תנועת המלקחיים שתחנוק את המצפים בגליל

כפי שתיארתי בתחקיר שפורסם כאן לפני כשבוע, הנסיעה צפונה בצירים האסטרטגיים החיוניים של מדינת ישראל הולכת להיעשות לבעייתית ביותר בשני העשורים הקרובים. מוסדות התכנון מאשרים בניה ערבית-מוסלמית מסיבית סביב מעט הכבישים היחידים במרחב, ובמקרה של מהומות מהסוג שחווינו בעבר, הדבר עלול להתברר כסכנה קיומית.

אבל יש מרחב נוסף, לא פחות חשוב, שהבניה הערבית מאיימת לסגור עליו מכמה כיוונים. הכוונה לשטחו של הגליל המרכזי, המכיל את רוב יישובי מפעל המצפים ההיסטורי, תחת המועצה האזורית משגב. היישובים הללו הוקמו בין היתר בעקבו מהומות ״יום האדמה״ שפרצו בשנת 1976, על רקע הפקעת קרקעות מהכפר סחנין לטובת הקמת העיר כרמיאל. מוקד המהומות היה בבקעת סחנין, הנמצאת בליבו של הגליל התחתון, ומכילה את הכפרים הערביים הגדולים סחנין, עראבה ודיר חנא, כאשר מעט מזרחה משם שוכן הכפר הגדול מרא׳ר, ביתו של יו״ר רעם מנסור עבאס.

יישובי בקעת סח׳נין ידועים בעוינותם. במהומות אוקטובר 2000 הם יצאו לכבישים והתעמתו עם כוחות הביטחון בניסיון להגיע לאזור התעשיה תרדיון בגוש משגב. מספר מתושבי הכפרים הללו נהרגו במהלך הפרעות, ושמם מונצח כ״שהידים״ עד היום. במהומות ׳שומר חומות׳, התסריט חזר על עצמו, ובקעת סח׳נין הייתה למוקד של אלימות וסכנה. ועוד, כפי שפורסם, במהלך מלחמת חרבות ברזל פעלה בעיר סח׳נין חוליית טרור שעמדה בקשר עם החמאס ותכננה לבצע פיגועים בחיפה. הפגנות הסתה הכוללות תמיכה בחמאס הם דבר שבשגרה.

תכנית המצפים בגליל הוקמה כדי להגביר את הנוכחות היהודית בשטח שמסביב לבקעת סח׳נין. כך הוקמו שורה של יישובים על הרכסים שמקיפים את הבקעה: מדרום, רכס עצמון עם היישובים מורשת, יודפת ואבטליון. ממערב: גוש משגב העיקרי שכולל את היישובים מנוף, שכניה, קורנית, עצמון ואחרים, את אזור התעשיה תרדיון ואת מוסדות המועצה האזורית. מצפון, על רכס הר כמון וההרים שסביבו הוקמו שורה של יישובים ביניהם לוטם, צביה, אשחר, אשבל ויובלים. יישובים נוספים הוקמו במרחב צפוני יותר ביניהם לבון, חלוץ, תובל, פלך גילון ועוד. לא נפרט כאן את כל יישובי משגב, אך הפריסה ברורה: גוש יישובים יהודיים הוקמו על רכסי ההרים (״מצפים״) במטרה לחזק את הריבונות היהודית במרחב ולמנוע מציאות של דומיננטיות ערבית-מוסלמית פרו פלסטינית ועוינת בליבו של הגליל המרכזי.

תהליכי תכנון דרמטיים שמתרחשים בשנים האחרונות מאיימים לפגוע אנושות במפעל החשוב הזה. ראשית, היישובים הערביים בבקעת סחנין זוכים לגל חסר תקדים של תכנון, פיתוח וצמיחה. בסחנין מאושרת בימים אלו תכנית מתאר חדשה שתגדיל את העיר כמעט פי שניים, לכדי 60,000 תושבים, באמצעות הוספת יחידות דיור בשטחה הקיים של העיר והרחבה משמעותית בשטחים החקלאיים שסביבה. התכנית מאפשרת בניה של למעלה מ-8,000 יחידות דיור חדשות, 2,800 מתוכן כבר מקודמות במסגרת הותמ״ל במרחב שמצפון ליישוב. השלמת הבניה תקיף את היישוב היהודי הקטן אשבל משני צדדיו.

