים מבניה לא חוקית ופלישות, אך די לנו בצרות שנשקפות מהבניה החוקית המתוכננת, כאשר הנסיעה בקטע הדרך מעכו לצומת אחיהוד, תעבור בצמוד לשטח ערבי בנוי וצפוף.

בינתיים פניתם ימינה בצומת אחיהוד, שעדיין מוקפת בשטחים חקלאיים פסטורליים, ונסעתם מזרחה על כביש 85. הרשות הראשונה שתפגשו היא הכפר הגדול מג׳ד אל כרום, שתחום השיפוט שלו ארוך וכולל חלק ניכר מהכביש, כולל שטח גדול מאוד מדרום לו המקיף גם חלק ניכר ממסילת הברזל בקו עכו-כרמיאל. במהלך פרעות שומר חומות תושבי הכפר התפרעו ויידו אבנים אל עבר תחנת המשטרה, ניסו לפרוץ לתוכה והציתו רכבים משטרתיים. רק ירי חי של השוטרים פיזר את ההמון. בנוסף, מאות פורעים ניסו להגיע אל הכביש והתעמתו עם המשטרה בצומת הכניסה המערבית ליישוב. רק פעילות נחושה של המשטרה מנעה את חסימתו של כביש 85.

זהו הלך הרוח בכפר, שנעשה אסלאמיסטי ועוין מיום ליום. אבל ביקום המקביל של מוסדות התכנון, כל זה לא מעניין. תכנית מתאר חדשה, שהוגשה באופן סמלי שבועות ספורים לפני מהומות ׳שומר חומות׳, נמצאת בשלבי אישור אחרונים, והיא נועדה להכפיל את הכפר כמעט פי-2 לכדי 27,000 תושבים. במסמכי התכנית נאמר כי בין היתר היא נועדה ל״השלים את רצף הפיתוח עם היישוב בענה״, יישוב ערבי מוסלמי סמוך, ול״הסדרת מתחם מגורים מדרום לכביש 85״ – כך שהבניה במקום תקיף את הכביש משני צדדיו.

כבר כיום מתוכננת שכונה גדולה חדשה צמוד לכביש בצידו המערבי של הכפר. השכונה הזו, שכמובן קודמה במהירות במסגרת הוותמ״ל עוד בשנת 2020, תכלול 1,795 יחידות דיור. בצידו המזרחי של הכפר, גם בסמוך לכביש מתפתח מתחם נוסף שיכלול בסופו של דבר 1,890 יחידות דיור נוספות. המתחם הזה ישלים את הרצף המלא בין הכפר הזה לכפר בענה הסמוך, שנדון בו בהמשך. מרכז הכפר צמוד כבר כיום לכביש 85, וגם בו מתוכננת בניה נוספת של 440 יחידות דיור, כך שהרצף יעובה במלואו.

מדרום לכביש יש כיום בניה בלתי חוקית ספוראדית, אבל אל דאגה, אין כוונה לפנות אותה, אלא להיפך: יוקם סביבה מתחם מגורים חדש שכולל ״הסדרת מגורים קיימים״ ו״יצירת תנאים״ לבנייה של עוד 150 בתים במקום. הציר הולך ונחנק. מתחם נוסף מתוכנן מדרום לכביש, בסמוך לאזור התעשיה אחיהוד, שיכלול מבני תעשיה ומסחר. המתחם הזה מנותק מהכפר, אך הוא חולש על כ-2.5 ק״מ מהכביש ועשוי להוות בעיה בהתפרצות האלימה הבאה.

הלאה. עברנו את מג׳ד אל כרום, אם כי כנראה לא שמתם לב, כי הבניה הערבית כאן רצופה וצמודה. בשלב מסוים תכנסו לתחומו של הכפר בענה. שגם בו התקיימו מהומות אלימות במהלך ׳שומר חומות׳. גם בכפר הזה מוסדות התכנון עובדים במרץ רב, ותכנית מתאר חדשה שהוגשה בשנת 2022, נועדה להגדיל אותו ביותר מפי שלושה – מכ-8,000 תושבים ל-26,000. התכנית הזו נמצאת כעת בשלבים אחרונים של אישור. בתי הכפר כיום עוד רחוקים מעט מהכביש, אבל הדבר הולך להשתנות במהירות. בתכנית החדשה מתוכנן מתחם חדש בכניסה ליישוב שישלים את הרצף עד הכביש, שיכלול מבני מסחר, תעסוקה ומגורים. הבניה תהיה סמוכה כל כך לכביש האסטרטגי עד שמצוין בתכנית כי תכלול ״הקלה מקו בניין של דרך ראשית מס' 85״.

הלאה. המשכתם לנסוע לצד השכונות הערביות-מוסלמיות החדשות הפורחות מכל עבר, ושוב – מבלי משים עברתם חיש מהרה לתחומו של הכפר נחף, שגם הוא ישלים בקרוב רצף בנוי סמוך לכביש עם היישובים הסמוכים. נחף הוא כפר עוין ומסוכן. במהלך מבצע שומר חומות פורעים מהכפר חסמו את הכביש למשך זמן ממושך עד שהמשטרה פיזרה אותם באלימות. בין היתר הורשעו בהשתתפות במעשים עובד סוציאלי ועורך דין תושב הכפר. ביולי 2024 תושב הכפר ביצע פיגוע דקירה בקניון בכרמיאל בו נרצח החייל אלכסנדר יקימינסקי ז"ל ונפצע קשה חייל נוסף.

