נחום ברנע שוב טועה ומטעה ביחס לעסקת החטופים של נתניהו
ביום שישי האחרון, בטורו במוסף לשבת של ידיעות אחרונות, נחום ברנע שוב הטעה את קוראי העיתון, והפעם שהוא עמוד תמך מרכזי בבניין תעמולת הכזב של התקשורת הישראלית לגבי המלחמה בעזה, ואולי אף העיקרי שבהם.
אנחנו הרי יודעים שעיקר הטענה של האופוזיציה לגבי תפקוד נתניהו במלחמה היא שהוא הפקיר את החטופים לגורלם. על בסיס הטענה הזו בנתה התקשורת בשיח הציבורי קומות על גבי קומות של תיעוב ודה-לגיטימציה כלפי ראש הממשלה, במטרה להרחיק ממנו את תומכיו ולהביא להחלפתו בהנהגת המדינה. גם החזרת החטופים כולם – החיים והחללים כאחד, בדיוק כפי שחזר והתחייב ראש הממשלה – לא פגעה בקמפיין: השבתם יוחסה לטראמפ, ובכך נפתרה הבעיה.
והנה, בא נחום ברנע ובשני משפטים מתמצת את מה שהיא, לכאורה, הראייה לכך שנתניהו אכן הפקיר את החטופים. וכך כותב ברנע: "השבוע – כמה אירוני – חגג נתניהו שנה להסכם שסיים את סאגת החטופים. טראמפ כפה עליו באוקטובר אשתקד הסכם שלא היה שונה מהותית מההסכם שהיה מונח על השולחן ביולי 2024".
יש כאן שתי נקודות שצריך לפרק.
נתחיל דווקא מהעניין השני, לפיו הסכם שחרור החטופים "לא היה שונה מהותית מההסכם שהונח על השולחן ביולי 2024".
ההסכם שהונח על השולחן ביולי 2024 כלל דרישה בלתי מתפשרת של חמאס לשחרור מדורג של החטופים ולהפסקת המלחמה ללא אפשרות לחזור להילחם לאחר ההסכם, נסיגה מלאה מכל רצועת עזה (כולל ציר פילדלפי עד הגבול שנפרץ בשבעה באוקטובר סמוך ליישובי העוטף), הפסקת ה"מצור" – כלומר הזרמה חופשית של אנשים ואמל"ח דרך האוויר, הים והגבול המצרי – ותחילת שיקום תשתיות הרצועה. וכל זאת עוד לפני שחרור כל החטופים הגברים.
כלומר, ההסכם מיולי 2024 משמעו: כניעה מוחלטת לכל דרישות חמאס, חסינות מלאה לכל מפקדיו, נסיגה מלאה של צה"ל מהרצועה ללא התחייבות לחידוש המלחמה, וכל זאת אפילו לא תמורת כל החטופים.
לעומת זאת, מה כלל ההסכם שכן התממש בספטמבר 2025? כולנו רואים: צה"ל לא נסוג מכל רחבי הרצועה ולא מציר פילדלפי, אלא נשאר בשליטה על כ-53% משטח הרצועה, ולא התחייב להפסקת המלחמה ללא אפשרות לשוב להילחם (והוא אכן נלחם מדי יום ברצועה וממשיך להחזיק בה שטחים הולכים ומתרחבים). למרות כל זאת, ישראל קיבלה בחזרה לידיה את כל החטופים – החיים והחללים – ולא רק את חלקם.
כלומר, טענת ברנע כאילו אין שוני מהותי בין ההצעות היא שקר גס – הן בהיבט של מספר החטופים שקיבלנו והן בהיבט של כבילת ידי ישראל מהמשך הלחימה.
דבר זה מוביל אל העניין הראשון, לפיו "טראמפ כפה על נתניהו הסכם". טראמפ לא כפה על נתניהו את ההסכם כיוון שמלכתחילה זה בדיוק ההסכם אליו חתר נתניהו: השבת כלל החטופים בלי ויתור על השמדת החמאס.
הצגת נתניהו כמפקיר החטופים היא, כאמור, נדבך מרכזי במסע הדה-לגיטימציה הציבורית שעורכת לו התקשורת. נדבך זה מוכרח להישען על העלילה שמפיץ ברנע, כי רק כך, בדוחק, ניתן לטפול על נתניהו את אשמת ההפקרה.
כולנו היינו כאן גם בקיץ 2024 וגם בסתיו 2025. כולנו עקבנו אחר שתי ההצעות – זו שנדחתה על ידי ישראל וזו שהתקבלה – ולכן כולנו יודעים מהי האמת. מדוע, אפוא, מאפשרים לו עורכי "המוסף לשבת" של ידיעות אחרונות להמשיך להפיץ את הדברים האלה?
כי הם לא בעסקי החדשות – הם בעסקי התעמולה.
