מאתיים מפקדים למען בוז'י הרצוג

מסיבת העתונאים של יוצאי מערכת הבטחון (פורום '200 מפקדים') היא מסע תעמולה אגרסיבי נגד ראש הממשלה במסווה של דאגה אובייקטיבית ונטולת פניות • בתפריט: הצגת סקרים מניפולטיביים, הטחת האשמות לא מבוססות וקריאה ל"פתרון מדיני" עם החמאס • בחירות דמוקרטיות? יותר בכיוון של פוטש

יש לי בעיה עם מפקדים בכירים, אלופים במיל' או ראשי מוסד ושב"כ לשעבר, שאומרים שהליכוד קרא להם "בוגדים", בלי שיש להם סימוכין לדברים. שבתי שביט, למשל, האשים את ראש הממשלה נתניהו, שאחרי עשרות שנות שירות הוא קורא לו בוגד. בדקתי במרחבי הרשת, שאלתי עתונאים שעוקבים אחרי כל פיפס במערכת הבחירות, ולא מצאתי שום אזכור שמישהו מהליכוד, בוודאי לא ראש הממשלה, מתייחס אליהם כאל בוגדים. היום, במסיבת העתונאים של בכירי מערכת הביטחון לשעבר, שאלתי את האלוף אמנון רשף, איש שאני מיודד עימו, מתי נתניהו קרא להם "בוגדים"? רשף השיב כי לא ראש הממשלה כינה אותם כך, "אבל הבלוגרים של הליכוד כן".

רגע לפני שאותם בטחוניסטים עלו להוקיע את מה שהם מכנים כשלונותיו של ראש הממשלה בתחום הביטחון, שאלתי את רשף, ראש ההתארגנות המכונה '200 מפקדים למען בטחון ישראל',  אם אני צריך להצטייד בקסדה ונשק אישי. "מה קורה ביום שלישי?" הוא שאל, ולאחר שהשבתי לו כי מדובר ביום הבחירות השיחה התגלגלה כך:

רשף: תלוי באיזה צד אתה

אני: בצד המותקף

רשף: מי זה הצד המותקף?

אני: עם ישראל.

6,000 שנות נסיון יורדות לטמיון

קשה היה לנתק את המילה "פוטש" מהתאגדות הבטחוניסטים בדימוס שהתגייסו לצבא רק-לא-ביבי. כבר עם פתיחת האירוע בבית סוקולוב ריחפה התחושה שהוא מאבד גובה. ראש המוסד לשעבר מאיר דגן דפק ברז, וכמוהו גם מפכ"ל המשטרה לשעבר, אסף חפץ. לפחות במקרה של דגן, שהביע סלידתו ממדיניות נתניהו תחת כל עץ רענן, ההיעדרות תורצה בבעיות בריאותיות.

אנשי בטחון לשעבר שמתנגדים לנתניהו אינו דבר חדש, אך ההבטחה שלהם לחשוף גילויים חדשים על צורת התנהלותו של ראש הממשלה בנושאי ביטחון גרמה לעיתונאים וצוותי צילום רבים לפקוד את הארוע. בפועל, לאחר שהאלופים ותתי האלופים, חלקם נושקים לגילאי 80 ואף 90 לחייהם (תא"ל אשר לוי בן 88, לדוגמא), סיימו את הטיריאדות שלהם נגד נתניהו, תהתה העתונאית הבלוגרית טל שניידר היכן הפרטים החדשים אותם הבטיחו.

הבטחוניסטים זעו באי נוחות וניסו להכחיש כי הבטיחו פרטים חדשים. הגילויים שהם איימו לחשוף הסתכמו בנתוני סקר, שמוכיח לכאורה כי העם נותן בהם אמון רב יותר מאשר בראש הממשלה. "נתניהו", פנה רשף לנתניהו, "הציבור לא קונה את ההפחדות שלך. הוא לא מאמין שתביא ביטחון. אז למה להצביע לך?".

לפי הסקר, 60 אחוז מהציבור מסכים שהסדר מדיני ישפר את מצבה הבטחוני של ישראל. אם השאלה הזו נראית לכם מניפולטיבית, השאלה הבאה משולה להאכלה כפית: "האם צה"ל 'החזק' יוכל להגן על כל גבול?". 75 אחוז מהציבור השיבו שכן, כי הרי מי ירצה לפקפק בכוחו של צה"ל. זו שאלה מיותרת, שהיתה נענית בחיוב גם ע"י הקולגות לשעבר של אותם אלופים וראשי מוסד ושב"כ. מה בדיוק המשמעות של נתון כזה לגבי יכולותיו האמיתיות של צה"ל להגן על כפר סבא ותל-אביב מפאתי קלקיליה?