בעראבה, המונה כיום 24,000 תושבים, יש תכניות גדילה ל-70,000 תושבים על ידי הוספת 11,000 יחידות דיור בשני מתחמים ענקיים מצפון וממזרח, דבר שישלש את גודלה של העיר. גם כאן לא שוקטים על השמרים והותמ״ל גויסה לקדם במהירות פרויקט לבניית כ-5,300 יחידות דיור בשטח הצפוני, תכנית שאושרה כבר בשנת 2022.

אחרון, דיר חנא, כפר המונה כיום כ-10,000 תושבים. תכנית המתאר שלו מאפשרת תוספת של לא פחות מ-9,000 יחידות דיור במספר מתחמים ענקיים בצפון היישוב. בסך הכל התכניות לבקעת סחנין מאפשרות להכפיל את אוכלוסית האזור כך שתגיע ליותר מ-120,000 תושבים בטווח השנים הקרוב.

במקביל, המצפים היהודיים סובלים מהתייבשות והתנכלות מכוונת. מוסדות התכנון כמעט ולא מאשרים הרחבות ביישובים, דבר שמביא לקיפאון דמוגרפי, להזדקנות האוכלוסייה, סגירת גני ילדים ומוסדות חינוך ולדלדול הנוכחות במרחב. לצד זה, מהלכים שנועדו לקעקע את ועדות הקבלה פוגעים בזהות היהודית של היישובים, וחוסר היכולת להקים יישובים חדשים סותמים את הגולל על ההתיישבות היהודית במרחב.

אבל זהו רק הרקע לצרה גדולה יותר, שבה עוסק התחקיר הזה: הבניה הערבית ביישובים שמקיפים את גוש משגב, תביא בעשרים השנים הקרובות לדומיננטיות מוחלטת של הכפרים הערביים על כל צירי הגישה ליישובי מפעל המצפים. כבר בפרעות שומר חומות תושבי היישובים הללו היו נצורים ונדרשו לנוע בשיירות בשעות קבועות תחת אבטחה כבדה כדי להגיע לבתיהם, כאשר במשך חלק מהזמן הכבישים המרכזיים היו חסומים לתנועת יהודים.

התופעה הזו תלך ותחמיר ככל שהמגמה הזו תימשך. וכפי שנראה מיד, היא נמשכת בכל הכוח.

הסגר מדרום

הכניסה הדרומית לגוש משגב נעשית באמצעות כביש מספר 784, היוצא מצומת המוביל, עובר דרך קיבוץ חנתון ומטפס על רכס עצמון אל עבר היישוב מורשת, ומשם למרכז הגוש. הכל טוב ויפה, אלא שהכביש הזה עובר כיום בתוככי כפר מנדא.

למרות שמו, כפר מנדא רחוק מלהיות קטן. הוא מונה כיום כ-22,000 נפשות, ובזכות הגישה הרחומה של מוסדות התכנון הוא צפוי להכפיל את עצמו לכדי כ-50,000 נפשות. תכנית המתאר החדשה שנמצאת בהליכי אישור אחרונים, מוסיפה על 8,000 יחידות הדיור הקיימות עוד 9,000 נוספות בשטחים מצפון וממערב ליישוב הקיים. כאן נכנס הנושא שלשמו התכנסנו. חלק ניכר מהתרחבות זו מתבצע בשטח שיקיף מקטע ארוך מכביש הגישה למשגב. בשני מתחמים ענקיים שמקיפים את הכביש מצפון, מדרום וממערב מתוכננות לקום לא פחות מ-5,000 יחידות דיור חדשות. חלק מהמתחם כבר נבנה באופן לא חוקי במהלך השנים האחרונות וכבר כיום ניתן לראות בתים משני צידי הכביש. כשהבניה המתוכננת תושלם, הנסיעה לגוש משגב מכיוון דרום תכלול כ-3 ק״מ כביש שיעבור בתוך כפר מנדא ויהיה מוקף משני צדדיו.