בינתיים, במוסדות התכנון עמלים ללא הרף על הרחבות, פינוקים והגדלות לכפר העוין. בשנת 2025, קצת יותר משנה לאחר הפיגוע הרצחני, אושרה לו תכנית מתאר כוללנית, שנועדה להכפיל את גודלו מ-13,000 תושבים ל-22,000. תכניות לבניית שכונות חדשות יש לכפר בשפע. מתוכננת שכונה גדולה בהיקף של 2,316 יחידות דיור שתרחיב את הגרעין הוותיק של הכפר, ו-1,900 יחידות דיור נוספות יקומו בחלקו הצפוני. אך מה שחשוב לעניינינו: מתוכנן בו מתחם גדול לתעשיה ומסחר על כל השטח שבין הכפר הקיים לכביש 85. גם כאן, הקירבה לציר בולטת והתכנית מאשרת ״הקלה בקו בנין ל- 60 מ' במקום 100 מ' מציר הדרך״. כשהבניה הזו תושלם, לא פחות מ-2.5 ק״מ מהכביש יהיו צמודים למבני הכפר בטווחי יידוי אבנים יעיל מתוך הבתים.

אם עברתם את נחף, בהמשך תעברו ליד הכפר הדרוזי סאג׳ור והכפר הנוצרי ראמה, מקומות ידידותיים למדי, אך אל דאגה: הם לא זוכים לתנופת הפיתוח שמאפיינת את המגזר הערבי-מוסלמי. מכאן הדרך סלולה: בצומת קדרים תחברו לתנועה שמגיעה מכביש 65, ומשם לצומת עמיעד וצפונה אל המעיינות הקרירים. ואם לא יהיה יום הזעם, יום האדמה או סתם התקוממות תקופתית אחרת, אולי תצליחו גם לחזור.

המצור על הצפון

הצפון, אם כן, נמצא בסכנת ניתוק. כפי שראינו, כביש 65 העובר בוואדי ערה, שהיה בעבר הנתיב המרכזי המחבר בין המרכז לצפון, נעשה דה-פקטו ללא רלוונטי עבור רוב הנוסעים ובוודאי שעבור תשתיות לאומיות ומערך ההובלה הביטחוני לשעת חירום. אך גם כביש 6 צפון, עשוי לסבול בעשור הקרוב מבעיה דומה בשל בניה צפופה וצמודה של כפר קרע, מה שיהפוך את קטע הכביש החיוני הזה לבעייתי. שאר הצירים בגליל, שנסגרים אט אט בבנייה ערבית, יהפכו במקרה של מהומות חוזרות את המרחב כולו לנצור. די בקומץ פורעים – כמה מאות בסך הכל – כדי לחסום באופן יעיל את כבישי הצפון ולגרום נזק אסטרטגי קיומי למדינה.

מלחמה מקיפה בנוסח ״אחדות הזירות״ של סינואר, הכוללת מתקפה משולבת מדרום ומצפון המגובה בחסימה של הצירים האסטרטגיים מהסוג שכבר בוצעה ב״שומר חומות״, תוכל למנוע מכוחות המילואים להגיע לגבול ולאפשר לחיזבאללה חופש פעולה למשך זמן רב.

שטחו של הגליל המרכזי לא נועד להיות חלק מהמדינה היהודית על פי תכנית החלוקה של האו״ם מנובמבר 1947. חלק מהאוכלוסייה במקום שיתפה פעולה עם כוחות צבא ההצלה של קאוקג׳י במלחמת העצמאות, ונלחמה נגד צה״ל, במהלך שכלל חסימת כבישים נרחבת ומאבק נגד שיירות ליישובים המבודדים. רק סדרה של מבצעים התקפיים של כוחות צה״ל הצעיר איפשרו את השליטה במקום. בקרב חלק מהאוכלוסייה הערבית הסנטימנט הלאומני הזה נותר עד היום, ובשל פעילות התנועה האסלאמית בעשורים האחרונים נוסף לו גם רובד עמוק של אסלאמיזציה מסוכנת.

מאז, המאבק על שטחו של לב הגליל לא הפסיק לרגע, והוא עבר לפסים אזרחיים: התיישבות, תכנון, בניה ותשתיות. זה שדה הקרב של הציונות בדורות האחרונים. אך למרבה הצער תובנות שהיו פשוטות לדורות המייסדים, תובנות שבהשראתן נבנה מפעל המצפים ונוצרה האחיזה היהודית באזור, הפכו למצרך נדיר. על מוסדות התכנון השתלטו גורמים פוסט ציוניים שלא רואים במאבק על הארץ אתגר לאומי ופועלים על פי תפיסות של ׳צדק חלוקתי׳ ו׳אפליה מתקנת׳ לשנות את המדיניות הציונית מיסודה. וכל זה למרבה הבושה, תחת שלטונן של ממשלות הימין.

אם לא תשתנה המדיניות במהירות, אנו עשויים לאבד את הגליל פשוטו כמשמעו. וכשנסיעה בכבישי הצפון תרגיש כמו נסיעה בתוך חאוורה, עשוי כבר להיות מאוחר מדי.