יצחק עמית נגד דוד זיני: סיבוב חמישי
נשיא בית המשפט העליון השופט יצחק עמית עדיין מתקשה להרפות מראש השב"כ דוד זיני. עמית, שבזמנו התנגד (בדעת מיעוט) לאישור מינויו של זיני, שיגר אמש לעברו משפט שנשמע כאיום, בטח לא משהו שראוי למי שנשיא בית המשפט העליון לומר: "טוב יעשה ראש השירות אם ישקול שוב את עמדתו, לא בטוח שזה עושה לו טוב".
מה ההקשר? בסוף חודש מאי 2025 הודיע ראש הממשלה נתניהו על החלטתו למנות את האלוף דוד זיני לראש השב"כ, ארבעה חודשים לאחר מכן אישרה הממשלה את ההחלטה וזיני החל למלא את כהונתו. המינוי הזה כצפוי נתקל בכמה וכמה עתירות. שלושה ראשי שב"כ לשעבר, עמי איילון, נדב ארגמן וכרמי גילון יחד עם 186 מנהלים ועובדים לשעבר בשב"כ הגישו עתירה לבג"צ נגד מינויו של זיני. הם טענו שאין לו נסיון מתאים, שהוא חסר כישורים נדרשים, איימו שהמינוי הוא למעשה הימור על בטחון המדינה ושהוא חורג ממתחם הסבירות הכה מקודשת על ידי השמאל. כמו תמיד, הם לא שכחו לתבל את טיעוניהם בזה המנצח כמעט תמיד: ניגוד עניינים שהיה מעורב בתהליך המינוי לשיטתם ולקינוח הוסיפו בחוסר מודעות עצמית שהמינוי התבצע ממניעים פוליטיים. העותרים דרשו לבטל את החלטת הממשלה ולבחור מחדש אדם בעל נסיון וכשירות מתאימים (לא הייתה זו העתירה היחידה. גם התנועה לאיכות השלטון, יחד עם תנועות דומות, בוגי יעלון ודן חלוץ עתרו נגד המינוי, אולם השופט סולברג את העותרים ואמר שמדובר באוסף של קטעי עיתונות שאי אפשר לבסס עליהם עתירה).
באופן טבעי לגמרי דרש האלוף זיני לקבל לידיו את רשימת 186 העותרים נגדו ששמותיהם הופיעו בראשי תיבות. השופט נועם סולברג קבע שיש לאפשר לזיני לעיין ברשימה ואף הוסיף שלא מדובר בעצומה שניתן לחתום עליה בעילום שם. סולברג ציין כי קיימת בעייתיות כאשר עותרים מעלים טענות חמורות כלפי אחרים אך לא נושאים בהשלכות. אחרי כל הנימוקים המשכנעים הללו, המליץ סולברג בהגיון מופתי לזיני לסגת מרצונו לקבל לידיו את רשימת השמות ו"ליישר את ההדורים". נימוקו של סולברג היה שמדובר באנשים שעשויים לסייע לשב"כ בהמשך. האם זו אינה סיבה דוקא לאשר לראש השב"כ לעיין ברשימת שמות מתנגדיו? כיצד יוכל לסמוך על אלה שירצו לסייע לו מבלי לדעת האם הם אלה שעתרו נגדו? חלק מהעותרים ביקשו לסגת מהעתירה לאחר שהאלוף זיני הציב את דרישתו לחשוף אותם והביעו חשש ש"יסגרו איתם חשבון".
ראש השב"כ איים להגיש בקשה להכריז על ראשי השב"כ לשעבר שעתרו נגד מינויו ומסתירים את רשימת שמות העותרים הנוספים, כעל מבזים את בית המשפט. לגבי המסמך שצורף לעתירה עליו וטענו שהוא חסוי, אמר השופט עמית: "אין במסמך הזה שום דבר סודי. יש בו כמה נקודות אולי רגישות. אני מציע שתשחירו את החלקים הרגישים לדעתכם ואז תחשפו את המסמך. זה סתם מסמך שיעור באזרחות".
לבסוף, לאחר שלושה סבבים בבג"ץ, נדחו העתירות נגד מינויו של זיני לראש השב"כ. השופטים מינץ וסולברג הכשירו את המינוי אך הנשיא עמית נותר עקבי בהתנגדותו ובדעת מיעוט טען שיש להחזיר את הנושא לדיון בועדת גרוניס, הועדה המייעצת למינויי בכירים, כדי שזו תדון בטוהר המידות: "החלטת הועדה המייעצת נעדרת בחינה מלאה של טוהר המידות של הגורם הממנה. פגם זה מקרין באופן ישיר על החלטת המינוי הנסמכת על החלטת הועדה המייעצת". אין ספק כי השופט עמית רווי מוטיבציה לסכל את מינויו של האלוף דוד זיני לראש השב"כ. ביוני 2025 ביטל במפתיע את הדיון על המינוי, דבר שרק עיכב אותו עוד יותר. ועל כך אמר ח"כ משה סעדה בראיון ל"גלי ישראל": "השופט עמית יודע שדיונים דחופים בבג"צ לא נדחים ובצדק מפני המלחמה… אבל הוא מחליט לדחות זאת כשהמטרה ברורה – לסכל את מינוי האלוף דוד זיני".