כפר מנדא רחוק מלהיות מקום ידידותי ליהודים. במהלך פרעות שומר חומות תקפו פורעים את תחנת המשטרה בכפר, חסמו את כביש הגישה לגוש משגב ותקפו עוברי אורח ושוטרים. המציאות שתיווצר בעתיד הלא רחוק תעמיד את הגישה הדרומית למצפים בסכנה.

הגישה המערבית לגוש משגב מגיעה מכיוון כביש 70, בפניה מצומת אעבלין אל כביש 781 המטפס אל ההר. הכפר אעבלין, שבעבר היה נוצרי ברובו, נעשה מוסלמי בעשורים האחרונים והוא מתפתח בקצב מהיר. כיום יש בכפר כ-13,000 תושבים, ותכנית המתאר החדשה שואפת להכפילו פי שלושה ל-37,000 תושבים, עם תוספת של בלא פחות מ-6,450 יחידות דיור חדשות, שירחיבו את היישוב מכל עבריו. כבר כיום חלק ניכר מהכפר סמוך לכביש הגישה, והבניה החדשה צפויה להרחיב ולהעמיק את הבניה בצמוד לציר. בצידו השני של הציר, מצפון, הולכת ומתפתחת בניה בלתי חוקית, כך שבחלקים נרחבים מהדרך הכביש מוקף משני צידיו.

בסך הכל, כ-3 ק״מ מכביש הגישה המערבי לגוש משגב עוברים דרך המרחב הזה שהולך ונעשה עוין יותר ויותר. רק לאחרונה נחשף כי תושב הכפר נעצר על ידי השב״כ בחשד שתכנן לבצע פיגועים בהשראת החמאס.

מצפון לאעבלין ומעברו השני של הכביש שוכנת העיר טמרה, שהוזכרה בחלק הראשון של התחקיר הזה כמי שחולשת על ציר 70 בין יגור למחלף סומך. מה שחשוב לענייננו כאן הוא שכונת ענק חדשה בצד הדרומי של טמרה, בהיקף של כ-5,700 יחידות דיור שיקיפו את היישוב הקהילתי היהודי מצפה אבי״ב משלושת עבריו.

מרחב הגישה המערבית לגוש משגב, אם כן, הולך להיסגר. אל תבנו עליו במקרה של מתיחות.

גישה נוספת לגוש יישובי משגב נעשית באמצעות כביש 805, היוצא מצומת אחיהוד ועולה במעלה ההר אל עבר היישובים עצמון ורקפת. הכביש הזה עובר בתוך תחום השיפוט של הכפר הערבי כאבול, שגם הוא זוכה לתכנון והרחבה משמעותיים, בין היתר באמצעות הותמ״ל היעילה שמזרזת את הקמתו של מתחם מגורים ענק בהיקף של 3,300 יחידות דיור מדרום ליישוב. מה שחשוב לענייננו הוא הקרבה של חלק מהבניה החדשה הזו לכביש 805. אחד המתחמים, בהיקף של 1,200 יחידות דיור בצידו המזרחי של היישוב, מקרב את קו הבתים של היישוב לכיוון הכביש, והמשך בניה בעתיד בכיוונים אלו עלול להיות בעייתי ביותר.

מצפון לכביש נמצא הכפר שעב, עם אוכלוסיה של כ-8,000 תושבים. הוא אמור לגדול על פי התכניות לכדי 13,000 תושבים. במסגרת הזאת נבנית במקום שכונה דרומית גדולה בהיקף של כ-650 יחידות דיור, שתקרב גם את הכפר הזה לכיוון הכביש.

הבניה סביב כביש 805, עדיין אינה צמודה לציר, אך המגמה ברורה. המשך פיתוח וגידול היישובים הערביים במרחב תלך ותסגור על הכביש. גם אם הכפרים הללו נחשבים לפחות עוינים מאחרים, די במיעוט מוסת כדי לגרום לנזק אסטרטגי חסר תקנה.