השאלה כמובן נועדה להצדיק נסיגה לקווי 67' בנוסחה כזאת או אחרת. כנראה שרשף, שביט, אשר לוי, גיורא ענבר וחבריהם לא מתרשמים מהמסמך שחשף ברנע, לפיו נתניהו הסכים לכאורה לסגת לגבולות 67', ובני בגין כינה אותו שקרי.

מיד כשעברו לשלב השאלות, אמרתי לרשף כי אם ערב מלחמת יום כיפור היו עושים סקר דומה, קרוב לוודאי שלא 75, אלא 90 אחוז מהם היו אומרים שהערבים לא יעזו לחצות את התעלה, ובכל מקרה הם אינם מסוגלים.

רשף אמר שהוא רואה בי ידיד, וזה נכון. ושטוב לנהל ויכוח כזה. "התשובה מורכבת", אמר רשף, ועבר מיד לטיעונים ההיסטוריים: "אותו עוורון מדיני מלפני מלחמת יום כיפור עלול לחזור גם היום", והזכיר כי בסופו של דבר ישראל החזירה את סיני בתמורה לשלום עם מצרים. רשף שב על האשמת ה"בוגדים" מצד נתניהו, שכאמור לא היתה, והוסיף כי הוא וחבריו צברו "6,000 שנות ניסיון".

 "חיסול מורניה היה טעות"

הפקת הארוע היתה חובבנית, ממש כמו המסרים שלה. צבי זמיר, ראש המוסד במלחמת יום כיפור, דיבר אל קהל העתונאים בשיחת וידאו. קודם לכן, הוקרן סירטון עם רמת ביצוע של מסיבת סיום בתיכון, בו הציגו הבטחוניסטים, בראשות עמרים לוין ואסף חפץ, את נאום נתניהו בקונגרס כ"חוסר אחריות".

הם ביקשו להסיט את הדיון למחדליו הנוראים לכאורה של ראש הממשלה, שמסתכמים בכך שלא יורים עכשיו מעזה. תא"ל גיורא ענבר, למשל, טוען כי 'צוק איתן' הסתיים אמנם בהישג צבאי, אך הוא לא תורגם ל"הישג מדיני" עם החמאס, במסגרתו, אליבא דענבר, ייבנה בעזה נמל ושדה תעופה, "כשצה"ל הוא הערובה לקיום הסכם". עוד "הישג מדיני" אחד כזה ואבדנו.

ראשי מערכת הבטחון לשעבר האשימו את נתניהו כי "כמי שעומד בראש הפירמידה, אתה אחראי לכל". "לא עוצרים את הגרעין האיראני באמצעות נאום", הם טענו במפגיע. שוב ושוב האשימו את ראש הממשלה בהפיכת בת בריתנו ארצות הברית לאויבת. "בשביל ביטחון אמיתי צריך שינוי אמיתי", זאת הסיסמא שניסו להחדיר.

 רשף פנה לראש הממשלה כי ידע "להתהדר בכלכלנים בינלאומיים, אז איך הפכת 200 מפקדים לסכנה למדינה? אני לא מתכוון להתנצל על זה שיצאתי בחיים מכל המלחמות. אבל מה שהאויב לא הצליח לעשות גם צוות הקמפיין שלך לא יצליח".

שבתי שביט לא נשאר מאחור. "אתה ורק אתה", האשים ראש המוסד לשעבר את נתניהו, "הפכת את ארצות הברית לאויב". הדוברים חזרו שוב ושוב על שחרור 1,200 מחבלים בתקופת נתניהו, כולל משוחררי עסקת שליט. כנראה שלציפי ליבני, שרת המשפטים של נתניהו, אין שום אחריות בנושא. אגב, אחד הדוברים בארוע טען כי "השלום הוא חלום באספמיה", אך זה לא מנע ממנו לשאול את נתניהו "מה עשית כדי למנוע את המלחמה הבאה?"

הנושא האיראני היה גם הוא על השולחן. "כל מה שנתניהו עשה כלפי איראן היה שגוי", האשים שבתי שביט, וקבע כי אם נתניהו יישאר ראש ממשלה "ייגרם נזק רב יותר". שביט אף טען כי חיסול מורניה הבן היה "שטותי".

בסוף השבוע שעבר פרסם מרטין שרמן בג'רוזלם פוסט טור רווי כאב שמופנה כלפי ראש המוסד לשעבר שביט, ששלח את שרמן למשימות שבהן סיכן את חייו. שרמן הגדיר את גישתו המדינית החדשה של שביט כ"כניעה שמוסווית כאסטרטגיה". הכוונה לכך, שדגן, שביט וחבריהם מקבלים את התכנית הסעודית של הליגה הערבית על תוכה וקרביה. שרמן האשים כי אין להם כל הסבר הגיוני כיצד אותו צה"ל שבסקר הבטחוניסטים זוכה לאמון הציבור, יגן על ישראל מגבולות 67'. אבל השאלה הזו, שלא במפתיע, לא הופיע בסקר של הבטחוניסטים.