לאורך כל התקופה המשיך ראש השב"כ להתעקש ובצדק לקבל לידיו את שמות העותרים נגדו. בקשתו מובנת לחלוטין, הן במישור האישי הן במישור המקצועי־בטחוני. למעשה חתרני שכזה יש השלכות, בוודאי בזמן מלחמה, מה גם שאין חוק שתומך בהסתתרותם. בדיון אמש שנערך בנושא השמיע השופט עמית את המשפט המפוקפק שאיתו פתחנו: "דעתי האישית, טוב יעשה ראש השירות אם הוא ישקול שוב את עמדתו של חברי". כוונתו היתה לעורך הדין של העותרים האלמונים. ובכן, מי שאל לדעתו האישית של השופט עמית? זכותו המלאה של ראש השב"כ להתעקש על עמדתו. עוד הוסיף השופט עמית בנימה מאפיוזית למדי: "לא בטוח שזה עושה לו טוב". התגובות על אמירתו של עמית לא איחרו להגיע, "זה אחד הדברים ההזויים ביותר ששמעתי. אתה לא יועץ אסטרטגי, אתה לא פרשן פוליטי. זכותו של זיני לדעת מי טוען נגדו טענות על חוסר יושרה", אמר ח"כ משה סעדה בערוץ 14. פרופ' משה כהן אליה כתב כי זוהי זכותו החוקית של זיני המעוגנת גם בפסק דין מפורש של בית המשפט העליון. על מי מאיים הנשיא עמית? מדוע הוא יוצא להגנתם של העותרים? למי בדיוק זה לא עושה טוב? האם הדרישה לחשוף את שמותיהם של העותרים היא אינה לטובתו של ראש השב"כ או שמא דווקא לרעתם של העותרים?
ראש השבכ הוא לא סתם אדם פרטי שזכותו לדעת מי עתר נגדו.
העניין זה לא הזכויות האישיות שלו.
זה אדם בתפקיד מאוד ייחודי עם הרבה כח בידיים ומסירת השמות של העותרים עלולה לסכן אותם ולפגוע בהם.
יאיר נתניהו הוא אדם פרטי ששינה את שמו ואת כתובתו כדי להגן על עצמו ממתנקשים פוטנציאלים ואולי גם מאנשים בשמאל עם הרבה מאוד כסף וכוח למרר לאדם את החיים. בכל זאת מערכת האכיפה לא ראתה לנכון להגיש כתבי אישום נגד עיתונאים שהפרו את הזכות של אדם להגנה ולפרטיות. לעומת זאת אדם שחשף את ביתה המפואר של הדס קליין, הותקף מייד על ידי המערכת. מה שמדהים הוא שאיכשהו ההבדלים המזעריים שקיימים באופן טבעי בין מקרים שונים תמיד עובדים לטובת השמאלנים ולרעת הימין. גובה הפיצויים בתביעות שת שמאלנים תמיד גבוה יותר ועונשים של ימנים תמיד קשים יותר. ואל תגיד לי שבמקה של קליין מדובר בהטרד עד מכיוון שאף אחד לא לחץ עליה לשנות את עדותה. מה שכן, זכות הציבור לדעת איך מזכירה יכולה להרשות לעצמה בית באחת השכונות היקרות ביותר במדינה והאם יכול להיות קשר בין דברים שהיא אמרה בבית המשפט לרמת חיים מסויימת שהיא מנהלת לעומת רמת החיים שמנהלים אנשים אחרים בתפקידים כמו שלה.
אז אם מישהו נמצא בעמדת כוח זה אומר שאפשר לעתור נגדו לבית משפט בעילום שם ולהגיש נגדו מסמכים חסויים? איך הוא אמור להגן על עצמו מהאשמות שהוא אפילו לא יכול לדעת מה הן ומי טוען אותן?
הדרישה מוכיחה שראש השבכ לא ניחן במזג הדמוקרטי המתאים לתפקיד ומעמידה בסימן שאלה את היכולת שלו לשמור על זכויות אדם וחירויות ולהגן על שיטת המשטר הדמוקרטית של מדינת ישראל ולכן פוסלת אותו מהתפקיד.
חזק אתה.
הדבר היחיד שמצביע שלאדם אין את המזג הנכון להיות ראש שב״כ זה מעצרים, חקירות ועינויים על רקע פוליטי ובינתיים מי שחטאו בכך היו ראשי שב״כ שמאלנים, לא זיני. זכותו של זיני לדעת אם מישהו חותר נגדו בתוך המערכת. הוא לא חייב לעבוד עם אנשים כאלו ולמעשה די רצוי שמי שהתנגד למינויו יפרוש ולא יפריע. מנסיון עבר, טיפוסים כאלה לא יפסיקו לנסות להוכיח שהם צדקו יש סיכוי סביר שהם ינסו להכשיל אותו.
עמית הןא אחד השופטים הבזויים ביותר שהמדינה גידלה
אם זיני לא יקבל את הרשימה, שיש בה אנשים שהוא אמור להעזר בהם בעתיד, לדברי עמית, הרי הם יהיו גייס חמישי שיתן לו עצות אחיתופל ומי יודע כמה חיים יאבדו בגלל העצות האלו, והכל כדי להוכיח שהם צדקו והוא לא ראוי לעמוד בראש הארגון.
עמית רוצה שהנחשים האלו יתמקמו במחילות ויעזרו לסכל את המינוי בדרך אחרת.
הפוך, גוטה, הפוך!!!
זיני חייב לקבל את הרשימה. לטבת הארגון ולטובת עם ישראל.
בואו נתחיל מזה שלא ניתן להגיש עתירה כאשר פרטי העותר חסויים או חסרים.
מי השופט העבריין שאישר להעביר את העתירה הזו הלאה ולא פסל אותה על הסף בצרוף הוצאות כבדות ?