ציר נוסף המוליך למפעל המצפים הוא כביש 784 היוצא מכרמיאל. סביב הכביש הזה אין כפרים ערביים סמוכים או בניה צמודה, אך גם הוא נחסם לתנועה במהלך פרעות ׳שומר חומות׳ על ידי פורעים שיצאו מסחנין שקרובה מאוד (1.5 ק״מ) לצומת המרכזית של גוש משגב. סכנת הכיתור במקרה הזה אינה דבר תיאורטי.

מבודדים על ראש ההר

מלבד הלפיתה סביב צירי הגישה העיקריים לגוש משגב המרכזי, יישובים נוספים המשתייכים למפעל המצפים מוצאים את עצמם נסגרים מאחורי קווי הבניין הערביים.

כך למשל, הישובים אשבל ואשחר, הממוקמים מצפון לסחנין. צמוד לכביש הגישה אליהם נבנית כבר בימים אלו שכונה חדשה גדולה במסגרת הוותמ״ל. השכונה הזו הולכת להקיף למעשה את היישוב הקטן אשבל, ולהגיע עד לכביש הגישה עצמו. החיים ביישובים הללו עלולים להפוך לבלתי נסבלים.

בחלק המזרחי של מרחב סחנין נמצאים היישובים לוטם ומעלה צביה, שכביש הגישה שלהם עובר כבר כיום בתוך העיר הערבית עראבה. יוזמות לסלול כבישים חדשים שיאפשרו גישה ליישובים הללו מכיוונים אחרים נבלמו במוסדות התכנון משיקולים סביבתיים.

מצב דומה קיים ביישובים הקטנים תובל ופלך, הנמצאים צפונית לכרמיאל, שכביש הגישה שלהם עובר דרך הכפר דיר אל אסד, שהתרחב בזמן האחרון משני צידי הכביש. שכונה חדשה הנבנית שם (בעזרת הוותמ״ל, כמובן) כוללת 555 יחידות דיור ממערב לכביש הצר, מה שהופך את הגישה ליישובים הללו לנתונה באופן מלא לחסדיהם של תושבי הכפר. במקרה של אירועים כמו ׳שומר חומות׳, בהם תושבי הכפר התפרעו וירו זיקוקים אל עבר תחנת המשטרה, קשה לראות כיצד הגישה למקום תהיה בטוחה.

בחלק המערבי של המרחב הזה נמצאים היישובים הר חלוץ ולבון, שכביש הגישה שלהם עובר בסמוך לכפר נחף, שתכנית המתאר הכוללנית שלו נועדה להכפיל את גודלו מ-13,000 תושבים ל-22,000. שכונה גדולה בהיקף של 1,900 יחידות דיור מתוכננת בחלקו הצפוני שתהיה צמודה לכביש 854, דרך הגישה היחידה ליישובים. המצב ביישובים הללו קשה גם ככה, וההתפתחויות התכנוניות הללו אינן בשורה טובה.

התוצאה היא שגוש יישובי משגב ותכנית המצפים ההיסטורית, שנועדו להקיף את בקעת סחנין ולחזק את הצביון היהודי במרחב, מוצא את עצמו מוקף פעמיים: מבפנים – יישובי בקעת סחנין מכפילים את גודלם ומוסיפים עשרות אלפי ערבים-מוסלמים למרחב; ומבחוץ – על ידי בניה מאסיבית ופעלתנית בשטחים השולטים על כבישי הגישה ליישובים. כל זה קורה בזמן שמוסדות התכנון שמאפשרים את חגיגת הבניה הערבית הזו, מונעים מהיישובים היהודיים לגדול ולהתפתח. הלפיתה הכפולה והמשולשת הזו של מפעל המצפים הופכת לבעיה ביטחונית חמורה, ואם לא תשתנה המדיניות במהירות, המפעל כולו, ויחד עימו הנוכחות היהודית הדלילה בגליל המרכזי יעמדו בסכנה.